זכויות להט"ב בדקוטה הדרומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב בדקוטה הדרומית דקוטה הדרומיתדקוטה הדרומית
דקוטה הדרומית, ארצות הברית
דקוטה הדרומית, ארצות הברית
מעמד בחוק הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות משנת 1976[1]
טרנסג'נדריות טרנסג'נדרים מורשים לשנות את מגדרם ללא צורך בניתוח לשינוי מין[2]
שירות צבאי להט"בים מורשים לשרת בכוחות המזוינים של ארצות הברית
הגנה מפני אפליה קיימת הגנה מפני אפליה בערים בודדות בלבד
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית נישואים חד־מיניים חוקיים משנת 2015[3]
אימוץ זוגות חד־מיניים מורשים לאמץ ילדים[4]
הצבעה על הצהרת האו"ם בעד(כחלק מארצות הברית)

זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) במדינת דקוטה הדרומית שבארצות הברית התקדמו במאה ה־21. עם זאת, להט"בים בדקוטה הדרומית עדיין עשויים לחוות מספר קשיים שהטרוסקסואלים אינם חווים מבחינת החוק. זוגות חד־מיניים (אנ') מורשים להינשא ולאמץ ילדים במדינה משנת 2015,[3][4] אך חוקי המדינה אינם אוסרים אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית.[5]

מעמדם של הומוסקסואלים ושל לסביות בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1862 חוקקה טריטוריית הדקוטות (שכוללת את דקוטה הדרומית ואת דקוטה הצפונית כיום) חוק הקובע שמעשי סדום, הן של הומוסקסואלים והן של הטרוסקסואלים, מהווים "פשעים נגד הטבע". בית המשפט העליון של המדינה קבע שהחוק אוסר לקיים יחסי מין אנאליים. בשנת 1910 קבע בית המשפט העליון של דקוטה הדרומית שהחוק אוסר לקיים גם יחסי מין אוראליים.

בשנת 1976 מדינת דקוטה הדרומית ביטלה את האיסור על מעשי סדום שנעשים בהסכמה, וקבעה גיל הסכמה של 13 שנים. בשנת 1978 גיל ההסכמה הועלה ל־15 שנים.[1]

נישואים חד־מיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל הגאווה בצורה של מפת דקוטה הדרומית

בנובמבר 2006 אזרחי דקוטה הדרומית אישרו במשאל עם שינוי לחוקת המדינה, שלפיו נישואים מוגדרים כאיחוד בין גבר ואישה בלבד. כמו כן, בהתאם לשינוי בחוקה, המדינה לא יכולה להכיר בזוגיות חד־מינית בשום צורה שהיא, גם לא במסגרת איחוד אזרחי או שותפות מקומית. משאל העם עבר ברוב של 52%, מה שגרם להחלת איסור חוקתי על נישואים חד־מיניים בדקוטה הדרומית.[6]

ב־26 ביוני 2015 בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע בפסק דין אוברגפל נגד הודג'ס שנישואים הם זכות חוקתית תחת התיקון ה־14 לחוקת ארצות הברית, ושזכות זו חייבת להינתן גם לזוגות חד־מיניים. כתוצאה מכך, בוטל האיסור על נישואים חד־מיניים בדקוטה הדרומית וביתר המדינות בארצות הברית שבהן היה איסור כזה.[3]

תביעות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־22 במאי 2014 שישה זוגות חד־מיניים הגישו תביעה משפטית פדרלית נגד מדינת דקוטה הדרומית, לאחר שהמדינה סירבה להכיר בנישואיהם שבוצעו במדינות אחרות.[7] התביעה הוגשה על ידי ג'וש ניוויל, עורך דין לזכויות אזרח ממינאפוליס, שב־6 ביוני 2014 הגיש גם תביעה משפטית בשם שבעה זוגות חד־מיניים במדינת דקוטה הצפונית.[8]

ב־17 באוקטובר 2014 השופטת קארן שרייר שמעה טיעונים באשר לתביעה, וב־12 בינואר 2015 היא פסקה לטובת הזוגות החד־מיניים וקבעה שמדינת דקוטה הדרומית שללה מהם את "הזכות הבסיסית להינשא".[9] עם זאת, שרייר עיכבה את הביצוע של פסק הדין כדי לאפשר למדינה לערער עליו, כך שבפועל נישואים חד־מיניים נותרו בלתי חוקיים בדקוטה הדרומית עד להחלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק דין אוברגפל נגד הודג'ס.

