טליה לביא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:39, 24 במאי 2017

תבנית:במאי טליה לביא (נולדה ב-27 באפריל 1978) היא במאית ותסריטאית קולנוע וטלוויזיה ישראלית. זוכת פרסי אופיר לשנת 2014 על בימוי הסרט "אפס ביחסי אנוש" ועל כתיבת התסריט שלו.

קורות חיים

טליה לביא נולדה בפתח תקווה בשנת 1978. התגוררה מספר שנים בקיבוץ ובשנת 1991 עברה לתל אביב, שם גרה עד היום. אביה היה איש קבע בצה"ל ומאז שחרורו עובד כרואה חשבון, אמה מורה, ויש לה אחות גדולה. טליה למדה אמנות ב"תלמה ילין" במגמת ציור, שם התמקדה בקומיקס. שירתה בצה"ל כפקידה בלשכת אלוף, משם עברה לבסיס דרומי, מה שהיווה השראה לסרטה "אפס ביחסי אנוש"^[1].

החלה את לימודיה במחלקה לאנימציה באקדמיה לאמנות בצלאל. החליטה לעזוב כעבור זמן ועברה לבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, אותו סיימה בהצטיינות יתרה עם מלגות ופרסים רבים בשנת 2005, כולל פרס ראש העיר ירושלים לבוגר מצטיין ושלוש מלגות הצטיינות של קרן שרת (אמריקה ישראל). עבדה בזכיינית ערוץ 2 טלעד עד לאיבוד הזיכיון בשנת 2005, שהוביל לפיטורים המוניים. באותה שנה השתתפה ב-"Talent Campus" של פסטיבל הסרטים בברלין.

משמשת כמרצה לתסריטאות בבית הספר "סם שפיגל" ושימשה ככזו גם בבית הספר לטלוויזיה, קולנוע ואמנויות "מעלה" בירושלים. זכתה בפרסים רבים בפסטיבלי הקולנוע ברחבי העולם, כשהחשוב בהם הוא פרס הבמאית בעלת קול ייחודי על שם נורה אפרון בפסטיבל טרייבקה בניו יורק (עד כה הוענק הפרס רק לבמאי אחד חוץ ממנה). חבר השופטים בראשות רוברט דה נירו ציין בהחלטתו בין היתר כי ”הומור, עוצמה ואינטליגנציה הן איכויות שניתן למצוא גם אצל היוצרת. אנו מאמינים כי זהו ביטויו הראשון של קול חדש וחזק”.

בשנת 2014 לקחה חלק בחממה הבינלאומית לקולנוע ירושלים לשם הגישה תסריט לסרטה הבא, "אהבת חיי הנוכחית", וכן זכתה באותה שנה בשני פרסי אופיר 2014 על התסריט והבימוי הטוב ביותר של הסרט "אפס ביחסי אנוש".

באוגוסט 2014 נכללה ברשימת "12 הבמאים שראוי לעקוב אחריהם", שערך האתר "Indiewire"^[2], שם הושוותה לרוברט אלטמן.

פילמוגרפיה

שיבולת בקפה

בשנת 2003, כ"סרט אמצע הלימודים" בסם שפיגל, כתבה לביא תסריט וכן ביימה את הסרט הקצר "שיבולת בקפה"^[3]. שיבולת (שירי אשכנזי) היא מלצרית כושלת ושקרנית פתולוגית, המתמרנת בין לקוחות נרגזים, בוס הדורש מעובדיו מיומנות אקרובטית, טבח עם נפש של אמן, ומגלשה אימתנית שיוצאת מלוע של מפלצת. הסרט נעשה בעקבות עבודתה הזמנית ומושתת על הסרט המצויר "המלצרית" שיצרה בעברה.

הסרט הוקרן בעשרות פסטיבלים בינ"ל, ביניהם במסגרת תוכנית "ירושלים בפראג" בפסטיבל הקולנוע "United Islands" בצ'כיה, בפסטיבל ברלין ובפסטיבל קלרמון-פראן שבצרפת, והוקרן גם במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק (2004). באותה שנה זכה בצל"ש בפסטיבל חיפה, בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הקצרים במיאמי, בפרס ראשון בפסטיבל מלבורן, בפרס חבר השופטים בפסטיבל טאיפיי בטאיוואן ובצל"ש ומועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל קרלובי וארי.

ב-2015 זכה הסרט בפר הראשון בפסטיבל הסרטים הקצרים במוזיאון הלובר שבצרפת, בהנהלת נועה קרוון כהן, בתו של דני קרוון (הלוקח חלק בחבר השופטים) ואשתו של המאייר יזהר כהן.

