דייגו מיליטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
דייגו מיליטו
Diego Milito - Inter Mailand (3).jpg
מידע אישי
שם מלא דייגו אלברטו מיליטו
תאריך לידה 12 ביוני 1979
גובה 1.83 מטר
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים*
1999 - 2004
2004 - 2005
2005 - 2008
2008 - 2009
2009 -
ראסינג קלוב
גנואה
ריאל סראגוסה
גנואה
אינטר מילאנו
137 (34)
59 (33)
108 (53)
31 (24)
120 (64)
נבחרת לאומית**
2003 - 2011 ארגנטינה 25 (4)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד ומעודכן לתאריך 14 בפברואר 2014
** המידע על מספר ההופעות והשערים בנבחרת נכון לתאריך
14 בפברואר 2014

דייגו אלברטו מיליטוספרדית: Diego Alberto Milito; נולד ב- 12 ביוני 1979 בברנל שבמחוז בואנוס איירס) הוא כדורגלן ארגנטינאי המשחק בעמדת החלוץ באינטר מילאנו. הוא משחק כחלוץ ומכונה "אל פרינסיפה" (El Principe) - "הנסיך". אחיו גבריאל שיחק איתו בסראגוסה עד סוף עונת 2006/2007 וכיום כבר אינו שחקן פעיל.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייגו מיליטו החל את הקריירה שלו בראסינג קלוב בעוד אחיו החל לשחק ביריבתה הגדולה אינדפנדיינטה. באחד ממשחקי הדרבי הלוהטים, דרש דייגו מהשופט להרחיק את אחיו לאחר שהאחרון ביצע עבירה. הוא היה אחד החלוצים המסוכנים בליגה הארגנטינאית, כבש 34 שערים ב- 137 הופעותיו במדי הקבוצה ועזר לה לזכות באליפות ב- 2001.

בינואר 2004 הוא עבר לקבוצת גנואה מסרייה ב' באיטליה באמצע העונה. את אותה עונה סיים עם 12 שערים ב-20 משחקים. בעונה שלאחר מכן הוביל את הקבוצה לעלייה לסרייה א' עם 21 שערים ב- 39 משחקים, אך שערוריית מכירת משחקים הביאה להורדתה של הקבוצה לסרייה C. בעקבות כך החליטה הקבוצה להשאיל את מיליטו לריאל סראגוסה. בסך הכל כבש במדי הקבוצה 33 שערים ב- 59 משחקים.

עונתו הראשונה של השחקן בליגה הספרדית הייתה מרשימה והוא סיים את העונה עם 15 שערי ליגה, בנוסף הוא הצטיין גם במשחקי הגביע ואף כבש ארבעה שערים בניצחונה של סראגוסה על ריאל מדריד.

את עונת 2006/2007 סיים מיליטו עם 23 שערים, שניים פחות ממלך שערי הליגה, ההולנדי רוד ואן ניסטלרוי. בכך הוא ביסס את מעמדו כאחד החלוצים הטובים בליגה הספרדית.

מיליטו שיחק בסראגוסה 3 עונות בהן היו לו 108 הופעות בליגה וכבש 51 שערים.

בעונת 2007/2008 מיליטו היה מבוקש על ידי מספר קבוצות בכירות מרחבי אירופה, אך ירד בסיומה עם סראגוסה לליגה השנייה. למרות התעניינות מצידן של קבוצות מרחבי אירופה, בחר מיליטו לבסוף להצטרף לגנואה סמוך לתום חלון ההעברות בהעברה שמוערכת ב-8 מיליון אירו. החזרה לקבוצה הייתה מוצלחת ומיליטו כבש 5 שערים בחמשת המשחקים הראשונים בהם שיחק.

ב-21 במאי 2009 חתם מיליטו באינטר מילאנו. במהלך שהותו באינטר כבש מיליטו מספר שערים חשובים, כמו שער בכל אחד מהדרבים של מילאנו ושערים נגד צ'לסי וברצלונה במסגרת ליגת האלופות. החלוץ הארגנטינאי הוסיף לכבוש גם בגמר הגביע האיטלקי שנערך ב-5 במאי 2010 נגד רומא, שער שהביא את התואר הראשון שלו במדי אינטר. ב-16 במאי 2010 כבש מיליטו שער מול סיינה מבישולו של ארגנטינאי אחר, חאבייר זאנטי, שער שהתברר כשער האליפות ובכך מיליטו זוכה באליפות הראשונה שלו בקריירה. ב-22 במאי הבקיע את שני השערים בניצחון קבוצתו על באיירן מינכן בתוצאה 2 - 0 בגמר ליגת האלופות וגם נבחר לתואר השחקן המצטיין של הגמר ביחד עם ווסלי סניידר, והשלים זכייה בטרבל.

לאחר הזכייה בטרבל עם אינטר נבחר דייגו מיליטו כשחקן השנה של 2010 בליגת האלופות.

נבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות הצלחתו הרבה, מיליטו לא הצליח לתפוס מקום של קבע בסגל הנבחרת. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בינואר 2003 במשחק הידידות מול נבחרת הונדורס בכדורגל .

למרות הסטטיסטיקה המרשימה, מיליטו שימש בשנים האחרונות כמחליפו של הרנן קרספו. מרבית הופעותיו היו מול נבחרות קטנות ובמסגרת סגלים שהורכבו משחקני ליגת העל הארגנטינאית. לזכותו 4 שערים ב-21 הופעות.

מיליטו זומן לסגל נבחרת ארגנטינה למונדיאל 2010, אך כמעט ולא זכה לשחק, מה שעורר תהיות רבות בקרב צופי הכדורגל כיוון שמיליטו עבר עונה נפלאה ולמרות זאת, מאמן ארגנטינה, דייגו ארמנדו מראדונה החליט בצורה מעוררת מחלוקת לא לשתפו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


כדורגלן השנה בסרייה א'

1997: מאנצ'יני  •  1998: רונאלדו  •  1999: ויירי  •  2000: טוטי  •  2001: זידאן  •  2002: טרזגה  •  2003: נדבד & טוטי  •  2004: קאקה  •  2005: ג'ילארדינו  •  2006: קנאברו  •  2007: קאקה  •  2008: איברהימוביץ'  •  2009: איברהימוביץ'  •  2010: מיליטו  •  2011: איברהימוביץ'  •  2012: פירלו

הזר המצטיין בסרייה א'

1997: זידאן  •  1998: רונאלדו  •  1999: בטיסטוטה  •  2000: שבצ'נקו  •  2001: זידאן  •  2002: טרזגה  •  2003: נדבד  •  2004: קאקה  •  2005: איברהימוביץ'  •  2006: קאקה & דוד סואזו  •  2007: קאקה  •  2008: איברהימוביץ'  •  2009: איברהימוביץ'  •  2010: מיליטו  •  2011: איברהימוביץ'