מטריקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בסרט קולנוע. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מטריקס (פירושונים).

מטריקס
עטיפת ה-DVD
שם הסרט במקור:	The Matrix
בימוי:	האחים ואשובסקי
הפקה:	ג'ואל סילבר
תסריט:	האחים ואשובסקי
שחקנים ראשיים:	קיאנו ריבס לורנס פישבורן
מוזיקה:	דון דייויס
חברת הפצה:	האחים וורנר
תאריך יציאה לאקרנים:	31 במרץ 1999
משך הקרנה:	136 דקות
שפת הסרט:	אנגלית
תקציב:	63 מיליון דולר
פרסים:	ארבעה פרסי אוסקר
הסרט הבא בסדרה:	מטריקס Reloaded
דף הסרט ב-IMDb

מטריקס (The Matrix) הוא סרט שיצא לאקרנים בארצות הברית ב־31 במרץ 1999 נכתב ובוים על ידי שני יוצרים האחים ואשובסקי (אנדי ולארי). משתתפים בו קיאנו ריבס, לורנס פישבורן, קארי-אן מוס והוגו ויבינג. בין היתר, תרמו להצלחתו של הסרט התסריט הדחוס היטב המאזכר פילוסופיות מן המזרח הרחוק (ראו זן בודהיזם) ומהמערב (ר' ז'אן בודריאר, במיוחד סימולקרה וקבלה יהודית), זוויות הצילום המושפעות מקומיקס, הכוריאוגרפיה המרשימה של אלימות בהשפעת סרטי פעולה יפניים ואפקט חדשני שזכה לכינוי "זמן קליע": שילוב של תנועה איטית או קפאון תנועה מוחלט וסיבוב מצלמה סביב עצם נתון בזמן קצר, ארוך או אפסי (מבחינת קצב ההתקדמות של הסרט).

הסיפור הוא על האקר צעיר הלומד על טבעה האמיתי של המציאות בה הוא חי, ומצטרף לקבוצת מורדים כדי להלחם בשליטים שלה.

ההצלחה הבלתי צפויה של הסרט הובילה להרחבתו לסדרת סרטים (מטריקס, מטריקס Reloaded ומטריקס Revolutions), ומשחקי וידאו (Enter the Matrix, The Matrix Online, The Matrix: Path of Neo) ואוסף של תשעה סרטי אנימציה קצרים הנקרא "אנימטריקס". בנוסף, האתר הרשמי של הסרט כולל סיפורי קומיקס, שממוקמים בעולם של המטריקס. בנוסף, נוצר סרט תיעודי באורך מלא (הארוך מהסרט המקורי ב 13 דקות) בשם Matrix Revisited המרחיב על הטכנולוגייה והאפקטים מסביב לסרט.

האחים ואשובסקי למדו קבלה בלוס אנג'לס ויש שטוענים שהם הושפעו מכך במהלך כתיבת התסריט.^{[דרוש מקור]}

[עריכה] פרסים ומועמדויות

הסרט זכה בארבעה פרסי אוסקר על העריכה הטובה ביותר, האפקטים הקוליים הטובים ביותר, האפקטים הוויזואליים הטובים ביותר ופס הקול הטוב ביותר. לסרט יצאו 2 סרטי המשך אשר משלימים אותו לטרילוגיה.

[עריכה] תקציר

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

מסך המטריקס, האותיות הירוקות החולפות על פני מסך שחור, הן סימן ההיכר של תוכנת המטריקס

תומס אנדרסון, ביום מתכנת מחשבים ובלילה פורץ מחשבים המכונה "ניאו" שהוא היפוך השם "איון" (eon, מושג בגנוסטיקה) וגם (neo, שׂיכּוּל אותיות של one), חש כי משהו לא בסדר בעולם שמקיף אותו. קבוצת האקרים יוצרת קשר עם ניאו, ומנהיגה – מורפיוס – מציע לגלות לניאו את פשר העולם שבו הוא חי, ומזהיר אותו כי לא תהיה דרך חזרה. לאחר שניאו מסכים, הוא מזומן לחדר, בולע גלולה ומגלה כי חייו הם אשליה, הוא מכיר בעולם האמיתי, ומבין כי השנה אינה 1999 אלא 2199 לערך, והעולם שאותו הכיר הוא למעשה תוכנת מציאות מדומה מחוכמת - "המטריקס".

