יוסי צברי

יוסי צברי
	יוסף (יוסי) צברי, גן שמואל, 2021
לידה	1972 (בן 52 בערך); פתח תקווה
מדינה	ישראל
מקום לימודים	בית צבי
	פרופיל ב-IMDb

יוסף (יוסי) צברי (נולד ב-1972) הוא שחקן תיאטרון, סטנדאפיסט, אמן ספוקן וורד ורקדן ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסי צברי נולד ב-1972 בפתח תקווה, בן הזקונים של שולה ודוד צברי, שעלו מתימן בהיותם בני 10. שירת כקצין בחיל הרפואה כמפקד קורס חובשים. לקראת שחרורו מצה"ל נפטר אביו. בין השנים 1996–1998 השלים לימודי משחק בבית צבי. בעת לימודיו השתתף בין היתר בהצגות "מעגל הגיר הקווקזי" (על פי ברטולט ברכט) ו"שד היער", וזכה במלגות רבות מטעם קרן שרת, מטעם סנו, וכן במלגות מטעם בית צבי על שם משה זעירי, שמואל סגל, גיורא גודיק ועוד. בשנת 1996 השתתף בקלטת הילדים "גומות החן של זוהר". בשנת 1998 הופיע בפסטיבל עכו עם מופע היחיד שיצר, "יום הולדת שמח". בהמשך השתתף במספר הצגות ילדים במגזר הפרטי.

את דרכו בתיאטרון הרפרטוארי החל בתיאטרון הקאמרי כשהשתתף בהצגות "רצח" (מאת חנוך לוין) ו"הורדוס" (מאת עדנה מזי"א).

בשנת 2000 השתתף בקלטת הילדים "דוד פומפה" בה דיבב את דמותו של רחמים השרפרץ.

בשנים 2001–2003 למד צברי בבית הספר למחול ברודוויי (Broadway Dance School) שבניו יורק. עם חזרתו ארצה השתתף בעיקר בהפקות מסחריות, מופעי מחול וכן בהצגות תיאטרון שוליים. החל לגלם את פרעה במחזמר "משה", מאת דודו טופז בבימויו של משה קפטן (לימים מנהלו האמנותי של תיאטרון הבימה) והשתתף גם בהצגת הילדים "פינוקיו" (על פי ספרו של קרלו קולודי) בתיאטרון המדיטק בבימויו של קפטן. בנוסף, השתתף בתפקיד הראשי במופע המחול "חלום בקצות האצבעות" (המבוסס על הסרט "בילי אליוט"), ב"החתונה", פרויקט מחול בזירה הבין-תחומית. לאחר מכן, הצטרף ללהקת שחקני תיאטרון נוצר והשתתף ב"ארץ בושת", קברט סאטירי בבימויה של דלית מילשטיין^[1].

ב-2009 החל לשחק בתיאטרון באר שבע, והשתתף בהצגותיו "הרוזן ממונטה קריסטו" (מחזה מאת עידו ריקלין על פי ספרו של אלכסנדר דיומא האב), "החולה המדומה" מאת מולייר, "המון רעש על לא כלום" מאת שייקספיר, "בוגד" (עיבוד של ניר ארז ובועז גאון ל"אויב העם", מחזה מאת הנריק איבסן)^[2], "חיי גלילאו" (מאת ברטולט ברכט ובבימויו של ריקלין)^[3]. בפסטיבל תיאטרון קצר בתיאטרון צוותא השתתף גם באופרטה הקצרה "הג'ילגול" מאת יוני להב ובבימויה של טל ברנר^[4]. בתפקיד התליין באופרטה "המיקאדו" מאת גילברט וסאליבן במרכז לאופרה פרינג' בבימויו של יובל זמיר. ובתיאטרון הסימטה גילם את וינסטון במחזה "האי" מאת את'ול פוגארד בבימויו של אלון טיראן.

ב-2013 חזר ללהקת שחקני התיאטרון הקאמרי. השתתף בהצגות "איש קטן, מה עכשיו?" (מחזה לפי הנס פאלאדה בבימויו של איתי טיראן), "סיראנו דה ברז'ראק" מאת אדמון רוסטאן בבימויו של גלעד קמחי, "איבנוב" מאת אנטון צ'כוב בבימויו של ארתור קוגן, "חולה אהבה בשיכון ג'" מאת שבי גביזון בבימויה של עדנה מזי"א. השתתף גם בפרויקט הבינלאומי "זוז, אתה מסתיר לי את השמש" בבימויה של אופירה הניג, שכלל צוות יוצרים ישראלי-ערבי, והופיע בישראל, בגרמניה, בשווייץ, בליכטנשטיין ועוד^[5].

ב-2016 החל לשחק בתיאטרון בית ליסין במחזה "קוראים לו מלך" מאת סביון ליברכט ובבימויו של אלון אופיר^[6]. ב-2016 השתתף בהצגת פרינג' "בית ההבראה של הזמן" המבוססת על סיפורים קצרים מאת ברונו שולץ בבימויו של יפים קוצ'ר.

במרוצת הזמן יצר צברי מספר מופעי יחיד, בהם "יוסי צברי. פשוט" (2005-2004), "פואטרי סלאם", ו"סטנדאפ קווירי חושני" (2015-2016). מופעים אלו שילבו מונולוגים קצרים, קטעי מחול ושירה מחורזת, ונגעו, בין השאר, בחוויות אישיות של צברי במהלך חייו.

בטלוויזיה שיחק צברי בסיטקום "משפחת עזאני" בערוץ 2 בתפקיד הראשי, הנחה תוכנית מוזיקה ישראלית ביס והשתתף בתפקידי אורח בתוכניות שונות בערוץ הילדים וכן בתפקידי אורח בסדרות "מסודרים", "רמזור", "נפלת חזק" ב"פרויקט ביפ" ובסדרה קיבוצניקים בהוט.

משנת 2018 משתתף בסדרת הרשת "שרופים" בערוץ טדי.

בשנת 2019 השתתף בסרט הקומי "בזמק".

נוסף לעבודתו כשחקן, צברי משמש כמורה מן המניין בבית הספר למשחק בית צבי. במסגרתו עבד כבמאי במסגרת תיאטרון הספרייה בהפקותיו השונות. בין היתר בהצגות "צורה לאהבה" מאת ניל לביוט (2006) ו-"39 המדרגות" מאת ג'ון באקן על פי אלפרד היצ'קוק (2016). בנוסף, מרצה לסטודנטים בישראל ובעולם בנושא תרבות ישראלית.