המחברות השחורות של מרטין היידגר
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | מרטין היידגר |
| שפת המקור | גרמנית |
| סוגה | יומן |
| נושא | פילוסופיה, אנטישמיות |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 2014 |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 34 |
  | |
המחברות השחורות של מרטין היידגר (בגרמנית: Martin Heideggers Schwarze Hefte) הן אסופה של 34 מחברות שנכתבו על ידי הפילוסוף הגרמני מרטין היידגר (1889–1976) בשנים 1931–1970. הן החלו להתפרסם בשנת 2014. במקור היו אלו מחברות קטנות עם כריכות שחורות, שבהן רשם היידגר תצפיות או "סקיצות".[1] פרסום המחברות עורר מהומה, בעיקר בשל תוכנן האנטישמי המפורש.[2]
היידגר כינה את המחברות השחורות "הערות הסדנאות" (Werkstattaufzeichnungen).[3] אחד מעוזריו של היידגר, פרידריך-וילהלם פון הרמן (אנ'), אמר שהמחברות נשמרו על שולחן ליד מיטתו של היידגר, וכי היידגר כתב במחברות בלילה לפני השינה.
היסטוריה פרסומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיטר טראוני ערך את כתבי היד של היידגר, והמחברות נוספו לאסופות כל כתביו (Gesamtausgabe; בראשי תיבות GA) בהוצאת Vittorio Klostermann.
נכון לשנת 2024 יצאו לאור תשעה כרכים; GA 94 (השנים 1931–1928), עד הכרך הסופי GA 102 (השנים 1963–1970), שפורסם בשנת 2021. בסך הכל פורסמו 34 מחברות המכילות 3384 עמודים בגרמנית. בתחילה סברו המוציאים לאור שאבדה המחברת הראשונה Anmerkungen I (המסווגת כיום תחת GA 97), אך היא נמצאה ברשותו של חוקר היידגר סילביו ויאטה (אנ').[4]
אנטישמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחברות השחורות מכילות תוכן אנטישמי מפורש, שהצית מחדש את המחלוקת סביב הקשר בין היידגר והנאציזם (אנ') ביחס לפרויקט הפילוסופי שלו.[5][6] במחברות היידגר הצדיק את האנטישמיות שלו מטעמים פילוסופיים לכאורה. בין היתר טען היידגר שהעם היהודי הפך עצמו לגזע מתוקף התרחקותו מגויים ופעילותו בקהילות יהודיות מבודדות ("אי-היותם של היהודים בעולם") בשילוב האשמה בעיסוק יתר בכלכלה. ובשל כך, העם היהודי לכאורה ויתר דה פאקטו על זכותו למחות על היחס כלפיו תחת הרייך השלישי.
העובדה שבעידן התחבולה [Machenschaft] מועלה הגזע למעמד של "עיקרון" מובהק ומבוסס במיוחד של ההיסטוריה [Geschichte] (או סתם היסטוריה [Historie]), אינה המצאה שרירותית של "דוקטרינרים", אלא תוצאה של עוצמת התחבולה, השולטת בישות [Seiende] בכל תחומיה, ומחייבת אותה להיות כפופה לחישוב מתוכנן. דרך רעיון הגזע, ה"חיים" מובאים לכדי צורה של יכולת גידול, המוצגת כסוג של חישוב. היהודים, עם כישרונם לחישובים מתמטיים, "חיים" על פי העיקרון הגזעי במשך הזמן הארוך ביותר, ולכן הם אלה שמתגוננים בצורה הנמרצת ביותר מפני יישומו הבלתי מוגבל.