חיילת בודדה

כסרט הגמר בסם שפיגל בשנת 2005 כתבה תסריט וביימה לביא את הסרט הקצר "חיילת בודדה"^[4]. זוהרה (דאנה איבגי) משרתת כפקידה בבסיס צה"לי מרוחק וסובלת מכל רגע. היא חושבת שהיום תוכל סוף סוף לעזוב. אבל תקוותה מתפוגגת כאשר המחליפה שלה מתגלה כבחורה אובדנית, וזוהרה מוצאת עצמה שומרת עליה בפקודה. הסרט היווה נקודת פתיחה לסרטה של לביא "אפס ביחסי אנוש", בכיכובה של אותה השחקנית, ונעשה על סמך ניסיונה האישי של היוצרת בשרותה הצבאי.

הסרט הוקרן בתחרות וולג'ין בירושלים וכן ביותר מארבעים פסטיבלים בישראל ומחוצה לה. זכה ב-11 פרסים בינלאומיים, בין היתר פרס חביב הקהל לסרט הקצר בפסטיבל ברלין (2006), פרס תגלית השנה בעשיית הסרטים בפסטיבל הסרטים הקצרים בפאלם ספרינגס, צל"ש בפסטיבל קרלובי וארי (2006) והיה מועמד לפרס "נמר של מחר" בפסטיבל קולנוע בלוקרנו, שווייץ. כמו כן זכה בציון לשבח בפסטיבל נשים ברחובות.

אפס ביחסי אנוש

ערך מורחב – אפס ביחסי אנוש

הסרט מספר על חיים של פקידות בבסיס "שיזפון", כשהתסריט התפתח מתוך "חיילת בודדה". לביא כתבה את התסריט בשנים 2009-2007, ניסתה לגייס כספים במשך כשלוש שנים, ולאחר מכן הסרט צולם תוך 24 ימים, כולל ההשלמות, באולפנים שדימו בסיס צבאי. הוא יצא לאקרנים בשנת 2014, בכיכובן של דאנה איבגי ונלי תגר. הסרט התקבל בתשואות בהקרנת טרום-הבכורה שהתקיימה באוניברסיטת בן-גוריון, זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים טרייבקה (ולביא עצמה זכתה בפרס הבימוי על שם נורה אפרון), התקבל באהדה בפסטיבל קולנוע דרום בשדרות ונמכר להפצה בינלאומית, וכל זאת עוד לפני יציאתו לאקרנים בישראל. עם תחילת ההקרנות המסחריות שלו, הביקורות השוו אותו ל"גבעת חלפון אינה עונה"^[5]. נמכרו מעל ל-600,000 כרטיסים להקרנות הסרט^[6] ובכך הפך לסרט הנצפה ביותר בישראל לשנת 2014 כשצפו בו כפליים ממספר הצופים בסרט שהיה שני בהצלחתו הקופתית. הסרט גם עומד במקום הראשון במספר הצופים בו בהשוואה לכל הסרטים הישראליים ב-25 השנים שלפני יציאותו לאקרנים^[7]. לאחר תחילת ההקרנות של בישראל, "אפס ביחסי אנוש" הוקרן גם ברחבי העולם ונמסר כי מתוכנן לו סרט המשך^[8].

התסריט שכתבה זכה במענק פיתוח הסרטים הבינלאומי של מכון סאנדנס וחברת מהינדרה ההודית, עוד לפני תחילת הצילומים.

הסרט היה מועמד לשנים-עשר פרסי אופיר לשנת 2014 וזכה בשישה, וביניהם זכתה לביא בפרסי "הבימוי הטוב ביותר" ו"התסריט הטוב ביותר". נוסף על כך, כבמאית הסרט, קיבלה גם את "פרס תא מבקרי הקולנוע של ישראל לסרט הישראלי הטוב ביותר" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה ואת "הפרס הגדול" של פסטיבל הקולנוע הבינלאומי באודסה.

עבודות נוספות

בשנת 2000 במסגרת לימודיה בבצלאל הייתה במאית, תסריטאית, מפיקה ועורכת של סרט מצויר קצר "המלצרית"^[9].
בשנת 2004 שיחקה את עצמה בפרק אחד בסדרה הצ'כית רבת העונות "פסקוויל".
בשנת 2008 כתבה תסריט לסדרת הטלוויזיה "בובות" עבור HOT3.
בשנת 2008 כתבה וביימה פרק "איילת ופאף דודי" בעונה השנייה של הסדרה "מסכים" בחברת yes.
בשנת 2009 יצרה סרט תיעודי "אשת איש כסית"^[10], אודות לאה איש כסית, אושיה תל אביבית מבעלי קפה כסית המיתולוגי. הסרט נעשה במסגרת תחרות הדוקוצ'לנג', מיוזמתו של פסטיבל דוקאביב.
בשנת 2009 יצרה, בשיתוף עם מיכל ויניק, סטריפ קומיקס בשם "החיוך שאינו נמחק" עבור וואלה!^[11].
בשנת 2009 כתבה תסריט לסדרת הטלוויזיה "מגדלים באוויר" עבור ערוץ 10.
בשנת 2009 כתבה תסריט עבור סדרת הרשת "כאן גרים בכיף אלוהים והשטן".
בשנת 2013 ערכה תסריט לסרט "בית לחם".
בשנת 2014 כתבה את התסריט לסדרה "מי נתן לך רישיון?" עבור הערוץ הראשון, שזכתה לתשבחות ממבקרי הטלוויזיה.
בשנת 2014 עובדת על סדרה לחברת HOT ועל סרט חדש "אהבת חיי הנוכחית". מדובר בעיבוד חופשי לסיפור של שלום עליכם "הרומן הראשון שלי" שמועתק לניו יורק של ימינו^[12].

