מחלות כליה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
מומים בכליות נפוצים יותר מבכל מערכת אחרת בגוף האדם לכן ישנן כל כך הרבה מחלות וננסה לתאר ולפרט כאן על כמה שיותר.
תוכן עניינים |
[עריכה] מומים מולדים בכליות
בתת ערך זה נסביר על כל הבעיות שיכולות להיווצר כתוצאה ממומים מולדים.
[עריכה] כליית סיבוב לא תקין:
במקרה כזה הכליה נמצאת בכיוון לא נכון, כלומר במקום שקיעורה יפנה אל קיעור הכליה השניה הוא פונה קדימה או אחורה לדוגמה.
טיפול: אין בעיה כה גדולה במקרה כזה ולכן אין צורך גדול לטיפול.
[עריכה] כליה מוגדלת:
במום זה כליה אחת חסרה והשניה גדולה יותר מהרגיל.
טיפול: מחלה זו אינה מזיקה לרוב ולכן אין צורך בהשתלת כליה.
[עריכה] כליה דמוית פרסה:
במחלה זו קיימת כליה אחת המחוברת לשני השופכנים שצורתה דמוית פרסה.
טיפול: מחלה זו ברוב המקרים אינה מזיקה ולכן אין צורך בהשתלה.
[עריכה] כליה ניידת/אקטופיה:
במחלה זו ישנן שתי כליות רגילות אבל אחת מהן אינה ממוקמת במקומה המתאים אלא ליד שלפוחית השתן, במחלה זו אין לרוב בעיה אך בגלל שהיא משנה את סדר האיברים באגן יכולה להיווצר בעיה כלשהי ולכן מומלץ לקיים השתלת כליה.
[עריכה] היעדר התפתחות כליות/תסמונת פוטר:
במקרה זה אין כליות כלל וכלל כי עוד בשעת ההיריון הן לא התחילו לצמוח.
טיפול: כיוון והכליות הן איברים חשובים ביותר אי-קיומן מהווה בעיה חמורה, ולכן יש צורך מיידי לטיפול וזאת אפשר לעשות על ידי שתי שיטות שונות:
- דיאליזה, או בשמה העברי כליה מלאכותית.
- השתלת כליה.
[עריכה] כליה לקויה:
במקרה זה אחד השופכנים נסתם ולכן מצומצמת כמות הדם המוזרמת לכליה וכמות השתן המיוצר בכליה, השתן שכן יוצר מצטבר מעל לסתימה ויוצר לחץ הידרוסטטי והוא מתרוקן לאט, מה שרק מגביר את הלחץ בכליה.
טיפול: במקרה זה יש לטפל אך לא בדחיפות יתרה כיוון שישנה עוד כליה שבגלל מצב זה עובדת אף יותר טוב מהרגיל.
[עריכה] כליה פוליציסטית (רב-כיסייתית):
מקרה זה הינו הפרעה תורשתית שבה ישנן ציסטות רבות מדי, מצב זה גורם לכך שאף שהכליות גדלות רק חלק קטן מהן מתפקד.
צורת הירושה: הירושה יכולה להיעשות בשתי דרכים:
- דומיננטית שבה האדם יורש גן דומיננטי אחד מהורה אחד.
- רצסיבית שבה האדם יורש גן רצסיבי אחד מכל הורה.
אלה שירשו גן דומיננטי אחד אינם לוקים בתסמינים עד לבגרות ואלה שירשו שני גנים רצסיביים לוקים בתסמינים גם בשלבי ילדות.
תסמינים: התסמינים אצל ילדים ומבוגרים שונים ולכן יהיה זה בשני חלקים:
- ילדים: התסמין הנראה לעין הוא הבטן הנפוחה שהתנפחה כתוצאה מגדילת הכליות באופן קיצוני, רוב הילדים מתים זמן קצר לאחר הלידה מחוסר פיתוח הריאות שנוצר מחוסר פיתוח הכליות, גם הכבד נפגע וילד הסובל מהפרעת כבד זו בגילאים 5 עד 10 נוטה לפתח לחץ דם בווריד השער ובסופו של דבר מתפתח כישלון כבד וכישלון כליות.
- מבוגרים: בדרך כלל התסמינים מתחילים בשנות הבגרות, התסמינים מתבטאים באי נוחות, כאבי גב, דם בשתן, זיהום, כאבים עקב האבנים שנוצרו בכליות, תשישות, בחילות, ייצור לא מספק של שתן ועוד תולדות של כישלון כליות. זיהום כרוני המתגלה לעתים יכול להחמיר את הבעיה. כמחצית מהלוקים במום לוקים בלחץ דם גבוה בעת האבחנה. חשוב להזכיר שבחלק מהמקרים המום מתגלה רק בנתיחה שלאחר המוות.
טיפול: הפתרון היחידי להצלת הלוקים הוא על ידי דיאליזה או השתלת כליה למרות שטיפולים בזיהומי שתן ובלחץ דם גבוה יכולים להאריך את חיי הלוקים במחלה.
[עריכה] כליה ציסטית לשדית:
מקרה זה אינו תופעה יחידה אלא שילוב של כישלון כליות ושל התפתחות כיסים (ציסטות) מסוימים במעמקי הכליות.
קיבולת: מחלה זו מגיעה אל הכליות בשתי דרכים:
- תורשתית
- ליקוי מולד
תסמינים: התסמינים מופיעים מעט לפני גיל עשרים אך אצל מעט אנשים התסמינים אינם מופיעים כלל אלא רק בשלב מאוחר יותר בחייהם. ייצור והפרשת יתר של שתן שנוצר מכך שהכליות אינן מגיבות להורמון אנטידיאורטי שמאותת בדרך כלל לכליות לרכז שתן, מצב זה מוביל לאיבוד כמויות גדולות של נתרן ולצריכה רבה באותה המידה לנוזלים ומלח (יוני נתרן). אצל ילדים יש גם עיכוב בגדילה וסימנים למחלת עצמות. אצל רוב החולים, בעיות אלה מתפתחות באיטיות לאורך שנים, והגוף מפצה על כך בצורה כל כך טובה עד שהם אינם חשים בה עד שכישלון הכליות מגיע לשלב מתקדם. בבדיקות מעבדה מגלים:
- תפקוד ירוד של הכליות
- כליות קטנות
- כיסים במעמקי הכליות
טיפול: בעת שכישלון הכליות מגיע לשלב מתקדם, ישנו צורך דחוף להשתלה או לדיאליזה.
[עריכה] מחלות נפרונים
בתת ערך זה נגדיר שתי מחלות והנה הן:
מחלה אחת היא כאשר מוצאים בשתן תאי דם וחלבונים, זה אומר שהנימים שמסביב לנפרונים מורכבים מתאים רופפים מדי ולכן חלבונים ותאי דם מצליחים לעבור, זה אומר שהגוף מאבד חומרים חיוניים ואם זה בקנה מידה גדול צריך לטפל בבעיה.
מחלה שניה היא כאשר הנפרונים אינם מסננים את הדם יש בו:
- חומרים חיוניים.
- בגוף ישנם חומרים מזיקים.
במצב זה יש לטפל במהירות כי לא רק שבגוף ישנם חומרים מזיקים אלא גם חומרים חיוניים אין לו וזהו שילוב קטלני ולכן צריך השתלה או סוג טיפול אחר.
