ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/22/בעקבות השבטים האבודים

בעקבות השבטים האבודים כתבה מאת אדעולם
כאחד שגדל בבית דתי-מסורתי, עניינו אותי מאוד המורשת וההיסטוריה היהודית, אבל לא רק זו של יהדות בבל, ספרד, ואשכנז שאותה למדנו בבית הספר. התחלתי להימשך למורשת יהדות המזרח: תימן, הודו, פרס, הקווקז, גאורגיה, סין ואף השבטים האבודים. אני זוכר שזה התרחש בחודש שבו התגייסתי, דצמבר 2006. הסתובבתי ברשת, רשמתי בגוגל "השבטים האבודים", התחלתי לקרוא מאמרים רבים על אודותיהם, וגם ספרים מוזרים שהשאילו לי חברי ומורי (דוגמת הספר "אל עבר הסמבטיון"). בקריאה בכל אלה התרגשתי והתעניינתי לקרוא על "יהדות אתיופיה" והמורשת שלה: מלכים, ממלכה, צבא, שלטון יהודי עצמאי שהתקיים מאות שנים; ואז חשבתי: מדוע מפלים אותם? מה הם עשו? האם זה בגלל צבע עורם? ובכלל מה היה צבעו של אברהם אבינו? הוא היה בלונדיני? ומה בכלל הייתה היהדות העתיקה? שאלות אלו היו צריכות תשובות, ולכן כישראלי בור התחלתי בקטן לקרוא על קבוצה זו וכן על מבצע משה ומבצע שלמה: נחרדתי לגלות שכ-4,000 איש מתו במסע. התחלתי לשאול חברים, מכרים, הורים ואחרים מה הם יודעים על עדה זו. כלום הייתה תשובתם (חוץ מכמה קללות באמהרית). יצר הסקרנות שלי החל לפעול ומספר שבועת לאחר מכן התחלתי לקרוא על העדה. נתקלתי בדברים מוזרים: למה הקסים לא נראים כמו רבנים? מדוע הם מתפללים בשפת הגעז ולא בעברית? ושוב קראתי על השבטים האבודים והתחלתי להאמין לסיפור על מוצאם משבט דן. שאלתי מבוגרים אתיופים שהיו הורי חברי והם דחו זאת מכול, "אנו לא מדן" זאת התשובה שקיבלתי. הבנתי שזהו סיפור רבני שנכפה על העדה, ושאלתי את עצמי האם זה הדבר היחיד שנכפה על העדה מהרבנים? נחרדתי, לא! היו עוד רבים! גילתי שלא הניחו תפילין באתיופיה והיו מקריבים קורבנות. הגעתי למסקנה שיש ללמוד את תרבות אתיופיה וההיסטוריה שלה על מנת להתקדם. עזבתי את הנושא קצת לפני פסח ובמהלך חול המועד סופר לי כי האמהרית והעברית שפות אחיות הן: שתיהן שמיות. עלו בי סימני שאלה: האם היהודים, האתיופים והערבים, אחים הם? אבל הם שונים. באותו הזמן שכבו אצלי מספר ספרים על מוצא האדם, בהם, לפחות ברובם, נאמר כי אתיופיה היא המקום בו התפתח האדם לאדם המודרני והיא נחשבת המדינה שבה התרחשה "היציאה מאפריקה": זה אומר שכל בני האדם הם אתיופים? מכאן ואילך התחלתי "לחקור" על ההיסטוריה האתיופית ולקחתי על עצמי משימה לתרגם ערכי ויקיפדיה מאנגלית לעברית בנושאי אתיופיה. ב-13 ביולי 2007 כתבתי את הערך הראשון – ממלכת ד'אמט, ולאחר מכן ממלכת כוש שגיליתי שהיא בכלל לא הייתה באתיופיה אלא בסודאן. ב-21 ביולי, בשש בבוקר, קיבלתי הודעה ראשונה בדף השיחה שלי מהמשתמש ליאור, שבה הוא מזמין אותי למיזם יהדות אתיופיה (שלא ידעתי שיש דבר כזה בכלל). ראיתי שערכים רבים חסרים במיזם, ולכן התחלתי להכחיל אותם, בעיקר בנושא ההיסטוריה של אתיופיה. באותו הזמן לא רציתי לגעת בערכים על העדה כי לא ידעתי הכול במאה אחוז, לכן הלכתי על בטוח: המשך תרגום ערכים. במרץ 2008 כתבתי בדף השיחה של ליאור על האזכור האפשרי הראשון של יהודי אתיופיה מהמאה ה-4 לספירה. יחד איתו התחלתי לפענח את מוצא יהדות אתיופיה לאור מדרשי הרבנים, מסורת העדה והמסורת האתיופית-נוצרית, אך עדיין לא נגעתי בשום ערך על העדה. באפריל 2008 כתבתי את הערך הראשון שלי על העדה – יהודית המלכה, שהייתה אחת מהנשים החשובות ביותר בהיסטוריה היהודית.		