בית משפחת גלאס

בית משפחת גלאס
The Glass House
בימוי	דניאל סקהיים
הופק בידי	ניל ה. מוריץ
תסריט	וסלי סטריק
עריכה	הווארד א. סמית'
שחקנים ראשיים	לילי סובייסקי ; סטלאן סקושגורד ; דיאן ליין ; ברוס דרן
מוזיקה	כריסטופר יאנג
צילום	אלאר קיבילו
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	אורגינל פילם ; סרטי קולומביה
חברה מפיצה	סוני פיקצ'רס רליסינג
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	14 בספטמבר 2001
משך הקרנה	106 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	פסיכולוגי • בלשי • מותחן
תקציב	23.6 מיליון דולר
הכנסות	30 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו	glasshouse
סרט הבא	בית משפחת גלאס 2: האמא הטובה
	דף הסרט ב־IMDb

בית משפחת גלאס (באנגלית: The Glass House) הוא מותחן-בלשי אמריקאי, אשר בוים על ידי דניאל סאקהיים, הופק על ידי ניל ה. מוריץ, הוסרט על ידי וסלי סטריק ונערך על ידי הווארד א. סמית'.^[2]^[3] השחקנים הראשיים בו הם: לילי סובייסקי, סטלאן סקושגורד, דיאן ליין וברוס דרן.^[3]^[2]

הסרט ספג ביקורות מעורבות ושליליות בדרך כלל, והיה לכישלון מבחינה מסחרית, היות שהכניס 23 מיליון דולר בלבד, מתקציב של 30 מיליון דולר. הסיבה העיקרית לכישלונו המסחרי של הסרט הייתה הפצתו שלושה ימים לאחר פיגועי 11 בספטמבר, דבר שגרם לו גם לספוג ביקורות שליליות.^[4]

"בית משפחת גלאס" יצא לאקרנים בארצות הברית ב-14 בספטמבר 2001, על ידי חברות ההפקה אורגינל פילם וסרטי קולומביה.^[2]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובי בייקר (לילי סובייסקי) בת ה-16 ואחיה רט (טרוור מורגן) בן ה-11 מאבדים את הוריהם, דייב וגרייס, בתאונת דרכים. צוואת הוריהם אינה עדכנית, אך על פי תנאיה, הילדים מצויים תחת אפוטרופסות של שכניה הוותיקים של המשפחה, הזוג חסר הילדים ארין גלאס (דיאן ליין) וטרי גלאס (סטלאן סקושגורד), אשר גרים בבית זכוכית גדול במאליבו.

בהמשך, ישנן אינדיקציות מוקדמות לכך שהכול לא בסדר. הילדים (רובי ורט) צריכים לחלוק חדר; הם כבר לא לומדים באופן פרטי ולרט מותר לשחק עם קונסולות משחקים בכל עת. בהמשך, רובי שמה לב לרמזים המיניים שטרי מפגין כלפיה כשהם לבד ומאוחר יותר, נתקלת בתרופות ללא תווית ורואה את ארין מזריקה לעצמה אותן אף על פי שבהמשך, בני הזוג טוענים כי מדובר בתרופות לסוכרת. כמו כן, רובי מנסה להשיג ללא הצלחה את עורך הדין לילדים וקרנות הנאמנות, אלווין בגלייטר (ברוס דרן) ובתגובה, נשלחת עובדת סוציאלית לבית המשפחה.