המטריקס נוצרה בידי מכונות תבוניות, בתור השלב האחרון במלחמתן נגד בני האדם; לאחר שבני האדם חרכו את השמיים במטרה למנוע מהמכונות את מקור האנרגיה שלהן, השמש, עברו המכונות להפקת אנרגיה מגלי המוח החשמליים של גוף האדם עצמו. לשם מטרה זו מיוצרים בני האדם באופן מלאכותי ומגודלים בשדות של אינקובטורים. כדי לשמור את בני האדם כנועים ובכדי לגרות אותם להמשיך לחיות, מוחם באמצעות חיבור חשמלי שנמצא בעורף, מחובר אל המטריקס הנראה להם בתור העולם האמיתי, שבו לכל אחד יש דמות מדומה שחיה את חייה.

בעוד שרוב בני האדם חיים בתוך אינקובטורים, ואינם מודעים לסביבה האמיתית, חלק מהם מצאו את הדרך להשתחרר מאותם אינקובטורים ולחיות במציאות הממשית ברחפות והם מנסים להלחם במכונות ולגלות את הסוד ליתר בני האדם. לחבורה הזו ישנו ממשק שמאפשר להתחבר אל המטריקס ולהעביר את מודעותו של האדם אליו. אך החיבור טומן בחובו סכנה, בזמן שהאדם מחובר למטריקס הוא איננו נמצא בהכרה בעולם הממשי. ובמידה שדמותו של האדם במטריקס מתה - המודעות אובדת לו והוא מת גם בעולם הממשי. גם ניתוקו של האדם מהמטריקס לפני שמודעותו חזרה אליו עלול לסכן את חייו.

מנהיג החבורה מורפיוס מאמין שלניאו יש את היכולת לשחרר את המין האנושי משעבודו - הוא מאמין שלניאו יש את הכוח לשלוט במטריקס. למרות ספקנותו התחילית של ניאו, הוא לומד בהדרגה כיצד ניתן לשלוט ולכופף את חוקי המטריקס, ומתאהב בסגניתו של מורפיוס, טריניטי. לאחר שסייפר, חבר מצוותו של מורפיוס בוגד בצוות, מורפיוס נופל בשבי השומרים של המטריקס - ה"סוכנים" (שהם חיקויים אנושיים בעלות עוצמה שמשרתות את המטריקס), ניאו וטריניטי יוצאים להצילו. לאחר שהם מצליחים נאלץ ניאו להתמודד לבדו עם הסוכנים, ומצליח להביס אותם על ידי שימוש בכוחות המיוחדים שלו שהוא מגלה בעצמו.

בסרט ישנם מעברים בין העולם האמיתי ובין המטריקס העולם המדומה, ואחד האינדיקטורים לאבחנה הוא המראה הטבעי של האנשים במציאות המדומה, לעומת החיבורים החשמליים הנמצאים בגופם של האנשים בעולם האמיתי. גם תנאי החיים שבעולם האמיתי הרבה יותר קשים מהעולם המדומה. בעוד שהעולם המדומה נראה כסביבה אמריקנית עירונית של המאה העשרים, העולם האמיתי הוא חרב כולו, ובו מתנהל מצוד של המכונות אחרי חבורות בני אדם שחיים ברחפות, וחיים בתנאי מחיה קשים.

סוף הסרט הוא פתוח - המטריקס עודה קיימת והרושם הוא שהמאבק רק בתחילתו, אך ניאו הפך למודע לכוחותיו ומסוגל להוביל אותו.

[עריכה] לקריאה נוספת

• ויליאם ארווין, מטריקס ופילוסופיה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2007.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מטריקס
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מטריקס

• "המטריקס", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (אנגלית)
• "מטריקס", במסד הנתונים Box Office Mojo (אנגלית)
• האתר הרשמי
• ביקורת על הסרט באתר "עין הדג"
• מטריקס - הצצה אל מעבר לאשליה. ניתוח הסרט על פי הקבלה, הידברות. ובאתר נוסף [1].