דב חביב לובמן
|
|
דב חביב לובמן (אברהם דב לובמן חביב) (1864 - 21 ביוני 1951) היה חקלאי, ממנהיגי המושבה ראשון לציון ואיכרי המושבות העבריות, איש חינוך וסופר עברי.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדותיו
דב חביב לובמן נולד בכפר הריצובה בפלך מוהילב ברוסיה. למשפחתו הייתה מסורת יוחסין לרבנו תם, ורוב בניה היו חסידי חב"ד. שם המשפחה היה ליבונטין, אך שונה בצוק העיתים ללובמן. דב הילד והנער קיבל חינוך מסורתי אופיני; הוא למד ב"חדר" ובישיבה תלמוד והלכה, אך בשחרותו כמו רבים מבני הדור נמשך אל ההשכלה, הוא נסע בהחבא למוסקבה והתוודע שם אל משכילים "חובבי ציון" ואל התנועה הציונית. קרובו זלמן דוד ליבונטין והסופר אז"ר עודדו אותו לעלות לארץ ישראל ולהצטרף אל המושבות העבריות החדשות.
חביב לובמן עלה לארץ ישראל בשנת 1885. יחד עם בן דודו מרדכי חביב לובמן פנה להתיישבות חקלאית ביהודיה ליד המושבה פתח תקוה. אחר כך עברו השניים אל המושבה ראשון לציון. דב עבד בחקלאות, ניהל ורכש כרמים רבים. הוא נבחר אל "הועד" של המושבה, ואחר עמד בראשו לסירוגין כשש עשרה שנים. כמו כן עמד בראש "הועד החקלאי" בראשון לציון והיה פעיל מרכזי במוסדות החינוך והתרבות של המושבה. הוא היה ממייסדי "התאחדות מושבות יהודה" וחבר ה"מרכז" שלה, וממקימי "אגודת הכורמים" של איכרי המושבות.
יחסיו עם פקידי הנדיב הידוע הברון רוטשילד ידעו עליות ומורדות; הוא הגיע מיהודיה לראשון לציון בעזרתם, אך לאחר זמן מה היה מועמד לגירוש מן המושבה בגלל זעמם של הפקידים. ב-1901 היה חביב לובמן אחד מחברי "משלחת המושבות" שיצאה לפריס לטקס העברת היקב בראשון לציון לידי המושבה.
בשנות מלחמת העולם הראשונה היה חביב לובמן ממנהיגי המושבה מול השלטונות העות'מאניים; וכמו רוב האליטה של היישוב הובל למאסר בירושלים לאחר גילוי מחתרת ניל"י, והיה צפוי להשלח למשפט וכלא בדמשק. הצהרת בלפור וכניסת הגייסות הבריטים לארץ רִגשה מאוד את היישוב היהודי הקטן ולמוד הסבל. לפי זכרונותיו של חביב לובמן אמרו החיילים האוסטרלים שנכנסו רכובים על סוסיהם הרחבים לתושבי המושבה הנפעמים: "באנו לתת לכם את ארץ ישראל".[1]
עם כינון הממשל הצבאי בארץ התארגנו מוסדות המייצגים של היישוב; חביב לובמן השתתף ב"הועד הזמני", ואחר כציר באספת הנבחרים.
בית הספר חביב בראשון לציון נקרא על שמו לאחר פטירתו, בישיבת מועצת עיריית ראשון לציון ב-1 ביולי 1951.
על שמו רחוב בראשון לציון.
[עריכה] משפחתו
בנו זרובבל חביב (לובמן) המשיך את מורשתו של אביו במעש ובספר. נולד ב-1895. למד בגמנסיה "הרצליה", במחזור התלמידים הראשון שלה. כחבריו למחזור נאלץ להתגייס אל צבא האימפריה העות'מאנית בתקופת מלחמת העולם הראשונה. כאביו היה איכר וממנהיגי המושבה ראשון לציון. וכן חבר ב"מרכז" "התאחדות האיכרים". זרובבל היה מאנשי הנהגת "הברית העולמית של הציונים הכלליים". סופר פורה ופעיל בחיי החינוך והתרבות של המושבה. נפטר ב-1987.
[עריכה] מספריו
- בני דורי: זכרונות, מאמרים, נאומים, אישים, בצירוף מאמר מאת נחום סלושץ, ראשון לציון: הוצאת ידידים, תש"ו.
- מספורי הראשונים לציון, תל אביב: דפוס גוטנברג, תרצ"ד.
- ראשון לציון, הוצאת קק"ל, תרפ"ט
- קורות ראשון לציון: מיום ייסודה עד פרוץ מלחמת ששת הימים, חלק ראשון מאת דוב חביב-לובמן, חלק שני מאת בנו - זרובבל חביב, ראשון לציון: הוצאת המחבר, תשל"א 1971.
[עריכה] לקריאה נוספת
- זרובבל חביב (לובמן), ציר שלוח : מארץ ישראל לפולין בשליחות קרן קימת לישראל תרצ"ז 1937, (איסוף החומר והכנתו לדפוס: תרצה חביב-גרין), ירושלים: המכון לחקר תולדות קרן קימת לישראל, תשס"ב 2002.
- זרבבל חביב, ציונה : לקט רשימות מאמרים ואיגרות, (ליקוט, עריכה, דברי רקע וקישור - תרצה (חביב) גרין), ראשון לציון: עיריית ראשון לציון, תשמ"ט.
- זרבבל חביב, זכרונותי מן המושבה, ראשון לציון: עירית ראשון לציון - האגף לחינוך ולתרבות, תשמ"ו.
- חיבת ציון : שיבת ציון, ראשון לציון : לקט של רעיונות, ציוני דרך, מאורעות ודמויות של אישים בדרך לציונות מגשימה, (עורכת: יונה עדיני), ראשון לציון: עירית ראשון-לציון - המוזיאון לתולדות המושבה, תשמ"ב.
- זרבבל חביב, עינות הדמע : מאגדות התחיה, (תל אביב): ועדת יובל השבעים לראשון לציון של יד עירית ראשון לציון : (דפוס ספר) , תשי"ב.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ד' אפשטיין, דב חביב (לובמן) בן שמונים וחמש, דבר, 30 ביוני 1949
- ב"צ צאנגן, [&EntityId=Ar1949/07/29&ViewMode=HTML עם דב חביב לובמן, דבר, 01600, שגיאה: זמן שגוי
- דב חביב-לובמן, דבר, 22 ביוני 1951
- תולדות חייו, באתר מוזיאון ראשון לציון
- בית זרובבל חביב בראשון לציון, באתר עיריית ראשון לציון
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ב"צ צאנגן, [&EntityId=Ar1949/07/29&ViewMode=HTML עם דב חביב לובמן, דבר, 01600, שגיאה: זמן שגוי