חיל האוויר האיטלקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכוחות המזוינים של איטליה
Stemma araldico e distintivo dello Stato Maggiore Difesa.svg

זרועות

CoA Esercito Italiano.svg
צבא איטליה
CoA Marina Militare Italiana.svg
הצי האיטלקי
Coat of arms of the Italian Air Force.svg
חיל האוויר האיטלקי
Coat of arms of the Carabinieri.svg
קרביניירי

עיטורים ומבנה פיקודי

עיטורי הכוחות המזוינים של איטליה
דרגות הכוחות המזוינים של איטליה

היסטוריה צבאית

היסטוריה צבאית של איטליה
היסטוריה של איטליה
רונדל חיל האוויר האיטלקי
סמל חיל האוויר האיטלקי

חיל האוויר האיטלקיאיטלקית: Aeronautica Militare – AM) הוא חיל האוויר של איטליה וזרוע אחת מארבע הזרועות של הכוחות המזוינים של איטליה. החיל הוקם כחיל עצמאי ב-28 במרץ 1923 על ידי ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה כחיל האוויר המלכותי האיטלקי (Regia Aeronautica). לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר הפכה איטליה לרפובליקה על ידי משאל עם, קיבל חיל האוויר המלכותי האיטלקי את שמו הנוכחי. מאז הקמתו מילא החיל תפקיד משמעותי בהיסטוריה הצבאית המודרנית של איטליה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות האוויר ומלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטליה הייתה אחת המדינות הראשונות שהשתמשה בכלי טיס למטרות צבאיות. ההיסטוריה של הפעילות האווירית הצבאית של איטליה החלה בשנת 1884, כאשר הצבא המלכותי הקים את שירות האוויר (Servizio Aeronautico) שהפעיל כדורים פורחים ובסיסו הראשי היה ליד רומא.

ב-1911, גיחות סיור והפצצה במהלך המלחמה האיטלקית-עות'מאנית, שבוצעו על ידי שירות האוויר האיטלקי בלוב, היו הפעילות הצבאית האווירית הראשונה שהתקיימה בעולם. לעות'מאנים, שלא היו ברשותם כלי נשק נגד-מטוסים, היה את ה"כבוד" לבצע את הפלת המטוס הראשונה בעולם על ידי רובים.‏[1]

הקמת חיל האוויר המלכותי האיטלקי ומלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 במרץ 1923 הוקם חיל האוויר המלכותי האיטלקי על ידי ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה. במהלך שנות השלושים של המאה ה-20 היה מעורב החיל המתפתח במשימותיו הקרביות הראשונות, כשהראשונה בהם הייתה המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה ב-1935 ובהמשך מלחמת האזרחים בספרד בין השנים 1936-1939. לאחר תקופה של כמה חודשי ניטראליות, הצטרפה איטליה למלחמת העולם השנייה לצידה של גרמניה הנאצית ב-10 ביוני 1940. לרשותו של חיל האוויר המלכותי האיטלקי עמדו יותר מ-3000 מטוסים, אך פחות מ-60% מהם היו שמישים. החיל לחם בכל המרחב שבין הערבות הקפואות של ברית המועצות ובין המדבריות של צפון אפריקה ואיבד מטוסים ואנשים רבים בקרבות.

ב-9 בספטמבר 1940 הפציץ חיל האוויר האיטלקי את תל אביב. בהפצצה נהרגו מעל ל-100 אזרחים.

לאחר הסכם שביתת הנשק שנחתם ב-8 בספטמבר 1943, חולקה איטליה בין שני הצדדים הלוחמים ובאופן דומה חולק גם חיל האוויר המלכותי האיטלקי. בדרום פעל חיל האוויר שהיה כפוף לממשלתו של פייטרו באדוליו (Aviazione Cobelligerante Italiana) ונלחם לצדן של בעלות הברית ובצפון פעל חיל האוויר הלאומי הרפובליקני (Aeronautica Nazionale Repubblicana) שנלחם עד לסוף המלחמה לצדן של מדינות הציר.

