זכויות להט"ב באילינוי
 | |
| אילינוי, ארצות הברית | |
| מעמד בחוק | הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות משנת 1962[1] |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | טרנסג'נדרים מורשים לשנות את מגדרם ללא צורך בניתוח לשינוי מין[2] |
| שירות צבאי | להט"בים מורשים לשרת בכוחות המזוינים של ארצות הברית |
| הגנה מפני אפליה | החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית[3] |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | נישואים חד־מיניים חוקיים משנת 2014[4] |
| אימוץ | אימוץ ילד של בן או בת הזוג וכן אימוץ על ידי זוגות חד־מיניים חוקיים[5] |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | בעד(כחלק מארצות הברית) |
זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) במדינת אילינוי שבארצות הברית התקדמו משמעותית במאה ה־21, וכיום אילינוי נחשבת לאחת המדינות הליברליות והסובלניות ביותר כלפי להט"בים בארצות הברית ובעולם.[6] המדינה מכירה באיחוד אזרחי עבור זוגות חד־מיניים החל מיוני 2011,[7] ובנובמבר 2013 חתם המושל פט קווין על חוק המכיר בנישואים חד־מיניים.[8] זוגות חד־מיניים מורשים לאמץ ילדים,[5] וחוקי המדינה אוסרים אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית.[3] כמו כן, טיפולי המרה עבור קטינים אינם חוקיים באילינוי.[9]
בשיקגו, העיר הגדולה ביותר באילינוי, ישנם אירועים רבים של קהילת הלהט"ב. מצעד הגאווה הראשון בעיר התקיים בשנת 1970 (שנה לאחר מהומות סטונוול), ובשנת 2017 השתתפו בו כמיליון אנשים.
מעמדם של הומוסקסואלים ושל לסביות בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־28 ביולי 1961 חוקי מדינת אילינוי חודשו, ואחד השינויים היה ביטול האיסור על מעשי סדום, שכללו פעילות מינית בין בני אותו המין. השינויים בחוק נכנסו לתוקף ב־1 בינואר 1962, ואילינוי הפכה למדינה הראשונה בארצות הברית שביטלה את האיסור על יחסי מין הומוסקסואליים וקבעה גיל הסכמה של 18 שנים.[1] עם זאת, החוק החדש אסר "ללטף את גופו של אדם אחר מאותו המין במקומות ציבוריים". בשנת 1963 בתי המחוקקים של אילינוי שינו את החוק כך שיאסור ללטף כל אדם במקומות ציבוריים, ולא רק אדם מאותו המין כפי שהיה קודם לכן.[10] איסור הליטוף בוטל לחלוטין בשנת 1984, וגיל ההסכמה ירד ל־16 שנים. ב־1 בינואר 2012 גיל ההסכמה עלה ל־17 שנים.[11]
הכרה בזוגיות חד־מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת 2006, מדינת אילינוי מעניקה הטבות לבני זוג של הומוסקסואלים ושל לסביות שעובדים בעבודות ממשלתיות של המדינה.
איחוד אזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־31 בינואר 2011 פט קווין, מושל אילינוי, חתם על חוק להכרה באיחוד אזרחי של זוגות חד־מיניים. החוק נכנס לתוקף ב־1 ביוני 2011,[7] והוא אפשר למדינת אילינוי להכיר בנישואים חד־מיניים שבוצעו במדינה אחרת. על פי החוק, אם אדם נשוי עבר ניתוח לשינוי מין, נישואיו עדיין יוכרו על ידי המדינה, גם אם בעקבות הניתוח מינם של בני הזוג הנשואים הפך לזהה.
