סרחיו אגוארו
| סרחיו אגוארו | ||
|---|---|---|
אגוארו במדי נבחרת ארגנטינה |
||
| מידע אישי | ||
| שם מלא | סרחיו לאונל אגוארו דל קסטיז'ו | |
| תאריך לידה | 2 ביוני 1988 | |
| מקום לידה | בואנוס איירס שבארגנטינה | |
| גובה | 1.70 מטר | |
| עמדה | חלוץ | |
| מועדונים מקצועיים* | ||
| 2003 - 2006 2006 - 2011 2011 - |
אינדפנדיינטה אתלטיקו מדריד מנצ'סטר סיטי |
54 (23) 175 (74) 52 (31) |
| נבחרת לאומית** | ||
| 2006 - | ארגנטינה | 41 (16) |
|
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה |
||
| מאזן מדליות | ||
|---|---|---|
| מתחרה עבור |
||
| המשחקים האולימפיים | ||
| זהב | בייג'ינג 2008 | כדורגל |
סרחיו לאונל אגוארו דל קסטיז'ו (בספרדית: Sergio Leonel Agüero del Castillo; נולד ב-2 ביוני 1988 בבואנוס איירס, ארגנטינה) הוא כדורגלן ארגנטינאי המשחק בשורות מנצ'סטר סיטי ובנבחרת ארגנטינה. אגוארו נחשב לאחד הכדורגלנים הארגנטינאים הצעירים המבטיחים ביותר. את כינוי החיבה שלו, "קון", קיבל אגוארו משום ששערו דומה לשערה של דמות מצוירת בשם זה.
תוכן עניינים |
קריירת מועדונים [עריכה]
ב-7 ביולי 2003, בגיל 15 שנים ו-35 ימים, ערך אגוארו את הופעת הבכורה שלו בקבוצת הבוגרים של אינדפנדיינטה במשחק מול סן לורנצו. בכך הפך אגוארו לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הליגה הארגנטינאית תוך כדי שהוא שובר את השיא שהיה שייך לדייגו מראדונה. הוא שיחק במדי הקבוצה 54 משחקי ליגה וכבש 23 שערים. שערו המפורסם ביותר היה בדרבי מול ראסינג קלוב לאחר שלקח את הכדור ממחצית המגרש וכבש תוך כדי שהוא מתעתע בשחקני ההגנה.
אגוארו הוחתם ב-2006 על ידי אתלטיקו מדריד תמורת 23 מיליון אירו, הסכום הגבוה ביותר שהוציא המועדון על שחקן. הוא הפך במהרה לאחד השחקנים החשובים ולשחקן בהרכב הפותח של הקבוצה. בעונתו הראשונה כבש 6 שערים ב-38 משחקי הליגה בהם שותף. יכולתו בשנת 2007 הביאה את פיפ"א ועיתון הספורט האיטלקי "טוטוספורט" להעניק לו את תואר השחקן הצעיר המצטיין של השנה. לאחר העברתו של פרננדו טורס לליברפול, הפך אגוארו לכוכב הקבוצה. יחד עם דייגו פורלאן הרכיבו השניים צמד פורה אשר הוביל את אתלטיקו למקום הרביעי ולהעפלה למוקדמות ליגת האלופות. אגוארו כבש בעונתו השנייה 20 שערים ב-37 משחקים, ובכך היה המבקיע השלישי הטוב ביותר בליגה.
אחרי חזרתו מהמשחקים האולימפיים, מילא אגוארו תפקיד עיקרי בהעפלתה של הקבוצה לליגת האלופות. אגוארו החל את הליגה גם בצורה טובה ויכולתו הביאה רבים להחשיבו כאחד החלוצים הטובים בעולם.
בעונת 2009/2010 סיימו אגוארו ואתלטיקו במקום התשיעי בליגה, אך מנגד הצליח השחקן לבשל את שני השערים בניצחון 2 - 1 על פולהאם בגמר הליגה האירופית ולהבקיע את שער הניצחון על אינטר מילאנו במשחק הסופר קאפ האירופי.
ביולי 2011 חתם במנצ'סטר סיטי תמורת 44 מיליון יורו, ובכך הפך לרכש השני היקר ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הבריטי.[1] ב-15 באוגוסט 2011 ערך אגוארו את הופעת הבכורה שלו בפרמייר ליג, בה כבש צמד ובישל שער אחד לדוד סילבה נגד סוונסי סיטי. באותה עונה זכה עם קבוצתו באליפות הפרמייר ליג.
אחד הרגעים הכי זכורים היו במחזור האחרון נגד ק.פ.ר בו אגוארו הבקיע את שער הניצחון של מנצ'סטר סיטי בניצחון 3-2 ובכך מנצ'סטר סיטי זכתה באליפות הפרמייר ליג.
נבחרת ארגנטינה [עריכה]
אגוארו היה שותף לזכייה של ארגנטינה הצעירה בגביע העולם לנוער בשנת 2005 בטורניר בו הוא שיתף פעולה עם ליונל מסי. ביולי 2007 הוא הוביל את הנבחרת הצעירה של ארגנטינה לזכייה נוספת בגביע העולם כשהוא כובש 6 שערים, זוכה בתואר השחקן המצטיין של הטורניר ובתואר מלך השערים.
הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת הבוגרת ב- 3 בספטמבר 2006 במשחק הידידות של ארגנטינה מול ברזיל, משחק אשר חנך את אצטדיון האמירויות בלונדון. ב-17 בנובמבר 2007 הוא כבש את שערו הראשון במדים הלאומיים במשחק מוקדמות הגביע העולמי מול בוליביה.
אגוארו זומן לסגל הנבחרת האולימפית באולימפיאדת בייג'ינג, אך ברוב משחקיו לא הרשים ושעריו היחידים היו צמד במשחק מול נבחרת ברזיל בחצי הגמר. בסוף הטורניר זכתה נבחרתו במדליית הזהב.
חייו האישיים [עריכה]
אגוארו היה נשוי לבתו של דייגו מראדונה, ג'אנינה מראדונה, שילדה את בנם הבכור ב-12 במרץ 2009. בינואר 2013 הם התגרשו.
תארים [עריכה]
קבוצתיים [עריכה]
- גביע האינטרטוטו(1): 2007
- הליגה האירופית(1): 2009-10
- הסופר קאפ האירופי(1): 2010
- אליפות אנגליה(1): 2011-12
- מגן הקהילה(1): 2012
בינלאומיים [עריכה]
- מדליית זהב אולימפית(1): בייג'ינג 2008
- גביע העולם בכדורגל עד גיל 20(2): 2005, 2007
קישורים חיצוניים [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ סרחיו אגוארו עבר לסיטי תמורת 44 מיליון יורו, באתר ספורט 5, 27 ביולי 2011
| זוכי פרס ילד הזהב | ||
|---|---|---|
|
| נבחרת ארגנטינה - מונדיאל 2010 | ||
|---|---|---|
|
1 פוזו | 2 דמיקליס | 3 ק. רודריגס | 4 בורדיסו | 5 בולאטי | 6 היינצה | 7 די מאריה | 8 ורון | 9 היגוואין | 10 מסי | 11 טבז | 12 גארסה | 13 סמואל | 14 מסצ'ראנו | 15 אוטמנדי | 16 אגוארו | 17 גוטיירס | 18 פלרמו | 19 מיליטו | 20 מ. רודריגס | 21 אנדחואר | 22 רומרו | 23 פסטורה | מאמן: מראדונה |
||