הקמת חיל האוויר האיטלקי והמלחמה הקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משאל עם, שנערך לאחר המלחמה ב-18 ביוני 1946, היווה את סופה של ממלכת איטליה ואת לידתה של הרפובליקה של איטליה. לפיכך, איבד החיל את הקידומת המלכותית שלו ושמו שונה לחיל האוויר האיטלקי, שהוא שמו של החיל עד היום.

הסכם השלום שנחתם בפריז ב-1947 הטיל מגבלות חמורות בתחום הצבאי על איטליה. אך זמן קצר לאחר מכן הוקמה נאט"ו וב-1949, כשאיטליה היא אחת מהמדינות המייסדות של הברית, היה הכרח לבצע תהליך התחדשות מקיף לכל זרועות הכוחות המזוינים של איטליה, כולל חיל האוויר. במסגרת סיוע צבאי מארצות הברית, הגיעו מטוסי הבוכנה P-47 ת'נדרבולט ו- ‏P-51 מוסטנג כמטוסי הקרב הראשונים של החיל המתחדש. ב-1952 קיבל החיל את מטוסי הסילון הראשונים שלו בדמותם של מטוסי הF-84 ת'אנדרג'ט וה- F-86 סייבר. בהמשך הצטרפו לצי המטוסים של החייל מטוסי ת'אנדרג'ט מתקדמים יותר ומטוסי תובלה C-119 Flying Boxcar. התעשייה האווירית האיטלקית שנולדה בשני אלה מחדש, החלה במקביל לפתח ולייצר כמה דגמי מטוסים משל עצמה, כמו מטוסי ה- Fiat G.91, ה- Aermacchi MB-326, ה- Piaggio P.166 וסידרה של דגמי מסוקים מתוצרת Agusta-Bell.

מטוסי הסילון העל קוליים הראשונים ששירתו בחיל האוויר האיטלקי, היו מטוסי ה-F-104 סטארפייטר האמריקני. במהלך שנות השבעים קיבל החיל את מטוסי התובלה ה- Aeritalia G.222 האיטלקי ואת ‏C-130 הרקולס האמריקני, שהם בעלי יכולת להטסת מטען וצנחנים. כמו כן קיבל החיל את מטוסי הקרב מדגם Aeritalia F-104S למשימות תקיפת קרקע והגנה אווירית.

במרכז תהליך התקדמותה של התעשייה האווירית האיטלקית עמד פרויקט משותף לגרמניה המערבית ולבריטניה של פיתוח מטוסי קרב-ההפצצה ומטוסי הגנה אווירית מדגם טורנדו. נכון לשנת 2012 מטוסי הטורנדו עדיין בשרות בחילות האוויר של שלוש המדינות ושל מדינות נוספות. בנוסף, שיתפו פעולה חברות מטוסים איטלקיות עם חברת אמבראר הברזילאית בפיתוחו ובייצורו של מטוס התקיפה AMX International AMX.

מסיום המלחמה הקרה ועד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990, לאחר פלישתה של עיראק לכווית, הצטרפה איטליה לכוחות הקואליציה ובפעם הראשונה ב-45 שנים השתתפו טייסים איטלקים בפעילות קרבית. עקב הצורך להחליף את מטוסי ה-F-104, השתתפה איטליה עם גרמניה, צרפת, ספרד ובריטניה בפיתוחו של מטוס ה-יורופייטר טייפון. מאחר שנותרו עוד מספר שנים להכנסתו לשירות של הטייפון, חכרה איטליה מבריטניה ב-1994 24 מטוסי פנאוויה-טורנדו (Panavia Tornado) לתקופה של 10 שנים. מטוסי הטורנדו שימשו כמטוסי יירוט כגיבוי ולאחר מכן כהחלפה למטוסי ה-F-104 המיושנים. מטוס ה-F-104 האחרון יצא מהשירות ב-2004.

חיל האוויר האיטלקי השתתף בעימותים בסומליה ובמוזמביק וכן בחצי האי הבלקני, כמו במלחמות יוגוסלביה כחלק מכוחות נאט"ו. אלה האחרונות התנהלו במרחק כמה דקות טיסה משטחה של איטליה ועקב כך ראו מפקדי החיל צורך לשפר את יכולות ההגנה של החיל.

