טרנסובסטנציאציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תאולוגיה נוצרית
תומאס מאקווינס, מחשובי התאולוגים הנוצריים
פורטל נצרות
מושגים בנצרות

טרנסובסטנציאציה היא השינוי של הישויות (substance) לחם ויין לבשרו ודמו של ישו במהלך טקס האוכריסטיה (Eucharist). לפי הכנסייה הקתולית, בעוד שהאופן שבו הלחם והיין מיוצגים (mode) לא משתנה במהלך הטקס, המהות שלהם משתנה. האמונה בטרנסובסטנציאציה מבוססת על הפירוש של הכנסייה לדבריו של ישו בסעודה האחרונה: "וַיִּקַּח אֶת הַלֶּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּבְצַע וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאמַר: 'זֶה גוּפִי הַנִּתָּן בַּעַדְכֶם, זֹאת עֲשׂוּ לְזִכְרִי'. וְכֵן גַּם אֶת הַכּוֹס אַחַר הַסְּעוּדָה לֵאמֹר: 'זוֹ הַכּוֹס הִיא הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה בְּדָמִי הַנִּשְׁפָּךְ בַּעַדְכֶם" (הבשורה על פי לוקס, פרק 22, 20-19, תרגום דעליטש).

הכנסייה רואה בפרשנות זו לסעודה האחרונה את ההגנה הטובה ביותר בפני הפרשנויות אותן היא רואה כסותרות אחת את השנייה. מצד אחד היא שוללת את הפרשנות שהלחם והיין הם ביטוי סמלי לגופו ודמו של ישו ומלמדת ששינוי המהות הוא אמיתי. מצד שני היא שוללת את הפרשנות הקניבליסטית לפיה במהלך הטקס אוכלים את גופו ודמו של ישו ומלמדת שהמהות האמיתית של ישו נוכחת במהלך הטקס ולא רק הביטוי הפיזי שלה, כשם שהקיום הפיזי של ישו בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספירה היה ביטוי למהותו האמיתית.

תאולוגיית הטרנסובסטנציאציה במקורות הנוצריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שהמילה טרנסובטנציה עצמה לא מופיעה בכתבי קודש הנוצריים, המאמינים בתאולוגיה טוענים שהיא נרמזת בברית החדשה.

הנצרות האורתודוקסית, הנצרות האוריינטלית והנצרות הקתולית, שמייצגות כשני שלישים מהנצרות, מאמינות שהמרכיבים בטקס האוכריסטיה — הלחם והיין — אכן הופכים לגופו ודמו של ישו. את התמיכה לכך הן מוצאות בבשורות הסינופטיות ובאיגרת הראשונה אל הקורינתים. הן מדגישות, שבהקשר שבו אמר ישו את הדברים הלחם והיין היו נראים, ולכן הכוונה שלו לא הייתה סימבולית.

פרוטסטנטים רבים לא מקבלים את המילים של ישו כפשוטם. הם טוענים שדבריו של ישו היו באופן עקבי לא ליטרלים, לדוגמה: "אני הלחם של החיים", "אני הדלת", "אני הגפן" ו"הזהרו מהשְׂאוֹר של הפרושים והצדוקים" (הבשורה על פי מתי, פרק 16, פסוקים 6-12). כשישו אמר את הדברים האלה לשליחים הם חשבו שהוא התכוון לכך שהם לא הביאו איתם לחם, אבל ישו הבהיר להם שהוא מתכוון לתאולוגיה של הפרושים והצדוקים. בכל מקרה, הפרוטסטנטים לא מתייחסים ללחם וליין בטקס האוכריסטיה כפשוטם, והם מכבדים את הסמליות שלהם.

בניגוד לרפורמטורים האחרים, שטענו כי המשמעות של טקס האוכריסטיה סמלית בלבד, קיבל מרטין לותר את עקרון ה"קיום הממשי" (Real Presence) של ישו, אך טען כי ממשויות גופו ודמו של ישו מתקיימות ביחד עם הממשות של הלחם והיין. דוקטרינה זו אשר פותחה על ידי התאולוג הימי ביניימי ג'ון דנס סקוטוס, נקראה קונסובסטנציאציה. לותר ראה את דוקטרינת הקונסובסטנציאציה מתאימה יותר לעקרון האינקרנציה (התגלמות) של הכנסייה הקתולית.

הנוצרים האורתודוקסים והקתולים לא רואים צורך להוכיח את האמונות שלהם בביבליה, מכיוון שהכנסייה הייתה קיימת עוד לפני הברית החדשה ולטענתם חלק מהמנהגים ומהאמונות עברו בעל-פה. זאת בניגוד לפרוטסטנטים שמסתמכים רק על התנ"ך והברית החדשה.