טיוטה:תרגומי מקרא לספרדית

קטע מתוך la Fazienda de Ultramar מאוניברסיטת סלמנקה.

תמונה מתוך כתב יד ms. I-j-3.

בדומה לשפות רומאניות אחרות, רק במאה הי"ב הספרדית קיבלה מעמד של שפת תרבות, שראויה לשימוש לתרגום ספרי הקודש. הספרדית למעשה הגיעה לידי הבשלה, במידה רבה תודות לתרגומי המקרא. כאי המנותק משאר הארצות הנוצריות, בעקבות הכיבוש הערבי הממושך, התאפשר דיאלוג בין-דתי פורה בין יהודים לנוצרים, אשר נתן את אותותיו בהשפעה יהודית גדולה על התרגום המקראי הנוצרי. בין התרגומים העתיקים המשמעותיים נמנים התרגומים הנוצריים 'La fazienda de ultramar', 'la Biblia de Alba'י; וכן התרגומים היהודיים, התנ"ך הספרדי של פרארה והתרגום לתורה שחובר בקושטא (קונסטנטינופול).

הביבליה של פרארה

התרגומים היהודיים לתנ"ך

למרות שיהודים סייעו לנוצרים בתרגומיהם לברית הישנה, דלה היא כמות תרגומי המקרא היהודים שנותרו בידינו מספרד הנוצרית. נראה שרדיפת היהודים, שהחלה כבר במאה הי"ג מנעה את התפתחות התרגום היהודי לתנ"ך. ואולם, אף בתרגומים 'הנוצריים' לספרדית ניכרים סימנים, שבכל הנוגע לברית הישנה, היהודים נטלו חלק נכבד בחיבורם – וסימנים ל-'יהדות' התרגומים הבודדים ששרדו.

• MS Hunt. 268 הוא אולי העדות היחידה – העקיפה – לקיום תרגום מקראי יהודי ממשי. מסמך זה חובר בקסטיליה במאה הי"ג ואולי הי"ד. הוא מכיל 2018 גלוסות בספרדית-יהודית -לתהלים, איוב, משלי, רות, שיר השירים וקהלת. מרביתו כתוב בספרדית ומקצתו כתוב בערבית יהודית.
• כ"י J-II-19 נמצא בארמון אסקוריאל. זהו ספר תורה והפטרות בספרדית, על פי נוסח המסורה באותיות לטיניות, שחובר במאה הי"ד. הוא מחולק לפרשיות, וניכרת בו השפעה של תרגום אונקלוס.
• כ"י I-j-7 ו I-j-5 נמצאו בארמון אסקוריאל. אלו הם תנכ"ים שנכתבו בספרדית בידי יהודים ובעבור יהודים.
• במאה הט"ז נוצרו מספר תרגומים יהודיים בספרדית-יהודית חשובים ובדפוס – אבל מחוץ לאדמת ספרד:

- בקושטא תרגמו את תהלים (1540); את החומש (1547) וכן את הנביאים ראשונים, עזרא ונחמיה (1580)

- בפרארה יצא לאור התנ"ך כולו, באותיות לטיניות (1553). - בסלוניקי תורגמו ישעיהו וירמיהו (1568), איוב, דניאל ותרי עשר (1571), יחזקאל ומשלי (1572).

• תרגום קושטא (El Pentateuco de Constantinopla) הוא תרגום מילולי המכיל מלבד את החומש, הכתוב באותיות עבריות – גם את ההפטרות וכן את חמשת המגילות. הוא מלווה בתרגום ללאדינו וליוונית-יהודית על עקילס, בותרגום אונקלוס, ובפירוש רש"י. הוא יצא בדפוס בהוצאת סונסינו. למעשה, בסלוניקי נחתם המפעל התרגומי לספרדית-יהודית – לאדינו – שהוחל בו בקושטא.
• תרגום פרארה הוא תרגום לתנ"ך, הכתוב באותיות לטיניות ־ ובמידת מה ממשיך את מסורת כתבי היד של ה-Biblias romanceadas, שראינו לעיל: I-j-7 ו I-j-5. תרגום תנ"ך זה חובר בידי האנוסים הפורטוגזים Abraham Usque ו-Yom-Tob Athias (Gerónimo Vargas ו Duarte Pinel). הוא הוקדש לדוכס פרארה וכן לדונה גרציה נשיא. למען פרסומו, הוא עבר את מבחן הצנזורה של האינקוויזיציה האיטלקית. סבורים שבעוד שתרגום קושטא נכתב ליהודים שיצאו מספרד בגל הראשון של הגירושים (לאחר פרעות קנ"א); התרגום השני נכתב למען אנוסים, שיצאו לאחר גירוש ספרד (1492). תרגום זה השפיע על התרגום להולנדית, של יהדות אמסטרדם; וכן על הביבליות הפרוטסטנטיות .