— Martin Heidegger, Überlegungen XII (GA 96) S. 56
ההיסטוריון של הפילוסופיה פיטר גורדון מציין כי היידגר מרבה להשתמש במונח Machenschaft ככינויו לכוח הטכנולוגי ששולט בעולם המודרני. כוח זה זוכה אצלו למעמד של מעין אל עתיק בעל כוח בלתי מותנה, הנעדר את העיגון המוחלט של הדברים. כפי שעולה בציטוט לעיל, במחברות היידגר מעניק משמעות אנטישמית ספציפית ל-Machenschaft. ”ברשומה מסביבות 1939 הוא מוקיע את הליברליזם, הפציפיזם ו"עליית כוחם של היהודים." עליית היהודים שייכת ל"מטאפיזיקה של המערב" שעזרה להפיץ "רציונליות ריקה" מחד גיסא ו"יכולת חישוב" מאידך גיסא. במקום אחר הוא כותב ש"אחת הצורות הנסתרות ביותר של 'העצום,' ואולי אף העתיקה ביותר, היא הנטייה לחישובים, ספסרות והתערבבות, שעליה מבוססת אי-היותם של היהודים בעולם."”.[7]
לפי פיטר טרוני (אנ'), שהיה אמון על עריכת המחברות השחורות, היידגר אימץ לעצמו זן חריג ביותר של אנטישמיות "אונטולוגית-היסטורית" (seinsgeschichtliche). "העדר ה"עולמיות" של היהודים הפך לקטגוריה פילוסופית: הטיפוס המנוגד לתמימות ולעבודת הכפיים המאפיינות את היות-בעולם".[7]
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Peter Trawny (Hrsg.): Martin Heidegger: Überlegungen II–VI (Schwarze Hefte 1931–1938). Gesamtausgabe Band 94. Klostermann, Frankfurt am Main 2014, ISBN 978-3-465-03814-6.
- Peter Trawny (Hrsg.): Martin Heidegger: Überlegungen VII–XI (Schwarze Hefte 1938/39). Gesamtausgabe Band 95. Klostermann, Frankfurt am Main 2014, ISBN 978-3-465-03832-0.
- Peter Trawny (Hrsg.): Martin Heidegger: Überlegungen XII–XV (Schwarze Hefte 1939–1941). Gesamtausgabe Band 96. Klostermann, Frankfurt am Main 2014, ISBN 978-3-465-03838-2.
- Peter Trawny (Hrsg.): Martin Heidegger: Anmerkungen I–V (Schwarze Hefte 1942–1948). Gesamtausgabe Band 97. Klostermann, Frankfurt am Main 2015, ISBN 978-3-465-03870-2.
- Peter Trawny (Hrsg.): Martin Heidegger: Anmerkungen VI–IX (Schwarze Hefte 1948/9–1951). Gesamtausgabe Band 98. Klostermann, Frankfurt am Main 2018, ISBN 978-3-465-00583-4.
- Peter Trawny (Hrsg.): Martin Heidegger: Winke I und II (Schwarze Hefte 1957–1959). Gesamtausgabe Band 101. Klostermann, Frankfurt am Main 2020, ISBN 978-3-465-01734-9.
- Peter Trawny (Hrsg.): Martin Heidegger: Vorlaufiges I–IV (Schwarze Hefte 1963–1970). Gesamtausgabe Band 102. Klostermann, Frankfurt am Main 2021, ISBN 978-3-465-02687-7.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עופר אדרת, האנטישמיות העמוקה של היידגר מתגלה ביומנו הפילוסופי, באתר הארץ, 14 במרץ 2014- פיטר א' גורדון, היידגר בשחור, באתר אלכסון (כתב עת), 28 באוקטובר 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Jonathan Rée (12 במרץ 2014). "In defence of Heidegger". Prospect. נבדק ב-7 באוקטובר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ עופר אדרת, האנטישמיות העמוקה של היידגר מתגלה ביומנו הפילוסופי, באתר הארץ, 14 במרץ 2014
- ^ Moore, Ian. "On the History and Future of Heidegger's Literary Estate, with Newly Published Passages on Nazism and Judaism: Klaus Held's Marbach-Bericht". ResearchGate. ResearchGate GmbH. נבדק ב-26 ביולי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Daniel F. Ferrer, Heidegger Anmerkungen I-V (Schwarze Hefte 1942-1948): An Index, עמ' 16
- ^ Release of Heidegger’s ‘Black Notebooks’ Reignites Debate Over Nazi Ideology By Paul Hockenos February 24, 2014
- ^ Philip Oltermann (13 במרץ 2014). "Heidegger's 'black notebooks' reveal antisemitism at the core of his philosophy". The Guardian. נבדק ב-7 באוקטובר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 פיטר א' גורדון, היידגר בשחור, באתר אלכסון (כתב עת), 28 באוקטובר 2014
בקרת זהויות  |
|
|---|