סרחיו אגוארו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סרחיו אגוארו
Suisse vs Argentine - Sergio Agüero.jpg
אגוארו במדי נבחרת ארגנטינה
מידע אישי
שם מלא סרחיו לאונל אגוארו דל קסטיז'ו
תאריך לידה 2 ביוני 1988
מקום לידה בואנוס איירס שבארגנטינה
גובה 1.70 מטר
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים*
2003 - 2006
2006 - 2011
2011 -
אינדפנדיינטה
אתלטיקו מדריד
מנצ'סטר סיטי
54 (23)
175 (74)
87 (52)
נבחרת לאומית**
2006 - ארגנטינה 50 (21)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד ומעודכן לתאריך 11 במאי 2014
** המידע על מספר ההופעות והשערים בנבחרת נכון לתאריך
3 ביוני 2014

מאזן מדליות
מתחרה עבור Flag of Argentina.svg ארגנטינה
המשחקים האולימפיים
זהב בייג'ינג 2008 כדורגל

סרחיו לאונל "קון" אגוארו דל קסטיז'וספרדית: Sergio Leonel "Kun" Agüero del Castillo; נולד ב-2 ביוני 1988 בבואנוס איירס, ארגנטינה), מוכר גם כקון אגוארו, הוא כדורגלן ארגנטינאי המשחק בשורות מנצ'סטר סיטי ובנבחרת ארגנטינה. את כינוי החיבה שלו, "קון", קיבל אגוארו משום ששערו דומה לשערה של דמות מצוירת בשם זה.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 ביולי 2003, בגיל 15 שנים ו-35 ימים, ערך אגוארו את הופעת הבכורה שלו בקבוצת הבוגרים של אינדפנדיינטה במשחק מול סן לורנצו. בכך הפך אגוארו לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הליגה הארגנטינאית תוך כדי שהוא שובר את השיא שהיה שייך לדייגו מראדונה. הוא שיחק במדי הקבוצה 54 משחקי ליגה וכבש 23 שערים. שערו המפורסם ביותר היה בדרבי מול ראסינג קלוב לאחר שלקח את הכדור ממחצית המגרש וכבש תוך כדי שהוא מתעתע בשחקני ההגנה.

אגוארו הוחתם ב-2006 על ידי אתלטיקו מדריד תמורת 23 מיליון אירו, הסכום הגבוה ביותר שהוציא המועדון על שחקן. הוא הפך במהרה לאחד השחקנים החשובים ולשחקן בהרכב הפותח של הקבוצה. בעונתו הראשונה כבש 6 שערים ב-38 משחקי הליגה בהם שותף. יכולתו בשנת 2007 הביאה את פיפ"א ועיתון הספורט האיטלקי "טוטוספורט" להעניק לו את תואר השחקן הצעיר המצטיין של השנה. לאחר העברתו של פרננדו טורס לליברפול, הפך אגוארו לכוכב הקבוצה. יחד עם דייגו פורלאן הרכיבו השניים צמד פורה אשר הוביל את אתלטיקו למקום הרביעי ולהעפלה למוקדמות ליגת האלופות. אגוארו כבש בעונתו השנייה 20 שערים ב-37 משחקים, ובכך היה המבקיע השלישי הטוב ביותר בליגה.

אחרי חזרתו מהמשחקים האולימפיים, מילא אגוארו תפקיד עיקרי בהעפלתה של הקבוצה לליגת האלופות. אגוארו החל את הליגה גם בצורה טובה ויכולתו הביאה רבים להחשיבו כאחד החלוצים הטובים בעולם.

בעונת 2009/2010 סיימו אגוארו ואתלטיקו במקום התשיעי בליגה, אך מנגד הצליח השחקן לבשל את שני השערים בניצחון 2 - 1 על פולהאם בגמר הליגה האירופית ולהבקיע את שער הניצחון על אינטר מילאנו במשחק הסופר קאפ האירופי.