על פי התוכנית היו אמורים מטוסי הטייפון להיכנס לשירות בראשית שנת 2000, אך חל עיקוב בלוח הזמנים. מכאן החיל היה זקוק לתגבור ולאחר מכן לתחליף למטוסי הטורנדו שנחכרו מבריטניה. חוזה חכירה זה עמד להסתיים ב-2004 וממשלת איטליה לא הייתה מעוניינת לעמוד בעלות הגבוהה של הארכתו. בשל כך החליטה הממשלה לפנות לארצות הברית וחכרה ממנה 34 מטוסי ‏F-16 פייטינג פלקון בחוזה לשנים רבות. המטוס האחרון ממטוסים אלה הוחזר לארצות הברית ב-2012, בעקבות רכישת כמות מספקת של מטוסי טייפון במשך שנים אחדות. מטוסי הטייפון יהוו את מטוסי הקו הראשון של החיל במקומם של מטוסי ה-F-104, הטורנדו וה-F-16. יכולותיו של חיל האוויר בהובלה אווירית השתפרו עם רכישתם של 22 מטוסי ה‏C-130J סופר הרקולס ושל 12 מטוסי Alenia C-27J Spartan, שהחליפו את מטוסי ה-G.222. ב-2003 הרחיב חיל האוויר האיטלקי את יכולות לוחמת היבשה שלו על ידי הקמתן של יחידות מיוחדות קטנות. במסגרת זו הוקמה "כנף 17 למבצעים מיוחדים" (17º Stormo Incursori) שידועה גם כקבוצת הפשיטה של חיל האוויר (RIAM). ייעודה העיקרי של יחידה זו הוא לבצע משימות פשיטה על בסיסי אוויר, להקים מרכזי שליטה אוויריים קדמיים ולבצע פעולות חילוץ והצלה.

צי כלי הטיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2013 מפעיל החיל 470 כלי טיס מאוישים ו-6 כלי טיס בלתי מאוישים.‏[2][3]

