שמעון התימני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: חוסר נייטרליות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

שמעון התימני (או שמעון התִּימְנִי; 80-120 לספירה ‏[1]) היה תנא בן הדור הרביעי, ככל הנראה ממוצא תימני או מתימנה שהיה פעיל ביהודה[2].

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון התימני היה אחד משלושת החכמים בשם "שמעון", לפני מרד בר כוכבא, כאשר שני האחרים היו שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא[3]. היה תלמידם של רבי יהושע בן חנניה, רבי עקיבא ורבי טרפון[4][5]. היה מקיים מפגש לימוד יומי עם רבי יהודה בן בבא[6]. תורתו המובאת במשנה ובברייתא מתייחסת בדרך כלל לענייני הלכה, ורק חלק קטן ממנה בעל אופי אגדי‏[4]. נודע ביכולתו לפתור סוגיות מורכבות‏[7] והיה לאחד החכמים החשובים ביותר בסנהדרין ביבנה ובין המעטים שהיו בקיאים בשבעים שפות‏[4]. על פי הדיווחים מת בגיל צעיר בטרם הוסמך לרבנות ולפיכך מעולם לא כונה "רבי"‏[7].

מחלוקת על מוצאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה מחלוקת בנוגע למוצאו בשל אפשרויות הניקוד המילה של כינויו - התימני, האם יש לנקד התֵּימָנִי, כלומר מתימן, או התִּימְנִי שככונתו מתימנה שבחבל ארץ יהודה בארץ ישראל. לפי היעב"ץ נראה שהיה זה חכם מתימן. הד"ר משה גברא כותב כי יש סמך לדברי היעב"ץ, כי אם הוא היה בן העיר תימנה ולא מארץ תימן הוא היה נקרא שמעון איש תימנה כמו שאר החכמים שנתכנו על שם עירם כגון אנטיגנוס איש סוכו שבא מהעיר סוכו, יוסי בן יועזר איש צרידה שבא מהעיר צרידה, יוסף בן יוחנן איש ירושלים שבא מהעיר ירושלים. לעומתם, כל החכמים שבאו מחבל ארץ ולא מעיר ספציפית כונו כמו שמעון התימני, לדוגמה, נחום המדי בא מארץ מדי, הלל הבבלי בא מארץ בבל, רבי יוסי הגלילי בא מחבל ארץ הגליל, ניתאי הארבלי בא מחבל ארץ הארבל.‏[8]
לעומת זאת, בפירוש רש"י לתלמוד, נכתב ש"מתימנה היה". החושבים שמתימנה היה, מסתמכים על כך שתימן המודרנית אינה אותו חבל ארץ שנקרא בלשון חכמים "תימן".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמעון אפלבאום (1976). Prolegomena to the study of the Second Jewish Revolt (A.D. 132-135). British Archaeological Reports עמוד 21
  2. ^ לי איי. לוין (1 בדצמבר 1994) The Galilee in late antiquity Jewish Theological Seminary of America עמוד 172
  3. ^ גדליה אלון (יוני 1977). The Jews in their land in the Talmudic age, 70-640 C.E. הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית בירושלים, עמוד 475
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 הרב עדין אבן ישראל (23 בנובמבר 1993) The Talmud: The Steinsaltz Edition : Tractate Ketubot. Random House עמוד 14
  5. ^ אם. לאו (2006) Rav Lau on Pirkei Avos: A Comprehensive Commentary on Ethics of the Fathers מנורה. עמוד 304
  6. ^ מירל הדס-לבל (1 בדצמבר 2006). Jerusalem against Rome Peeters Publishers עמוד 281
  7. ^ 7.0 7.1 יוסף אשר וייס (2007). A daily dose of Torah Artscroll-Mesorah Publications. עמוד 228
  8. ^ אנציקלופדיה לחכמי תימן, עמ' 630.