כהן (ביתא ישראל)
המונח "קס" מפנה לכאן. לערך העוסק בכומר נשוי בכנסייה האתיופית, ראו קסיס.
כהן (געז: ካሀን, עברית: כוהן; רבים: ካሀንት - "כהנת")[1] הוא הסמכות הדתית בביתא ישראל. הכהן הוא היחיד שמוסמך לפרש את כתבי הקודש ולפסוק הלכות במסגרת ההיימנות. הליקה כהנת (ሊቀ ካሀንት - "כהן גדול"; רבים: ሊቃነ ካህናት - "ליקנה כהנת") הוא כהן הממונה כסמכות דתית עליונה באזור רחב ומעל לכהנים מקומיים.[2]
[עריכה] מינוח
_-_Memorial_ceremony_for_Ethiopian_immigrants_at_Har_Tayasim..jpg)
המילה "כהן" בגעז משמעותה "איש דת" והיא קיימת עם אותה המשמעות בשאר השפות השמיות.[1] המילה כהן קיימת גם כתואר המתייחס לנזיר-כומר בכנסייה האתיופית והאריתראית.
התואר קסיס (געז: ቀሲሰ, אמהרית: ቀሰ - "קס"; תגרית: ቀሺ - "קשי"; עברית: קשיש)[3][4] המתייחס לכומר נשוי בכנסייה האתיופית הפך בשפה היומיומית במרוצות הזמן לנרדף לתואר כהן שהוא נזיר-כומר. נרדפות זו נכנסה לשיח של ביתא ישראל והמונח החל לתאר גם את כהניה. עם עליית ביתא ישראל עבר המונח האמהרי של קסיס "קס" התאמה לעברית ישראלית והוא נפוץ ביחיד כקס או קייס וברבים קסים או קייסים.
כיום המילה "קס" ושאר נגזרותיה נפוצות יותר מאשר המילה "כהן", אך למרות זאת אנשי הדת עצמם מעדיפים את המילה "כהן".[5]
[עריכה] התפקיד
הכהן לומד ומוכשר במשך שנים רבות, ורק אלו הטובים ביותר, שמצליחים לעבור את הבדיקות והבחינות הקפדניות ומתאימים להנהגה, מוסמכים ככהנים [דרוש מקור]. טקס הסמיכה נערך בסמוך למסגיד ולאחריו רשאי הקס לשחוט באמצעות סכין שחיטה חדה במיוחד (מַרֶגַ'ה) שהוא נושא עליו בכל אשר ילך.
בין תפקידיו: עריכת התפילות, ניהול טקסי נישואין וגירושין, ליווי הנפטרים לקבורה בתפילת כפרה, הקפדה על שמירת טומאה וטהרה, ניהול משפטים בענייני דת, התערבות להשכנת שלום בין הצדדים, הטלת סנקציות על מי שפגע במוסכמות הדתיות והחברתיות של הקהילה, חינוך ילדי הקהילה ועוד.
בדומה לכהן במקרא, הכהן חייב להיות נשוי לאישה בתולה, ולא לגרושה או לאלמנה. אם התגרש אינו יכול יותר לכהן בתפקידו.
באופן היסטורי סמכות הכהן הייתה רק שנייה לנזיר אך במרוצות המאה ה-20 עם תחילת העלמות הנזירות בקרב ביתא ישראל והאצתם בחצי השני של המאה החל התפקיד לכלול גם את תפקידיו והכהן הפך לסמכות היחידה בענייני דת.
[עריכה] בישראל
עם עליית ביתא ישראל נוצר חיכוך בין המוסד הרבני לכהנים, אחר שהרבנות פקפקה ביהדותם.