ביולי 2011 חתם במנצ'סטר סיטי תמורת 44 מיליון יורו, ובכך הפך לרכש השני היקר ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הבריטי.‏[1] ב-15 באוגוסט 2011 ערך אגוארו את הופעת הבכורה שלו בפרמייר ליג, בה כבש צמד ובישל שער אחד לדוד סילבה נגד סוונסי סיטי. באותה עונה זכה עם קבוצתו באליפות הפרמייר ליג.

אחד הרגעים הכי זכורים היו במחזור האחרון נגד ק.פ.ר בו אגוארו הבקיע את שער הניצחון של מנצ'סטר סיטי בניצחון 3-2 ובכך מנצ'סטר סיטי זכתה באליפות הפרמייר ליג. מלבד שער האליפות, אגוארו סיים את העונה עם 30 שערים בכל המסגרות ב-44 המשחקים בהם שיחק. מתוך 30 השערים, 23 היו שערי ליגה, ואגוארו סיים במקום השלישי בטבלת מלכי השערים של הפרמייר ליג כשהקדימו אותו רק ווין רוני ורובין ואן פרסי.

בעונת 2012/2013 אגוארו כבש 17 שערים ב-40 משחקים בכל המסגרות, והציג יכולת טובה למרות שסבל מפציעה טורדנית בברכו לאורך מרבית העונה. בעונה זו הוליך אגוארו את מנצ'סטר סיטי למקום השני, שסיימה כסגנית למנצ'סטר יונייטד, יריבתה העירונית.

בעונת 2013/2014 כבש אגוארו 6 שערים והוסיף שני בישולים בשלב הבתים של ליגת האלופות, ובכך הוביל את מנצ'סטר סיטי להעפלה ראשונה בתולדותיה לשמינית גמר המפעל.

במהלך עונה זו אגוארו סבל שוב מפציעות חוזרות ונישנות בשריר הירך האחורי. למרות פציעות אלו, הצליח אגוארו להרשים כששיחק ולכבוש 28 שערים ב-34 הופעות בכל המסגרות. הוא הוליך את מנצ'סטר סיטי לזכייה שנייה בשלוש שנים באליפות הפרמייר ליג וביסס מעמדו כאחד החלוצים הטובים ביותר.

נבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגוארו היה שותף לזכייה של ארגנטינה הצעירה בגביע העולם לנוער בשנת 2005 בטורניר בו הוא שיתף פעולה עם ליונל מסי. ביולי 2007 הוא הוביל את הנבחרת הצעירה של ארגנטינה לזכייה נוספת בגביע העולם כשהוא כובש 6 שערים, זוכה בתואר השחקן המצטיין של הטורניר ובתואר מלך השערים.

הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת הבוגרת ב- 3 בספטמבר 2006 במשחק הידידות של ארגנטינה מול ברזיל, משחק אשר חנך את אצטדיון האמירויות בלונדון. ב-17 בנובמבר 2007 הוא כבש את שערו הראשון במדים הלאומיים במשחק מוקדמות הגביע העולמי מול בוליביה.

אגוארו זומן לסגל הנבחרת האולימפית באולימפיאדת בייג'ינג, אך ברוב משחקיו לא הרשים ושעריו היחידים היו צמד במשחק מול נבחרת ברזיל בחצי הגמר. בסוף הטורניר זכתה נבחרתו במדליית הזהב.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגוארו היה נשוי לבתו של דייגו מראדונה, ג'אנינה מראדונה, שילדה את בנם הבכור ב-12 במרץ 2009. בינואר 2013 הם התגרשו.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתלטיקו מדריד
מנצ'סטר סיטי

בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


זוכי פרס ילד הזהב

2003: ואן דר וארט  •  2004: רוני  •  2005: מסי  •  2006: פברגאס  •  2007: אגוארו  •  2008: אנדרסון  •  2009: פאטו  •  2010: באלוטלי  •  2011: גצה  •  2012: איסקו  •  2013: פוגבה