רובי מגלה גלויה מדודה של אמה, ג'ק (כריס נות') שנזרקה לפח האשפה, יחד עם מכתב מבית ספר פרטי בו כתוב כי הזוג גלאס לא רשמו אליו אותה ואת אחיה, ולקחו לכיסם את כספי הלימודים בסך של למעלה מ-30,000 דולרים. כמו כן, רובי מוצאת סימנים לכך שלטרי יש חוב לשוק שחור, והיא מבינה בהדרגה שהזוג גלאס מנסה לקחת ממנה ומאחיה את ארבעת מיליון הדולרים שהוריהם הורישו להם. רובי הופכת לחשדנית בנוגע למות הוריה ומגלה בחדשות עדויות למעורבות של הזוג גלאס, הקובעות כי הוריה נהגו במכונית יוקרה של BMW, שהייתה למעשה אחת ממכוניותיו של טרי, במקום הסאאב שלהם. יתר על כן, רובי גורשה מבית הספר מכיוון שהתגלה כי עבודתה על המלט (אותה סיים טרי עבור רובי, במטרה לבנות מחדש את מערכת היחסים ביניהם), הייתה למעשה גנבה ספרותית; מאוחר יותר, מתגלה כי זוהי התוכנית של טרי לשלוח את רובי לפנימייה רחוקה. לאחר שאנשי השוק השחור דוחקים בו לשלם את החוב, מחליט טרי לבקש כסף מהרשות הפיננסית בטענה שהוא אמור לשמש לטובת הילדים. בקשתו נדחית ומוצג לו עותק של מכתב ביטול הרישום מבית הספר (שנשלח לרשות ככל הנראה, על ידי רובי), מה שהעלה את החשד מדוע הוא זקוק ליותר כסף, כשהוא כבר קיבל את כספי בית הספר שבוטל. (אותם 30,000 הדולרים)

מאוחר יותר באותו הלילה, רובי גונבת את מפתחות המכונית של טרי, תוך שהיא מעירה את רט, נוסעת ביגואר שלו ומנסה להימלט. היא נעצרת על ידי המשטרה שדורשת לראות את רישיון הנהיגה שלה. באותה העת, מגיע הזוג גלאס עם רכב אחר, תוך שמוסבר לשוטרים שהם הילדים שלהם. בחזרה הביתה, רובי מנסה לברוח שוב, אך טרי מכה אותה וארין מסממת אותה. מיד לאחר מכן, אומר טרי לארין כי צריך להיפטר מרובי. ביממה הבאה, ארין מוזמנת לשיחת פיטורים עם המעסיקה שלה ד"ר ויס, תוך שרישיון הרפואה שלה נשלל ממנה עקב שימוש לרעה בסמים. כתוצאה מכך, היא מתאבדת ממנת יתר ומוטלת על מיטתה של רובי. בבוקר שלמחרת, מגלה רובי את גופתה של ארין במיטתה ובורחת מהחדר. רגעים אחדים לאחר מכן, טרי מגלה את גופתה גם כן. הוא נועל את הילדים במרתף ומחבל ביגואר שלו, על מנת שלא יוכלו לברוח מהבית. בו זמנית, אנשי השוק השחור מגיעים לבית, הורגים את אלווין בגלייטר (שבא להתעמת עם טרי והתגלה כשותף שלו), ומציבים בפניו עובדה שמכוניות היוקרה שלו יפצו על החוב שלו וחוטפים גם אותו. טרי מתחנן בפניהם לקחת את הוולוו במקום את היגואר. לאחר ששמעה הכול, מיהרה רובי לדקור את צמיגי הוולוו בסכין, מה שגרם לאנשי השוק השחור להכניס את טרי ליגואר ולנסוע בה. בהמשך, מתגלה כי הרכב חובל בכוונה תחילה ותאונת דרכים נגמרת.

בינתיים, הילדים נאספים על ידי שוטר אקראי. הוא עובר בזירת התאונה והם רואים גופה מכוסה. הם ממשיכים לנסוע לכיוון בית הילדים, אך השוטר מבחין ברכב שסטה מהצוק. הוא אומר להם להישאר במכונית בזמן שהוא חוקר את המאורע ומדווח על הרוג אחד בלבד. באותו הרגע, טרי ניגש אליו ומטיח סלע בראשו. טרי שנפצע אנושות מהתאונה, מטפס לעבר הכביש ומבקש מרובי ורט להישאר רגועים, כשמאחורי הגב שלו הוא טוען אקדח. רובי בתגובה, נוסעת אחורה עם ניידת המשטרה על מנת לצבור מהירות, תוך שהיא משנה את ההילוך, לוחצת על הגז ודורסת אותו. הסרט מסתיים כשהילדים מניחים פרחים בקבר הוריהם עם דודם ג'ק, תוך שהם עוזבים יחד וחוזרים לשיקגו.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לילי סובייסקי – רובי בייקר
סטלאן סקושגורד – טרנס "טרי" גלאס
דיאן ליין – ארין גלאס
ברוס דרן – אלווין בגלייטר
קתי בייקר – ננסי ראיין
טרוור מורגן – רט בייקר
כריס נות' – ג'ק אייברי

