דלקת לבלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דלקת לבלבאנגלית: Pancreatitis) היא דלקת ברקמת הלבלב. הדלקת יכולה להיות חריפה (דלקת לבלב חריפה) שהיא תולדה של סיבות מגוונות או דלקת לבלב כרונית, המתהווה לרוב בשל שתיית אלכוהול כרונית.

דלקת לבלב חריפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דלקת לבלב חריפה

דלקת חריפה של הלבלב אשר יכולה להכיל גם רקמות פרי-פנקריאטיות. הדלקת מופיעה בשכיחות של 1:4000.

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבות חסימתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבני מרה - מהווים 45% מהסיבות להתפתחות דלקת לבלב חריפה.
  • גידולים – גידול בלבלב או גידול אמפולרי.
  • טפילים – כגון קלונורכיס (Clonorchis).
  • אנומליות התפתחותיות
  • דיברטיקולה דואודנלית פרי-אמפולרית
  • היפרטנסיביות של השריר הסוגר על שם אודי (Sphincter of Odi)

סיבות רעלניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלכוהול – מהווה 35% מכלל הסיבות להתפתחות דלקת לבלב חריפה.

סיבות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוקים בדלקת הלבלב מתלוננים לרוב על כאב בטן, העלול להיות חמור, ועלולים לא להגיב לטיפול אנלגטי. הכאב לרוב מוחמר בשכיבה ומקרין לגב. הדלקת יכולה לגרום לחסימת מעיים כאשר היא מתפשטת למעי הדק. החולה מתלונן לרוב גם על בחילות, הקאות וחום.

במהלך הדלקת יש שחרור של חומרים רעלניים שונים מהלבלב, כגון אנזימי לבלב, חומרים ואזואקטיביים (המשנים את קוטר כלי דם) דוגמת קינין (Kinin, מרחיב עוצמתי של כלי הדם) ותוצרים רעלניים (אלסטאז, פוספוליפאז A2). חומרים אלו עשויים לגרום לגירוי כימי ולתרום להתפתחות נוזל עשיר בחלבונים למרווח השלישי (third space), היפו-וולמיה ותת-לחץ דם. בנוסף, החומרים עשויים להגיע למחזור הדם ולתרום להתפתחות נקרוזה של רקמת שומן תת-עורי ולנזק end-organ כגון הלם, אי-ספיקה כלייתית ואי-ספיקה נשימתית. כאשר מתרחש דימום לבלבי במהלך תהליך הדלקת, ניתן להבחין בסימן על שם טרנר (Turner's sign) ובסימן על שם קולן (Cullen's sign).

הפרעות מטבוליות שכיחות במהלך הדלקת החריפה, ומתבטאות בהיפוקלצמיה (כתוצאה מהיפואלבומינמיה, רמה נמוכה של אלבומין), היפרגליקמיה וחמצת.

התפשטות מקומית של הדלקת יכולה להשפיע על איברים סמוכים ולגרום לדלקת רפידת הקיבה (גסטריטיס), לדלקת התריסריון (דואודניטיס), לפקקת (תרומבוזיס) של וריד הלבלב, נקרוזה של המעי הגס ולחץ חיצוני על צינור המרה המשותף (common bile duct) ואף לגרום לחסימה מרתית.

אסופות נוזל חוץ-לבלבי נוצרות כאשר מופרש נוזל אל מחוץ הלבלב מהלבלב או מרקמות סמוכות. בנוסף, ייתכן גם היווצרות פסידו-ציסטות לבלביות ומורסה לבלבית. הטיפול בפסידו-ציסטות ובמורסות מצריך לעתים קרובות ניקוז כירורגי, אנדוסקופי או רדיוגרפי. תיתכן גם היווצרות נצור (Fistula) לבלבי כתוצאה מפגיעה בתעלת המרה, דבר אשר מצריך הכנסת סטנט אנדוסקופי.

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבחנה מתבססת על נוכחות כאב בטן, ונתמכת בעלייה ברמת העמילאז והליפאז בדם פי שלושה מהנורמה. עליית רמת הליפאז היא ספציפית יותר לדלקת הלבלב, בעוד שעלייה ברמת העמילאז יכולה להתרחש גם במצבים נוספים שאינם קשורים ללבלב. ניתן להיעזר גם בטומוגרפיה ממוחשבת (CT) כדי להתקדם באבחנה (הגדלת לבלב, שינויים דלקתיים לבלביים ואסופות נוזל חוץ-לבלבי), אם כי ראוי לציין כי 15–30% מהצילומים הם תקינים בעת האבחנה.

חומרת מחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

75% מהחולים ישתפרו במצבם אחרי טיפול תמיכתי; 25% יסבלו מסיבוכים; שיעור התמותה עומד על 5–10%. מוות בשלב מוקדם מתרחש לרוב בשבועיים הראשונים של המחלה, וקשור בפגיעה תפקודית קשה ורב-מערכתית, בעוד שתמותה בשלבים מתקדמים של המחלה קשורה בסיבוכי זיהום מקומי או מערכתי.

ניתן להעריך את חומרת המחלה באמצעות הקריטריונים על שם רנסון (Ranson's Criteria) או באמצעות מערכת ניקוד הנקראת APACHE. קריטריוני רנסון:

  • במהלך 48 השעות הראשונות:
    • ירידה במעל 10% ברמת ההמטוקריט
    • רמת סידן בדם מתחת ל-8 מ"ג
    • עלייה ברמת השתנן בדם בלפחות 5 מ"ג
    • לחץ חמצן עורקי מתחת ל-60 מ"מ כסף
    • Base Deficit מתחת ל-4 מיליאקוויוולנט לליטר
    • הפרשת נוזל המוערכת במעל 600 מ"ל

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין טיפול מסוים שהוכח כיעיל. במהלך הטיפול משתמשים בחומרים המאפשרים מנוחה ללבלב (סומטוסטטין, קלציטונין, גלוקגון, שאיבה נזוגסטרית, חסמי היסטמין 2) או במעכבי אנזימים (אפרוטינין, גבקסט מזילאט). עם זאת, טיפולים אלו לא הוכחו כמשפרים פרוגנוזה או כמורידים שיעורי תמותה.

כל החולים צריכים לקבל טיפול תמיכתי צמוד הכולל שיכוך כאב מתאים, נוזלים ותמיכה תזונתית בעת הצורך. סיבוכים יטופלו באמצעות אבחון ב-ERCP (הדמיית רנטגן של הצינורות המובילים אל התריסריון מן הכבד, כיס המרה והלבלב) או בהוצאת אבני מרה המלווה בכריתת כיס המרה.

דלקת לבלב כרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דלקת לבלב כרונית

פנקראטיטיס כרונית יכולה לנבוע כתוצאה מחסימה לא שלמה של צינורות הלבלב, הנמשכת זמן רב. כתוצאה מכך הלבלב בעל אזורים פיברוטיים נרחבים, וקשה להבדיל בין מצב זה לבין קרצינומה של הלבלב- נראה כמו גידול ממאיר.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.