דיבוב
ערך זה עוסק באדם העוסק בדיבּוב - הוספת פסקול מתורגם לסרט. אם התכוונתם לאדם המפתה עציר להתוודות על פשע, ראו מדובב.
דיבּוב הוא תהליך של הקלטה והחלפת קולות בסרט קולנוע או טלוויזיה, לאחר סיום הפקת הסרט. השימוש הנפוץ ביותר מתייחס לשיטה להגשת תרגום הפסקול של תוכניות טלוויזיה, סרטים או קטעי וידאו.
תרגום זה מוגש באמצעות החלפת הפסקול המקורי בפסקול חדש שבו הדיבור הוא בשפה המקומית. בהחלפת הפסקול מנסים בדרך-כלל לשמור על נימת הקול של השחקנים המקוריים וגם להתאים את התרגום לתנועות השפתיים שלהם. בהחלפת הפסקול מנסים בדרך-כלל לשמור על האלמנטים בפסקול המקורי שאינם קשורים בדיבור, כגון צלילים ומנגינות, אך לפעמים מחליפים גם חלק מהם.
טעות נפוצה היא קריאת העוסקים במקצוע "מדובבים", כאשר בעצם יש להגיד "מדבבים" - אלו שני מקצועות שונים.
הדיבוב [עריכה]
תהליך התרגום כולל את תרגום התסריט עצמו, ולאחר מכן התאמת נוסח התרגום ככל האפשר לתנועות השפתיים ומחוות הגוף של הדוברים בסרט. השלב הבא הוא שכירת צוות שחקנים שדובר את השפה המקומית, והקלטה של פסקול חדש, שבו מבצעים השחקנים את התפקידים המקוריים לפי התרגום. לאחר מכן משולב הפסקול החדש בסרט במקום הפסקול המקורי, וכך נוצר הרושם שקטע הווידאו בוצע בשפה המקומית.
ישנה סוגה קומית של סרטים שדובבו ללא קשר לתרגום, אלא על ידי המצאת פסקול חדש לגמרי. דוגמה לכך היא הסרט "טייגר לילי" של וודי אלן: סרט המקור הוא סרט מרגלים יפני, ואילו בדיבוב שהפיק וודי אלן הסרט עוסק בגנבת מתכון לסלט ביצים.
שיטת הדיבוב פשוטה יותר כשמדובר בסרטי אנימציה, ומסובכת יותר כשמדובר בסרטים עם שחקנים אנושיים. בסרטי אנימציה, תנועות השפתיים אינן מדויקות, ולפיכך קל יחסית להתאים את נוסח התרגום אליהן. כשמדובר בצילום של שחקנים אנושיים, עבודת התאמת נוסח התרגום לתנועות השפתיים קשה הרבה יותר. בישראל, התוכניות הראשונות שדובבו לעברית היו סרטים מצוירים או סרטי אנימציה עם בובות שנועדו לילדים. בסוף שנות השבעים דובבה לראשונה תוכנית טלוויזיה עם שחקנים אנושיים - הסדרה השבדית בילבי, שאף היא נועדה לילדים.
ב-1999 נעשה נסיון בימתי לשלב דיבוב באופרה. במהלך הדיבוק - אופרה ביידיש משתלט הדיבוק על לאה, וכשזמרת הסופרן מתחילה לשיר, מדבב אותה הטנור על הבמה, ומשחק קולות מתעתע מתחיל.
הדיבוב בעולם [עריכה]
בגרמניה, צרפת, איטליה, ספרד, אמריקה הלטינית וביפן הדיבוב הוא השיטה הנפוצה לתרגום סרטים ותוכניות טלוויזיה שנועדו להפצה מסחרית. במדינות אלה קהל הצופים גדול מספיק כדי להצדיק את העלויות הגבוהות של שיטת הדיבוב. כמו כן, במדינות אלה אין מסורת רב-לשונית חזקה, ורוב הצופים אינם מעוניינים לשמוע את הפסקול בשפת המקור. בשיטות השידור החדשות בטלוויזיה יש אפשרות לצופה לבחור בין שני פסי קול מקבילים, כך שלפעמים ניתנת לצופה האפשרות לבחור בין שמיעת הפסקול המקורי לבין שמיעת הדיבוב. שיטת התרגום החלופית העיקרית היא תרגום בכתוביות ובמדינות הנ"ל היא משמשת בעיקר לתרגום סרטים בעלי ערך אמנותי מיוחד, ולפעמים גם סרטים דוברי אנגלית שהיא שפה שתפוצתה הולכת וגוברת כשפה שנייה. תרגום באמצעות כתוביות משולב לפעמים גם בסרטים מדובבים, במקרה שהדיבוב עלול לפגום בצורה חמורה בהנאת הצופים. מקרים כאלה הם בדרך-כלל שירים בביצוע זמרים ידועים המשולבים בפסקול המקורי. במקרה כזה, תרגום השיר וביצועו בידי זמר מקומי אינו תחליף ראוי, ולפיכך משמיעים את השיר מתוך הפסקול המקורי ומתרגמים את מילותיו באמצעות כתוביות.
בישראל, קהל היעד העיקרי של סרטים ותוכניות מדובבות הוא ילדים, שאינם יודעים קרוא וכתוב ברמה טובה דיה, וכל שכן לקרוא כתוביות. כשמדובר בקהל של בני נוער ומבוגרים, שיטת הדיבוב אינה נחשבת כשיטת תרגום טובה, לא רק בשל העלויות הגבוהות שלה, אלא גם בשל העובדה שהקהל בישראל הוא ברובו רב-לשוני. רוב הצופים בישראל מדברים לפחות שפה אירופית אחת בנוסף לעברית, ויש גם קהל גדול דובר ערבית. לפיכך, רוב הצופים מעוניינים לשמוע את הפסקול המקורי, ומשתמשים בתרגום לעברית כאמצעי-עזר. בעיה נוספת היא שדיבוב אינו מאפשר תרגום לשתי שפות במקביל כפי שהדבר נעשה לעתים קרובות בערוצי הטלוויזיה הישראליים המרכזיים, באמצעות שילוב כתוביות בעברית ובשפה נוספת (כמו רוסית) בד בבד. היעדר הדיבוב הביא לרמת אנגלית מדוברת גבוהה יחסית בישראל, למשל בהשוואה ליפן ולחלק ממדינות אירופה.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- לירון סיני, דיבוב סרטים לעברית? הילדים לא טיפשים, באתר ynet, 20 ביוני 2011
- כרמית ספיר ויץ, בדיבוב ישיר: הילדים מאחורי תעשיית הסרטים המצויירים, באתר nrg מעריב, 19 באוגוסט 2012
- דיבוב באופרה, youtube