שחיטה (מצווה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שחיטה (מצווה)
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר דברים
משנה מסכת חולין
תלמוד בבלי מסכת חולין
משנה תורה לרמב"ם הלכות שחיטה
שולחן ערוך יורה דעה, סימן א
ספרי מניין המצוות ספר החינוך מצווה תנ"א
שוחט בשעת השחיטה
שחיטה כשרה בציור מן המאה ה-15

שחיטה ביהדות היא מצווה המכשירה את בעל החיים - בהמה, חיה או עוף טהורים - לאכילה או לקורבן, באמצעות חיתוך צווארם בסכין על פי הלכות שחיטה. שחיטה שלא נעשתה כהלכה הופכת את הבשר הנשחט לנבלה. יוצאים מכלל זה הם דגים וחגבים כשרים המותרים באכילה בכל סוג של המתה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההלכה מייחסת חשיבות רבה להלכות השחיטה, וכשרותו של בשר בהמה, חיה או עוף מותנה, בין היתר, בפעולת "שחיטה" כהלכתה. מקור מצוות השחיטה הוא בפסוק: "וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן ה' לך כאשר ציוויתיך, ואכלת בשעריך" (דברים י"ב, כ"א). חמש הלכות השחיטה (ראו להלן) אינן כתובות בתורה ומקורן בהלכות שנאמרו למשה במתן תורה.

על מנת שבשר יוגדר ככשר, חייבים להתקיים בו התנאים הבאים:

  • הבשר הוא בשר בהמה או עוף טהורים - שקיימים בהם סימני הכשרות‏[1], וקיימת לגביה מסורת שחיטה.‏‏‏[2]
  • בעל החיים נשחט ונבדק כהלכה - על ידי שוחט ובודק מוסמך.
  • הבשר הושרה, הומלח והודח כדין.

מהלך השחיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ההלכה השחיטה מבוצעת על ידי שיסוף צווארו של בעל החיים בסכין חדה וחלקה מפגימות הנקראת חלף.

לפני פעולת השחיטה השוחט מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַשְּחִיטָה".

מן המובחר, שבפעולת השחיטה ייחתכו גם הקנה וגם הוושט של הנשחט, אך השחיטה כשרה אם נחתך רובו של אחד מהם בעוף, ובבהמה ובחיה - רוב של כל אחד מהם. הקנה והוושט מכונים בהלכה "סימנים". לאחר השחיטה על השוחט לבדוק אם הקנה והוושט נחתכו כשיעור הנדרש, פעולה זו נקראת "בדיקת סימנים".

בשחיטת בהמה (ולא עוף), ההלכה קובעת כי השוחט חייב להפריש את חלקי הזרוע, לחיים וקיבה מן הבהמה ולתתנם לכהן ללא תשלום‏[3], ועליו לעשות כן מיד אחר תהליך השחיטה.‏[4]

השולחן ערוך פוסק כי השוחט ומצא הבהמה טריפה אינו חייב בהפרשת הזרוע, לחיים וקיבה.‏[5] ויש חלוקים שגם במקרה של ״שחט ומצא טריפה״ חייב לתת חלקים הללו לכהן, ויעשה הכהן עם החלקים כרצונו.‏[6]

סכין השחיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכין השחיטה חייבת להיות חלקה מכל פגימה שהיא כדי למנוע עיקור. השוחט משחיז ומחליק את הסכין באמצעות סדרת אבנים בדרגות חספוס שונות עד לקבלת סכין כשרה לשחיטה. לפני השחיטה בודק השוחט את הסכין היטב, במתינות ובריכוז רב, באמצעות העברת ציפורן האצבע על להב הסכין, משלשת צידי הלהב, ומשני הכיוונים מלמטה למעלה ומלמעלה למטה בסך הכל שש בדיקות. לאחר השחיטה בודק השוחט שוב את הסכין, ואם נמצאה בה פגימה, השחיטה נפסלת מספק.

ההלכות העיקריות בשחיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שהייה - הפסקת פעולת השחיטה למשך זמן מסוים פוסלת את השחיטה.‏[7]
  • דרסה - החיתוך יתבצע על ידי הולכת הסכין קדימה ואחורה ולא על ידי לחיצה על הצוואר.‏[8]
  • חלדה - השחיטה תתבצע מכיוון חלקו הקדמי של הצוואר ולא על ידי החדרת הסכין מצדי הצוואר בין הקנה והוושט וחיתוכם כלפי חוץ.‏[9] וכן על הסכין להיות גלויה במהלך השחיטה.‏[10] השם חלדה מרמז על החולדה שנמצאת במקומות נסתרים.‏[11]
  • הגרמה - שחיטה מעל או מתחת למקום השחיטה בקנה או בושט, פסולה.
  • עיקור - עקירת הקנה והוושט ממקום חיבורם בלסת או קריעתם במקום חיתוכם פוסלת את השחיטה. סכין פגומה גורמת לקריעת ה"סימנים" ולכן שחיטה בסכין פגומה, פוסלת את השחיטה.