תנ"כים ספרדיים אלו ליוו את יהדות ספרד עד למלחמת העולם השנייה, שבה הושמד חלק גדול מהיהדות דוברת הלאדינו בבלקנים וביוון. מסתבר כי תרגומי המקרא מימי הביניים לא שימשו יסוד לתרגומי הללו והם רק משקפים מסורת תרגום, שהועברה בעל פה. אף כי סביר להניח, שהתנ"כים הספרדיים שאחרי הגירוש מתבססים על מסורת תרגום עתיקה, אין לכך עדות מפורשת בכתב – אדרבה, מתרגם פרארה כותב שהוא תרגם מילה במילה (calque translation). העובדה שתרגומים אלו יונקים ממסורות מימי-הביניים באה לידי ביטוי בהיצמדות לתחביר העברי תוך עיוות התחבירי הספרדי, שימוש במילים ובמבנים דקדוקיים עתיקים, שימוש מועט במילים עבריות, הישענות על הפרשנות המסורתית, שימוש במילים ספרדיות בעלות דמיון למילים המקראיות. כמו כן, השמות הפרטיים בתרגומים החדשים לא מתורגמים ללועזית, אלא מובאים בהגייה של היהודים הספרדים.

• ב-1971, יצאה לאור בארגנטינה ה Biblia Judía de Rosemblum – בארבעה כרכים. מלבדה, במאה ה-20 החלו לצאת תרגומים חדשים לתנ"ך, מהם תרגומים מטעם המיסיון הנוצרי, הפונים ליהודים דווקא.
• ב-1986 יצאה לאור בתל אביב ה- Biblia Judía de Katznelson, שעברה הדפסה חוזרת בהוצאת סיני, בשני כרכים – כשהטקסט הספרדי והעברי נכתבו בטורים מקבילים.

משתה בלשצר בביבליה אלבה

קנאות פנחס בביבליה אלבה

התרגומים הנוצריים לביבליה

במאות ה-16 וה-17, בספרד נאסר לתרגם טקסטים מקראיים ואף להחזיק ביבליות למעט את הוולגאטה. טעמו של איסור זה היה החשש להתפשטות רעיונות הרפורמציה באמצעות תרגומי הביבליה. מקובל לכנות הביבליות שחוברו קודם לכן, 'Biblias romanceadas'. בהתחלה, ביבליות אלו חוברו בהשראת אסכולת המתרגמים של טולדו, שבה נוצר מפגש אינטלקטואלי פורה בין מתרגמים משלוש הדתות: היהודית, הנוצרית והמוסלמית. בין ה- 'Biblias romanceadas' נמנים התרגומים הבאים:

• 'La Fazienda de Ultra Mar' היא תרגום לקטעים מתוך ספרי התורה, יהושע ושופטים; אשר מובאים אגב תרגום מסע לארץ הקודש. זהו התרגום הראשון שחובר בספרדית ואף בכלל השפות הרומאניות. הוא תורגם ישירות מהמקור בעברית – ולא מהוולגאטה – בסביבות 1140 (או אולי מאוחר יותר). התרגום מיוחס לאָימריץ' מאלאפיידא (Aimerich Malafeida), הארכידיאקון של אנטיוכיה, אשר קרוב לוודאי נעזר על ידי יהודי או מומר.
• ספר תהילים תורגם בידי הרמן הגרמני, ישירות מהעברית ותוך היעזרות בוולגאטה, בשנת 1272 – ותרגום זה לא שרד.
• קיימים כעשרה מסמכים בספרדית, המצויים בארמון האסקוריאל, שנעשו בידי יהודים או מומרים, עבור קהל יעד יהודי או נוצרי, אשר הסימנים היחידים המובהקים ליהדותם הוא סדר ספרי המקרא וחלוקה לפרשיות. בין תרגומים יהודים-נוצריים אלו ראויים לציון:

- כ"י I-j-3, אשר היה שייך למלכה איזבלה הראשונה הקתולית. הוא חובר על פי המסורה, והוא מחולק לפרשיות. הוא מכיל ארכאיזמים וסממנים אחרים המאפיינים תרגומים יהודיים. אבל הוא כולל את ספרי המקבים, שאינו כלול בנוסח המסורה. - כ"י I-j-4 חובר כנראה על פי נוסח המסורה בידי יהודי, אבל שומר את סדר הספרים ואת נוסח תהילים על פי הוולגאטה. - כ"י I-j-6 ו I-j-8 הם ביבליות פרה-אלפונסיניות, שחוברו על פי הוולגאטה.