ריטה וילסון – גרייס אייברי-בייקר
מייקל או'קיף – דייב בייקר
ויטו רוגיניס – דון
גאווין או'קונור – וייטי
קרלי פופ – טאשה
צ'יינה ג'סוסיטה שייברס – אי.בי.
אגנס ברוקנר – זואי

מייקל פול צ'אן – אדון. קים
רייצ'ל וילסון – האנה
רוטניה אלדה – סגנית מנהל
ג'ון בילינגסלי – מורה נהיגה
ג'וליה ורה – ויקי

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הופץ בפורמטים של VHS ו-DVD, ב-2 בינואר 2002. גרסת הבלו-ריי שלו לא יצאה מעולם. האורך המקורי שלו היה 180 דקות, אך גרסתו הסופית ארכה כ-106 דקות. השחקן האמריקאי קיפ פארדו גילם את מושא אהבתה של לילי סובייסקי בגרסה המקורית של הסרט, אך לבסוף הוחלט לחתוך את הסצנות הללו. כמו כן, הוחלט כי שתי סצנות בלבד יוצגו בגרסת ה-DVD של הסרט והן:

אחרי שרובי מתעלפת כשהיא מוצאת את השוטרים בביתה, היא מתעוררת למחרת בבוקר כשהיא מאמינה שתאונת הדרכים של הוריה הייתה רק סיוט. כשהיא יורדת למטה בגרם המדרגות, השכנים נמצאים שם כדי לומר לה שזה לא היה רק סיוט, אלא המציאות. רובי יושבת ליד השולחן ובוכה כשהמצלמה מתרחקת באיטיות ממנה.
רובי ורט נראים בהלוויית הוריהם כשהם טומנים את אפרם בבית העלמין.

ישנה סצנה אחת בקדימון הסרט שמראה את רובי קורעת בזעם פוסטרים מהקיר שלה, שלא מופיעה בסרט המוגמר או ב-DVD.

הוצאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלחה מסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הגיע למקום השני בשבוע בכורתו ברשימת הסרטים הרווחיים ביותר לאותו השבוע, כשהוא ניצב מאחורי "הארדבול", בו מככבת דיאן ליין גם כן. "בית משפחת גלאס" הרוויח 18,150,259 דולרים בארצות הברית ו-5,469,350 דולרים בשאר רחבי העולם, תוך שהרוויח סך של 23,619,609 דולרים.^[5] תקציב ההפקה של הסרט היה 30 מיליון דולרים וכתוצאה מכך הוא נחשב לכישלון מסחרי.^[5]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוטן טומייטוז דווח כי הסרט ספג ביקורות חיוביות על ידי 21 אחוזים מבין 86 המבקרים שצפו בו. הדירוג הממוצע היה 4.23 בסולם 10 והקונצנזוס הוא: "בגלל העלילה הברורה והצפויה, "בית משפחת גלאס" כלל לא מצליח לרגש". בהמשך, צוין כי "הסוף שלו מדרדר ואפילו מגוחך".^[6] רוג'ר איברט הפנה כלפי הסרט ביקורת מעורבת, תוך שהעניק לו שני כוכבים מתוך ארבעה בסך הכול.^[7] איי. או. סקוט מהניו יורק טיימס כינה אותו כ"מצחיק שלא בכוונה".^[8] רוברט קוהלר מווראייטי כינה את הסרט כ"מצחיק שלא בכוונה" גם כן, ותהה "מדוע כל כך הרבה שחקנים מוכשרים חתמו על תסריט כל כך גרוע".^[9] אדוארד גוטמן מסן פרנסיסקו כרוניקל מתח ביקורת על האלימות המופיעה בו ועל עיתוי הפצתו, שאירע במקביל לפיגועי 11 בספטמבר (למעשה, עבור מבקרים רבים זה היה הסרט הראשון שראו לאחר שחזרו לעבודתם).^[10]^[4] בביקורת חיובית יותר, קלאודיה פויג מ-USA Today העניקה לו שני כוכבים מתוך ארבעה וכינתה אותו כ"סוחף בצורה מוזרה".^[11]

