גבעת חלפון אינה עונה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| גבעת חלפון אינה עונה | |
|---|---|
 עטיפת ה-DVD של הסרט |
|
| שם הסרט במקור: | גבעת חלפון אינה עונה |
| בימוי: | אסי דיין |
| הפקה: | נפתלי אלטר יצחק (איז'ו) שני |
| תסריט: | אסי דיין נפתלי אלטר |
| עריכה: | דוד טווי |
| שחקנים ראשיים: | ישראל פוליאקוב שייקה לוי גברי בנאי |
| מוזיקה: | נפתלי אלטר |
| צילום: | יעקב קלח |
| תאריך יציאה לאקרנים: | 1976 |
| משך הקרנה: | 92 דקות |
| שפת הסרט: | עברית |
| דף הסרט ב-IMDb | |
גבעת חלפון אינה עונה (בקיצור: גבעת חלפון) הוא סרט קומי ישראלי משנת 1976, בבימויו של אסי דיין ובכיכובם של חברי שלישיית "הגשש החיוור", שהפך לסרט פולחן. הסרט מציג את ההוויה האבסורדית של שירות המילואים בצה"ל בראי התקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים, תקופה בה צה"ל עבר תמורה בעיני החברה מצבא נועז ומנצח לצבא מבולגן ואף נלעג. אפילו שמו של הסרט הוא פרפראזה על שמו של הסרט הפטריוטי "גבעה 24 אינה עונה" שהופק כעשרים שנה קודם לכן. את שיר הנושא "תן לשים ת'ראש על דיונה" הלחין נפתלי אלטר, שגם הופיע בסרט בתפקיד משני.
תוכן עניינים |
[עריכה] עלילה
עלילת הסרט מתרחשת במוצב עלום שם בסיני. המ"פ שמגר פוקד על סמ"ר רפאל מוקד "ג'ינג'י" (גברי) לגייס את המשתמט ממוצא רומני סרג'יו קונסטנצה (פולי) לאחר שזה השתמט ממילואים במשך 15 שנה. ג'ינג'י יוצא לתל אביב להביא את העריק בכוח למילואים, ובדרך עוצר לבקש את ידה של חברתו יעלי, בתו הצעירה והנאה של איש העסקים מר ויקטור חסון (שייקה), אך מר חסון מסרב להשיאה לפני שאחותה הבכירה והביישנית שפרה תינשא.
בינתיים סרג'יו הקלפן מרוויח כסף בפוקר, והוא מתקשר למר חסון להודיע לו שהוא יכול להשיב לו את הכסף שהוא חייב לו על עסקת נדל"ן שכשלה. עוד הוא מסיים השיחה והמפסידים במשחק מבינים כי הונה אותם ומאיימים עליו. סרג'יו ניצל הודות להופעתו המפתיעה של ג'ינג'י ומיד מחליט שעדיף לו לצאת למילואים. ויקטור, המגיע דקות ספורות לאחר מכן למקום ומגלה את אשר אירע מחליט לרדוף אחרי סרג'יו לסיני כדי לגבות ממנו את כספו.
כאשר ג'ינג'י וסרג'יו מגיעים לסיני הם מגלים שיעלי התגנבה כנוסעת סמויה איתם ומסרבת לעזוב את ג'ינג'י. כדי שתוכל להישאר הם מחליטים שהיא תתחזה לזמרת שנשלחה מטעם צה"ל. הם מעלים הופעה פרובוקטיבית לחיילים, אך במהלכה מגיע מר חסון כשהוא נוהג בשופל ויעלי נאלצת לברוח ולהסתתר.
מפקד המוצב שמגר אוסר את ויקטור חסון. יעלי מבטיחה ש"תטפל" בשמגר ומפתה אותו לרקוד ריקוד אבוסרדי, כביכול אפריקני, תוך כדי הפשטתו. היא אף מצליחה לגרום לו לזמרר דברי הבל במקצב השיר, כגון "צ'יקום צ'יקום" ו"בולה בולה איפה את". המח"ט, אשר מגיע לביקור במוצב, נכנס לאוהל המפקד בעודו רוקד ובטוח שנטרפה עליו דעתו. שמגר מאושפז בכפייה והמח"ט ממנה בלית ברירה את ג'ינג'י למפקד המוצב באופן זמני.