אימוץ והורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דקוטה הדרומית מתירה ללהט"בים יחידים לאמץ ילדים. כמו כן, זוגות חד־מיניים מורשים לאמץ ילדים במשותף או לאמץ את הילד של בן או בת הזוג.[4]

בשנת 2017 חתם מושל דקוטה הדרומית, דניס דאוגארד, על חוק שמאפשר לסוכנויות אימוץ המקבלות מימון מהמדינה לסרב למקם ילדים בבתים מסוימים, אם הדבר מפר את אמונתן הדתית או המוסרית. המתנגדים לחוק טענו שהוא נחקק כדי לאפשר אפליה נגד זוגות חד־מיניים המעוניינים לאמץ ילדים, ומספר מומחים משפטיים סברו שהחוק "הרסני" עבור משפחות חד־מיניות.[10][11]

בנוסף לאפשרות האימוץ, זוגות לסביות בדקוטה הדרומית מורשות להיעזר בטיפולי הפריה חוץ־גופית על מנת להיכנס להיריון,[12] וזוגות הומוסקסואלים רשאים להסתייע בפונדקאות.[13]

הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים ומחוזות בדקוטה הדרומית שבהם יש תקנות האוסרות אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית במקומות עבודה:
  החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בכל מקומות העבודה
  החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית במקומות עבודה ציבוריים של הרשות המקומית
  החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית במקומות עבודה ציבוריים של הרשות המקומית
  החוק אינו אוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית במקומות עבודה

חוקי דקוטה הדרומית אינם אוסרים אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית.[5] עם זאת, מספר ערים ומחוזות במדינה חוקקו תקנות מקומיות האוסרות אפליה כזו במידות שונות.

במחוז אוגללה לקוטה[14] וכן בערים ורמיליון[15] וסו פולס[16] ישנן תקנות האוסרות אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית במקומות עבודה ציבוריים של הרשות המקומית. כמו כן, במחוז מינהאהא[17] ובערים ווטרטאון[18] וספירפיש[19] ישנן תקנות דומות, אך הן אוסרות אפליה על רקע נטייה מינית בלבד.

במרץ 2018 אישרה העיר ברוקינגס חקיקה האוסרת אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בכל מקומות העבודה וכן בדיור ובשירותים ציבוריים. בכך הפכה ברוקינגס לעיר הראשונה בדקוטה הדרומית שחוקקה תקנות מקיפות המגינות על להט"בים מפני כל סוג של אפליה.[20]

הגנה מפני בריונות בבתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקי דקוטה הדרומית אינם אוסרים במפורש בריונות על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בבתי ספר. יתרה מכך, חוקי המדינה אוסרים על רשויות מקומיות להרחיב את חוקי איסור הבריונות, כך שערים ומחוזות בדקוטה הדרומית אינם מורשים לחוקק תקנות מקומיות המגינות על להט"בים מפני בריונות.[21]

פשעי שנאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק פשעי השנאה של מדינת דקוטה הדרומית אינו כולל פשעים שנעשו על רקע נטייתו המינית או זהותו המגדרית של הקורבן.[22] עם זאת, חוק פשעי השנאה הפדרלי של ארצות הברית כולל פשעים כאלה החל משנת 2009.[23]

טרנסג'נדריות ושינוי מגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת דקוטה הדרומית מתירה לטרנסג'נדרים לשנות את מגדרם החוקי. כדי לעשות זאת, יש לספק צו של בית משפט המאשר את שינוי השם הפרטי והמגדר, עותק של תעודת הזהות ובקשה לתיקון תעודת הלידה. אין חובה לעבור ניתוח לשינוי מין כדי לשנות את המגדר במסמכים ממשלתיים.[2]

בשנת 2016 בתי המחוקקים של דקוטה הדרומית אישרו חוק האוסר על טרנסג'נדרים להשתמש בשירותים ציבוריים ובחדרי מלתחות לפי זהותם המגדרית. כלומר, החוק נועד לחייב טרנסג'נדרים להשתמש בשירותים ציבוריים ובחדרי מלתחות אך ורק לפי מינם הביולוגי. מושל דקוטה הדרומית דניס דאוגארד הטיל וטו על החוק במרץ 2016, מה שמנע ממנו להיכנס לתוקף. פעילים לזכויות טרנסג'נדרים בירכו את החלטתו של המושל.[24]