בשנת 1990 החלה להיווצר מחאה לאחר שהליקה כהנת מנשה זמרו עלה לישראל ומספר כהנת החלו להתאגד סביבו ולדרוש הכרה, מחאתם לא זכתה להתייחסות. בשנת 1992 החלו צעירים שברובם היו חילונים ומשכילים לארגן מחאות והפגנות שחלקן היו אלימות בדרישה להכרה. לאחר זאת, המחאה זכתה להתייחסות ציבורית וממסדית רחבה. הרבנות השיבה שהיא אינה יכולה להרשות הכרה בכהנת כיוון שאז יווצר מצב הלכתי לאותה הקבוצה שיהיה דומה לקראים. בנובמבר 1992 המליצה ועדה ממשלתית מיוחדת בנושא להכיר בכהנת ולשלבם במועצות הדתיות וכן בכך שהם יצטרכו לעבור קורסי רבנות שבסופם הם יוכרו כרבנים. במקביל לכך החלו הכהנת שהגיעו לישראל לפני שנות ה-90 ושעברו קורסי רבנות לפעול כמתווכים בין הצדדים. נעשו מאמצים לכלול כהנת בתוך המועצות הדתיות, אך רבנים רבים התנגדו לאלו שלא עברו קורסי רבנות.[6] בסופו של דבר הצדדים הגיעו להסדר והרבנות הסכימה להעסיק 60 כהנת.
בישראל קיימת עמותה בשם "מועצת הכהנים של העדה האתיופית" בראשה עומד הכהן אביהו עזריה ומרכזה בעיר אשקלון, עמותה זו פועלת ללימוד והסמכת תלמידים לכהנה.
בישראל, הרבנות הראשית מכנה גם רבנים יוצאי אתיופיה אשר משמשים כרבנים לקהילתם "קסים" גם אם מעולם לא עברו שום הסמכה לתפקיד. [7] צעירים יוצאי אתיופיה שעברו הסמכה לרבנות מצויים לעתים בחיכוך עם הכהנים בפרט והיימנות בכלל, אף כי חלק מהרבנים הצעירים פועלים גם לשימור מורשת הקהילה, תוך שילובם של אלמנטים מההיימנות ליהדות הרבנית.
[עריכה] כהנים ידועים
- אורי בן ברוך (1900 ~ 1984) - גדול כהני הקהילה במאה ה-20.
- יצחק יאסו (1892 ~ 1997) - ממנהיגה הדתיים של יהדות תגראי.
- מנשה זמרו (1905 ~ 1998)
- הדנה טקויה (נולד ב-12 באוגוסט 1923) - מנהיגה הדתי של אמבובר.
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
|
עיינו גם בפורטל  פורטל ביתא ישראל הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות ביתא ישראל. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בביתא ישראל על כל רובדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות, דת ועוד. |
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חביבה פדיה, מפגש רביעי - אתיופיה - שיחה עם משה בר יודא ועם כוהני דת מן העדה האתיופית, באתר "YouTube"
- דיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת על מצב שירותי הדת בקרב יהודי אתיופיה
- תנאי העסקת קייסים ורבנים יוצאי אתיופיה, באתר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
- לילך גביש, הממשלה החליטה על מינוי קייסים נוספים לקהילה האתיופית, אתר אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה, 6 באפריל 2010
- איינאו פרדה סנבטו , עמירם ברקת, מועצות דתיות קיבלו כסף לקייסים שלא הועסקו, באתר הארץ, 23 במאי 2006
[עריכה] הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Wolf Leslau, "kāhən" in Comparative Dictionary of Geʻez (Classical Ethiopic): Geʻez-English, English-Geʻez, with an index of the Semitic roots, Otto Harrassowitz Verlag, 1987, ISBN 9783447025928, p. 278
- ^ אשכולי, ספר הפלשים, עמ' 15
- ^ ברבים; געז: "קסווסת", אמהרית: "קסווץ'", תגרית: "אקשתי"
- ^ Leslau, "qss", p. 447
- ^ שרון שלום, מסיני לאתיופיה, משכל, 2012, ISBN 9789655455045, עמ' 279
- ^ Steven Kaplan & Chaim Rosen, "Ethiopian Jews in Israel", American Jewish Year Book 94, 1994, pp. 75-76
- ^ בקישור זה ישנה רשימה של רבנים לקהילת יוצאי אתיופיה שחלק מהם מכונים "קסים" ושמעולם לא הוסמכו לתפקיד.