ויקטור מתמנה לטבח ומפגין את יכולתיו הקולנריות, המרשימות את הטבח הקבוע הבריון. במהרה הקנטינה הופכת ל"מסעדת הויקטור", בה הוא מגיש מעדנים מעשה ידיו לחיילי המוצב, פרט לסרג'יו. סרג'יו, ברצונו לנקום בוויקטור ולסלק את חובו, מספיג את האדמה שבסביבת הבסיס בסולר, ומשכנע את ויקטור שהשטח באזור הוא בבעלותו. ויקטור, אחרי שהריח את האדמה, השתכנע שהשטח הוא באר נפט פוטנציאלית, וקונה מסרג'יו את האדמה תמורת שמיטת החוב.
סרג'יו מייעץ לגי'נג'י ויעלי להזמין את שפרה למוצב גם כן, על מנת שסרג'יו ימצא לה חתן וכך תוסר המכשלה לנישואיהם. שפרה אכן מגיעה למקום, אך במפתיע מתאהבת דווקא בסרג'יו. בינתיים ויקטור, אשר הולך לדוג דגים לארוחת הערב, עובר בטעות את הגבול המצרי ונופל בשבי. הוא אומנם מתיידד עם המפקד המצרי, אך לעזרתו באים ג'ינג'י וסרג'יו מחופשים לקציני או"ם. הם כמעט נתפסים, אך בעזרת מכר או"מניק מעסקיו הקודמים והמפוקפקים של סרג'יו הם משחררים את ויקטור ובורחים חזרה למוצב.
במוצב נפגש ויקטור לתדהמתו עם שתי בנותיו ורודף בזעם אחרי סרג'יו כשהוא מגלה ש"עבד" עליו בנושא באר הנפט שמכר לו. מתפתחת מהומה כללית במוצב, אך כאשר שמגר מופיע לפתע ונופל לבור הנפט המדומה אשר ויקטור החל לחפור באדמתו החדשה, פורץ ממנו נפט אמיתי. שלושת הגיבורים שוכחים מיד מכל צרותיהם והדרך נפתחת לחברת הנפט "ויקטור ובנותיו בע"מ - בשיתוף סרגי'ו גז וג'ינג'י פז".
[עריכה] נושאי הסאטירה בסרט
הסרט הופק ב-1976, לאחר שבירת האידאליה בעקבות מלחמת יום הכיפורים, לפיה ראו בצה"ל כצבא בלתי מנוצח, אך בטרם הסכם השלום בין ישראל למצרים, במסגרתו הוחזר גם מקום ההתרחשות של הסרט, חצי האי סיני, לידי מצרים.
בהתאם לרוח התקופה בדיחות רבות אם כן נשענות על צה"ל, כסאטירה על עודף הבירוקרטיה שבו וחוסר הארגון. כך, למשל, בין הבדיחות החוזרות התייחסות חוזרת לנושא ראשי התיבות הנהוגים כשיטת קצרנות בצה"ל. דוגמה בולטת לכך היא דו הקרב המילולי בין ויקטור לבין טבח הבסיס יוסיפון, עת כל אחד ממציא לעצמו תואר מרשים ומגוחך יותר בראשי תיבות. מגדיל לעשות ויקטור, אשר מכנה את עצמו בראשי התיבות הפיקטיביים "קמר"ש הלור"ל" - "קצין מטבח ראשי שנותן הוראות ליוסיפון ובא רק לטעום".
אנשי הצבא עצמם מוצגים לעתים כחדלי אישים – המ"פ עוסק בצפייה בפורנוגרפיה במקום פיקוד על הבסיס; מש"קית הת"ש מתעלמת מתלונות החייל על כך שנשאר בבסיס ללא חופשה זמן רב ומעדיפה לשכב עמו; הטבח מעדיף לשחק שש-בש במקום לבשל וכן הלאה והלאה. במקרה אחר, כאשר נדרשים סרג'יו וויקטור לענות מה יעשו במידה והמצרים יתקדמו לעבר המוצב, מבטל הראשון את השאלה באומרו שאיננו מבין "איזה אינטרס יש להם לבוא לפה בחום הזה", בעוד השני אומר בביטחון שיטפל בהם כפי שעשה במלחמות הקודמות. כאשר נשאל ויקטור מה עשה באותן מלחמות הוא עונה שעבר זמן רב ואיננו זוכר ("30 שנה, לך תזכור").
הסרט נראה כקורא בשיר הנושא שלו לבוא למילואים, כביכול בניגוד לרוח זו, אך בניגוד לנושא שמו הפטריוטי – גבעה 24 אינה עונה – כאן האזרח נקרא לבוא למילואים כדי להימלט מאורחות החיים הרגילים, בהם נושים "מהבנק, או מהמסים", כדברי השיר.
