כלוב הציפורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כלוב הציפורים
Birdcage film.jpg
שם במקור: The Birdcage
בימוי: מייק ניקולס
הפקה: מייק ניקולס
ניל מצ'ליס
מישל אימפרטו
מרסלו דנון
תסריט: ג'ין פוירט
פרנסיס ובר
אדוארד מולינרו
מרסלו דנון
אליין מיי
שחקנים ראשיים: רובין ויליאמס
נתן ליין
ג'ין הקמן
דיאן ויסט
דן פוטרמן
קליסטה פלוקהארט
האנק עזריה
מוזיקה: סטיבן סונדהיים
חברת הפצה: יונייטד ארטיסטס
הקרנת בכורה: 8 במרץ 1996
משך הקרנה: 119 דקות
שפת הסרט: אנגלית
הכנסות: $185,300,000
פרסים: פרס גילדת שחקני המסך
דף הסרט ב-IMDb

כלוב הציפורים (אנגלית: The Birdcage) הוא סרט קומדיה אמריקאי בכיכובם של רובין ויליאמס, נתן ליין, ג'ין הקמן ודיאן ויסט, ובבימויו של מייק ניקולס משנת 1996. הסרט עוסק בהומוסקסואליות, שמרנות וקבלה חברתית.

הסרט הוא עיבוד מחודש לסרט הקומי הצרפתי "כלוב העליזים" (La Cage aux Folles) מ-1978, המבוסס על מחזה באותו שם, שזכה גם לעיבוד כמחזמר מצליח.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מספר את סיפורם של ארמנד גולדמן, יהודי הומוסקסואל ובעליו של מועדון דראג קווין בשם "כלוב הציפורים" בסאות' ביץ', ושל אלברט, שותפו לחיים ואחד המופיעים הקבועים בכלוב הציפורים. שניהם חיים בצמוד למועדון. בתחילת הסרט אלברט, הנוטה לרגישות יתר, חושד בארמנד שהוא בוגד בו, מפני שמצא במקרר יין לבן, בעוד ששניהם שותים אך ורק יין אדום. ארמנד מנסה להרגיע את אלברט שאין לו גבר אחר, ואלברט מצדו מנסה להתעקש על הסכם ממון, כהכרה רשמית בזוגיותם. בסופו של דבר ארמנד שולח את אלברט להופיע, לבוש כאישה, במועדון, ואת אגאדור, המשרת ההומוסקסואל מגואטמלה, ללילה חופשי. כשאלברט ואגאדור אינם בבית, מגיע בנו של ארמנד, ואל, ומסתבר שהיין הלבן נועד בשבילו. ואל מספר לאביו על כוונתו להתחתן, וארמנד מצדו מתנגד, מפני שוואל הוא רק בן 20. בסופו של דבר, ארמנד מסכים לחתונה.

מאידך, ברברה, ארוסתו של ואל, מספרת להוריה על החתונה. אביה, קווין קילי, סנאטור שמרן וסגן הנשיא של "הקואליציה להתנהגות מוסרית", מתנגד, מפני שהיא רק בת 18. ברברה מספרת להוריה שאביו של ואל הוא נספח תרבות ביוון, ושאמו היא עקרת בית, וכמו כן ששם משפחתם הוא "קולמן", כדי לא להרתיעם מן הצליל היהודי. אמהּ‏ של ברברה, לואיז, מתלהבת מהעיסוקים המומצאים של הוריו של ואל ודווקא תומכת בשידוך.

בבוקר שלמחרת, ארמנד ווואל מספרים לאלברט על החתונה הצפויה. אלברט מתרגש מהעניין ותומך בו מכל הלב.

בינתיים, מגלה קווין כי הנשיא של הקואליציה להתנהגות מוסרית, סנאטור ג'קסון, נמצא מת במיטה של זונה קטינה ושחורה, מה שכמובן מנוגד בכל צורה שהיא לתפיסה השמרנית. הדבר גורם לכך שהתקשורת מקיפה את ביתו של קווין, שמסרב לצאת מביתו, על מנת לא לאבד קולות בבחירות הקרבות. לואיז מציעה להכריז בפני התקשורת על חתונתה הקרבה של ברברה ולהיפגש עם הוריו של ואל, על מנת לשדר את כוחה של המשפחה כנגד הערכים הלא מוסריים ששידר ג'קסון במותו. קווין ומשפחתו מצליחים להתחמק מהתקשורת כשהם יוצאים לדרך במכוניתם, אך אחד העיתונאים, העונה לשם הארי, משחד את נהגו של קווין על מנת לגלות לו מה יעד הנסיעה של הסנאטור ומשפחתו, ולאחר מכן יוצא בעקבותיהם.

ואל מתחיל להכין את ביתם של ארמנד ואלברט לקראת הביקור של משפחת קילי, הכולל בין השאר את הסתרת זהותם המינית של השניים. כתוצאה מכך חפצי האמנות הנמצאים בבית, הקשורים כולם בדרך זו או אחרת להומוסקסואליות, מוצאים ממנו. אגאדור לובש חליפה ומנסה להתנהג כמו סטרייט, ואלברט מתבקש לעזוב למספר ימים, על מנת שלא יתעורר חשד ששני הוריו של ואל הם גברים. אלברט לוקח את זה באופן קשה ועוזב בסערה, וכתוצאה מכך מוחלט כי הוא יעמיד פנים שהוא דודו של ואל, וארמנד מלמדו איך להעמיד פנים שהוא סטרייט. לאחר מכן מוחלט להזמין גם את אמו של ואל, קת'רין, לארוחה, לאחר שוואל ואמו לא התראו מאז שנולד. כאשר ארמנד ואלברט נוסעים לבקר אותה על מנת לבקש ממנה להצטרף לארוחה, אלברט מחכה בחדר הקבלה בעוד שארמנד מעלה זכרונות עם קת'רין במשרדהּ‏. כשאלברט מאבד את סבלנותו הוא פורץ למשרד ומוצא את ארמנד וקת'רין על הספה, ושוב הוא עוזב בסערה במחשבה שארמנד בוגד בו.

