הכוחות המזוינים של איטליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכוחות המזוינים של איטליה
חיילים איטלקים באפגניסטן
חיילים איטלקים באפגניסטן
מדינה איטליהאיטליה איטליה
תקופת הפעילות 4 במאי 1861 – הווה (162 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
זרועות בצבא
שם קצר FF.AA. עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגות
המפקד העליון נשיא איטליה, סרג'ו מטרלה
שר ההגנה לורנצו גואריני
ראש המטה אדמירל ג'וזפה קאבו דראגונה
דרגות דרגות הכוחות המזוינים של איטליה
כוח אדם
סוג שירות שירות התנדבותי (מאז 2003)
גיל הגיוס גיל 18–25 לגברים ולנשים.
התחייבות ל-12 חודשי שירות.[1]
זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה בגילאי 16–49 (2010).
גברים: 13,865,688.
נשים: 14,003,755.[1]
מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה בגילאי 16–49 (2010).
גברים: 11,247,446.
נשים: 11,348,695[1]
גודל מחזור שנתי המגיע לגיל הגיוס גברים: 288,188.
נשים: 281,671.[1]
כוחות פעילים

165,500 (2019)
צבא: 96,700
צי: 28,850

חיל אוויר: 39,950
כוחות מילואים 41,867
תקציב
תקציב שנתי 28.9 מיליארד אירו (2020)
אחוזי תמ"ג 1.8%[1]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הכוחות המזוינים של איטליה
זרועות
צבא איטליה
הצי האיטלקי
חיל האוויר האיטלקי
קרביניירי
עיטורים ומבנה פיקודי
עיטורי הכוחות המזוינים של איטליה
דרגות הכוחות המזוינים של איטליה
היסטוריה צבאית
היסטוריה צבאית של איטליה
היסטוריה של איטליה
פעולות נוכחיות של הכוחות המזוינים האיטלקיים בדגש על מפת אפרו-אירואסיה

הכוחות המזוינים של איטליהאיטלקית: Forze Armate Italiane) הם הכוח הצבאי של איטליה וכוללים את צבא איטליה, את הצי האיטלקי ואת חיל האוויר האיטלקי. זרוע רביעית ידועה בשם קרביניירי (Carabinieri) והיא למעשה משטרה צבאית ואזרחית. נשיא איטליה עומד בראש הכוחות המזוינים כנשיא המועצה העליונה להגנה. נכון לשנת 2012 כוח האדם הפעיל של הכוחות המזוינים עומד על 183,000 איש, בנוסף ל-117,943 אנשי הקרביינרי ו-68,134 אנשי משמר האוצר (Guardia di Finanza), גוף משטרתי שכפוף למשרד הכלכלה והאוצר ואחראי על חקירת ומניעת פשעים כלכליים, סחר בסמים והגנה על גבולות המדינה והמים הטריטוריאליים. תקציב הביטחון של איטליה הוא כיום העשירי בגודלו בעולם.

בסיס חוקתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 11 לחוקת איטליה אומר:[2]

"איטליה דוחה את המלחמה כמכשיר לתוקפנות כנגד חירותם של עמים אחרים וכאמצעי ליישוב מחלוקות בינלאומיות. איטליה מסכימה, על בסיס יחסי שוויון עם מדינות אחרות, למגבלות הריבונות שנחוצות לשמירה על הסדר העולמי ועל השלום והצדק בין האומות. איטליה מקדמת ומעודדת ארגונים בינלאומיים בהשגת מטרות אלה".

סעיף 52 אומר:[2]

"הגנת המדינה היא חובתו המקודשת של כל אזרח. השירות הצבאי הוא הכרחי על פי המגבלות ועל פי הדרך שנקבעה בחוק. מילוי החובה תעשה ללא פגיע בעבודתו של אף אזרח ולא תוך פגיעה בזכויותיו הפוליטיות. ארגונם של הכוחות המזוינים יעשה על בסיס רוחה הדמוקרטית של הרפובליקה".

סעיף 87 אומר:[2]

"נשיא הרפובליקה הוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים. הוא עומד בראש מועצת העליונה להגנה שהוקמה על פי החוק ובסמכותו להכריז על מצב מלחמה על פי הסכמת הפרלמנט".

