יהדות איראן
 |
|||||||||
| רשיד אל דין חמדני · אסתר המלכה · חבקוק · דניאל · שאול מופז · משה קצב · מורטזה ניידווד · סולימאן חיים · ריטה · רוייה חאקיקן · יוסף חמדני כהן | |||||||||
| אוכלוסייה | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בסביבות 300,000-350,000 (הערכה) |
|||||||||
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |||||||||
|
|||||||||
| שפות | |||||||||
| פרסית, עברית ישראלית, אנגלית |
יהדות איראן היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה - קהילה יהודית מזרחית בשטחה של איראן המודרנית. בעבר נקראו יהודי איראן יהודי פרס שכן בעבר הייתה איראן לב האימפריה הפרסית, אשר ראשיתה במאה השמינית לפנה"ס בגלות בני ישראל בח'וראסאן. תולדות יהודי פרס נמשכות על פני רצף בלתי פוסק של 2500 שנה. נכון לשנת 2005, הקהילה היהודית באיראן היא הגדולה ביותר במזרח התיכון מחוץ לגבולות ישראל. בישראל עצמה קהילה גדולה של יהודים שעלו מאיראן.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] העת העתיקה
לפי המקרא, העברים הראשונים שהגיעו לאזור פרס היו חלק מבני עשרת השבטים שהוגלו לשם על ידי האשורים, לאחר חורבן ממלכת ישראל בשנת 772 לפנה"ס. גורלם של יהודים אלה אינו ידוע עד ימינו.
בשנת 586 לפנה"ס, לאחר חורבן ממלכת יהודה, גל חדש של יהודים הוגלה לאזור פרס על ידי צבאות בבל. נראה, לפי המסורת היהודית, שהיהודים הקימו קהילות חזקות. דוגמה לכך ניתן למצוא במסורת שאיספהאן נקראה בעבר "יהודייה" ושהיא הוקמה על ידי גולי יהודה. אסמכתה נוספת לכך ניתן למצוא בתיאור של מגילת אסתר, שלפיו התקיימה בפרספוליס (שושן הבירה) קהילה יהודית שנהנתה משוויון זכויות. שינוי דרמטי במצבם של היהודים קרה בשנת 538 לפנה"ס כאשר התיר כורש מלך פרס ליהודים לחזור למולדתם. גם לאחר שיבת ציון נשארה קהילה יהודית בפרס.
עד המאה ה-7, נהנו היהודים משלטונות נוחים יחסית, וקיימו קשרים רוחניים וכלכליים עם היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל, וכמובן עם היישוב בבבל: סרו למרותם של ראש הגולה בבבל ושל מרכזי התורה בסורא, נהרדעא ופומבדיתא, שפרחו תחת השושלת הפרתית. בשנת 225 עם כיבושם של הסאסאנים, מעמד כוהני הדת של זרתוסטרא הקנאית התחזק ומצבן של הקהילות היהודיות התערער. הם סבלו מגזירות ורדיפות ורבים מתו על קידוש השם בין השנים 459 ו-484 לספירה נערכו פרעות רבות ביהודי איראן בעת שלטונו של המלך פירוז הראשון.
[עריכה] תחת השלטון המוסלמי
לאחר הכיבוש המוסלמי-הערבי בשנת 636, חלה הרעה במצבה של הקהילה. בתקופה זו נודעה לקראים השפעה על הקהילה לאורך תקופה ארוכה. במאה השמינית הופיע בקרב יהודי פרס משיח שקר, החייט אבו עיסא מאספהאן, שניסה לדחוק ביהודים להצטייד בנשק ולמרוד בערבים המוסלמים. בסופו של דבר המרד יצא אל הפועל, אולם הוא נכשל כישלון חרוץ והיהודים סבלו רבות בעקבותיו.
החל משנת 1100 החלו יהודים מאיראן להקים קהילות יהודיות לאורך נתיבי הסחר לסין והמזרח הרחוק. בין השנים 1221 ו-1258 נכבש אזור איראן המודרנית על ידי האימפריה המונגולית. תחת שלטון המונגולים השתפר מצב היהודים, וחלקם הגיעו לעמדות בכירות בשלטון המקומי.