נישואים חד־מיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1991 בית המשפט העליון של מדינת הוואי קבע שהאיסור על נישואים חד־מיניים מהווה אפליה על רקע מיני. קביעה זו עוררה התנגדות נחרצת, וכ־12 אלף מכתבים נכתבו נגדה על ידי אנשי כמורה וכנסייה. כתוצאה מכך, ב־1996 העלה טום ג'ונסון, נציג בבית הנבחרים של אילינוי, הצעת חוק שנועדה למנוע מהמדינה להכיר בנישואים חד־מיניים שבוצעו במדינה אחרת. מספר נציגים אחרים בבית הנבחרים הביעו את התנגדותם להצעת החוק, ואחד מהם אמר "אתם משלים את עצמכם אם אתם חושבים שאתם עושים את העבודה של אלוהים. להזכירכם, רשימה ארוכה של אנשי כמורה וקבוצות דתיות התבטאו בתקיפות נגד הצעת החוק הזו."[12] בסופו של דבר, הצעת החוק עברה ברוב של 42–9 בסנאט וברוב של 87–13 בבית הנבחרים.
בנובמבר 2013 בית הנבחרים של אילינוי אישר הצעת חוק להתרת נישואים חד־מיניים ברוב של 61–54.[13] לאחר מכן, הסנאט של המדינה אישר את ההצעה ברוב של 32–21.[14] ברק אובמה (נשיא ארצות הברית דאז והסנאטור של אילינוי לשעבר) בירך על העברת החוק, וכתב בעמוד האינסטגרם שלו: "כל הכבוד, אילינוי. אהבה זו אהבה."[15] המושל פט קווין חתם על החוק ב־20 בנובמבר 2013,[8] וב־1 ביוני 2014 הוא נכנס לתוקף.[4]
תביעות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 2012 הארגון "Lambda Legal" והאיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות הגישו תביעות משפטיות נגד הסירוב של מחוז קוק להעניק רישיונות נישואים לזוגות חד־מיניים. התובעים טענו שהאיסור על נישואים חד־מיניים במדינה (שנחקק בשנת 1996) מפר את חוקת אילינוי, המבטיחה שוויון זכויות ויחס הוגן.[16] התביעות המשפטיות הללו נזנחו בהמשך, מאחר שבתי המחוקקים של המדינה אישרו נישואים חד־מיניים בנובמבר 2013.
ב־21 בפברואר 2014 שופטת פדרלית הורתה למחוז קוק להתחיל להעניק רישיונות נישואים לזוגות חד־מיניים, אף על פי שהחוק המתיר זאת תוכנן להיכנס לתוקף רק ב־1 ביוני 2014. בעקבות החלטתה של השופטת, מחוז קוק החל להעניק רישיונות נישואים לזוגות חד־מיניים באופן מיידי.[17]
הגנה מפני אפליה וחוקים נגד בריונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל מ־1 ביוני 2006, חוקי אילינוי מגנים על להט"בים מפני אפליה בחברות ובעסקים עם 15 עובדים או יותר. חוקי המדינה אוסרים אפליה על רקע גזע, דת, קבוצה אתנית, מגדר, נטייה מינית, גיל, מצב נישואים או שירות צבאי בהעסקת עובדים, בדיור ובשירותים ציבוריים. ההגדרה של "נטייה מינית" בחוק כוללת במפורש גם זהות מגדרית.[3] העיר שיקגו חוקקה חוק נגד אפליית להט"בים עוד בשנת 1988.
בשנת 2014 החוקים נגד בריונות באילינוי הורחבו, כך שיכללו גם בריונות נגד להט"בים.[18]
ביוני 2018 בתי המחוקקים של אילינוי אישרו הצעת חוק שנועדה להרחיב את איסור האפליה נגד להט"בים, כך שיכלול גם חברות ועסקים עם פחות מ־15 עובדים.[19] עם זאת, המושל ברוס ראונר הטיל וטו על ההצעה באוגוסט 2018.[20]
אימוץ והורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדינת אילינוי מתירה ללהט"בים יחידים ולזוגות חד־מיניים לאמץ ילדים. כמו כן, ניתן לאמץ את הילד של בן או בת הזוג.[5]
פשעי שנאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת 1991, חוק פשעי השנאה של אילינוי כולל פשעים שנעשו על רקע נטייה מינית. החוק לא כלל במפורש פשעים שנעשו על רקע זהות מגדרית, אם כי לעיתים פשעים כאלה קוטלגו כפשעים שנעשו על רקע נטייה מינית ולפיכך נכללו בפועל בחוק.
