74 נבחרות לאומיות נרשמו למוקדמות מונדיאל 1966, והתחרו על 16 מקומות בטורניר הגמר. אנגליה, המארחת, וברזיל, האלופה המכהנת, העפילו אוטומטית והותירו 14 מקומות לשאר הנבחרות. 16 המקומות במונדיאל חולקו לקונפדרציות השונות של פיפ"א כמפורט להלן:
האירועים שהתרחשו באותה עת, ובעיקר הקמת מדינות חדשות ותהליך של דה-קולוניזציה, הובילו לעלייה במספר הנרשמות למונדיאל באנגליה, ולראשונה בתולדות הטורניר הוגשו למעלה מ-70 בקשות (עלייה של 25% בהשוואה למוקדמות מונדיאל 1962). עם זאת, בעקבות החלטתה של פיפ"א להקצות מקום אחד בלבד לאסיה ולאפריקה החליטו כל הנבחרות האפריקניות לפרוש מהטורניר.
51 נבחרות השתתפו במשחק מוקדמות אחד לכל הפחות. בסך הכל נערכו 127 משחקים במוקדמות, בהם הובקעו 393 שערים (ממוצע של 3.09 שערים למשחק).
32 הנבחרות חולקו לארבעה בתים של שלוש נבחרות ולחמישה בתים של ארבע נבחרות, ובסך הכל תשעה בתים. הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ. הנבחרת הראשונה בכל בית העפילה.
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
בלגיה |
6 |
4 |
3 |
0 |
1 |
11 |
3 |
8 |
בולגריה |
6 |
4 |
3 |
0 |
1 |
9 |
6 |
3 |
ישראל |
0 |
4 |
0 |
0 |
4 |
1 |
12 |
11- |
|
|
בלגיה ובולגריה סיימו עם מספר נקודות זהה, ולפיכך נערך משחק פלייאוף מכריע במיקום נייטרלי.
בולגריה העפילה.
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
גרמניה המערבית |
7 |
4 |
3 |
1 |
0 |
14 |
2 |
12 |
שבדיה |
5 |
4 |
2 |
1 |
1 |
10 |
3 |
7 |
קפריסין |
0 |
4 |
0 |
0 |
4 |
0 |
19 |
19- |
|
|
גרמניה המערבית העפילה.
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
ספרד |
2 |
2 |
1 |
0 |
1 |
4 |
2 |
2 |
אירלנד |
2 |
2 |
1 |
0 |
1 |
2 |
4 |
2- |
סוריה |
- |
- |
- |
- |
- |
- |
- |
- |
|
|
סוריה פרשה על מנת להביע תמיכה בנבחרות מאפריקה שפרשו מהמוקדמות על רקע מקום יחיד לאפריקה ולאסיה ביחד. ספרד ואירלנד סיימו עם מספר נקודות זהה, ולפיכך נערך ב-10 בנובמבר 1965 משחק פלייאוף במיקום נייטרלי, בו גברה ספרד על אירלנד בתוצאה 1 - 0, והעפילה למונדיאל.
דרום אמריקה[עריכה]
9 הנבחרות חולקו ל-3 בתים בני 3 קבוצות. הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ. הנבחרת הראשונה בכל בית העפילה למונדיאל.
| נבחרת |
נקודות |
משחקים |
ניצחונות |
תיקו |
הפסדים |
שערים |
| זכות |
חובה |
הפרש |
צ'ילה |
5 |
4 |
2 |
1 |
1 |
12 |
7 |
5 |
אקוודור |
2 |
4 |
2 |
1 |
1 |
6 |
5 |
1 |
קולומביה |
2 |
4 |
1 |
0 |
3 |
4 |
10 |
6- |
|
|
צ'ילה ואקוודור סיימו עם מספר נקודות זהה, ולפיכך נערך משחק פלייאוף במיקום נייטרלי.
צ'ילה העפילה.
צפון, מרכז אמריקה והקריביים[עריכה]
פיפ"א דחתה את בקשת ההרשמה של גואטמלה. לאחר מכן נקבע כי משחקי המוקדמות באזור זה יתנהלו בשני סבבים:
- סיבוב ראשון: 9 הנבחרות הנותרות חולקו לשלושה בתים בני שלוש נבחרות כל אחד. הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ. הנבחרת הראשונה בכל בית העפילה לסיבוב השני.
- סיבוב שני: 3 הנבחרות שהעפילו מהסיבוב הקודם שיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ. הנבחרת הראשונה בבית העפילה למונדיאל.
סיבוב ראשון[עריכה]
|
ג'מייקה העפילה לסיבוב השני.
|
|
|
קוסטה ריקה העפילה לסיבוב השני.
|
|
סיבוב שני[עריכה]
אפריקה ואסיה[עריכה]
חברותה של דרום אפריקה בפיפ"א הושעתה בגלל משטר האפרטהייד, ובנוסף לכך דחתה פיפ"א את בקשת ההרשמה של הרפובליקה של קונגו והפיליפינים. הנבחרות האפריקאיות היו אמורות להתמודד בשני סיבובים על שלושה מקומות בסיבוב הבין-יבשתי, ואילו הנבחרות מאסיה היו אמורות להתחרות על מקום אחד בסיבוב הגמר באמצעות טורניר שנערך על מגרש נייטרלי. מנצחת סיבוב הגמר העפילה למונדיאל. ברם, הנבחרות האפריקאיות כעסו על כך שפיפ"א לא הקצתה להן ולו כרטיס ישיר אחד, וכמחאה פרשו כולן. הרכבי הבתים היו אמורים להיות:
משחקי הסיבוב השני היו אמורים להיות בין מנצחות בית 1 ו-5, מנצחות בית 2 ו-4, ומנצחות בית 3 ו-6. אולם, מאחר שכל הנבחרות פרשו לא נערך הסיבוב.
קוריאה הדרומית פרשה כמחאה על כך שהטורניר הועבר מיפן לפנום פן, בירת קמבודיה.
קוריאה הצפונית העפילה לסיבוב הגמר של אפריקה-אסיה, ומאחר שכל הנבחרות האפריקאיות פרשו המשיכה והעפילה ישירות למונדיאל.
הנבחרות שהעפילו[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]