קישורים חיצוניים

טליה לביא, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
תבנית:אישים2
טליה לביא, במאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי "אידיבי"
לביא טליה, באתר האינטרנט של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה
טליה לביא, בסוכנות האמנים "קנלר"
אורון שמיר, לקראת ״אפס ביחסי אנוש״: הסרטים הקצרים של טליה לביא, באתר סריטה, 24 ביוני 2014
פסק זמן עם טליה לביא, באתר "Time Out ישראל", יוני 2014
גלעד אמיליו שנקר, ‏חי בסרט: טליה לביא, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית
יאיר רוה, אשת השנה בקולנוע הישראלי תשע״ד: טליה לביא, בבלוג הקולנוע "סינמסקופ", 17 בספטמבר 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:וואלה!
פרמטרים [ 6, 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אביעד קדרון‏, וכל הכבוד לצה"ל - השנה של טליה לביא, באתר וואלה‏, 23 בספטמבר 2014

הערות שוליים

^ יהודה נוריאל, גאוות יחידה, עמ' 10-12, 7 לילות, ידיעות אחרונות, 1 באוגוסט 2014
^ ‏On The Rise 2014: 12 Directors To Watch, ‏ באתר "Indiewire",‏ 28 באוגוסט 2014
^ שיבולת בקפה, באתר סם שפיגל
^ חיילת בודדה, באתר סם שפיגל
^ שמוליק דובדבני, "אפס ביחסי אנוש": לקבלת הסרט, הקשב!, באתר ynet, 29 ביוני 2014
נטע אלכסנדר, "אפס ביחסי אנוש": טליה לביא כבשה את הקולנוע הבינלאומי עם חיילות משועממות, באתר הארץ, 19 ביוני 2014
"ביקורת: אפס ביחסי אנוש, מאת דורון פישלר", ביקורת על הסרט באתר "עין הדג", 29 ביוני 2014
^ הדס בשן, ‏"היום אני צריכה לחשוב פעמיים לפני שאני צועקת על אנשים", באתר ‏מאקו‏, 7 בינואר 2015
^ נתי טוקר, שנה מטורפת לקולנוע הישראלי: כך הביסה דאנה איבגי את אנג'לינה ג'ולי, באתר TheMarker‏, 6 בנובמבר 2014
^ יאיר רוה, עדכון קופות: כמה כרטיסים מכרו כבר "גט", "מיתה טובה" ו"אפס ביחסי אנוש"?, בבלוג הקולנוע "סינמסקופ", 27 באוקטובר 2014
נלי תגר עוברת לבלונד ומקבלת קמפיין ראשון, באתר nana10‏, 3 בדצמבר 2014; במקור, מתוך "ערב טוב עם גיא פינס"
^ המלצרית, באתר YouTube
^ אשת איש כסית, באתר הדוקוצ'לנג'
^ החיוך שאינו נמחק (פרקים א', ב', ג', ד', ה'), לקריאה באתר וואלה!
^ אהבת חיי הנוכחית, באתר סם שפיגל (באנגלית)

הקודם: 2013 - יובל אדלר	זוכת פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר לשנת 2014 טליה לביא ("אפס ביחסי אנוש")	הבא: 2015 - ארז תדמור

הקודם: 2013 - יובל אדלר, עלי ואקד	זוכת פרס אופיר על התסריט הטוב ביותר לשנת 2014 טליה לביא ("אפס ביחסי אנוש")	הבא: 2015 - אלעד קידן

[1] יהודה נוריאל, גאוות יחידה, עמ' 10-12, 7 לילות, ידיעות אחרונות, 1 באוגוסט 2014

[2] ‏On The Rise 2014: 12 Directors To Watch, ‏ באתר "Indiewire",‏ 28 באוגוסט 2014

[3] שיבולת בקפה, באתר סם שפיגל

[4] חיילת בודדה, באתר סם שפיגל

[5] שמוליק דובדבני, "אפס ביחסי אנוש": לקבלת הסרט, הקשב!, באתר ynet, 29 ביוני 2014
נטע אלכסנדר, "אפס ביחסי אנוש": טליה לביא כבשה את הקולנוע הבינלאומי עם חיילות משועממות, באתר הארץ, 19 ביוני 2014
"ביקורת: אפס ביחסי אנוש, מאת דורון פישלר", ביקורת על הסרט באתר "עין הדג", 29 ביוני 2014

[6] הדס בשן, ‏"היום אני צריכה לחשוב פעמיים לפני שאני צועקת על אנשים", באתר ‏מאקו‏, 7 בינואר 2015