בין השנים 1501 ל-1736 הורע מצב היהודים באיראן לאחר שהשושלת הסאפאווית השתלטה על איראן, השליטה את הזרם השיעי כדת המדינה, ועודדה פרעות אלימות בקרב האוכלוסייה היהודית.
[עריכה] יהודי משהד
 |
ערך מורחב – אנוסי משהד |
בשנת 1747 התיישבו היהודים הראשונים בעיר הקדושה משהד. חמישים שנה לאחר מכן נחרבה קהילת (תבריז). בשנת 1839 החל תהליך שבו אסלמו בכוח את יהודי משהד - רבים נרצחו ונפצעו בפרעות שנלוו לכך. היהודים במשהד שמרו על יהדותם בסתר עד שנות ה-30 של המאה ה-20.
[עריכה] העת החדשה
בערך באמצע המאה ה-19 החלו יהודי אירופה להתעניין בגורל אחיהם בפרס, וביקשו מנאצר א-דין לשפר את מצב היהודים. בשנת 1884 התבצע טבח אכזרי ביהודי בארפורוש. בערך באותה התקופה החלה הגירה יהודית מאיראן לארץ ישראל, בערך בשנת 1884, במקביל לעלייה הראשונה מאירופה ולעליית אעלה בתמר מתימן. עם השנים, לקראת סוף המאה ה-19, השתפר מצב היהודים במדינה, והם החלו לקבל זכויות בדרכם לאמנציפציה. בשנת 1898 נפתח בטהראן בית הספר של "כל ישראל חברים". זיקתם של יהודי פרס לארץ ישראל באה לידי ביטוייה הרבים ללא כל קשר לפעילות התנועה הציונית המודרנית, אלא היא דתית מעיקרה. שלוחי ארץ ישראל פקדו מאז ומתמיד את איראן והתקבלו בהערצה, ויהודים מאיראן עלו לרגל לירושלים (קיבלו את התואר חאג'[דרוש מקור]).
[עריכה] במאה ה-20 ואילך
לאחר עליית שושלת המלוכה האחרונה בפרס (שושלת פהלווי), זכו יהודי איראן לאמנציפציה מלאה. בתחילת המאה ה-20 החלה בקהילה היהודית התעניינות ערה בציונות, ואף פורסמו מספר ספרים ציוניים בשפה הפרסית. ערב הקמת המדינה היו באיראן כ-100,000 יהודים, וכ-20,000 יהודים פרסיים בארץ ישראל. עד לשנת 1968 עלו ארצה כ-70,000 מיהודי איראן, מתוכם כ-10,000 יהודים חזרו לאיראן. מאז המהפכה האסלאמית ועלייתו לשלטון של האאיתולה חומייני, התערער מצבה של הקהילה היהודית באיראן, עד לשנת 1990 עזבו את שטחה כ-55,000 יהודים: כ-30,000 יהודים לארצות הברית, כ-20,000 לישראל וכ-5,000 לאירופה. עם זאת מקבלת הקהילה אוטונומיה תרבותית יחסית, ולרוב אינה סובלת מפרעות והתנכלויות מצד המוסלמים.
כיום (2008) יש באיראן כ-20,000 יהודים.
[עריכה] כלכלת יהודי איראן
הבנת הפעילות הכלכלית של יהודי איראן חורגת מנתונים כמותיים ומתיאור עיסוקיהם המקצועיים. התמונה הכלכלית מקיפה וכוללת מרכיבים נוספים. ראשית, עיסוקיהם ביטאו את מעמדם החברתי ואת מידת השתלבותם בחברה האיראנית. שנית, פעילותם הכלכלית השליכה על חוסנם של מוסדות הקהילה: קהילות אמידות יכולות היו לממן פעילויות קהילתיות מגוונות. שלישית, מצבם הכלכלי הושפע מהשכלתם. נערים רבים הצטרפו לכוח העבודה המשפחתי והפסיקו ללמוד. ייסוד בתי הספר של "כל ישראל חברים" פתח בפני הצעירים אפיקים מקצועיים וכלכליים חדשים. לבסוף, מצבם הכלכלי קבע את רמת חייהם החומרית והקרין על זמנם הפנוי ועל יכולתם לעסוק בפעילות תרבותית ולעודדה.