לאחר שחיטת חיה או עוף (אך לא לאחר שחיטת בהמה) יש לכסות את דמם, כמפורש בספר ויקרא.‏[12]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כיסוי הדם

בדיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקת הסכין[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סכין שחיטה

לסכין השחיטה (החלף) אין חזקה הלכתית אם הוא תקין או פגום, ועל כן יש לבדוק אותו לפני מעשה. ואף על פי שבבדיקה הראשונה יצא הסכין מחזקת איסור, צריך בדיקה שנייה לכתחילה אחר השחיטה, שמא נפגם הסכין בעור הצואר.

בדיקת הריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השחיטה, יש לבדוק שבעל החיים אינו טרפה. רוב הבהמות והעופות אינן טרפות, ואין צורך לבדוק את 18 סוגי הטרפות המצויות בבהמה, אפילו לכתחילה. במידה ונמצא יסוד סביר לפגם (רעותא), יש לבדוק את האיבר הספציפי. החריג לכלל זה הוא הריאות של הבהמה (חוץ מגדי ותיש, וראו בהמשך); מנהג כל ישראל (מתקנת הגאונים) לבדוק המצאות סירכות בריאה, משום שהן שכיחות.

בריאה יש שתי בדיקות:

  • בדיקת פנים: במהלכה הבודק תוחב את ידו לבטן הבהמה ומרגיש באמצעות מישוש ביד אם יש בה סירכות.
  • בדיקת חוץ: במהלכה מוציא הבודק את הריאה אחרי הבדיקה הפנימית, כדי לבדוק לפי מראה עינים ובמידת הצורך אף לנפח את הריאה, לבדוק אם אין בה נקב.

"סירכות" אפשריות בריאה:

לעתים קרובות, אף על פי שאין נקב גלוי בריאות, ישנה הצטברות ריר או גוש רקמה על גבי הריאות, והוא נקרא "סירכא". החשש בסירכא כזו, לפי דעת רש"י, משום שהיא עשויה להסתיר נקב ברקמת הריאה עצמה, ולפי דעת בעלי התוספות, משום שהסירכא עשויה להיפרד מהרקמה ולגרום לנקב. התלמוד הבבלי והשולחן ערוך מבארים סוגים שונים של סירכות, לפי מיקומן בריאות ולפי הידבקותן לאיברים אחרים הסמוכים לריאות. קיימת מחלוקת בין הפוסקים האם מותר למשמש ולמעך את הסירכא, ואם התנתקה הרי מתברר שלא הייתה סירכא של ממש אלא ריר בעלמא, או שמא אסור למעך אלא יש להסיר את הסירכא ולבדוק. שיטת הבית יוסף להחמיר ("וכל הנוהג כן כאילו מאכיל טריפות לישראל")‏‏‏[13], בעוד הרמ"א מביא את מנהג האשכנזים להקל, אך הוסיף ואמר שצריך להקפיד מאוד לעשות את המישמוש כראוי ולא בחוזק רב.

  • עופות - אין צורך לבדוק כלל, אם כי בעקבות פיתוח זני עופות כבדים למאכל וכן בעקבות התפשטות נגיף הראו (Reovirus)‏[14], הפכו מקרי קריעת הגידים ברגל העוף לשכיחים, ועל כן המחמירים בודקים את צומת הגידים ברגל העוף.
  • גדיים ותיישים - בהם כמעט ולא מצויות סירכות בריאות, ולפי כמה דעות אין צורך לבדוק עבור סירכות‏[15]

פולמוס בדיקת הכרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות התברר שבמדינות דרום אמריקה בפרט, וגם במקומות אחרים נוהגים הבוקרים במקרים מסוימים של התנפחות כרס הבהמה, לדקור את הכרס (על ידי הכנסת סכין או פגיון ליד הצלע ה-13 של הבהמה) כדי להוציא ממנו אויר, לפי רוב הפוסקים דבר זה מטריף את הבהמה‏[16], לכן יש צורך בבדיקת הכרס של כל בהמה ובהמה שאינו טרפה. וזה כיון שיש ריעותא בסבירות גבוהה שהבהמה נדקרה. בדיון שנערך ברבנות הראשית לישראל בשנת 2008 ניתנה הוראה לבודקי פנים לעקוב אחרי טרפה זו, ובבד"צים שונים יש משגיחים מיוחדים שמשגיחים על כך.‏[17]

בשר חלק (גלאט)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל השיטות לאחר הבדיקות, אם מסתבר שלא היה נקב מתחת לסרכא, הרי שהבשר כשר. אך יחד עם זאת היות שהתעוררו שאלות, והיה צורך בבדיקת הריאות, ההחלטה על כשרות הבשר לא התקבלה באופן "חלק" [ביידיש - גלאט] ולכן לא יוגדר הבשר כגלאט. בשר גלאט הוא רק כזה שבעת השחיטה, לא נמצאו סירכות בריאה, ולא התעוררה כל שאלה.