[7] נתי טוקר, שנה מטורפת לקולנוע הישראלי: כך הביסה דאנה איבגי את אנג'לינה ג'ולי, באתר TheMarker‏, 6 בנובמבר 2014

[8] יאיר רוה, עדכון קופות: כמה כרטיסים מכרו כבר "גט", "מיתה טובה" ו"אפס ביחסי אנוש"?, בבלוג הקולנוע "סינמסקופ", 27 באוקטובר 2014
נלי תגר עוברת לבלונד ומקבלת קמפיין ראשון, באתר nana10‏, 3 בדצמבר 2014; במקור, מתוך "ערב טוב עם גיא פינס"

[9] המלצרית, באתר YouTube

[10] אשת איש כסית, באתר הדוקוצ'לנג'

[11] החיוך שאינו נמחק (פרקים א', ב', ג', ד', ה'), לקריאה באתר וואלה!

[12] אהבת חיי הנוכחית, באתר סם שפיגל (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 |שם=טליה לביא
 |תמונה=[[קובץ:OIFF 2014-07-15 144949 - Talya Lavie.jpg|250px]]
-|כיתוב=
 |תאריך לידה=[[27 באפריל]] [[1978]]
 |מקום לידה=[[פתח תקווה]]
-|תאריך פטירה=
-|מקום פטירה=
-|סוגה מועדפת=
 |שנות הפעילות=[[2000]] – הווה
 |יצירות בולטות=[[אפס ביחסי אנוש]]
-|הושפע מ=
-|השפיע על=
 |פרסים=* [[פרס אופיר|פרסי אופיר]] לשנת [[2014]] - על הבימוי ועל התסריט לסרט "אפס ביחסי אנוש"
 * פרס "הבמאית בעלת קול ייחודי" על שם [[נורה אפרון]] ב[[פסטיבל הסרטים טרייבקה|פסטיבל טרייבקה]]
-|אתר אינטרנט=
 |קישור=1731479
 }}
 '''טליה לביא''' (נולדה ב-[[27 באפריל]] [[1978]]) היא [[במאי קולנוע|במאית]] ו[[תסריטאי]]ת [[קולנוע]] ו[[טלוויזיה]] [[ישראל]]ית. זוכת [[פרס אופיר|פרסי אופיר]] לשנת [[2014]] על בימוי הסרט "[[אפס ביחסי אנוש]]" ועל כתיבת התסריט שלו.
-== ביוגרפיה ==
+== קורות חיים ==
 טליה לביא נולדה ב[[פתח תקווה]] בשנת [[1978]]. התגוררה מספר שנים ב[[קיבוץ]] ובשנת [[1991]] עברה ל[[תל אביב]], שם גרה עד היום. אביה היה [[צבא קבע|איש קבע]] ב[[צה"ל]] ומאז שחרורו עובד כ[[רואה חשבון]], אמה [[מורה]], ויש לה אחות גדולה. טליה למדה [[אמנות]] ב"[[תלמה ילין (בית ספר)|תלמה ילין]]" במגמת [[ציור]], שם התמקדה ב[[קומיקס]]. [[שירות בצה"ל|שירתה בצה"ל]] כ[[פקידה]] בלשכת [[אלוף]], משם עברה לבסיס [[נגב|דרומי]], מה שהיווה השראה לסרטה "אפס ביחסי אנוש"{{הערה|1=[[יהודה נוריאל]], גאוות יחידה, עמ' 10-12, 7 לילות, [[ידיעות אחרונות]], [[1 באוגוסט]] [[2014]]}}.
-החלה את לימודיה במחלקה ל[[אנימציה]] ב[[בצלאל|אקדמיה לאמנות בצלאל]]. החליטה לעזוב כעבור זמן ועברה ל[[בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה]], אותו סיימה בהצטיינות יתרה עם מלגות ופרסים רבים בשנת [[2005]], כולל פרס ראש העיר [[ירושלים]] לבוגר מצטיין ושלוש מלגות הצטיינות של קרן שרת (אמריקה ישראל). עבדה בזכיינית [[ערוץ 2]] [[טלעד]] עד לאיבוד הזיכיון בשנת [[2005]], שהוביל לפיטורים המוניים. באותה שנה השתתפה ב-"Talent Campus" של [[פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין|פסטיבל הסרטים בברלין]].
+החלה את לימודיה במחלקה ל[[אנימציה]] ב[[בצלאל|אקדמיה לאמנות בצלאל]]. החליטה לעזוב כעבור זמן ועברה ל[[בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה]], אותו סיימה בהצטיינות יתרה עם מלגות ופרסים רבים בשנת [[2005]], כולל פרס ראש העיר [[ירושלים]] לבוגר מצטיין ושלוש מלגות הצטיינות של קרן שרת (אמריקה ישראל). עבדה בזכיינית [[ערוץ 2]] [[טלעד]] עד לאיבוד הזיכיון בשנת 2005, שהוביל לפיטורים המוניים. באותה שנה השתתפה ב-"Talent Campus" של [[פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין|פסטיבל הסרטים בברלין]].