דעת קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקר שנערך בשנת 2017 על ידי המכון הציבורי לחקר דת (PRRI) מצא ש־52% מתושבי דקוטה הדרומית תומכים בנישואים חד־מיניים, בעוד ש־37% מתנגדים ו־11% לא בטוחים או מחזיקים בעמדה נייטרלית.[25]

אותו הסקר מצא ש־62% מתושבי דקוטה הדרומית תומכים בחוקים האוסרים אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית, בעוד ש־28% מתנגדים לחוקים כאלה.[26] זאת ועוד, הסקר מצא ש־49% מהתושבים סבורים שאין לאפשר לעסקים לסרב להעניק שירותים להומוסקסואלים וללסביות מטעם אמונה דתית, בעוד ש־36% סבורים שיש לאפשר לעסקים לעשות זאת.[27]

טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריטריון כן / לא הערות
מעמדם של הומוסקסואלים ושל לסביות בחוק
הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות כן משנת 1976[1]
גיל ההסכמה שווה כן [28]
הומוסקסואליות אינה מסווגת כהפרעה נפשית כן משנת 1973[29][30]
הכרה בזוגיות חד־מינית
הכרה בנישואים חד־מיניים כן משנת 2015[3]
אימוץ והורות
התרת אימוץ ללהט"בים יחידים כן [4]
התרת אימוץ ילד של בן או בת הזוג כן [4]
התרת אימוץ לזוגות חד־מיניים כן [4]
גישה להפריה חוץ־גופית עבור זוגות לסביות כן [12]
התרת פונדקאות לזוגות הומוסקסואלים כן [13]
טרנסג'נדריות ושינוי מגדר
מתן אפשרות לשינוי המגדר במסמכים ממשלתיים כן [2]
הכרה במגדר שלישי במסמכים ממשלתיים לא
מניעת התערבויות רפואיות במינם הביולוגי של ילדים המוגדרים כאינטרסקס לא
טרנסג'נדריות אינה מסווגת כהפרעה נפשית כן [31]
הגנה מפני אפליה
על רקע נטייה מינית על רקע זהות מגדרית
חוקים נגד אפליה במקומות עבודה כן/לא כן/לא בערים בודדות בלבד
חוקים נגד אפליה באספקת מוצרים ושירותים כן/לא כן/לא בערים בודדות בלבד
הגנה מפני אלימות
על רקע נטייה מינית על רקע זהות מגדרית
הגנה מפני פשעי שנאה כן כן משנת 2009 (בחוק פשעי השנאה הפדרלי של ארצות הברית)[23]
חוקים נגד בריונות לא לא [21]
שונות
להט"בים מורשים לשרת בצבא כן [32]
טיפולי המרה אסורים עבור קטינים לא
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים מורשים לתרום דם כן/לא חוקי משנת 2015, אך רק עבור גברים שלא קיימו יחסי מין עם גברים במהלך השנה שקדמה לתרומת הדם (בהתאם למדיניות הפדרלית של ארצות הברית)[33]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 The History of Sodomy Laws in the United States, באתר glapn.org‏, 10 באוגוסט 2004
  2. ^ 1 2 3 South Dakota, באתר National Center for Transgender Equality
  3. ^ 1 2 3 4 יצחק בן חורין, היסטוריה בארה"ב: נישואים חד-מיניים - חוקיים, באתר ynet, 26 ביוני 2015
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 LGBT Adoption Laws South Dakota, באתר lifelongadoptions.com
  5. ^ 1 2 South Dakota Laws and Rules, באתר sd.gov
  6. ^ Elections 2006, באתר CNN
  7. ^ Gay couples sue South Dakota to overturn same-sex marriage ban, באתר MSNBC‏, 22 במאי 2014
  8. ^ North Dakota gay marriage ban challenged in federal court, באתר MSNBC‏, 6 ביוני 2014
  9. ^ Judge rules S.D. same-sex marriage ban unconstitutional, באתר Argus Leader‏, 12 בינואר 2015
  10. ^ South Dakota governor signs first anti-LGBT law of 2017, באתר וושינגטון בלייד, 10 במרץ 2017