• ה-Biblia alfonsina חוברה ב-1280. היא מיוחסת למלך אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה. מלך זה היה ידוע בחוכמתו, וביקש לכתוב את תולדות העולם מבראשית ועד ימיו. ביבליה זו חוברה על בסיס הוולגאטה, והיא הביבליה המלאה הראשונה שלא בלטינית, שחוברה ברחבי אירופה.
• בתחילת המאה הט"ו יצאו לאור שתי ביבליות: האחת הוזמנה בידי אלפונסו החמישי, מלך ארגון. השנייה חוברה בידי המומר רבי שלמה, שתרגם את הטקסט ישירות מהעברית. ביבליה זו כוללת באותו עמוד את הטקסט הספרדי וכן את הוולגאטה.
• Biblia de Alba (1433) היא ביבליה מאוירת, אשר הברית הישנה שבה, חוברה בידי יהודי בשם משה ארג'ל. מתרגם זה פעל תחת פיקוחו של Vasco de Guzman ונזירים פרנסיסקנים ודומינקנים. אף על פי שתרגום זה חובר לאחר פרעות קנ"א, הוא אנדרטה לסובלנות ששררה בספרד לפני הגירוש. סדר הספרים הוא על פי המסורה. בפירוש המלווה את החיבור באים לידי ביטוי פרשנות אבות הכנסייה כמו זאת של הפרשנים היהודים של ימי הביניים – תוך מתן ביטוי להבדלים התאולוגיים בין הנצרות ליהדות. ביבליה זו שרדה את אימת האינקוויזיציה, אף על פי שהיא חוברה בידי רב יהודי, והיא בעלת סממנים יהודיים מובהקים ולמרות האיסור להחזיק ביבליות בספרדית.
• ב-1450 יצא לאור תרגום לוולגאטה לברית החדשה, שחוברה בידי המומר Martin Gonzalez de Lucena. הביבליה הוזמנה בידי Lopez de Mendoza

אחרי ההוצאה לאור של ביבליה זו האינקוויזיציה עמדה מאחורי הפסקת מפעל התרגומים של המקרא הקתולי – וזאת עד למאה הי"ח. אף על פי כן, בספרד יצאו לאור שני תרגומים לברית החדשה, אבל מחברן נעצר והביבליות הושמדו. גם קבצים שהכילו קטעי טקסטים מקראיים נבחרים בספרדית, שחוברו לצורך עריכת דרשות -הוצאו מחוץ לחוק. גם בחוגים הפרוטסטנטים לא תמיד קיבלו בהבנה את התרגומים לספרדית: Miguel de Villanueva שתרגם את הברית הישנה לספרדית, הוצא להורג בג'נבה.

תקופה זו בכל זאת הניבה את Biblia Poliglota Complutense, ש-Francisco Jiménez de Cisneros עמד מאחורי הוצאתה לאור. ביבליה זו מכילה את הטקסט העברי, את תרגום השבעים, את הוולגאטה, וכן את תרגום אונקלוס ותרגומו לספרדית.

Biblia del Oso

• La Biblia del Oso היא גם פרי תקופה זו. ביבליה זו חוברה בידי Casiodoro de Reina בשווייץ (1569). קסיודורו הלוטרני ערך את תרגומו על בסיס שפות המקור וכן על פי ביבליה פרארה. היא אמנם הביבליה הפרוטסטנטית הספרדית הראשונה; ואולם היא שומרת על הסדר האלכסנדריני של הוולגאטה.
• משום שהתאמות אלו לא היו לרוחם של פרוטסטנטים אדוקים, הביבליה עברה עריכה באמסטרדם בידי Cipriano de Valera – וביבליה זו מכונה Biblia Reina-Valera.
• Biblia de Scío (1793) מבשרת את חידוש מפעל תרגומי המקרא לספרדית הקתולי. ביבליה זו תורגמה על פי שפות המקור, ובצמידות לוולגאטה. היא קיבלה את אישור האינקוויזיציה. בעקבותיה יצאו מספר ביבליות, שמצען הוא הוולגאטה. ראויות לציון הביבליה של José Miguel Petisco y Félix Torres Amat.