ב־16 באפריל 2015 בית הנבחרים של אילינוי אישר פה אחד הצעה להוספת המילים "זהות מגדרית" לחוק פשעי השנאה של המדינה. הסנאט אישר את השינוי פה אחד ב־20 במאי 2015,[21] והמושל ברוס ראונר חתם עליו ב־20 ביולי 2015. השינוי נכנס לתוקף ב־1 בינואר 2016.[22]
חוק Gay panic defense[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד 2017 היה קיים באילינוי חוק "Gay panic defense". חוק זה אפשר לנאשמים ברצח או בתקיפה לטעון שפעלו מתוך אי־שפיות זמנית משום שהבחינו בהתנהגות מינית הומוסקסואלית או טרנסג'נדרית של הקורבן, ובכך להגן על עצמם מבחינה משפטית. ביוני 2017 בתי המחוקקים של אילינוי הצביעו פה אחד בעד ביטול ההגנה המשפטית הזו.[23] מושל אילינוי, ברוס ראונר, חתם על השינוי בחוק ב־25 באוגוסט 2017,[24] והוא נכנס לתוקף ב־1 בינואר 2018.
טרנסג'נדריות ושינוי מגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר מדינת אילינוי התירה לטרנסג'נדרים לשנות את מינם בתעודת הלידה, אך החוק כלל דרישות רבות שהקשו על אנשים מסוימים לעשות זאת. החוק באילינוי דרש מטרנסג'נדרים לעבור לפחות ניתוח לשינוי מין, הסרת שיער בלייזר מהפנים, אפילציה בפנים וניתוח בחזה כדי שיוכלו לשנות את מינם בתעודת הלידה. טרנסג'נדרים מסוימים לא יכלו לממן את כל הטיפולים הרפואיים הנדרשים או לא היו מעוניינים לעבור אותם, מה שמנע מהם לבצע את שינוי המין בתעודת הלידה.[25]
ב־31 במאי 2017 בתי המחוקקים של אילינוי אישרו חקיקה לביטול הדרישה לניתוח לשינוי מין לצורך שינוי המגדר ברישיונות נהיגה, בתעודות לידה ובמסמכים ממשלתיים אחרים של המדינה.[26] מושל אילינוי, ברוס ראונר, חתם על החוק ב־25 באוגוסט 2017,[24] והוא נכנס לתוקף ב־1 בינואר 2018.
כינויי מגדר בהלוויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 2015 בתי המחוקקים של אילינוי אישרו הצעת חוק המאפשרת לכל אדם לבחור את כינוי המין הדקדוקי שבו ייעשה שימוש בהלווייתו.[27] המושל ברוס ראונר חתם על החוק ב־20 באוגוסט 2015, והוא נכנס לתוקף ב־1 בינואר 2016.[28]
טיפולי המרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־10 באפריל 2014 בית הנבחרים של אילינוי דחה הצעת חוק שנועדה לאסור על ביצוע טיפולי המרה עבור קטינים להט"בים. 44 מחוקקים הצביעו בעד ההצעה, 51 הצביעו נגדה ו־22 לא הצביעו כלל.[29]
הצעת החוק הועלתה מחדש בשנת 2015. בית הנבחרים אישר אותה ב־19 במאי 2015 ברוב של 68–43, והסנאט אישר אותה ב־29 במאי 2015 ברוב של 34–19. המושל ברוס ראונר חתם על החוק ב־20 באוגוסט 2015, והוא נכנס לתוקף ב־1 בינואר 2016,[30][28][9] מה שהפך את אילינוי למדינה הרביעית בארצות הברית שאסרה לבצע טיפולי המרה עבור קטינים.[31]
שיעורי חינוך מיני[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקי מדינת אילינוי אינם מחייבים את בתי הספר לקיים שיעורי חינוך מיני, אך בתי ספר שמקיימים שיעורים כאלה חייבים לספק לתלמידים מידע בנוגע לאמצעי מניעה ולמחלות מין (כולל HIV). המידע חייב להתאים לגילם של התלמידים, והוא חייב להיות מדויק מבחינה רפואית. הורים מורשים להחליט שילדיהם לא ישתתפו בשיעורים אלה.[32]