 משמשת כמרצה ל[[תסריטאות]] ב[[בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה|בית הספר "סם שפיגל"]] ושימשה ככזו גם ב[[מעלה - בית הספר לטלוויזיה לקולנוע ולאמנויות|בית הספר לטלוויזיה, קולנוע ואמנויות "מעלה" בירושלים]]. זכתה בפרסים רבים ב[[פסטיבל קולנוע|פסטיבלי הקולנוע]] ברחבי העולם, כשהחשוב בהם הוא פרס הבמאית בעלת קול ייחודי על שם [[נורה אפרון]] ב[[פסטיבל הסרטים טרייבקה|פסטיבל טרייבקה]] ב[[ניו יורק]] (עד כה הוענק הפרס רק לבמאי אחד חוץ ממנה). חבר השופטים בראשות [[רוברט דה נירו]] ציין בהחלטתו בין היתר כי {{ציטוטון|הומור, עוצמה ואינטליגנציה הן איכויות שניתן למצוא גם אצל היוצרת. אנו מאמינים כי זהו ביטויו הראשון של קול חדש וחזק}}.
-בשנת [[2014]] לקחה חלק ב[[החממה הבינלאומית לקולנוע ירושלים|חממה הבינלאומית לקולנוע ירושלים]] לשם הגישה תסריט לסרטה הבא, "אהבת חיי הנוכחית", וכן זכתה באותה שנה בשני [[פרס אופיר|פרסי אופיר]] [[2014]] על התסריט והבימוי הטוב ביותר של הסרט "אפס ביחסי אנוש".
+בשנת [[2014]] לקחה חלק ב[[החממה הבינלאומית לקולנוע ירושלים|חממה הבינלאומית לקולנוע ירושלים]] לשם הגישה תסריט לסרטה הבא, "אהבת חיי הנוכחית", וכן זכתה באותה שנה בשני [[פרס אופיר|פרסי אופיר]] 2014 על התסריט והבימוי הטוב ביותר של הסרט "אפס ביחסי אנוש".
-באוגוסט [[2014]] נכללה ברשימת "12 הבמאים שראוי לעקוב אחריהם", שערך האתר "Indiewire"{{הערה|1=[http://blogs.indiewire.com/theplaylist/on-the-rise-2014-12-directors-to-watch-20140828?page=2 {{כ}}On The Rise 2014: 12 Directors To Watch], {{כ}} באתר "Indiewire",{{כ}} [[28 באוגוסט]] [[2014]]}}, שם הושוותה ל[[רוברט אלטמן]].
+באוגוסט [[2014]] נכללה ברשימת "12 הבמאים שראוי לעקוב אחריהם", שערך האתר "Indiewire"{{הערה|1=[http://blogs.indiewire.com/theplaylist/on-the-rise-2014-12-directors-to-watch-20140828?page=2 {{כ}}On The Rise 2014: 12 Directors To Watch], {{כ}} באתר "Indiewire",{{כ}} [[28 באוגוסט]] 2014}}, שם הושוותה ל[[רוברט אלטמן]].
 == פילמוגרפיה ==
 === שיבולת בקפה ===
-בשנת [[2003]], כ"סרט אמצע הלימודים" ב[[בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה|סם שפיגל]], כתבה לביא תסריט וכן ביימה את הסרט הקצר "שיבולת בקפה"{{הערה|1={{סרטונים}} [http://www.jsfs.co.il/videos/video.aspx?vId=34 שיבולת בקפה], באתר [[בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה|סם שפיגל]]}}. שיבולת ([[שירי אשכנזי]]) היא מלצרית כושלת ושקרנית פתולוגית, המתמרנת בין לקוחות נרגזים, בוס הדורש מעובדיו מיומנות אקרובטית, טבח עם נפש של אמן, ומגלשה אימתנית שיוצאת מלוע של [[גן רבינוביץ'|מפלצת]]. הסרט נעשה בעקבות עבודתה הזמנית ומושתת על הסרט המצויר "המלצרית" שיצרה בעברה.
+בשנת [[2003]], כ"סרט אמצע הלימודים" ב[[בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה|סם שפיגל]], כתבה לביא תסריט וכן ביימה את הסרט הקצר "שיבולת בקפה"{{הערה|1={{סרטונים}} [http://www.jsfs.co.il/videos/video.aspx?vId=34 שיבולת בקפה], באתר סם שפיגל}}. שיבולת ([[שירי אשכנזי]]) היא מלצרית כושלת ושקרנית פתולוגית, המתמרנת בין לקוחות נרגזים, בוס הדורש מעובדיו מיומנות אקרובטית, טבח עם נפש של אמן, ומגלשה אימתנית שיוצאת מלוע של [[גן רבינוביץ'|מפלצת]]. הסרט נעשה בעקבות עבודתה הזמנית ומושתת על הסרט המצויר "המלצרית" שיצרה בעברה.
