כהן (ביתא ישראל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "קס" מפנה לכאן. לערך העוסק בכומר נשוי בכנסייה האתיופית, ראו קסיס.

כהן (געז: ካሀን, עברית: כוהן; רבים: ካሀንት - "כהנת")‏[1] הוא הסמכות הדתית הראשית בביתא ישראל. הכהן לבדו מוסמך לפרש את כתבי הקודש ולפסוק הלכות במסגרת ההיימנות. הליקה כהנת (ሊቀ ካሀንት - "כהן גדול"; רבים: ሊቃነ ካህናት - "ליקנה כהנת") הוא כהן הממונה כסמכות דתית עליונה, באזור רחב, וסמכותו גבוהה משל הכהנים המקומיים.‏[2]

מינוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן בטקס הסיגד בירושלים, 2008.
כהן ברחבת הכותל המערבי, פסח 2012.
קבוצת כהנים, 1993.

המילה "כהן" בגעז משמעותה "איש דת", כבכלל השפות השמיות.‏[1] המילה כהן משמשת גם כתואר לכומר-נזיר בכנסייה האתיופית והאריתראית.

התואר קסיס (געז: ቀሲሰ, אמהרית: ቀሰ - "קס"; תגרית: ቀሺ - "קשי"; עברית: קשיש)‏[3][4], המתייחס במקור לכומר נשוי, בכנסייה האתיופית, הפך במרוץ הזמן, כשם נרדף, בלשון היומיום, לתואר כהן שיוחס לכמרים-נזירים. שימוש יומיומי זה, בתואר קסיס, חדר לשיח הביתא ישראלי והמונח החל לשמש כתואר גם לכהניה. עם עליית ביתא ישראל עבר המונח האמהרי "קסיס" התאמה לעברית ישראלית וכיום נפוץ השימוש בכינוי קס, או קייס, בלשון יחיד, וקסים או קייסים, בלשון רבים.

השימוש במילה "קס" ושאר נגזרותיה נפוץ יותר כיום מן השימוש במילה "כהן", למרות שאנשי הדת עצמם עדיין מעדיפים את השימוש בכינוי "כהן".‏[5]

התפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

חניכי הכהנת לומדים ומוכשרים לתפקיד משך שנים רבות, ורק הטובים ביותר מביניהם, אלו אשר מצליחים לעבור את הבדיקות והבחינות הקפדניות ונמצאים כמתאימים גם להנהגה, מוסמכים ככהנים [דרוש מקור]. טקס הסמיכה נערך בעבר בסמוך למסגיד ולאחריו רשאי היה הקס לשחוט בע"ח באמצעות סכין שחיטה חדה במיוחד (מַרֶגַ'ה) שנשא עליו בכל אשר הלך.

תפקידי הקס כללו: עריכת תפילות, ניהול טקסי נישואין וגירושין, ליווי נפטרים לקבורה בתפילת כפרה, הקפדה על שמירת טומאה וטהרה, ניהול משפטים בענייני דת, התערבות לשם השכנת שלום בין צדדים עוינים, הטלת סנקציות על מי שפגע במוסכמות הדתיות והחברתיות של הקהילה, חינוך ילדי הקהילה ועוד.

בדומה לכהני המקרא, כהן ביתא ישראל מחויב לשאת אישה בתולה, ומנוע מלשאת אישה גרושה או אלמנה, ובמידה והוא מתגרש הוא פוסק מלכהן בתפקידו.

באופן היסטורי סמכות הכהן הייתה שנייה רק לזו של הנזיר אך עם תחילת היעלמות הנזירות בקרב ביתא ישראל, במהלך המאה ה-20, והאצת מגמה זו בחצי השני של המאה, החל תפקיד הכהן לכלול גם את תפקידי הנזיר והוא הפך לסמכות הראשונה בענייני דת.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עליית ביתא ישראל נוצר חיכוך בין המוסד הרבני לכהנת, אחר שהרבנות פקפקה ביהדותם.

בשנת 1990, לאחר שהליקה כהנת מנשה זמרו עלה לישראל ומספר כהנת החלו להתאגד סביבו ולדרוש הכרה, החלה להישמע מחאה כנגד יחסה של הרבנות לכהנים, אך היא לא זכתה להתייחסות. בשנת 1992, החלו צעירים מקרב הקהילה, שרובם חילונים משכילים, לארגן מחאות והפגנות, שחלקן נשאו אופי אלים, בדרישה להכרה בכהנים. לאחר זאת, המחאה זכתה להתייחסות ציבורית וממסדית רחבה. הרבנות השיבה שהיא אינה יכולה להרשות הכרה בכהנת כיוון שזו תגרור היווצרות מצב הלכתי דומה לשל הקראים. בנובמבר 1992, המליצה ועדה ממשלתית מיוחדת בנושא, להכיר בכהנת ולשלבם במועצות הדתיות ולדרוש שיעברו קורסי רבנות שבסופם יוכרו כרבנים. במקביל לכך החלו הכהנת אשר הגיעו לישראל לפני שנות ה-90 ועברו קורסי רבנות, לפעול כמתווכים בין הצדדים. מספר מאמצים לכלול את הכהנת במועצות הדתיות נעשו, אך רבנים רבים התנגדו לכניסתם של הכהנת שלא עברו קורסי רבנות.‏[6]בסופו של דבר הצדדים הגיעו להסדר והרבנות הסכימה להעסיק 60 כהנת.

בישראל קיימת עמותה בשם "מועצת הכהנים של העדה האתיופית", שבראשה עומד הכהן אביהו עזריה ומרכזה בעיר אשקלון. עמותה זו פועלת ללימוד והסמכת תלמידים לכהונה.

בישראל, הרבנות הראשית מכנה גם רבנים יוצאי אתיופיה, אשר משמשים כרבנים לקהילתם בשם "קסים", גם אם לא עברו מעולם שום הסמכה לתפקיד כהן. ‏[7] צעירים יוצאי אתיופיה, שעברו הסמכה לרבנות, מצויים לעתים בחיכוך עם ההיימנות, ובפרט עם הכהנים. חלק אחר מן הרבנים הצעירים, פועל לעומת זאת, גם לשימור מורשת הקהילה, תוך שילוב אלמנטים מן ההיימנות ליהדות הרבנית.

כהנים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

P beta israel.png

פורטל ביתא ישראל הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות ביתא ישראל. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בביתא ישראל על כל רובדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות, דת ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Wolf Leslau, "kāhən" in Comparative Dictionary of Geʻez (Classical Ethiopic): Geʻez-English, English-Geʻez, with an index of the Semitic roots, Otto Harrassowitz Verlag, 1987, ISBN 9783447025928, p. 278
  2. ^ אשכולי, ספר הפלשים, עמ' 15
  3. ^ ברבים; געז: "קסווסת", אמהרית: "קסווץ'", תגרית: "אקשתי"
  4. ^ Leslau, "qss", p. 447
  5. ^ שרון שלום, מסיני לאתיופיה, משכל, 2012, ISBN 9789655455045, עמ' 279
  6. ^ Steven Kaplan & Chaim Rosen, "Ethiopian Jews in Israel", American Jewish Year Book 94, 1994, pp. 75-76
  7. ^ בקישור זה ישנה רשימה של רבנים לקהילת יוצאי אתיופיה שחלק מהם מכונים "קסים" ושמעולם לא הוסמכו לתפקיד.