כלכלת בלארוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כלכלת בלארוס
מטבע 1 רובל בלארוסי = 100 קופייקות
שנת כספים שנה קלנדרית
סטטיסטיקה
דירוג תמ"ג עולמי 66 (2006)
תוצר מקומי גולמי מיליארד $80.74 (2006)
גידול בתמ"ג 8.3% (2006)
תמ"ג לנפש 7,800 דולר (2006)
תמ"ג לפי מגזר חקלאות (9.3%), תעשייה (31.6%), שירותים (59.1%) (2004)
אינפלציה 6.0%
אוכלוסייה מתחת לקו העוני 26%
כוח עבודה 4.3 מיליון נפש
כוח עבודה לפי מקצוע חקלאות (14%), תעשייה (34.7%), שירותים (51.3%) (2003)
אבטלה 1.6% (2005)-רשמית.
ענפים עיקריים מכונות, פלדה, כימיקלים, טקסטיל, חומרי בניין, ציוד חקלאי, ציוד תעשייתי
קשרי מסחר
יצוא 19.61מיליארד דולר
(2005)
מדינות עיקריות רוסיה 35.8%, הולנד 15.1%, בריטניה 7.0%, אוקראינה 5.7%, פולין 5.3%.
(2005)
יבוא 21.2 מיליארד דולר
(2005)
מדינות עיקריות רוסיה, גרמניה, אוקראינה
(2005)
אוצר המדינה
חוב ציבורי N/A
הכנסות 5.9 מיליארד דולר (2005)
הוצאות 6.343 מיליארד דולר (2005)

כלכלת בלארוס הינה אחת העשירות מבין מדינות ברית המועצות לשעבר. בלארוס הייתה רפובליקה סובייטית במשך כ-70 שנה וקיבלה עצמאות עם פירוק ברית המועצות. השנים הראשונות היו קשות מבחינה כלכלית עקב מחסור בחומרי גלם והניתוק משווקי הייצוא המסורתיים. מאז עצמאותה הממשלה נוקטת מדיניות פרו-רוסית דבר המזכה אותה בהטבות והקלות מצד רוסיה כמו אנרגיה במחירים נמוכים.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מלחמת העולם השנייה הייתה בלארוס (בתקופה הסובייטית שמה הרשמי היה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטי של בלארוס, BSSR) חקלאית בעיקרה. לאחר מלחמת העולם השנייה השקיעה השלטון הסובייטי משאבים רבים בתיעושה של המדינה. רמת החיים בבלארוס הייתה גבוהה יחסית לאזורים אחרים של ברית המועצות. עקב התפתחותה התעשייתית, היא נעשתה תלויה בסחר בכללי, ובסחר עם הרפובליקות הסובייטיות השונות בפרט. לאחר פירוק ברית המועצות והקמת "הרפובליקה של בלארוס" החלו השלטונות בליברליזציה כלכלית ונסיגה מעקרונות הכלכלה המתוכננת לעבר כלכלת שוק. עם זאת שינויים אלו היו מוגבלים ועברו באיטיות עקב התנגדות גדולה של הפרלמנט ושל מנהלי מפעלים וחוות. בשנת 1994 עלה לשלטון אלכסנדר לוקשנקו שמאז מיישם מדיניות בשם "כלכלת השוק הסוציאליסטית". השיטה למעשה אינה שונה בהרבה מכלכלה מתוכננת: הממשלה שולטת על המחירים, שער החליפין וכדומה. המדינה גם מפעילה מכשירים המסייעים לחלוקת העושר מחדש. בשנים האחרונות נהנית בלארוס מצמיחה גבוהה בעיקר עקב ההשתפרות במצב הכלכלי של שכנתה רוסיה. על אף ההתקדמות הכלכלית ישנו מחסור ברפורמות כלכליות והכלכלה סובלת ממחסור בהשקעות זרות עקב סביבת השקעות בעייתית ושלטון שלא מעודד כניסת הון פרטי, בייחוד זר, אל הכלכלה ובתלות גוברת במחירי אנרגיה זולים מרוסיה.

מדיניות פיסקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמיחה כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הראשונות שלאחר קבלת העצמאות מברית המועצות חוותה כלכלת בלארוס רגרסיה חמורה, שהתבטאה בצמיחה שלילית, עקב מחסור בחומרי גלם והקשיים במעבר מכלכלה מתוכננת לכלכלת שוק. הנשיא הנוכחי אלכסנדר לוקשנקו שעלה לשלטון בשנת 1994 שינה את המצב. מדיניותו הכלכלית הכוללת המרצה מלאכותית של הביקושים על ידי העלאת שכר, פיקוח מחירים, כמו גם האינטגרציה עם רוסיה. על אף שהצמיחה גבוהה בשנים האחרונות, היא אינה צפויה להימשך לטווח הארוך, עקב היעדר תנאים מוקדמים לגידול ההיצע שיענה על הביקושים שהממשלה ממריצה באופן בלתי טבעי.

שיעורי הצמיחה בבלארוס, 1995-2007. הנתון ל-2007 הוא הערכה

מדיניות תקציבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1999 התקציב נמצא באיזון או בגרעונות קטנים. את חוק התקציב מגיש נשיא בלארוס לפרלמנט הבלארוסי שצריך לאשר אותו לצורך חתימה סופית של הנשיא. יישום התקציב בעייתי עקב תיקונים רבים של הנשיא באמצעות צווים. ההוצאות החוץ תקציביות הינן גבוהות. בשנת 2004 הפעילות החוץ-תקציבית (quasi-fiscal) גדלה וכללה בין השאר העלאת שכר, מתן אשראי והלוואות לדיור. עיקר התקציב מתרכז בהוצאות חברתיות וכולל תמיכה רחבה בחברות. מאזן תקציבי לפי שנה (באחוז התמ"ג):

  • 1993- 1.9%-
  • 1994- 2.6%-
  • 1995- 1.9%-
  • 1996- 1.6%-
  • 1997- 2.1%-
  • 1998- 1.5%-
  • 1999- 2.0%-
  • 2000- 0.0%
  • 2001- 1.9%-
  • 2002- 1.8%-
  • 2003- 1.4%-
  • 2004- 0.0%

מדיניות מוניטרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות שער החליפין היא רצועת ניוד נעה (crawling band). המטבע עם המשקל המרבי בסל אליו קשור הרובל הבלארוסי הינו הרובל הרוסי. בעשור הראשון שלאחר התפרקות ברית המועצות סבלה המדינה מהיפר אינפלציה. בשנת 1999 עמד שיעור האינפלציה על 293.7% בעוד שבשנת 2004עמד על 18.1%. שיעור האינפלציה רשם ירידה חדה מ-108.7% בשנת 2011 ל-21.8% בשנת 2012, בין היתר בעקבות הידוק המדיניות בתגובה למשבר.