ההתעמקות שלי בנושא הובילה אותי לכתוב ערך שלא נמצא בשום מקום, ממגוון מקורות: "תולדות ביתא ישראל: 1270 - 1529", שבו סקרתי את החומר הרב שנצבר אצלי. הערך נכתב כשנה לאחר שנרשמתי לוויקיפדיה, עד לכתיבת ערך זה כתבתי וערכתי כ-160 ערכים על אתיופיה וקראתי מאות ספרים, מאמרים, מחקרים, ושאלתי שאלות רבות. כצעד להבנת תרבות יהודי אתיופיה הבנתי שעליי להשתחרר מהתפיסה של "תרבות הגמרא" ו"תרבות המשנה" וכך עשיתי. כתבתי את הערך "כברה נגסת" לאחר שקראתי את הספר כולו והבנתי שהוא ספר נוצרי, שאינו קשור ליהודי אתיופיה, שבו השתמשו הרבנים על מנת לתרץ את גיורם של יהודי אתיופיה בטענה שהם בניה של מלכת שבא. לאחר שקראתי את הספר הבנתי שמוצאם של יהודי אתיופיה הוא ממשלחת הישראלים לאתיופיה ולא ממלכת שבא עצמה, ולכן, לדעתי, לא צריך לגייר אף אחד. לאחר שנפרדתי מהגמרא ומהמשנה הייתי פתוח יותר וכתבתי באוקטובר 2008 על כתבי הקודש של יהודי אתיופיה, מצהף קדוס, וראיתי שהספרים החיצוניים מופיעים שם, והרי אסור לקרוא בספרים אלו על פי הגמרא! הייתי שמח שנפרדתי ממנה וקראתי חלק מהם. ההתעסקות בספרים החיצוניים הובילה אותי לקרוא על תקופת החשמונאים והתקופה הרומית, משם הבנתי כי מוצאה של היהדות הרבנית הוא מזרם הפרושים, מפלגה בסנהדרין שהחלה בהשתלטותה על הסנהדרין בתקופת שלומציון המלכה. במידה רבה בזכות מורשת יהודי אתיופיה אפשר להבין את היהדות של פעם, יהדות שהרבנים (לרבות החרדים) מנסים להסתיר בכוח, ואף פגעו בשל כך בעדה. מהפרושים והצדוקים התגלגלתי לקרוא על כת מדבר יהודה שהדמיון בינה לבין יהדות אתיופיה יותר ממקרי, בזה הייתי בטוח. את שנת 2009 פתחתי בסימן "מורשת ביתא ישראל" שמטרתו כתיבה על העדה. מסוף ינואר התחלתי לכתוב ערכים רבים במסגרת המיזם. לאחר התלבטויות רבות על הערך המבוקש ביותר, כתבתי את "מוצא ביתא ישראל", ולאחר מכן נוספו 17 ערכים חדשים על העדה. ערכים אלו יחודיים לויקיפדיה וכעת זמינים לכל אחד ברשת. יחד עם ליאור פתרנו תעלומות רבות שנרשמו בבית הארחה הנקרא "בית לאברהם". כמה מהתעלומות בהן עסקנו הן: היכן הוא הפישון? איפה גן עדן? הודו היא אתיופיה? ועוד... דפי השיחה שלנו מלאים תעלומות שפתרנו. הכתיבה והקריאה השפיעו עליי: בעבר הייתי מגדיר עצמי בתור דתי, כיום אני יהודי-ישראלי (חילוני). עיני נפקחו כלפי הביקורת על היהדות הרבנית והיחס שלה כלפי אחרים: כיום אני בעד שוויון זכויות לכולם, לרבות העדפה מתקנת ליוצאי אתיופיה. כעסתי מאוד לגלות שהיהודים האתיופים חויבו ללמוד בבתי ספר דתיים (כחלק מההסכם הקואליציוני בין הליכוד למפד"ל בשנות ה-80). מהלך זה חיסל את העברת המורשת היהודית-אתיופית לדורות הבאים (החוק בוטל ב-1995). כיום רוב הצעירים בעדה לא יודעים כלום על עדתם: הם יודעים על רש"י, אבל לא על אבא צברה. גיליתי שבג"ץ ביטל את המכסות כלפי יוצאי אתיופיה בכיתות הלימוד. לדעתי זה מהלך שגוי: יש להחזיר את המכסות ובכך תהיה אינטגרציה טובה יותר. באופן דומה, לדעתי, יש לנהוג בהגבלת קניית דירות על ידי יוצאי אתיופיה בשכונה אחת על מנת שלא ייווצרו גטאות, כמו אלו הקיימים כיום. לסיום, אני רוצה להודות לליאור על העזרה הרבה במיזם, הוא תרם רבות ועודד אותי להמשיך ב"מפעל" הקשה והנחוץ הזה. דברים רבים עדיין חסרים, וקיימים חורים רבים שקשה למלא. כל יום אני מגלה דבר חדש ולכן אני מקפיד לשוטט בין ערך לערך, ולעבוד עליהם. אין לי כרגע הרבה זמן פנוי ובכל זאת אני מנסה: משהו בוער בי ורוצה לגלות ולהשלים הכול. יהיה מרתק!