השינויים בעיסוקיהם של יהודי איראן חלו בעקבות תהליכים כלכליים, פוליטיים וחברתיים. במקומות מסוימים הייתה התמורה מהירה יותר מאשר במקומות אחרים. בפרספקטיבה נראה שהשינוי הכולל בבסיס הכלכלי של היהודים במרוצת 150 השנים האחרונות היה משמעותי. הוא שיקף את השיפור במצבם הכלכלי, ולא פחות חשוב מכך את מגבלות השיפור המהוסס במעמדם החברתי-פוליטי.
בהיעדר נתונים מהימנים על מצבם הכלכלי של היהודים לאחר מהפכת 1979 אפשר להניח כי הם נפגעו מן המשבר הכלכלי שליווה את הולדת הרפובליקה האסלאמית ומלחמת איראן-עיראק. תעשיינים יהודים גדולים הוצאו להורג בהאשמות שונות, כגון שיתוף פעולה עם "האויב הציוני", ורכושם הוחרם לטובת הרפובליקה האסלאמית. יהודים רבים עזבו את איראן טרם המהפכה, במהלכה ובשנים שלאחריה, ורק חלק מהם הצליחו להציל משהו מרכושם ולהוציאו עמם. חלק מאלה שברחו מכרו לעתים את רכושם ליהודים שנשארו מאחור, וכך שיפרו את מעמדם הכלכלי של היהודים שנותרו במדינה.
[עריכה] יחסי ישראל-איראן
|
|
ערך מורחב – יחסי ישראל איראן |
למרות שאיראן התנגדה להקמת מדינת ישראל ב-1948, נרקמו בין שתי המדינות יחסים טובים, אם כי לא-רשמיים. לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967 הוזרם בעזרת קצא"א (קו צינור הנפט אילת-אשקלון) נפט איראני רב לשוקי אירופה. באיראן גם פעלו חברות בנייה ישראליות.
לאחר עליית חומייני לשלטון והצהרתו שהוא תומך בכיבוש ירושלים מידי הציונים, נותקו היחסים בין שתי המדינות והוחלפו בעוינות גלויה. ח'ומייני טבע את המונח "השטן הקטן" עבור ישראל (תואר "השטן הגדול" מיוחס לארצות-הברית). את הרוח העוינת הזו הביא לידי ביטוי מלא בהוצאתם להורג של יהודים בגלל קיום קשרים עם בני משפחתם בישראל. הנשיא אחמדינג'אד ערך ב־27 באוקטובר 2005 וועידה בטהראן שכותרתה "עולם ללא ציונות", בה הצהיר כי "יש למחוק את ישראל מהמפה", וכי הקמת מדינת ישראל הייתה צעד תוקפני כלפי האסלאם. מדינות שונות כמו ארצות הברית, צרפת, קנדה ובריטניה הגיבו בגל גינויים על דבריו.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- חיים סעדון (עורך), איראן, בסדרת "קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים", הוצאת משרד החינוך ומכון בן צבי, 2006
[עריכה] הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Iranian Jews Living in U.S. Have Complex Feelings About Mideast Crisis", Fox News (August 7, 2006).
- ^ Why are people going to Iran?
- ^ Jews of Iran
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בן ציון יהושוע, אניסות והמרות דת בקרב יהודי אפגניסטן ואיראן, במאות התשע-עשרה והעשרים
- אמנון נצר, הפעילות הציונית באיראן מהצהרת באלפור עד חוזה סן רמו, פעמים 1, אביב 1979
- יוסי מלמן, יהודי איראן: לא נעלה לישראל תמורת תמריץ כספי, באתר הארץ, יולי 2007
- אתר מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם (מה-יא"ה)
- יוני קמפינסקי, תערוכה: 2,700 שנים של יהדות באיראן, באתר ערוץ 7, 5 בינואר 2011
| יהדות אסיה | |||
|---|---|---|---|
|
