זכויות להט"ב בדקוטה הצפונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב בדקוטה הצפונית דקוטה הצפוניתדקוטה הצפונית
דקוטה הצפונית, ארצות הברית
דקוטה הצפונית, ארצות הברית
מעמד בחוק הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות משנת 1973[1]
טרנסג'נדריות המדינה מתירה לטרנסג'נדרים לשנות את מגדרם, אך רק לאחר ניתוח לשינוי מין[2]
שירות צבאי להט"בים מורשים לשרת בכוחות המזוינים של ארצות הברית
הגנה מפני אפליה קיימת הגנה מצומצמת מפני אפליה בערים בודדות בלבד
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית נישואים חד־מיניים חוקיים משנת 2015[3]
אימוץ זוגות חד־מיניים מורשים לאמץ ילדים[4]
הצבעה על הצהרת האו"ם בעד(כחלק מארצות הברית)

זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) במדינת דקוטה הצפונית שבארצות הברית התקדמו במאה ה־21. עם זאת, להט"בים בדקוטה הצפונית עדיין עשויים לחוות מספר קשיים שהטרוסקסואלים אינם חווים מבחינת החוק. משפחות עם הורים חד־מיניים זכאיות לאותן ההגנות והזכויות של משפחות עם הורים ממינים שונים,[4] אך אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית אינה אסורה במדינה.[5] נישואים חד־מיניים חוקיים בדקוטה הצפונית משנת 2015.[3]

מעמדם של הומוסקסואלים ושל לסביות בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1862 נחקק החוק הראשון בדקוטה הצפונית נגד מעשי סדום (בתקופה זו דקוטה הצפונית הייתה חלק מטריטוריית הדקוטות, שכללה גם את דקוטה הדרומית). החוק אסר על הטרוסקסואלים ועל הומוסקסואלים לבצע פעילות מינית אוראלית. בשנת 1885 החוק הורחב והחל לאסור גם פעילות מינית אנאלית, ובשנת 1903 חוקקה דקוטה הצפונית חוק נוסף, שאסר על דיבור גס בעל אופן מיני. בשנת 1917 בית המשפט העליון של המדינה הרחיב את החוקים שאסרו מעשי סדום, וקבע שהם אוסרים גם פעילות מינית אוראלית בין נשים.

בשנת 1927 חוקקה מדינת דקוטה הצפונית חוק שאפשר לעקר אסירים בכפייה אם הרשויות סברו שהם סוטי מין. החוק אפשר לעקר אסירים בגין היותם הומוסקסואלים, והוא בוטל בשנת 1965.

מדינת דקוטה הצפונית ביטלה את החוקים שאסרו מעשי סדום בשנת 1973, וקבעה גיל הסכמה של 18 שנים.[1]

נישואים חד־מיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל הגאווה בצורה של מפת דקוטה הצפונית

בנובמבר 2004 אישרו אזרחי דקוטה הצפונית במשאל עם שינוי לחוקת המדינה, שלפיו נישואים מוגדרים כאיחוד בין גבר ואישה בלבד. השינוי בחוקה אסר על המדינה להכיר גם באיחוד אזרחי בין בני אותו המין. משאל העם עבר ברוב של 73%, מה שגרם להחלת איסור חוקתי על נישואים חד־מיניים בדקוטה הצפונית.[6]

ב־6 ביוני 2014 שבעה זוגות חד־מיניים הגישו תביעה משפטית פדרלית נגד מדינת דקוטה הצפונית, בטענה שהמדינה שללה מהם את הזכות להינשא וסירבה להכיר בנישואיהם שבוצעו במדינות אחרות. התביעה הוגשה על ידי ג'וש ניוויל, עורך דין לזכויות אזרח ממינאפוליס, שב־22 במאי 2014 הגיש גם תביעה משפטית בשם שישה זוגות חד־מיניים במדינת דקוטה הדרומית.[7] ב־9 ביוני 2014 הגיש ארגון זכויות האדם "Lambda Legal" תביעה משפטית דומה בשם שתי נשים לסביות, תושבות העיר פארגו, שנישאו במדינת מינסוטה ונישואיהן לא הוכרו בדקוטה הצפונית.[8] ב־20 בינואר 2015 עיכב השופט ראלף אריקסון את המשך הדיונים בשתי התביעות המשפטיות הללו, לאור תביעות דומות העוסקות בנישואים חד־מיניים שנידונו באותה התקופה בבית המשפט העליון של ארצות הברית.[9]