זרועות הכוחות המזוינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאת המטוסים ג'וזפה גריבלדי של הצי האיטלקי
מטוס טייפון של חיל האוויר האיטלקי

צבא איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – צבא איטליה

צבא איטליה, (באיטלקית: Esercito Italiano), הוא הכוח היבשתי של הרפובליקה האיטלקית. ההיסטוריה של הצבא מתחילה בתקופת איחודה של איטליה בשנות החמישים והשישים של המאה ה-19. אז הוקם הצבא המלכותי האיטלקי (Regio Esercito). הצבא היה מעורב במלחמות קולוניאליות בסין, במלחמה האיטלקית-עות'מאנית ב-1911–1912, בצפון איטליה כנגד האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה, באתיופיה לפני מלחמת העולם השנייה, באלבניה, יוון, צפון אפריקה ובאיטליה עצמה במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה שונה שמו של הצבא המלכותי לשמו הנוכחי, צבא איטליה. במהלך המלחמה הקרה צבא איטליה היה בכוננות להגנה מפני פלישה של כוחות ברית ורשה מהמזרח. מאז סוף המלחמה הקרה הוא ממלא משימות שמירת שלום אינטנסיביות ומבצע פעילויות קרביות באפגניסטן ובעיראק. ב-29 ביולי 2004 הפך הצבא לכוח המבוסס על מתנדבים בלבד לאחר שגיוס החובה בוטל[דרוש מקור].

חיל האוויר האיטלקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חיל האוויר האיטלקי

חיל האוויר האיטלקי, (באיטלקית: Aeronautica Militare) הוקם כזרוע עצמאית ב-28 במרץ 1923 על ידי המלך ויטוריו אמנואלה השלישי כחיל האוויר המלכותי האיטלקי (Regia Aeronautica). לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר הפכה איטליה לרפובליקה על פי משאל עם, קיבל חיל האוויר המלכותי את שמו הנוכחי.

הצי האיטלקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הצי האיטלקי

הצי האיטלקיאיטלקית: Marina Militare) הוקם ב-1946 כממשיכו של הצי המלכותי האיטלקי (Regia Marina). כיום, הצי האיטלקי, בהיותו חלק מכוחות נאט"ו, לקח על עמו חלק בקואליציות שונות לשמירת שלום. משמר החופים (Guardia costiera) הוא מרכיב של הצי.

קרבניירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קרביניירי

הקרבניירי (באיטלקית: Carabinieri) הוא הז'נדרמריה והמשטרה הצבאית של איטליה. בוועידת ארגון המדינות המתועשות ב-2004, קיבלו הקרביניירי את המנדט להקים את "המרכז למצוינות יחידות משטרה לשמירה על יציבות" (Center of Excellence for Stability Police Units) שיהיה ראש חץ לפיתוחם של סטנדרטים ושל שיטות הדרכה ליחידות משטרה אזרחיות שמסופחות למשימות שמירת שלום בינלאומיות.[3]

חברות בנאט"ו ומשימות שמירת שלום של האו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטליה הצטרפה לרבים מהמבצעים של האו"ם ושל נאט"ו, וכן מסייעת לרוסיה ולחבר המדינות, משתתפת בתהליך השלום במזרח התיכון, בשיחות רב-צדדיות, במשימות שמירת שלום, ולוחמת בסחר בסמים, בסחר בבני אדם, בשוד ימי ובטרור.

מלחמת המפרץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטליה לקחה חלק בכוח הרב-לאומי בלבנון ב-1982, יחד עם ארצות הברית, צרפת ובריטניה. כמו כן השתתפה איטליה במלחמת המפרץ ושלחה שמונה מטוסי טורנדו לערב הסעודית. צבא איטליה נשלחו לסייע לפליטים הכורדים בצפון עיראק לאחר המלחמה.

אפגניסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מ"מבצע חירות מתמשכת" (Operation Enduring Freedom), לקחה איטליה חלק בפעולות באפגניסטן. כוחות איטלקים היו חלק מכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי, הכוח של נאט"ו באפגניסטן ובצוות השיקום (Provincial Reconstruction Team). הכוח האיטלקי שנשלח במסגרת זו כלל 411 איש, כולל פלוגת חיל רגלים להגנה על מפקדת כוח הסיוע, פלוגת הנדסה, מחלקה לטיפול בנשק להשמדה המונית, יחידת לוגיסטיקה ויחידות קישור ומטה. הכוחות האיטלקיים גם עומדים בראש כוח משימה הנדסי רב-לאומי ומפעילים מחלקת משטרה צבאית של הקרביניירי.

מלחמת עיראק[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבא איטליה לא השתתף בפעולות קרביות במלחמת עיראק ב-2003 ושיגר כוחות רק כאשר הסתיימו הקרבות. הכוחות האיטלקיים הגיעו בקיץ 2003 והחלו לסייר בנאסריה (Nasiriyah) ובסביבתה. השתתפותה של איטליה בפעולות בעיראק הסתיימה בסוף שנת 2006, כאשר כל כוח האדם התפנה להוציא קבוצה קטנה של כ-30 חיילים שהופקדו על אבטחת שגרירות איטליה בבגדאד וכ-87 חיילים שהוצבו בבסיסים במפרץ הפרסי (לא על אדמת עיראק). איטליה לקחה חלק חשוב במשלחת ההדרכה של נאט"ו (NATO Training Mission – Iraq) בשנים 2004–2011 שסייעה לפתח את כוחות הביטחון העיראקים.