תמונה שם המטוס ארץ מוצא ייעוד דגם כמות בשירות הערות
Italian Eurofighter Typhoon.JPG
יורופייטר טייפון Flag of Italy.svg איטליה Flag of France.svg צרפת Flag of Germany.svg גרמניה Flag of the United Kingdom.svg בריטניה Flag of Spain.svg ספרד מטוס קרב EF2000 (F-2000A)
EF2000T (TF-2000A)
60
11
25 נוספים בהזמנה‏[4]
Italian Air Force AMX fighter.jpg
AMX International AMX Flag of Italy.svg
איטליה
מטוס קרב-הפצצה
מטוס סיור
AMX ACOL(A-11A)
AMX-T (TA-11A)
42
10
[5]
Tornado 6Stormo Afghanistan Dec2008.jpg
טורנדו Flag of Italy.svg
איטליה
מטוס קרב-הפצצה, מטוס סיור
מטוס דיכוי הגנה אווירית
IDS(A-200A, A200C, TA-200A and TA-200B)
IT-ECR (EA-200B)
60
15
[6][7]
F-35 at Edwards.jpg
F-35 לייטנינג II Flag of the United States.svg
ארצות הברית
מטוס קרב רב תכליתי F-35A
F-35B
0 (60 בהזמנה)
0 (30 בהזמנה)
[8]
Alenia.g222.fairford.arp.jpg
Aeritalia G.222 Flag of Italy.svg
איטליה
מטוס מטען G.222RM (RC-222)
G.222VS(EC-222)
2
1
מטוס לכיול מכ"ם ותקשורת
מטוס מודיעין אותות
Breguet.atlantic.fairford.arp.jpg
Breguet Atlantic Flag of France.svg
צרפת
מטוס סיור ימי ATL1 (P-1150A) 4 (2 באחסנה) בשימוש הצי האיטלקי
ATR-72-201 at Farnborough International Airshow 1990.jpg
ATR 72 Flag of Italy.svg
איטליה
מטוס סיור ימי ATR 72 ASW 1 (סה"כ הוזמנו 5 מטוסים) [9]
Beriev A-50EI Mainstay2009.jpg
פאלקון Flag of Israel.svg
ישראל
מטוס שליטה ובקרה G550 CAEW 0 (2 בהזמנה) [10]
Alenia C-27J Spartan Flag of Italy.svg
איטליה
מטוס מטען C-27J 12
KC-767 Aeronautica Militare tanker refueler 2007.jpg
Boeing KC-767 Flag of the United States.svg
ארצות הברית
מטוס תדלוק אווירי, מטוס מטען KC-767A 4 [11]
Lockheed C-130J-30 Hercules, Italy - Air Force JP7582260.jpg
‏C-130J סופר הרקולס Flag of the United States.svg
ארצות הברית
מטוס מטען, מטוס תדלוק אווירי C-130J
KC-130J
C-130J-30
5
6
10
רכבת אווירית
רכבת אווירית ותדלוק
גרסה עם גוף מטוס מורחב
Airbus A319-115X(CJ), Italy - Air Force JP6585727.jpg
איירבוס A319 Flag of Europe.svg
האיחוד האירופי
הטסת אח"מ A319CJ 3
Dassault Falcon 50 (N930JG) private.jpg
Dassault Falcon 50 Flag of France.svg
צרפת
הטסת אח"מ Falcon 50 2
Piaggio P-180 Avanti.JPG
Piaggio P180 Avanti Flag of Italy.svg
איטליה
מטוס תובלה רב תכליתי P.180 (VC-180A, VC-180B) 14 [12]
SF-260 special colour.JPG
Aermacchi SF.260 Flag of Italy.svg
איטליה
מטוס אימון T-260EA (T-260B) 30
MB-339CD.jpg
אארמקי MB-339 Flag of Italy.svg
איטליה
מטוס אימון MB 339PAN (AT-339A)
MB-339A (T-339A)
MB-339CD1,CD2 (FT-339B, FT-339C)
18
34
29
Aermacchi M-346 prototype 001.JPG
M-346 מאסטר Flag of Italy.svg
איטליה
מטוס אימון T-346A 3
Aeronautica Militare Breda Nardi NH-500E2.jpg
‏MD 500 דיפנדר Flag of Italy.svg
איטליה
מסוק אימון NH 500E (TH-500B) 49
AB.212 of Italian Air Force.JPG
בל 212 Flag of Italy.svg
איטליה
מסוק חיפוש והצלה HH-212A 33
Aeronautica Militare AgustaWestland HH-139A CSX81798-15-42 PAS 2013 01.jpg
AgustaWestland AW139 Flag of Italy.svg
איטליה
מסוק חיפוש והצלה
הטסת אח"מ
HH-139A
AW139
3
2
Agusta HH-3F (AS-61R), Italy - Air Force AN1011458.jpg
Sikorsky S-61R Flag of Italy.svg
איטליה
מסוק חיפוש והצלה קרבי HH-3F 21
Royal Navy Merlin Helicopter MOD 45155806.jpg
AgustaWestland AW101 Flag of Italy.svg
איטליה
מסוק חיפוש והצלה קרבי HH-101 0 (15 בהזמנה)
UAV Predator Italian Air Force.JPG
MQ-1 פרדטור Flag of the United States.svg
ארצות הברית
כלי טיס בלתי מאויש RQ-1B 6
MQ-9 Reaper CBP.jpg
MQ-9 ריפר Flag of the United States.svg
ארצות הברית
כלי טיס בלתי מאויש MQ-9A 6

מבנה החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטה הכללי של חיל האוויר האיטלקי (Stato Maggiore Aeronautica Militare) – רומא

  • פיקוד צי המטוסים (Comando della Squadra Aerea) Centocelle Airport - ליד רומא.
  • הפיקוד הלוגיסטי (Comando Logistico) - רומא
  • פיקוד בתי הספר של חיל האוויר (Comando Scuole dell'Aeronautica Militare) – בארי
  • פיקוד המבצעים האוויריים (Comando Operativo Delle Forze Aeree) – פוגיו רנאטיקו (Poggio Renatico), מחוז אמיליה-רומאניה
  • הפיקוד האווירי האזורי (צפון איטליה) הראשון (Comando 1 Regione Aerea) – מילאנו
  • הפיקוד האווירי האזורי (דרום איטליה) השלישי (Comando 3 Regione Aerea) - בארי

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]