ב־26 ביוני 2015 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק דין אוברגפל נגד הודג'ס שנישואים הם זכות חוקתית תחת התיקון ה־14 לחוקת ארצות הברית, ושזכות זו חייבת להינתן גם לזוגות חד־מיניים. כתוצאה מכך, בוטל האיסור על נישואים חד־מיניים בדקוטה הצפונית וביתר המדינות בארצות הברית שבהן היה איסור כזה.[3]

אימוץ והורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה־80 של המאה ה־20 קבע בית המשפט העליון של דקוטה הצפונית שבעקבות הדעות הקדומות של החברה על הומוסקסואלים, נטייתו המינית של אדם תהווה גורם מכריע באשר לשאלה האם הוא זכאי לאמץ ילדים. פסיקה זו הגבילה את היכולת של להט"בים יחידים לאמץ ילדים במדינה. הפסיקה בוטלה בשנת 2003, וכיום מדינת דקוטה הצפונית מאפשרת ללהט"בים יחידים לאמץ ילדים.[4]

זוגות חד־מיניים מורשים לאמץ ילדים בדקוטה הצפונית, ואין איסור על אימוץ ילד של בן או בת הזוג.[4] עם זאת, חוקי המדינה מאפשרים לסוכנויות אימוץ פרטיות להפלות זוגות חד־מיניים ולהט"בים יחידים המעוניינים לאמץ ילדים, אם האפליה מבוססת על האמונה הדתית של סוכנות האימוץ.[10]

הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים ומחוזות בדקוטה הצפונית שבהם יש תקנות האוסרות אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית במקומות עבודה:
  החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית במקומות עבודה ציבוריים של הרשות המקומית
  החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית במקומות עבודה ציבוריים של הרשות המקומית
  החוק אינו אוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית במקומות עבודה

חוקי דקוטה הצפונית אינם אוסרים אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית.[5] אף על פי כן, מספר ערים במדינה חוקקו תקנות מקומיות האוסרות אפליה כזו במקומות עבודה ציבוריים.

החל משנת 2001, חוקי העיר פארגו אוסרים אפליה על רקע נטייה מינית במקומות עבודה ציבוריים של הרשות המקומית.[11] חוקים דומים קיימים בערים ביסמרק,[12] ג'יימסטאון[13] ומנדאן.[14]

ב־17 ביוני 2013 אישרה מועצת העיר גרנד פורקס תקנה האוסרת אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית במקומות עבודה ציבוריים של הרשות המקומית. בכך הפכה גרנד פורקס לעיר הראשונה בדקוטה הצפונית שחוקקה תקנה האוסרת אפליה על רקע זהות מגדרית.[15] כארבעה חודשים לאחר מכן, הפכה גרנד פורקס לעיר הראשונה במדינה שחוקקה תקנה האוסרת אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בהשכרת דירות.[16]

ב־17 בפברואר 2015 אישר הסנאט של דקוטה הצפונית, ברוב של 25–22, הצעת חוק שנועדה להגן על להט"בים מפני אפליה במקומות עבודה, בדיור ובשירותים ציבוריים.[17] עם זאת, הצעת החוק לא אושרה בבית הנבחרים של המדינה, ולכן נדחתה.[18]

הגנה מפני בריונות בבתי ספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקי דקוטה הצפונית אוסרים בריונות בבתי ספר,[19] אך אינם כוללים רשימה של קבוצות ייחודיות המוגנות מפני בריונות.[20]

פשעי שנאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק פשעי השנאה של מדינת דקוטה הצפונית אינו כולל פשעים שנעשו על רקע נטייתו המינית או זהותו המגדרית של הקורבן.[21]

חוק פדרלי שנחקק בארצות הברית בשנת 1990 מורה למדינות לדווח על פשעי שנאה ל־FBI. בדקוטה הצפונית, פארגו היא העיר האחראית לדיווח על פשעי שנאה לממשלת המדינה וכן לממשלה הפדרלית של ארצות הברית. עם זאת, מחקרים הראו ש־2 מתוך 3 פשעי שנאה אינם מדווחים.[22] לדיווח המועט על פשעי שנאה עשוי להיות חלק בהיעדר החקיקה המגינה על להט"בים מפני פשעים כאלה. כתוצאה מכך, מספר ארגוני זכויות אדם, בהם הקמפיין לזכויות אדם, עובדים עם מחוקקים בדקוטה הצפונית במטרה לשנות את חוק פשעי השנאה של המדינה כך שיכלול גם להט"בים.[23]