  11. ^ Legal Experts Say South Dakota's New Adoption Law Could Devastate LGBT Families, באתר Bustle‏, 22 במרץ 2017
  12. ^ 1 2 Same Sex Couples Family Building Colorado & South Dakota, באתר rockymountainfertility.com
  13. ^ 1 2 Gestational Surrogacy in South Dakota, באתר Creative Family Connections
  14. ^ LGBTQ Non-Discrimination in South Dakota, באתר Freedom for All Americans
  15. ^ Vermillion, South Dakota, באתר הקמפיין לזכויות אדם
  16. ^ Sioux Falls, South Dakota, באתר הקמפיין לזכויות אדם
  17. ^ Employment Discrimination Based on Sexual Orientation and Gender Identity in South Dakota, באתר Williams Institute‏, אוגוסט 2015
  18. ^ Watertown, South Dakota, באתר הקמפיין לזכויות אדם
  19. ^ Spearfish, South Dakota, באתר הקמפיין לזכויות אדם
  20. ^ Brookings Becomes First City in South Dakota to Enact Comprehensive LGBTQ-Inclusive Ordinance, באתר הקמפיין לזכויות אדם, 13 במרץ 2018
  21. ^ 1 2 School Anti-Bullying, באתר הקמפיין לזכויות אדם
  22. ^ Hate Crimes, באתר הקמפיין לזכויות אדם
  23. ^ 1 2 מאיה שני, חוק חדש: פגיעה באדם בשל נטייה מינית - פשע שנאה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 באוקטובר 2009
  24. ^ South Dakota governor vetoes transgender bathroom bill, באתר CNN‏, 2 במרץ 2016
  25. ^ Public opinion on same-sex marriage by state: South Dakota, באתר המכון הציבורי לחקר דת (PRRI)
  26. ^ Public opinion on LGBT nondiscrimination laws by state: South Dakota, באתר המכון הציבורי לחקר דת (PRRI)
  27. ^ Public opinion on religiously based refusals to serve gay and lesbian people by state: South Dakota, באתר המכון הציבורי לחקר דת (PRRI)
  28. ^ South Dakota Age of Consent & Statutory Rape Laws, באתר ageofconsent.net
  29. ^ The A.P.A. Ruling on Homosexuality, באתר הניו יורק טיימס, 23 בדצמבר 1973
  30. ^ In 1973, APA Removed Homosexuality From List of Mental Illnesses, באתר הקמפיין לזכויות אדם, 15 בדצמבר 2017
  31. ^ What Is Gender Dysphoria?, באתר האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה
  32. ^ סוכנויות הידיעות, זה רשמי: חיילים אמריקנים יכולים לצאת מהארון, באתר ynet, 20 בספטמבר 2011
  33. ^ ד"ר איתי גל, החלטה תקדימית בארה"ב: מעתה הומואים יכולים לתרום דם, באתר ynet, 21 בדצמבר 2015
זכויות להט"ב בארצות הברית
מדינות אוהיו • אוקלהומה • אורגון • איווה • איידהו • אילינוי • אינדיאנה • אלבמה • אלסקה • אריזונה • ארקנסו • ג'ורג'יה • דלאוור • דקוטה הדרומית • דקוטה הצפונית • הוואי • וושינגטון • ויומינג • ויסקונסין • וירג'יניה • וירג'יניה המערבית • ורמונט • טנסי • טקסס • יוטה • לואיזיאנה • מונטנה • מיזורי • מיין • מינסוטה • מיסיסיפי • מישיגן • מסצ'וסטס • מרילנד • נבדה • נברסקה • ניו ג'רזי • ניו המפשייר • ניו יורק • ניו מקסיקו • פלורידה • פנסילבניה • קולורדו • קונטיקט • קליפורניה • קנזס • קנטקי • קרוליינה הדרומית • קרוליינה הצפונית • רוד איילנד
מחוז פדרלי וושינגטון די. סי.
טריטוריות איי הבתולה של ארצות הברית • איי מריאנה הצפוניים • גואם • סמואה האמריקנית • פוארטו ריקו
לקטגוריה • לפורטל
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=זכויות_להט%22ב_בדקוטה_הדרומית&oldid=36836876"