במאי 2018 הסנאט של אילינוי אישר הצעת חוק שנועדה להוסיף את ההיסטוריה של קהילת הלהט"ב לתוכנית הלימודים של בתי הספר הציבוריים, במטרה "לעודד חמלה והבנה וכן לספק מודלים היסטוריים עבור תלמידים להט"בים". כרגע הצעת החוק ממתינה להצבעה בבית הנבחרים.[33]
דעת קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]
סקר שנערך בשנת 2017 על ידי המכון הציבורי לחקר דת (PRRI) מצא ש־65% מתושבי אילינוי תומכים בנישואים חד־מיניים, בעוד ש־25% מתנגדים ו־10% לא בטוחים או מחזיקים בעמדה נייטרלית.[34]
אותו הסקר מצא ש־71% מתושבי אילינוי תומכים בחוקים האוסרים אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית, בעוד ש־21% מתנגדים לחוקים כאלה.[35] זאת ועוד, הסקר מצא ש־59% מהתושבים סבורים שאין לאפשר לעסקים לסרב להעניק שירותים להומוסקסואלים וללסביות מטעם אמונה דתית, בעוד ש־33% סבורים שיש לאפשר לעסקים לעשות זאת.[36]
טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות |  (משנת 1962)[1]
|
| גיל ההסכמה שווה | [11]
|
| חוקים נגד אפליה בהעסקת עובדים |  / (משנת 2006, בחברות ובעסקים עם 15 עובדים או יותר)[3]
|
| חוקים נגד אפליה באספקת מוצרים ושירותים | (משנת 2006)[3]
|
| הכרה בזוגיות חד־מינית במסגרת איחוד אזרחי | (משנת 2011)[7]
|
| נישואים חד־מיניים | (משנת 2014)[4]
|
| התרת אימוץ ללהט"בים יחידים | [5]
|
| התרת אימוץ ילד של בן או בת הזוג | [5]
|
| התרת אימוץ לזוגות חד־מיניים | [5]
|
| זכות לשינוי המגדר החוקי | [2]
|
| טיפולי המרה אסורים עבור קטינים | (משנת 2016)[9]
|
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Illinois Sodomy Laws: A Brief History and Their Repeal, באתר The Chicago Style, 3 באפריל 2017
- ^ 1 2 Illinois, באתר National Center for Transgender Equality
- ^ 1 2 3 4 5 775 ILCS 5/ Illinois Human Rights Act., באתר ilga.gov
- ^ 1 2 3 Gay marriage now law of land in Illinois, באתר Daily Herald, 1 ביוני 2014
- ^ 1 2 3 4 5 6 Adoption, באתר equalityillinois.us
- ^ Why Illinois is America's Most Liberal State, באתר nbcchicago.com, 6 במאי 2011
- ^ 1 2 3 Civil Union Licenses, באתר Cook County Clerk's Office
- ^ 1 2 Ill. Gov Will Sign Marriage Equality Bill November 20, באתר אדבוקט, 7 בנובמבר 2013
- ^ 1 2 3 Conversion Therapy Ban, באתר equalityillinois.us
- ^ The History of Sodomy Laws in the United States - Illinois, באתר glapn.org, 10 באוגוסט 2004
- ^ 1 2 Illinois Age of Consent & Statutory Rape Laws, באתר ageofconsent.net
- ^ STATE OF ILLINOIS 89TH GENERAL ASSEMBLY HOUSE OF REPRESENTATIVES TRANSCRIPTION DEBATE
- ^ Illinois lawmakers vote to allow gay marriages, באתר וושינגטון פוסט, 5 בנובמבר 2013
- ^ Who Voted For, Against Same-Sex Marriage in Illinois, באתר nbcchicago.com, 6 בנובמבר 2013
- ^ Barack Obama on Instagram: “Congratulations, Illinois. #LoveIsLove”, 6 בנובמבר 2013
- ^ ACLU challenges Ill. marriage law, באתר mprnews.org, 30 במאי 2012