אנשים הרוצים להדר בכשרות קונים בשר גלאט. רוב מערכות הכשרות מספקות לצד בשר כשר, גם בשר בכשרות מהודרת - "גלאט". ישנם גם בד"צים פרטיים המספקים רק בשר "גלאט". תגית "חלק-בית יוסף" מצביעה על כך שהריאה נבדקה על פי חומרות הבית יוסף. (שגם קרומים ממחצית האונה ופנימה, וכן רירים סתם, הינם בגדר סירכות).

שימושים נוספים במונח גלאט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשר הודו קפוא, הנושא את הכתובת "גלאט"

כיום אנשים רבים משתמשים (בהשאלה) במונח גלאט, לתאר מוצר המיוצר בכשרות תוך הקפדה גבוהה במיוחד (כשר למהדרין), ועל כן ניתן לראות תגיות גלאט גם על עופות‏‏‏[18], שלא שייכות בהם סירכות. בעופות אלו בוודאי נבדק צומת הגידין, ועל כן הם כשרים למהדרין, אך לא שייך להגדירם חלק. שלטי גלאט מעל מסעדות חלביות שכשרותם מהודרת, אך אין בהם בשר כלל, וכן גידולי ירק ללא חרקים הנושאים את השם גלאט‏[19].

גם מוצרים שאינם קשורים למזון כלל, זוכים לשם גלאט כגון: ספקי אינטרנט גלאט‏‏‏[20], אתרי קניות ולוחות דרושים - גלאט‏‏.

המונח גלאט הפך לנחלת הכלל, כך שניסיון לרשום אותו כסימן מסחרי נכשל, והרשם הסכים לרושמו כ"סימן מתאר" בלבד‏‏‏[21]‏‏‏[22].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לבהמה: מעלת גירה, מפריסת פרסה ושוסעת שסע
  2. ^ מאמרו של הראב"ד משה שטרנבוך בספר ‏אוצרות ירושלים‏
  3. ^ ״מצווה להפרישם מיד״ - שולחן ערוך יורה דעה סימן ס״א סעיף ה
  4. ^ ״מצווה להפרישם מיד״ -שולחן ערוך יורה דעה סימן ס״א
  5. ^ שולחן ערוך יורה דעה סימן ס״א סעיף ו
  6. ^ תורת יקותיאל לשולחן ערוך יורה דעה סימן ס״א שכן הוא דעת הרמב״ם והספרא
  7. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות שחיטה, פרק ג', הלכה ב'.
  8. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות שחיטה, פרק ג', הלכה י"א.
  9. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות שחיטה, פרק ג', הלכה ט'.
  10. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות שחיטה, פרק ג', הלכה י'.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף כ', עמוד ב'.
  12. ^ ספר ויקרא, פרק י"ז, פסוק י"ג.
  13. ^ ‏שו"ע יורה דעה, סימן לט' סעיף י.‏
  14. ^ http://abic.bsmart.co.il/heb/Media/Uploads/REO.pps
  15. ^ שפתי דעת ליורה דעה סא, סעיף קטן טו (על סעיף כה)
  16. ^ ראו בעניין זה בהגהת הטור בסימן מ"ח, וראו תשובת בעל הגידולי טהרה המובאת בשו"ת מלמד להועיל סימן ט
  17. ^ ראו גם http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39885
  18. ^ ‏ראו תמונה למעלה‏
  19. ^ ‏ראו את כתבתו של מוטי סנדר החברות לגידולי עלים מגוש קטיף‏ באתר קטיף-נט
  20. ^ ‏ראו את כתבתו של עידן יוסף האינטרנט החרדי יוצא לדרך באתר NEWS1‏
  21. ^ ‏ראו כתבתו של עו"ד זאב פישר "גלאט למהדרין" לא כשיר לרישום כסימן מסחרי באתר Patentim.com‏
  22. ^ ‏האם ניתן לרשום סימן מסחר המורכב ‏ממושגים מן ההלכה היהודית - מאמרו של עו"ד אליהו ריכטר, יוני 2007

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.