כלא עכו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זאב ז'בוטינסקי בחצר כלא עכו, 1920
כלא עכו

כלא עכו היה בית סוהר שפעל במצודה ההוספיטלרית שבעכו העתיקה בתקופת השלטון העות'מאני ובתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. בתקופה העות'מאנית שימש המקום גם כמצודה צבאית, ובתקופת השלטון הבריטי תפקד גם כמרכז שלטון וכגרדום. מתחם הכלא היה מבוצר ונחשב לשמור ומוגן היטב, בין השאר בזכות חומתו העבה והחפיר העמוק שמקיף אותו ממזרח ומצפון, ומי הים התיכון ממערב. מדרום גובל המבנה ברחובות העיר עכו העתיקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 באוגוסט 1868, לאחר שהשלטונות העות'מאניים הגלו את הנביא הבהאי, הבהאא אוללה, לארץ ישראל, הוא נכלא יחד עם בני משפחתו בשבעה חדרים בקומה העליונה של האגף הצפון-מערבי בכלא עכו. הוא שוחרר בחודש נובמבר 1870.

בתקופת המנדט הבריטי היה כלא עכו בית הסוהר המרכזי בארץ ישראל. הבריטים החזיקו בכלא זה את אסירי המחתרות ואסירים מוסלמיים שנעצרו במהלך המרד הערבי הגדול (חלקם גם הוצאו להורג שם), לצד אסירים פליליים ועצורים לפני משפט.

שמונה מעולי הגרדום מצאו את מותם בתליה בכלא עכו: שלמה בן יוסף, דב גרונר, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, מרדכי אלקחי, מאיר נקר, אבשלום חביב ויעקב וייס.

ב-4 במאי 1947 פרצו כוחות של האצ"ל את הקיר הדרומי של חומות הכלא ושחררו חלק מהאסורים במקום.

לאחר קום המדינה שימש המקום כבית חולים פסיכיאטרי. ולאחר מכן הוקם בכלא מוזיאון אסירי המחתרות. עוד משמש המקום כיעד לעולי הרגל בהאים. לאחר 15 שנות מחקר בעזרת מומחים מהטכניון, שומר המבנה; וכחלק מכך שוחזר המראה הפנימי שלו בשנת 1920, ומעטפתו החיצונית הושבה לצורתה בעת המאבק במנדט הבריטי ב-1947‏‏.[1] העבודות, במימונו של המרכז הבהאי העולמי, החלו בשנת 2003 והסתיימו ביוני 2004.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלא עכו בוויקישיתוף