הביבליות הספרדיות במאות ה-19 וה-20

במאה ה-19 ובמאה ה-20, החלו לצאת שפע של ביבליות בספרד ובדרום אמריקה. כמו כן, לביבליות הקתוליות הצטרפו ביבליות פרוטסטנטיות, בעקבות ההשפעה האוונגליסטית – וזאת בעיקר ביבשת האמריקאית. להלן מספר ביבליות:

• ב-1840 יצאה לאור ביבליה המבוססת במידה רבה על הביבליה של פררה, בידי ה-American Bible Society. ביבליה זו חוברה לצרכים מיסיונריים, וכוונה ליהדות הספרדית בארה"ב.
• Biblia Reina-Valera עברה עריכות חוזרות ב-1862, 1865, 1909, 1960, 1995 – והיא עומדת ביסוד הReina-Valera Contemporánea, שיצאה לאור ב-2011.
• La Sagrada Biblia 1928 יצאה לאור בצ'ילה. היא חוברה על ידי Guillermo Jünemann תרגום מילולי למדי זה בוצע על פי מצע יווני – תרגום השבעים וכן הברית החדשה. ואולם התרגום של הברית הישנה הורשה לצאת לאור רק ב-1992.
• La Sagrada Biblia (1944) יצאה לאור ב-1944 בספרד. היא חוברה בידי Eloíno Nácar Fúster ו- Alberto Colunga Cueto. ייחודה שהיא התרגום הקתולי הראשון שלא נעשה על פי הוולגאטה, אלא על פי שפות המקור (עברית, ארמית ויוונית).
• 1947 Sagrada Biblia Bover-Cantera היא ביבליה שחוברה בספרד בידי José María Bover ו- Francisco Cantera Burgos. אף היא היא תרגום ישיר, אבל ייחודה שהיא מלווה באפראטוס ביקורתי.
• Biblia Platense 1948-1951 חוברה בארגנטינה על ידי Juan Straubinger. תרגום יוקרתי זה הוא התרגום הקתולי הישיר הראשון שבוצע באמריקה הלטינית. הוא מקובל במחקר ואף בקרב החוגים הפרוטסטנטים.
• ב-1975 יצאה לאור ה-Nueva Biblia Española שהיא תרגום דינמי לספרדית מודרנית, על פי שפות המקור, מטעם הכנסייה הקתולית. על בסיסה נערכו ביבליות המותאמות לקהל הדרום-אמריקאי.
• Dios Habla Hoy (DHH) 1979-2000 זהו תרגום דינמי (כלומר לא מילולי, אלא מציג תרגום של רעיון). זהו תרגום עממי מוער שמקובל על ידי מלומדים מכל הכנסיות, שהתאימו את הטקסט המקראי עצמו לפי אמונותיהן.
• בשנת 2008, יצאה לאור ה-Biblia traducción interconfesional שפונה לנוצרים מכל הזרמים.