- ^ Cook County Issuing Same-Sex Marriage Licenses; First Couple Weds, באתר CBS Chicago, 21 בפברואר 2014
- ^ Gov. Quinn Signs Anti-Bullying Bill, באתר equalityillinois.us
- ^ EI Urges Gov. Rauner to Extend Non-Discrimination Protections to All Illinois Workplaces, באתר windycitymediagroup.com, 15 ביוני 2018
- ^ Illinois Gov. Vetoes Expansion of Nondiscrimination Law, באתר אדבוקט, 14 באוגוסט 2018
- ^ Amendment to hate crimes law clears General Assembly, באתר windycitymediagroup.com, 24 במאי 2015
- ^ Illinois Gov. Bruce Rauner Signs Enhanced Hate Crimes Law, באתר LGBTQ Nation, 20 ביולי 2015
- ^ “Gay Panic” Is No Longer a Legitimate Reason to Murder Someone in Illinois, באתר סלייט, 1 ביוני 2017
- ^ 1 2 Bills on birth certificates and LGBT "panic" defense signed in Illinois, באתר windycitymediagroup.com, 25 באוגוסט 2018
- ^ AMA Says Transgender People Shouldn’t Require Surgery to Change Their Birth Certificate, באתר VICE News, 11 ביוני 2014
- ^ Bill Status of HB1785, באתר Illinois General Assembly
- ^ Bill Status of HB3552, באתר Illinois General Assembly
- ^ 1 2 Illinois Republican governor signs two more pro-equality bills, באתר LGBTQ Nation, 20 באוגוסט 2015
- ^ Bill to ban conversion therapy on gay youth fails in Ill. state House, באתר LGBTQ Nation, 11 באפריל 2014
- ^ Bill Status of HB0217, באתר Illinois General Assembly
- ^ Illinois Becomes Fifth Jurisdiction to Protect LGBTQ Kids from Conversion Therapy, באתר הקמפיין לזכויות אדם, 20 באוגוסט 2015
- ^ State Policies on Sex Education in Schools, באתר National Conference of State Legislatures
- ^ Bill Status of SB3249, באתר Illinois General Assembly
- ^ Public opinion on same-sex marriage by state: Illinois, באתר המכון הציבורי לחקר דת (PRRI)
- ^ Public opinion on LGBT nondiscrimination laws by state: Illinois, באתר המכון הציבורי לחקר דת (PRRI)
- ^ Public opinion on religiously based refusals to serve gay and lesbian people by state: Illinois, באתר המכון הציבורי לחקר דת (PRRI)
| זכויות להט"ב בארצות הברית | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוהיו • אוקלהומה • אורגון • איווה • איידהו • אילינוי • אינדיאנה • אלבמה • אלסקה • אריזונה • ארקנסו • ג'ורג'יה • דלאוור • דקוטה הדרומית • דקוטה הצפונית • הוואי • וושינגטון • ויומינג • ויסקונסין • וירג'יניה • וירג'יניה המערבית • ורמונט • טנסי • טקסס • יוטה • לואיזיאנה • מונטנה • מיזורי • מיין • מינסוטה • מיסיסיפי • מישיגן • מסצ'וסטס • מרילנד • נבדה • נברסקה • ניו ג'רזי • ניו המפשייר • ניו יורק • ניו מקסיקו • פלורידה • פנסילבניה • קולורדו • קונטיקט • קליפורניה • קנזס • קנטקי • קרוליינה הדרומית • קרוליינה הצפונית • רוד איילנד | 
|
| מחוז פדרלי | וושינגטון די. סי. | |
| טריטוריות | איי הבתולה של ארצות הברית • איי מריאנה הצפוניים • גואם • סמואה האמריקנית • פוארטו ריקו | |
| לקטגוריה • לפורטל | ||