אף על פי שחוק פשעי השנאה של דקוטה הצפונית אינו מגן על להט"בים, חוק פשעי השנאה הפדרלי של ארצות הברית כולל פשעים שנעשו על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית החל משנת 2009.[24]

טרנסג'נדריות ושינוי מגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת דקוטה הצפונית מאפשרת לטרנסג'נדרים לשנות את מגדרם החוקי. לשם כך יש לעבור ניתוח לשינוי מין. מחלקת הבריאות של המדינה מנפיקה תעודת לידה מתוקנת עם המין החדש, לאחר קבלת הצהרה של רופא המאשרת שמבקש שינוי המגדר עבר ניתוח, ושכתוצאה מהניתוח יש לשנות את סעיף המין בתעודת הלידה שלו. כמו כן, נדרש צו של בית משפט לצורך שינוי השם הפרטי, ויש לשלם את העמלות המתאימות.[2]

דעת קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקר שנערך בשנת 2017 על ידי המכון הציבורי לחקר דת (PRRI) מצא ש־53% מתושבי דקוטה הצפונית תומכים בנישואים חד־מיניים, בעוד ש־35% מתנגדים ו־12% לא בטוחים או מחזיקים בעמדה נייטרלית.[25]

אותו הסקר מצא ש־58% מתושבי דקוטה הצפונית תומכים בחוקים האוסרים אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית, בעוד ש־29% מתנגדים לחוקים כאלה.[26] זאת ועוד, הסקר מצא ש־49% מהתושבים סבורים שאין לאפשר לעסקים לסרב להעניק שירותים להומוסקסואלים וללסביות מטעם אמונה דתית, בעוד ש־38% סבורים שיש לאפשר לעסקים לעשות זאת.[27]

טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריטריון כן / לא הערות
מעמדם של הומוסקסואלים ושל לסביות בחוק
הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות כן משנת 1973[1]
גיל ההסכמה שווה כן [28]
הומוסקסואליות אינה מסווגת כהפרעה נפשית כן משנת 1973[29][30]
הכרה בזוגיות חד־מינית
הכרה בנישואים חד־מיניים כן משנת 2015[3]
אימוץ והורות
התרת אימוץ ללהט"בים יחידים כן [4]
התרת אימוץ ילד של בן או בת הזוג כן [4]
התרת אימוץ לזוגות חד־מיניים כן [4]
התרת פונדקאות לזוגות הומוסקסואלים כן [31]
טרנסג'נדריות ושינוי מגדר
מתן אפשרות לשינוי המגדר במסמכים ממשלתיים כן/לא רק לאחר ניתוח לשינוי מין[2]
הכרה במגדר שלישי במסמכים ממשלתיים לא
מניעת התערבויות רפואיות במינם הביולוגי של ילדים המוגדרים כאינטרסקס לא
טרנסג'נדריות אינה מסווגת כהפרעה נפשית כן [32]
הגנה מפני אפליה
על רקע נטייה מינית על רקע זהות מגדרית
חוקים נגד אפליה במקומות עבודה כן/לא כן/לא קיימת הגנה מצומצמת מפני אפליה בערים בודדות בלבד
חוקים נגד אפליה באספקת מוצרים ושירותים כן/לא כן/לא קיימת הגנה מצומצמת מפני אפליה בעיר גרנד פורקס בלבד
הגנה מפני אלימות
על רקע נטייה מינית על רקע זהות מגדרית
הגנה מפני פשעי שנאה כן כן משנת 2009 (בחוק פשעי השנאה הפדרלי של ארצות הברית)[24]
חוקים נגד בריונות לא לא [20]
שונות
להט"בים מורשים לשרת בצבא כן [33]
טיפולי המרה אסורים עבור קטינים לא
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים מורשים לתרום דם כן/לא חוקי משנת 2015, אך רק עבור גברים שלא קיימו יחסי מין עם גברים במהלך השנה שקדמה לתרומת הדם (בהתאם למדיניות הפדרלית של ארצות הברית)[34]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 The History of Sodomy Laws in the United States - North Dakota, באתר glapn.org‏, 10 באוגוסט 2004
  2. ^ 1 2 3 North Dakota, באתר National Center for Transgender Equality
  3. ^ 1 2 3 4 יצחק בן חורין, היסטוריה בארה"ב: נישואים חד-מיניים - חוקיים, באתר ynet, 26 ביוני 2015
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 LGBT Adoption Laws North Dakota, באתר lifelongadoptions.com
  5. ^ 1 2 ND Protected Categories, באתר North Dakota State Government
  6. ^ Election 2004 - Ballot Measures, באתר CNN
  7. ^ Lawsuit challenges ND gay marriage ban, באתר MPR News‏, 6 ביוני 2014
  8. ^ Second lawsuit filed challenging North Dakota same-sex marriage ban, באתר LGBTQ Nation‏, 11 ביוני 2014
  9. ^ Court halts same-sex marriage lawsuits in North Dakota, באתר וושינגטון בלייד, 20 בינואר 2015
  10. ^ These States Want to Make LGBT Adoption as Hard as Possible, באתר The Daily Beast‏, 24 באפריל 2018
  11. ^ Fargo, North Dakota, באתר הקמפיין לזכויות אדם
  12. ^ Bismarck approves LGBT anti-discrimination resolution, באתר Associated Press‏, 27 באוקטובר 2016
  13. ^ Jamestown, North Dakota, באתר הקמפיין לזכויות אדם
  14. ^ The Municipal Civil Rights Movement, באתר High Plains Reader, Fargo ND‏, 17 באוקטובר 2013
  15. ^ Grand Forks: First in N.D. to add protections for LGBT city workers, באתר LGBTQ Nation‏, 18 ביוני 2013
  16. ^ Grand Forks Becomes First North Dakota City to Ban Sexual Orientation and Gender Identity Discrimination in Housing, באתר Fair Housing Blog‏, 8 באוקטובר 2013
  17. ^ North Dakota Senate approves LGBT‑inclusive anti-discrimination bill, באתר LGBTQ Nation‏, 17 בפברואר 2015
  18. ^ North Dakota Votes Down LGBT Anti-Discrimination Law, GOP Governor Pissed, באתר NewNowNext‏, 4 באפריל 2015
  19. ^ North Dakota Anti-Bullying Laws & Policies, באתר stopbullying.gov
  20. ^ 1 2 School Anti-Bullying, באתר הקמפיין לזכויות אדם
  21. ^ Hate Crimes, באתר הקמפיין לזכויות אדם
  22. ^ Nearly 2 in 3 hate crimes unreported, Justice Department study finds, באתר CBS News‏, 21 במרץ 2013
  23. ^ North Dakota, באתר הקמפיין לזכויות אדם
  24. ^ 1 2 מאיה שני, חוק חדש: פגיעה באדם בשל נטייה מינית - פשע שנאה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 באוקטובר 2009
  25. ^ Public opinion on same-sex marriage by state: North Dakota, באתר המכון הציבורי לחקר דת (PRRI)
  26. ^ Public opinion on LGBT nondiscrimination laws by state: North Dakota, באתר המכון הציבורי לחקר דת (PRRI)
  27. ^ Public opinion on religiously based refusals to serve gay and lesbian people by state: North Dakota, באתר המכון הציבורי לחקר דת (PRRI)
  28. ^ North Dakota Age of Consent & Statutory Rape Laws, באתר ageofconsent.net
  29. ^ The A.P.A. Ruling on Homosexuality, באתר הניו יורק טיימס, 23 בדצמבר 1973
  30. ^ In 1973, APA Removed Homosexuality From List of Mental Illnesses, באתר הקמפיין לזכויות אדם, 15 בדצמבר 2017
  31. ^ Gestational Surrogacy in North Dakota, באתר Creative Family Connections
  32. ^ What Is Gender Dysphoria?, באתר האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה
  33. ^ סוכנויות הידיעות, זה רשמי: חיילים אמריקנים יכולים לצאת מהארון, באתר ynet, 20 בספטמבר 2011
  34. ^ ד"ר איתי גל, החלטה תקדימית בארה"ב: מעתה הומואים יכולים לתרום דם, באתר ynet, 21 בדצמבר 2015