רשימת ביבליות ספרדיות

• Biblia Alfonsina, 1280.
• Biblia del Duque de Alba, 1430.
• Antiguo Testamento del rabino Salomón, 1420.
• Antiguo Testamento de traductor anónimo, 1420.
• Nuevo Testamento de Francisco de Enzinas, 1543.
• Ferrara Bible, 1553.
• Nuevo Testamento de Juan Pérez de Pineda, 1556.
• Reina o "Biblia del Oso" (RV), 1569, revised in 1602 by Cipriano de Valera (see Reina-Valera).
• Biblia del padre Scío de San Miguel, 1793.
• Valera1865 1865.
• Versión Moderna, 1893.
• Biblia de Petisco y Torres Amat (1º Tomo—Genesis to Ruth), 5º Tomo—Isaiah to Ezekiel, 1825.
• Nuevo Testamento versión hispanoamericana, 1916.
• Biblia Nácar-Colunga, 1944.
• Biblia Bóver-Cantera, 1947.
• Nuevo Testamento de monseñor Straubinger, 1948.
• Biblia Reina-Valera, 1960. the United Bible Societies.
• Biblia de Jerusalén, 1966. Translation from French.
• Biblia traducción del Nuevo Mundo, 1967. Translation from English.
• Biblia de Editorial Labor, 1968.
• Biblia Latinoamericana, elsewhere called "Biblia edición pastoral para Latinoamérica", 1972.
• La Biblia de editorial Herder, 1975.
• Nueva Biblia Española, 1976.
• Sagrada Biblia de Magaña. 1978
• Biblia Interconfesional, 1978.
• Dios Habla Hoy o Versión Popular (DHH), 1979.
• La Biblia al Día, 1979.
• Biblia el libro del pueblo de Dios, 1980.
• Biblia de la Universidad de Navarra, 1983–2004.
• La Biblia de las Américas (LBLA), the Lockman Foundation, 1986, 1995, 1997.
• Biblia Evaristo Martín Nieto. 1989.
• Reina-Valera Actualizada (RVA), the Editorial Mundo Hispano, 1989.
• Biblia Casa de la Biblia, 1992.
• Biblia del Peregrino, 1993.
• Nuevo Testamento versión Recobro, 1994.
• Nueva Versión Internacional (NVI), 1999.
• Nuevo Testamento traducción de Pedro Ortiz, 2000.
• Nuevo Testamento la Palabra de Dios para Todos (PDT), 2000.
• VALERA1865, Valera Bible Society, 2000.
• Traducción en lenguaje actual (TLA), 2003.
• Traducción del Nuevo Mundo de las Escrituras Griegas Cristianas, 1963. Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania.
• Traducción del Nuevo Mundo de las Santas Escrituras, 1987, Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania.
• La Biblia. Traducción del Nuevo Mundo, 2019, Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania.
• Reina Valera Gómez 2004, Iglesia Bautista Libertad.
• Biblia la Palabra de Dios para Todos (PDT), 2005.
• Nueva Biblia de las Américas (NBLA), the Lockman Foundation, 2005. (Nueva Biblia Latinoamericana de Hoy (NBLH), Nueva Biblia de los Hispanos )(NBH), y Nueva Biblia Latinoamericana (NBL)
• Nueva Biblia al día (NBD), 2008, Thomas Nelson.
• Nueva Traducción Viviente (NTV), 2010, Tyndale Español.
• Santa Biblia: Reina-Valera 2009, 2009, The Church of Jesus Christ of Latter-day Saints.
• Santa Biblia: Nueva Reina-Valera Versión Siglo XXI, 2009, Sociedad Bíblica Emanuel.
• Sagrada Biblia. Versión oficial de la Conferencia Episcopal Española, 2010.
• Reina Valera Contemporánea, 2011,Sociedades Biblicas Unidas (United Bible Societies).
• Nuevo Testamento Judío, 2011, Dr.David H. Stern, Messianic Jewish Resources International.
• Las Sagradas Escrituras, Versión Israelita Nazarena, 2012 Published by El Candelero de Luz, Inc. in Puerto Rico.
• La Santa Biblia Rey Jacobo, 2017
• La Biblia Traducción del Nuevo Mundo 2019

ראו גם

• ביקורת נוסח המקרא
• וולגטה
• תרגומי התנ"ך
• מתרגמים עבריים

לקריאה נוספת

• אורה שורצולד, השמות הפרטיים בתרגומי הלאדינו: סוגיית המקור והזהות היהודית, פעמים, חוברת 84 (תש"ס), עמ' 66–77
• דב ספטימוס, תרבות רבנית ותרגום המקרא לספרדית: המקרה המוזר של "האחשתרנים בני הרמכים", פעמים: חוברת 84 (קיץ תש"ס), עמ' 55–65

• Esperanza Alfonso, Javier del Barco, Translating the Hebrew Bible in Medieval Iberia: Oxford, 2021
• La Fazienda de Ultra Mar. Biblia Romanceada et Itinéraire Biblique en prose castillane du XII-ème siècle, Introduction, édition, notes et glossaire par Moshé Lazar, Salamanca, 1965;
• Alan D. Deyermond, Historia de la literatura española, vol. 1: La Edad Media, Barcelona, Ariel, 2001 (1ª ed. 1973
• Rafael A Serrano, Historia de la Biblia en español, Madrid 2014
• Fellous, S.–Rozenblat, "Castille 1422–1430, un juif traduit la Bible pour les chrétiens. Le langage codé de la 'Biblia de Alba'", en Diálogo filosófico-religioso entre cristianismo, judaísmo e islamismo durante la Edad Media en la Penísnsula Ibérica, H. Santiago Otero (ed.), Lovaina, Brepols 1994, 323–353.
• Sánchez, José. Historia de la Biblia en España. En Pérez, M. y Trebollé, J. Historia de la Biblia. Madrid: Editorial Trota, 2006. Pp. 311-337.
• Atkins, J. (2008). La Biblia en español: Cómo nos llegó. Minneapolis: Augsburg Fortress.
• Bonilla, J. (1998) «Traducciones castellanas de la Biblia» en Descubre la Biblia. Manual de ciencias bíblicas. Miami: SBU.
• Carrasquero, O. (1991). Las versiones españolas de la Biblia. Revista Bíblica. 1991:1-2, pp. 35-94.

קישורים חיצוניים

סקירה של תרגום המקרא לספרדית בימי הביניים

מבוא בצרפתית מאת לזר על התרגום המקראי לספרדית

ספר בספרדית מאת סרנו, על התרגום לספרדית של המקרא מראשיתו ועד ימינו