גם המלחמה והאיבה בין ישראל למצרים באותה תקופה מושמות ללעג במסגרת הסרט. כאשר נשבה ויקטור בידי סיור מצרי, הוא כלל לא מבחין ברגע הראשון כי מדובר בחיילים מצריים ומבלבל אותם בחיילי צה"ל. חוסר ההבחנה בין חיילי שני הצבאות מודגש בשאלתו של ויקטור לחיילים האם הם חיילי "גולני", ובתשובתם כי הם חיילי "גמאסי" (מפקד בכיר בצבא מצרים). עם הגיעו למקום שביו, מפתח ויקטור במהרה שיג ושיח עם הקצין הזר ושניהם מלינים על הקפה ועל השלטון המקומי. בדרכו החוצה, עת מחלצים אותו ג'ינג'י וסרג'יו, הוא אף מבקש מהקצין המצרי, אז עדיין מדינת אויב, לשמור עימו על קשר.
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") לא יופיעו בהמשך. |
[עריכה] השפעת הסרט
"גבעת חלפון" הפך לסרט פולחן ישראלי, וסביבו (וסביב ה"גששים" בכלל) התפתחה תרבות שלמה במגזרים רחבים של האוכלוסייה. עד היום, יותר מ-30 שנה לאחר הפקתו, ישנם אנשים הזוכרים בעל פה סצינות שלמות מהסרט, חלקם נולדו אחרי שהסרט יצא לאקרנים. ה"משוגעים לדבר" זוכרים אף את הפרטים הקטנים (והלא משמעותיים במיוחד) מהסרט. משפטים רבים מהסרט הפכו לנכסי צאן ברזל של החברה, ושיר הנושא נבחר בשנת 2008 במקום ה-6 במצעד "שיר ה-60" של גלי צה"ל. באותה שנה הגדיר מבקר הקולנוע של "הארץ", אורי קליין, את הסרט: "הקומדיה הסוריאליסטית הגדולה ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי" [1].
[עריכה] סרט המשך
תחילת הצילומים של סרט המשך ל"גבעת חלפון אינה עונה" תוכננה לינואר 2008. [2] בטור אישי שפורסם ב"ידיעות אחרונות" בעקבות פטירתו של ישראל פוליאקוב בסוף אוקטובר 2007, הודיע הבמאי אסי דיין על "דחייתו של הסרט לאחרית הימים", כשהוא מתייחס אל הסרט בשם "גבעת חלפון השנייה".
[עריכה] שחקנים
| שחקן | תפקיד |
|---|---|
| ישראל פוליאקוב | סרג'יו קונסטנצה |
| שייקה לוי | ויקטור חסון |
| גברי בנאי | סמ"ר רפאל מוקד, "ג'ינג'י" |
| אריה מוסקונה | צ'ורקה |
| טוביה צפיר | המ"פ שמגר |
| לנדס קראונר | אריק מהאו"ם |
| מיקי קם | שפרה חסון |
| ניצה שאול | יעל (יעלי) חסון |
| חנה לסלאו | חרמונה, פקידתו של המח"ט |
| אושיק לוי | ג'חנון |
| מנחם זילברמן | וסרמן |
| ראובן אדיב | המח"ט בונדי |
| ראובן דיין | המפקד המצרי |
| רפי גינאי | חיליק |
| משה איש כסית | הטבח יוסיפון |
| נפתלי אלטר | הש.ג. |
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אורי קליין,תיכנסי כבר לאוטו וניסע,מוסף ראש השנה של "הארץ", 29 בספטמבר 2008.
- ^ אנחנו בסך הכל פועלים, באתר ynet
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- "גבעת חלפון אינה עונה", במסד הנתונים העברי לקולנוע אידיבי
- "גבעת חלפון אינה עונה" בפרויקט "אישים", לתיעוד היצירה הישראלית
- "גבעת חלפון אינה עונה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- על ראש הגבעה, ynet , 24.03.09
| הגשש החיוור | ||
|---|---|---|
| שייקה לוי • ישראל פוליאקוב • גברי בנאי | ||
| סרטי קולנוע | ארבינקא • מוישה וינטלטור • פורטונה • השכונה שלנו • המטרה טיראן • כל ממזר מלך • התרוממות • גבעת חלפון אינה עונה • חמש מאות אלף שחור • שלאגר • הקרב על הוועד | |
| אמרגן, במאים וכותבים | אברהם דשא פשנל • נסים אלוני • יוסי בנאי • מוטי קירשנבאום • שייקה אופיר • אסי דיין | |
| ערכים קשורים | ישראבלוף | |
| סרטי אסי דיין | ||
|---|---|---|
|