 הסרט הוקרן בעשרות פסטיבלים בינ"ל, ביניהם במסגרת תוכנית "[[ירושלים]] ב[[פראג]]" ב[[פסטיבל קולנוע|פסטיבל הקולנוע]] "United Islands" ב[[צ'כיה]], ב[[פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין|פסטיבל ברלין]] ובפסטיבל [[קלרמון-פראן]] שב[[צרפת]], והוקרן גם ב[[המוזיאון לאמנות מודרנית|מוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק]] ([[2004]]). באותה שנה זכה בצל"ש ב[[פסטיבל חיפה]], בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הקצרים ב[[מיאמי]], בפרס ראשון בפסטיבל [[מלבורן]], בפרס חבר השופטים בפסטיבל [[טאיפיי]] ב[[טאיוואן]] ובצל"ש ומועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר ב[[פסטיבל קרלובי וארי]].
@@ שורה 39: / שורה 32: @@
 === חיילת בודדה ===
-כסרט הגמר ב[[בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה|סם שפיגל]] בשנת [[2005]] כתבה תסריט וביימה לביא את הסרט הקצר "חיילת בודדה"{{הערה|1={{סרטונים}} [http://www.jsfs.co.il/videos/video.aspx?vId=25 חיילת בודדה], באתר [[בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה|סם שפיגל]]}}. זוהרה ([[דאנה איבגי]]) משרתת כפקידה בבסיס [[צה"ל]]י מרוחק וסובלת מכל רגע. היא חושבת שהיום תוכל סוף סוף לעזוב. אבל תקוותה מתפוגגת כאשר המחליפה שלה מתגלה כבחורה אובדנית, וזוהרה מוצאת עצמה שומרת עליה בפקודה. הסרט היווה נקודת פתיחה לסרטה של לביא "אפס ביחסי אנוש", בכיכובה של אותה השחקנית, ונעשה על סמך ניסיונה האישי של היוצרת ב[[שירות בצה"ל|שרותה הצבאי]].
+כסרט הגמר ב[[בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה|סם שפיגל]] בשנת [[2005]] כתבה תסריט וביימה לביא את הסרט הקצר "חיילת בודדה"{{הערה|1={{סרטונים}} [http://www.jsfs.co.il/videos/video.aspx?vId=25 חיילת בודדה], באתר סם שפיגל}}. זוהרה ([[דאנה איבגי]]) משרתת כפקידה בבסיס [[צה"ל]]י מרוחק וסובלת מכל רגע. היא חושבת שהיום תוכל סוף סוף לעזוב. אבל תקוותה מתפוגגת כאשר המחליפה שלה מתגלה כבחורה אובדנית, וזוהרה מוצאת עצמה שומרת עליה בפקודה. הסרט היווה נקודת פתיחה לסרטה של לביא "אפס ביחסי אנוש", בכיכובה של אותה השחקנית, ונעשה על סמך ניסיונה האישי של היוצרת ב[[שירות בצה"ל|שרותה הצבאי]].
-הסרט הוקרן ב[[פסטיבל הקולנוע ירושלים|תחרות וולג'ין בירושלים]] וכן ביותר מארבעים פסטיבלים בישראל ומחוצה לה. זכה ב-11 פרסים בינלאומיים, בין היתר פרס חביב הקהל לסרט הקצר ב[[פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין|פסטיבל ברלין]] ([[2006]]), פרס תגלית השנה בעשיית הסרטים בפסטיבל הסרטים הקצרים ב[[פאלם ספרינגס]], צל"ש בפסטיבל [[קרלובי וארי]] ([[2006]]) והיה מועמד לפרס "נמר של מחר" בפסטיבל קולנוע ב[[לוקרנו]], [[שווייץ]]. כמו כן זכה בציון לשבח ב[[הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות|פסטיבל נשים ברחובות]].
+הסרט הוקרן ב[[פסטיבל הקולנוע ירושלים|תחרות וולג'ין בירושלים]] וכן ביותר מארבעים פסטיבלים בישראל ומחוצה לה. זכה ב-11 פרסים בינלאומיים, בין היתר פרס חביב הקהל לסרט הקצר ב[[פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין|פסטיבל ברלין]] ([[2006]]), פרס תגלית השנה בעשיית הסרטים בפסטיבל הסרטים הקצרים ב[[פאלם ספרינגס]], צל"ש בפסטיבל [[קרלובי וארי]] (2006) והיה מועמד לפרס "נמר של מחר" בפסטיבל קולנוע ב[[לוקרנו]], [[שווייץ]]. כמו כן זכה בציון לשבח ב[[הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות|פסטיבל נשים ברחובות]].