כשארמנד ואלברט נפגשים, ארמנד מתנצל בפניו של אלברט, נותן בידיו הסכם ממון כסימן לזוגיותם, וגם מבקש מקת'רין שלא להגיע לארוחה, כאות פיוס לאלברט. ההודעה על הביטול מתקבלת על ידי המזכירה של קת'רין, וכשקת'רין מתקשרת לברר את העניין, ואל אומר לה שתגיע בכל זאת. כשמגיע הערב אלברט מציג בפני ארמנד ווואל את עצמו, לבוש כסטרייט לכל דבר, אך הגרביים הוורודות אותן לובש עדיין מסגירות את עובדת היותו הומוסקסואל. כתוצאה מכך הוא נועל את עצמו בחדר האמבטיה.

בשעה זו מגיעים בני משפחת קילי לבית משפחת גולדמן. בזמן שארמנד, ואל, ברברה, קווין ולואיז יושבים בסלון, קת'רין מתקשרת להודיע שהיא תקועה בפקק תנועה ושהיא תאחר. התנהגותו העצבנית של אגאדור, הנובעת מהעובדה שהוא נוהג ליפול כשהוא נועל נעליים ומהחשש שקווין יגלה על זהותם המינית, גורמת לקווין לחשוש שמא הם שמעו על ג'קסון, כשלמעשה איש מבני המשפחה (למעט ואל) אינו מתמצה באקטואליה. בינתיים, אלברט מתלבש כאישה, חומק מהכניסה האחורית, ונכנס מהכניסה הקדמית, כשהוא מציג את עצמו כאימו של ואל. קווין משוחח עם אלברט, וקווין חושב שגב' קולמן היא אינטליגנטית ואשת שיחה מצוינת, ובטוח שארמנד משפיל את אשתו בגלל מנהגים אירופאיים טיפשיים.

בינתיים, ארמנד כותב פתק לקת'רין שלא תעלה לדירה יהיה אשר יהיה, ונותן לוואל לתלות את הפתק על הדלת. הארי, שהגיע לשם וכבר הספיק לגלות שמשפחת קולמן היא למעשה משפחת גולדמן, הבעלים של מועדון הדראג "כלוב הציפורים", מוריד את הפתק על מנת להעמיד את קווין במצב המביך. כמו כן, חברות תקשורת נוספות מגלות היכן נמצא קווין ושמות פעמיהן לעבר סאות' ביץ'.

בשלב מסוים הפאה של אלברט מתחילה לזוז, ולכן הוא, ארמנד, ואל וברברה נכנסים לחדר האמבטיה על מנת לטפל בעניין. בינתיים, קת'רין מגיעה ומציגה את עצמה בפני קווין ולואיז כגברת גולדמן, אימו של ואל. בינתיים משפחת גולדמן וברברה חוזרים לסלון, שם מוצאים את קווין, לואיז וקת'רין, ובנקודה זו הם מסבירים הכל: ההומוסקסואליות, היות בני משפחת גולדמן יהודים וכו'. קווין ולואיז מעוניינים לעזוב ביחד עם ברברה, אך הם מגלים שהתקשורת אורבת להם, מחכה לתפוס אותם בחברת ההומוסקסואלים. אלברט מעלה רעיון, לפיו משפחת קילי יתחפשו לדראג קווין שמשתתפות במופע בכלוב הציפורים, וכך יימלטו מהתקשורת. התוכנית מצליחה ובני משפחת קילי, בעזרתם של בני משפחת גולדמן, נמלטים מהמקום מבלי להיתפס על ידי התקשורת.

בסוף הסרט ואל וברברה מתחתנים בחתונה יודו-נוצרית, המנוהלת בידי רב וכומר.

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסרים בסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט לועג לערכי השמרנות, המסרבים להכיר בכך שהעולם השתנה. כמו כן הוא לועג למה שהשמרנות מגדירה כ"מוסריות" ו"ערכי משפחה", כשלמעשה כבר יש צורות רבות של תא משפחתי: משפחות חד הוריות, משפחות עם שני הורים מאותו מין, משפחות מעורבות מבחינה דתית ועוד, כשבסופו של דבר דווקא משפחה שאינה שמרנית מצילה את בני משפחת קילי מהתקשורת.

כמו כן, הסרט לועג מעט גם לחברה הלהט"בית, כשארמנד ואלברט מנסים לסגל לעצמם מנהגים של סטרייטים ומנסים להסתיר את היותם הומוסקסואלים בכל דרך אפשרית, עד כדי ריקון ביתם מכל פריט אפשרי, במקום להיות מי שהם.

בנוסף, הסרט לועג גם לתקשורת, כמספקת רכילות במקום לספק חדשות ענייניות.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לביקורות מעורבות מידי הקהל והמבקרים. מבקרים רבים מטעם הקהילה ההומולסבית צידדו בסרט, שמנסה לטשטש את ההבדלים בין הקהילות השונות, ולהראות שבסופו של דבר כולם בני אדם. לעומת זאת, הגולשים באתר IMDb דירגו את הסרט בדירוג ממוצע של 6.5 כוכבים בלבד.

כמו כן, הסרט זכה בפרס גילדת שחקני המסך לצוות השחקנים הטוב ביותר.

בסופו של דבר, הסרט לא היווה שובר קופות אך הצליח להחזיר את ההשקעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]