סרט המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט ההמשך של "בית משפחת גלאס" יצא בשנת 2006, באופן ישיר בפורמט לצפייה ביתית ושמו היה: "בית משפחת גלאס 2: האמא הטובה".^[12] הוא לא כלל בתוכו אף אחת מהדמויות המקורית ולא התרחש בבית מהסרט המקורי.^[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בית משפחת גלאס", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"בית משפחת גלאס", באתר נטפליקס
"בית משפחת גלאס", באתר AllMovie (באנגלית)
"בית משפחת גלאס", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"בית משפחת גלאס", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"בית משפחת גלאס", באתר Metacritic (באנגלית)
"בית משפחת גלאס", באתר אידיבי
"בית משפחת גלאס", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² http://www.boxofficemojo.com/movies/?id=glasshouse.htm
^ ¹ ² ³ The Glass House, 2001-09-14, נבדק ב-2021-01-30
^ ¹ ² The Glass House (2001) - IMDb, נבדק ב-2021-01-30
^ ¹ ² Revisiting Sept. 11 in Film, Christy Lemire, ‏2013-09-11 (באנגלית אמריקאית)
^ ¹ ² The Glass House, Box Office Mojo
^ The Glass House (2001) (באנגלית), נבדק ב-2021-01-30
^ Roger Ebert, The Glass House movie review & film summary (2001) | Roger Ebert, https://www.rogerebert.com/ (באנגלית)
^ Scott, A. O. (2001-09-15). "FILM REVIEW; It's Supposed to Be Scary, You See, Not Humorous (Published 2001)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-01-30.
^ Robert Koehler, Robert Koehler, The Glass House, Variety, ‏2001-09-13 (באנגלית אמריקאית)
^ Edward Guthmann, 'Glass House' a trashy thriller, SFGATE, ‏2001-09-14 (באנגלית אמריקאית)
^ USATODAY.com - Sobieski, Skarsgaard give 'House' a scary gloss, usatoday30.usatoday.com
^ ¹ ² Glass House: The Good Mother, 2006-10-03, נבדק ב-2021-01-30

[BOX-1] ¹ ² http://www.boxofficemojo.com/movies/?id=glasshouse.htm

[:0-2] ¹ ² ³ The Glass House, 2001-09-14, נבדק ב-2021-01-30

[:1-3] ¹ ² The Glass House (2001) - IMDb, נבדק ב-2021-01-30

[:4-4] ¹ ² Revisiting Sept. 11 in Film, Christy Lemire, ‏2013-09-11 (באנגלית אמריקאית)

[:2-5] ¹ ² The Glass House, Box Office Mojo

[6] The Glass House (2001) (באנגלית), נבדק ב-2021-01-30

[7] Roger Ebert, The Glass House movie review & film summary (2001) | Roger Ebert, https://www.rogerebert.com/ (באנגלית)

[8] Scott, A. O. (2001-09-15). "FILM REVIEW; It's Supposed to Be Scary, You See, Not Humorous (Published 2001)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-01-30.

[9] Robert Koehler, Robert Koehler, The Glass House, Variety, ‏2001-09-13 (באנגלית אמריקאית)

[10] Edward Guthmann, 'Glass House' a trashy thriller, SFGATE, ‏2001-09-14 (באנגלית אמריקאית)

[11] USATODAY.com - Sobieski, Skarsgaard give 'House' a scary gloss, usatoday30.usatoday.com

[:3-12] ¹ ² Glass House: The Good Mother, 2006-10-03, נבדק ב-2021-01-30

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]