 === אפס ביחסי אנוש ===
 {{ערך מורחב|אפס ביחסי אנוש}}
-הסרט מספר על חיים של פקידות בבסיס "[[חטיבה 460|שיזפון]]", כשהתסריט התפתח מתוך "חיילת בודדה". לביא כתבה את התסריט בשנים [[2009]]-[[2007]], ניסתה לגייס כספים במשך כשלוש שנים, ולאחר מכן הסרט צולם תוך 24 ימים, כולל ההשלמות, באולפנים שדימו בסיס צבאי. הוא יצא לאקרנים בשנת [[2014]], בכיכובן של [[דאנה איבגי]] ו[[נלי תגר]]. הסרט התקבל בתשואות בהקרנת טרום-הבכורה שהתקיימה ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]], זכה בפרס הסרט הטוב ביותר ב[[פסטיבל הסרטים טרייבקה]] (ולביא עצמה זכתה בפרס הבימוי על שם [[נורה אפרון]]), התקבל באהדה ב[[פסטיבל קולנוע דרום]] ב[[שדרות]] ונמכר להפצה בינלאומית, וכל זאת עוד לפני יציאתו לאקרנים ב[[ישראל]]. עם תחילת ההקרנות המסחריות שלו, הביקורות השוו אותו ל"[[גבעת חלפון אינה עונה]]"{{הערה|1={{ynet|[[שמוליק דובדבני]]|"אפס ביחסי אנוש": לקבלת הסרט, הקשב!|4534981|29 ביוני 2014}}{{ש}}{{הארץ|נטע אלכסנדר|"אפס ביחסי אנוש": טליה לביא כבשה את הקולנוע הבינלאומי עם חיילות משועממות|1.2351445|19 ביוני 2014}}{{ש}}{{עין הדג|zero_motivation|ביקורת: אפס ביחסי אנוש, מאת דורון פישלר|29 ביוני 2014}}}}. נמכרו מעל ל-600,000 כרטיסים להקרנות הסרט{{הערה|1={{mako|הדס בשן|"היום אני צריכה לחשוב פעמיים לפני שאני צועקת על אנשים"|f506bd7efb3ca41006|culture-weekend|7 בינואר 2015}}}} ובכך הפך לסרט הנצפה ביותר בישראל לשנת [[2014]] כשצפו בו כפליים ממספר הצופים בסרט שהיה שני בהצלחתו הקופתית. הסרט גם עומד במקום הראשון במספר הצופים בו בהשוואה לכל הסרטים הישראליים ב-25 השנים שלפני יציאותו לאקרנים{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|שנה מטורפת לקולנוע הישראלי: כך הביסה דאנה איבגי את אנג'לינה ג'ולי|advertising/1.2477087|6 בנובמבר 2014}}}}. לאחר תחילת ההקרנות של בישראל, "אפס ביחסי אנוש" הוקרן גם ברחבי העולם ונמסר כי מתוכנן לו סרט המשך{{הערה|{{סינמסקופ|עדכון קופות: כמה כרטיסים מכרו כבר "גט", "מיתה טובה" ו"אפס ביחסי אנוש"?|19579|27 באוקטובר 2014}}{{ש}}{{סרטונים}}{{נענע10||נלי תגר עוברת לבלונד ומקבלת קמפיין ראשון|1095895|3 בדצמבר 2014||net}}; במקור, מתוך "[[ערב טוב עם גיא פינס]]"}}.
+הסרט מספר על חיים של פקידות בבסיס "[[חטיבה 460|שיזפון]]", כשהתסריט התפתח מתוך "חיילת בודדה". לביא כתבה את התסריט בשנים [[2009]]-[[2007]], ניסתה לגייס כספים במשך כשלוש שנים, ולאחר מכן הסרט צולם תוך 24 ימים, כולל ההשלמות, באולפנים שדימו בסיס צבאי. הוא יצא לאקרנים בשנת [[2014]], בכיכובן של [[דאנה איבגי]] ו[[נלי תגר]]. הסרט התקבל בתשואות בהקרנת טרום-הבכורה שהתקיימה ב[[אוניברסיטת בן-גוריון]], זכה בפרס הסרט הטוב ביותר ב[[פסטיבל הסרטים טרייבקה]] (ולביא עצמה זכתה בפרס הבימוי על שם [[נורה אפרון]]), התקבל באהדה ב[[פסטיבל קולנוע דרום]] ב[[שדרות]] ונמכר להפצה בינלאומית, וכל זאת עוד לפני יציאתו לאקרנים ב[[ישראל]]. עם תחילת ההקרנות המסחריות שלו, הביקורות השוו אותו ל"[[גבעת חלפון אינה עונה]]"{{הערה|1={{ynet|[[שמוליק דובדבני]]|"אפס ביחסי אנוש": לקבלת הסרט, הקשב!