מאיר ניצן
מאיר ניצן (נולד ב-18 במאי 1932), תת אלוף (מיל') בצה"ל, ראש עיריית ראשון לציון בשנים 1983–2008. כיום משמש כיושב ראש הוועדה הקרואה של העיר לוד.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
ניצן נולד ב-1932 בבוקרשט, רומניה ועלה ארצה בגיל 16 ממניעים ציוניים. שהה במחנה הסגר בקפריסין (ראו העפלה), ועם קום המדינה – במעברת פרדס חנה.
בגיל 18 התגייס לצה"ל והוצב לשרת בחיל החימוש. ב-1955 התנדב לשירות קרבי, על מנת להילחם בפדאיון, אך אחרי מבצע קדש חזר לשרת בחיל החימוש. הוא בוגר הטכניון בהנדסת תעשייה וניהול, ועם סיום לימודיו המשיך לשרת בתפקידי פיקוד ומטה בחיל החימוש. בשנת 1974 מונה למפקד מצל"ח (מרכז ציוד לחימה וחלפים) בדרגת אלוף משנה. בשנת 1979 סיים את שירותו בצה"ל, אך כעבור שנה חזר לשרת כסגן ראש אגף אפסנאות בדרגת תת אלוף.
בנוסף לכהונתו כראש עיריית ראשון לציון מילא ניצן תפקידים אחדים במרכז השלטון המקומי: הוא שימש כממלא מקום יו"ר מרכז השלטון המקומי בשנים 1989–1994 והחל מ-1992 שימש כדירקטור באוצר השלטון המקומי. בשנים 1999-2004 כיהן כיו"ר האספה הכללית של מרכז השלטון המקומי. עם הקמת מפלגת קדימה היה בין ראשי הערים שהצטרפו למפלגה וכיהן כיו"ר מועצת קדימה מיום הקמתה ועד לעזיבתו את המפלגה ב-21 בינואר 2009.
בתקופת כהונתו כראש עיריית ראשון לציון הפכה העיר לשלישית בשטחה ולרביעית באוכלוסייתה בישראל. ניצן כיהן בתפקיד יותר מכל קודמיו, ותקופת כהונתו היא מהארוכות בראשות עיר בישראל.
ניצן הקים שלוש חברות עירוניות, המספקות שירותים מוניציפליים לתושבי העיר: החברה הכלכלית, החברה העירונית לתרבות לספורט ולנופש וחברת מני"ב (מים, ניקוז וביוב). ניצן היה שותף בפיתוח המואץ במערב ראשון לציון והקמת עיר מודרנית מערבית לכביש 4, שנושקת לחוף הים. מערב ראשון לציון התאכלסה במהירות במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 ובכך למעשה הכפילה את אוכלוסיית העיר.
בעקבות האינתיפאדה השנייה וגל הטרור שבאה עימה יזם ניצן את הקמתה של יחידת סיור עירונית, שסייעה למשטרה בשמירת הסדר ומניעת טרור. בסוף 2004, בזכות דעיכה בגל הפיגועים, פורקה היחידה. בעקבות האינתיפאדה השנייה והעלייה באלימות בקרב בני נוער ובמועדונים, החל ניצן להתנדב למשמר האזרחי.
ניצן, שהיה חבר מפלגת העבודה, היה מראשוני המצטרפים למפלגת "קדימה" ואף כיהן כיו"ר הראשון של מועצת המפלגה.[1] בבחירות לכנסת ה-17 מוקם במקום ה-117 הסמלי ברשימת קדימה לכנסת[2].
לקראת הבחירות לראשות העיר ב-2008 היו פרסומים שניצן ביקש ממשה קראדי לרוץ איתו לראשות העיר במטרה שקראדי יחליפו במהלך הקדנציה. לקראת הבחירות העידו הסקרים שניצן מוביל באחוזים גבוהים על פני יריבו, דב צור. אולם בבחירות עצמן הפסיד ניצן, שזכה ב-47% מהקולות, את ראשות העירייה לדב צור שקיבל 52% מהקולות[3].
לאחר הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2008 הכריז ניצן כי יתמודד על מקום ברשימת מפלגת 'קדימה' בבחירות לכנסת השמונה עשרה. הוא ציין כי לאחר שנים של עבודה בעיריית ראשון לציון, יש בכוחו לתרום לציבור גם במישור הארצי. בינואר 2009 הגיש את מכתב התפטרותו ליו"ר קדימה, ציפי לבני ובו הכריז כי קדימה היא מפלגה ללא דרך והוא מתכוון להצביע למפלגת הליכוד,[4] ואיחל לליכוד הצלחה בבחירות.[5]
החל מפברואר 2011 משמש כיושב ראש הוועדה הקרואה בלוד.[6]
לקריאה נוספת [עריכה]
מאיר ניצן, תרמיל חיי: חלומותיו, מעשיו, אכזבותיו ותקוותיו של אדם, הוצאת סער, תל אביב, תש"ע 2010.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- קורות חיים, באתר הרשמי של ראשון לציון
- חגי עמית , מאיר ניצן עוזב את חולות ראשון לציון להושיע את עיר הפשע לוד, באתר TheMarker, 17.3.2011
הערות שוליים [עריכה]
- ^ אריק בנדר, מיה בנגל ואפרת פורשר, "עזרת לנו תמיד ועכשיו אנחנו עוזרים לך", באתר nrg מעריב, 29 בנובמבר 2005
- ^ רשימות המועמדים לכנסת ה-17: קדימה – עם אהוד אולמרט לראשות הממשלה באתר הכנסת.
- ^ אליענה שפר, 10 הסיבות לנפילת מאיר ניצן, באתר nrg מעריב, 12 בנובמבר 2008
- ^ אמנון מרנדה ואטילה שומפלבי, יו"ר מועצת קדימה, מאיר ניצן: אצביע ליכוד, באתר ynet, 21 בינואר 2009
- ^ יואב יצחק, יו"ר מועצת קדימה עורק לליכוד, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1), 21 בינואר 2009
- ^ אלי סניור, מאיר ניצן אופטימי בדרך ללוד: משימה לאומית, באתר ynet, 3 בפברואר 2011
| ראשי עיריית ראשון לציון | |||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| ראשי עיריית לוד | |||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