משימות נוכחיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות המזוינים של איטליה מבצעים משימות שונות ברחבי העולם מטעם האו"ם, מטעם, האיחוד האירופי, מטעם נאט"ו וכן משתתפים בכוחות רב לאומיים במסגרות אחרות.[4] כמו כן מבצעים הכוחות המזוינים משימות שונות בתחומי איטליה, כמו תפקידי מניעת פשיעה, פעילויות בתחום איכות הסביבה וסיוע לתושבי המדינה באסונות טבע.[5]

משימות מטעם האו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הכוח ראשי תיבות מקום המשימה שנת הצטרפות
איטליה למשימה
כוח אדם
קבוצת המשקיפים הצבאיים של האו"ם בהודו ובפקיסטן UNMOGIP הודו ופקיסטן 1951 4 חיילים מתוך 38 חיילים מ-8 מדינות
ארגון הפיקוח על הפסקת אש של האומות המאוחדות UNTSO ישראל, מצרים, סוריה ולבנון 1958 8 חיילים מתוך 145 חיילים מ-23 מדינות
כוח האו"ם הזמני בלבנון (יוניפי"ל) UNIFIL לבנון 1978 1100 חיילים מתוך 12,056 חיילים מ-36 מדינות
המשלחת למשאל העם של האו"ם בסהרה המערבית MINURSO סהרה המערבית 1991 5 חיילים מתוך 237 חיילים מ-29 מדינות
כוח שמירת השלום של האו"ם בקפריסין UNFICYP קפריסין 2005 4 חיילים מתוך 918 חיילים מ-20 מדינות
המבצע המשולב של האו"ם ושל האיחוד האפריקאי בדארפור UNAMID סודאן 2008 3 חיילים מתוך 23,129 חיילים מ-51 מדינות

משימות מטעם האיחוד האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הכוח ראשי תיבות מקום המשימה שנת הצטרפות
איטליה למשימה
כוח אדם
הכוח המשטרתי של האיחוד האירופי בבוסניה ובהרצגובינה EUPM 2003 בוסניה והרצגובינה 3 חיילים מתוך 490 חיילים מ-51 מדינות
אלתאה EUFOR Althea 2004 בוסניה והרצגובינה 5 חיילים מתוך 2150 חיילים מ-25 מדינות
משימת הסיוע בגבול רפיח של האיחוד האירופי EUBAM Rafah 2005 מעבר רפיח חייל אחד מתוך 22 חיילים מ-9 מדינות
(החל משנת 2007 המשימה מושעית)
משימת הפיקוח של האיחוד האירופי EUMM Georgia 2008 גאורגיה, דרום אוסטיה ואבחזיה 15 חיילים מתוך 370 חיילים מ-26 מדינות[6]
משלחת ההדרכה של האיחוד האירופי בסומליה EUTM Somalia 2010 סומליה 11 חיילים
מבצע אטלנטה Operation Atalanta 2008 מפרץ עדן 8 חיילים
חיילי צבא איטליה בקוסובו

משימות מטעם נאט"ו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הכוח ראשי תיבות מקום המשימה שנת הצטרפות
איטליה למשימה
כוח אדם
כוח קוסובו KFOR קוסובו 1999 670 חיילים מתוך 5500 חיילים מ-30 מדינות
כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי ISAF אפגניסטן 2001 4250 חיילים מתוך 130,670 חיילים מ-49 מדינות
מטה נאט"ו בסקופיה NATO HQ – Skopjie מקדוניה 2002 קצין אחד מתוך 12 קצינים מ-7 מדינות
מטה נאט"ו בסרייבו NATO HQ – Sarajevo בוסניה והרצגובינה 2004 2 קצינים מתוך 42 קצינים מ-10 מדינות
מבצע "מאמץ פעיל" Operation Active Endeavour הים התיכון ומצר גיברלטר 2001 17 חיילים
מבצע מגן האוקיינוס Operation Ocean Shield מפרץ עדן 2009 240 חיילים

כוחות משימה רב לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הכוח ראשי תיבות מקום המשימה שנת הצטרפות
איטליה למשימה
כוח אדם
כוח המשקיפים הרב-לאומי MFO ישראל ו-מצרים 1982 75 חיילים מתוך 1700 חיילים מ-11 מדינות
הנוכחות הבינלאומית הזמנית בחברון TIPH-2 חברון 1997 13 חיילים מתוך 37 חיילים מ-6 מדינות

שיתוף פעולה וסיוע טכני בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הכוח ראשי תיבות מקום המשימה שנת הצטרפות
איטליה למשימה
כוח אדם
כוח שיתוף הפעולה הצבאי האיטלקי Italian Mission of Military Cooperation מלטה 1988 26 חיילים
נציגות המומחים האיטלקית Italian Delegation of Experts אלבניה 1997 17 חיילים
משימת הסיוע הטכני האיטלקית Italian Operation of Technical Assistance לוב 2011 10 חיילים

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר הבית של הכוחות המזוינים של איטליה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]