|4534981|29 ביוני 2014}}{{ש}}{{הארץ|נטע אלכסנדר|"אפס ביחסי אנוש": טליה לביא כבשה את הקולנוע הבינלאומי עם חיילות משועממות|1.2351445|19 ביוני 2014}}{{ש}}{{עין הדג|zero_motivation|ביקורת: אפס ביחסי אנוש, מאת דורון פישלר|29 ביוני 2014}}}}. נמכרו מעל ל-600,000 כרטיסים להקרנות הסרט{{הערה|1={{mako|הדס בשן|"היום אני צריכה לחשוב פעמיים לפני שאני צועקת על אנשים"|f506bd7efb3ca41006|culture-weekend|7 בינואר 2015}}}} ובכך הפך לסרט הנצפה ביותר בישראל לשנת 2014 כשצפו בו כפליים ממספר הצופים בסרט שהיה שני בהצלחתו הקופתית. הסרט גם עומד במקום הראשון במספר הצופים בו בהשוואה לכל הסרטים הישראליים ב-25 השנים שלפני יציאותו לאקרנים{{הערה|{{TheMarker|נתי טוקר|שנה מטורפת לקולנוע הישראלי: כך הביסה דאנה איבגי את אנג'לינה ג'ולי|advertising/1.2477087|6 בנובמבר 2014}}}}. לאחר תחילת ההקרנות של בישראל, "אפס ביחסי אנוש" הוקרן גם ברחבי העולם ונמסר כי מתוכנן לו סרט המשך{{הערה|{{סינמסקופ|עדכון קופות: כמה כרטיסים מכרו כבר "גט", "מיתה טובה" ו"אפס ביחסי אנוש"?|19579|27 באוקטובר 2014}}{{ש}}{{סרטונים}}{{נענע10||נלי תגר עוברת לבלונד ומקבלת קמפיין ראשון|1095895|3 בדצמבר 2014||net}}; במקור, מתוך "[[ערב טוב עם גיא פינס]]"}}.
 התסריט שכתבה זכה במענק פיתוח הסרטים הבינלאומי של מכון [[סאנדנס]] וחברת מהינדרה ה[[הודית]], עוד לפני תחילת הצילומים.
@@ שורה 57: / שורה 50: @@
 * בשנת [[2008]] כתבה וביימה פרק "איילת ופאף דודי" בעונה השנייה של הסדרה "[[מסכים]]" בחברת [[yes הטלוויזיה בלוויין|yes]].
 * בשנת [[2009]] יצרה סרט תיעודי "אשת איש כסית"{{הערה|1={{סרטונים}} [http://www.docchallenge.co.il/%D7%90%D7%A9%D7%AA-%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%9B%D7%A1%D7%99%D7%AA-lady-tel-aviv/ אשת איש כסית], באתר הדוקוצ'לנג'}}, אודות [[חצקל איש כסית|לאה איש כסית]], אושיה [[תל אביב]]ית מבעלי [[קפה כסית]] המיתולוגי. הסרט נעשה במסגרת תחרות הדוקוצ'לנג', מיוזמתו של [[פסטיבל דוקאביב]].
-* בשנת [[2009]] יצרה, בשיתוף עם [[מיכל ויניק]], [[רצועת קומיקס|סטריפ קומיקס]] בשם "החיוך שאינו נמחק" עבור [[וואלה!]]{{הערה|1=החיוך שאינו נמחק (פרקים [http://e.walla.co.il/?w=//1539824 א'], [http://e.walla.co.il/?w=//1543506 ב'], [http://e.walla.co.il/?w=//1547484 ג'], [http://e.walla.co.il/?w=//1568830 ד'], [http://e.walla.co.il/?w=//1574285 ה']), לקריאה באתר [[וואלה!]]}}.
+* בשנת [[2009]] יצרה, בשיתוף עם [[מיכל ויניק]], [[רצועת קומיקס|סטריפ קומיקס]] בשם "החיוך שאינו נמחק" עבור [[וואלה!]]{{הערה|1=החיוך שאינו נמחק (פרקים [http://e.walla.co.il/?w=//1539824 א'], [http://e.walla.co.il/?w=//1543506 ב'], [http://e.walla.co.il/?w=//1547484 ג'], [http://e.walla.co.il/?w=//1568830 ד'], [http://e.walla.co.il/?w=//1574285 ה']), לקריאה באתר וואלה!}}.
 * בשנת [[2009]] כתבה תסריט לסדרת הטלוויזיה "[[מגדלים באוויר]]" עבור [[ערוץ 10]].
 * בשנת [[2009]] כתבה תסריט עבור [[סדרת רשת|סדרת הרשת]] "[[כאן גרים בכיף אלוהים והשטן]]".
@@ שורה 79: / שורה 72: @@
 ==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 {{סדרה
 |הקודם=2013 - [[יובל אדלר]]
 |רשימה=זוכת [[פרס אופיר]] לבמאי הטוב ביותר לשנת [[2014]]{{ש}}טליה לביא ("[[אפס ביחסי אנוש]]")
-|הבא=2015 - [[ארז תדמור]]
+|הבא=2015 - [[ארז תדמור (במאי קולנוע)|ארז תדמור]]
 }}
 {{סדרה