כלכלת קפריסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כלכלת קפריסין היא כלכלה מודרנית הנשענת על תיירות, מסחר, שירותי בנקאות מפותחים ונדל"ן. קפריסין הצטרפה לאיחוד האירופי בשנת 2003, ועברה לאירו בתחילת 2008. מספר התושבים הקטן באי נעזר בכמות רבה של עובדים מקצועיים זרים הנהנים מרמת חיים גבוהה ומהטבות רבות. לקפריסין בורסה קטנה הנמצאת בניקוסיה, ומשמשת בעיקר חברות מקומיות.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חופיה של קפריסין, הנמתחים לאורך של כ 730 ק"מ, מהווים אבן שואבת לתיירים מכל העולם.

מספר התיירים המגיע בשנה לקפריסין נאמד בכ 2.5 מיליון, ומהווה מקור הכנסה עיקרי להמוני המסעדות ובתי המלון המפוזרים לאורך החופים. אף על פי כן, בשנים שבין 2002 ל 2007 חלה ירידה ניכרת בכמות התיירים, עקב תחרות מאתרי נופש אחרים באזור, כגון טורקיה, וחלקה של התיירות בתמ"ג ירדה מ 20% לכ 12%. דבר זה גרם לעודף של חדרי מלון, ובעידוד השלטונות קיימת מגמה של הפיכת בתי מלון לדירות.

ממשלת קפריסין פועלת לקידום נושא התיירות, ובאי מתוכננות לקום 4 מרינות חדשות. כמו כן, טרמינל חדש ומודרני הופעל בשדה התעופה של לרנקה, וכך איפשר להעלות את נפח הטיסות לאי.

המסורת הבריטית המושרשת באי, נסיעה בצד שמאל, ובקיאות בשפה האנגלית, משמשות מקור משיכה חזק לתיירים בריטים. את האי פוקדים גם תיירים ישראלים רבים, בעיקר בשל קרבתו הרבה של האי לישראל (35 דקות טיסה). כמו כן, זוגות ישראלים רבים, החפצים להתחתן בנישואים אזרחיים, ואשר אפשרות זו נמנעת מהם בישראל, נוסעים לקפריסין לצורך נישואין. נישואין אלו מוכרים לאחר מכן לכל דבר ועניין על ידי משרד הפנים בישראל.

נדל"ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומה הטוב של קפריסין, ומזג האוויר הנעים שלה, הפך את קפריסין למקום הפרישה המועדף על הגמלאים הבריטיים (בדומה לפלורידה עבור האמריקאים). הצטרפות קפריסין לאיחוד האירופי הקלה מאוד על המחסומים הבירוקרטיים, וכיום יותר מ 120,000 דירות נמכרו לאזרחים אירופאים. מאז כניסת קפריסין לאיחוד, החלה באי תנופת בניה גדולה, ופרויקטי נדל"ן מוקמים בכל חלקי האי. מקומם של הייזמים הישראלים לא נפקד, וניתן לראות ייזמים ישראלים בונים בקפריסין, החל מקניונים ועד לפרויקטי משרדים ודיור.

בשנים 1995 ועד היום, עלו מחירי הקרקעות והנדל"ן באחוזים רבים, וגרמו להתעשרות מהירה של רבים מתושבי קפריסין, אשר החזיקו בקרקעות במשך דורות. כיום, קיימת מצוקה של קרקעות פנויות באזורים המבוקשים, כגון ניקוסיה ולימסול. אזור איה נאפה התרחב מאד, וניתן לראות פרויקטי בניה גם בהמשך החוף, מאיה נאפה דרך פרוטאראס ועד לפאמאגוסטה.

שירותים פיננסיים ומיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפריסין מהווה גן עדן מבחינת מיסוי. מס החברות בקפריסין הינו 10%, דבר המהווה אבן שואבת לחברות בינלאומיות רבות, אשר קובעות בקפריסין את מושבן. המיסוי האישי לתושבי האי הינו נמוך מאד, כאשר 100,000 ש"ח ראשונים פטורים ממס הכנסה לחלוטין. תושבי חוץ מקבלים הטבות רבות המושכות אותם להשקיע באי. העיר המובילה כמרכז עסקי ופינאנסי הינה לימסול, ורוב החברות הגדולות קובעות בה את משכנן. בעיר ניתן למצוא אף חברות ישראליות כגון אמדוקס.

לקפריסין מערכת בנקאות מתקדמת מאד. באי ניתן למצוא בנקים מקומיים וכמו כן, נציגויות של הבנקים המובילים בעולם. הקמת חברות הינה הליך פשוט, והחזקת חברה אפשרית לאזרחי חוץ.

משבר כלכלי 2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף הבנקאות המפותח בקפריסין, היווה במשך שנים אבן שואבת למשקיעים מכל רחבי העולם. הקירבה בין קפריסין לבין יוון, הביאה את הבנקים הקפריסאים, להשקיע חלק ניכר מיתרות המטבע שלהם באיגרות חוב יווניות. עם פרוץ המשבר היווני, ערך איגרות החוב היווניות נפל באופן חד מאד, והדבר גרם להפסדים ניכרים לבנקים הקפריסאים. בשנת 2012 הגיעו חלק מהבנקים לסף חדלות פרעון, ונוצר הצורך לחלץ אותם על ידי הלוואות מהאיחוד האירופי, בדומה להלוואות שקיבלו בנקים בספרד וביוון.

ביולי 2012 אירע פיצוץ בבסיס הימי אוונגלוס פלורקיס אשר פגע קשות בתחנת הכוח וסיליקוס הסמוכה שסיפקה קרוב למחצית מאספקת החשמל למדינה. לפי הערכות של האיחוד האירופי שווי הנזקים לכלכלת האי הגיעו ל 2.83 מיליארד דולר.

משבר מרץ 2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש מרץ 2013, לאחר מרתון דיונים בין ממשלת קפריסין לבין האיחוד האירופאי, סוכם על תוכנית חילוץ בת 15.8 מיליארד ארו. זאת כאשר האיחוד מלווה לקפריסין 10 מיליארד ארו, וממשלת קפריסין מגייסת 5.8 מיליארד ארו נוספים, על ידי הטלת מס על הפיקדונות שבבנקים. הדבר עורר מהומה גדולה, ובעלי פיקדונות צבאו על הבנקים במטרה להוציא את כספם. כתוצאה מכך, יצאה הוראה לסגור את הבנקים עד להודעה חדשה. הפרלמנט הקפריסאי, הצביע נגד המס. האיחוד האירופי מנגד, עמד על דעתו שממשלת קפריסין צריכה לגייס את הסכום. ניסיונות לגייס כספים ברוסיה, בתמורה לזיכיונות גז עתידיים לא צלחו. סוכנויות הדירוג הורידו את דירוג קפריסין לרמה הנמוכה של CCC.

מידע סטטיסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל"ג: 18.4 מיליארד דולר
תל"ג לנפש: 28,870 דולר
מטבע : אירו (הלירה הקפריסאית הוחלפה באירו בתחילת 2008)
אינפלציה : 2.0%
חוב חיצוני : 61.5%
אבטלה : 4.0%

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפים עיקריים:
תיירות
שירותים פינאנסיים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלובס - נופש פעיל