אברהם דב אוירבך (טבריה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישורים
←‏תולדותיו: החלפת ref ב{{הערה|, תיקון קישורים לכתבה
שורה 10: שורה 10:


==תולדותיו==
==תולדותיו==
נולד בשכונת [[שערי חסד]] ב[[ירושלים]], לרב [[שלמה זלמן אוירבך]] ולחיה רבקה לבית רוחמקין.<ref>א. חפץ, מרומם מעל כל חשבונות – שיחה עמו על אביו, מוסף שבת של העיתון [[יתד נאמן]], עמ' 6–13.</ref> למד ב[[ישיבת עץ חיים]] והחל משנת תשי"ב ב[[ישיבת סלבודקה (בני ברק)|ישיבת סלבודקה]] ב[[בני ברק]]. בא' באלול תשט"ז (1956) נישא ליפה מרים, בתו של הרב [[אשר זאב ורנר]], [[אב בית דין|אב"ד]] טבריה ו[[חסידות סלונים|חסיד סלונים]].<ref>{{שערים|הרבנים [[רפאל קוק]] ו[[מאיר ועקנין]]|ברכה לרגל נישואי משפחות אוירבך-ורנר|19560808}}</ref><ref>{{שערים||מסיבת חג בסוכת רבינו שליט"א בטבריה|19561001|43}}</ref> לאחר נישואיו התגורר בירושלים ולמד בכולל של הרב רפאל רייכמן.<ref>{{הצופה|הרבנים זלמן רייכמן ורפאל רייכמן|ברכה לרגל מינוי הרב אוירבך|19580523}}; ריאיון עם הרב דב אייכנשטיין, מוסף שבת של העיתון [[יתד נאמן]], חוקת תשע"ו, עמ' 18</ref>
נולד בשכונת [[שערי חסד]] ב[[ירושלים]], לרב [[שלמה זלמן אוירבך]] ולחיה רבקה לבית רוחמקין.{{הערה|א. חפץ, מרומם מעל כל חשבונות – שיחה עמו על אביו, מוסף שבת של העיתון [[יתד נאמן]], עמ' 6–13.}} למד ב[[ישיבת עץ חיים]] והחל משנת תשי"ב ב[[ישיבת סלבודקה (בני ברק)|ישיבת סלבודקה]] ב[[בני ברק]]. בא' באלול תשט"ז (1956) נישא ליפה מרים, בתו של הרב [[אשר זאב ורנר]], [[אב בית דין|אב"ד]] טבריה ו[[חסידות סלונים|חסיד סלונים]].{{הערה|{{שערים|הרבנים [[רפאל קוק]] ו[[מאיר ועקנין]]|ברכה לרגל נישואי משפחות אוירבך-ורנר|19560808|34.3}}}}{{הערה|{{שערים||מסיבת חג בסוכת רבינו שליט"א בטבריה|19561001|43}}}} לאחר נישואיו התגורר בירושלים ולמד בכולל של הרב רפאל רייכמן.{{הערה|{{הצופה|הרבנים זלמן רייכמן ורפאל רייכמן|ברכה לרגל מינוי הרב אוירבך|19580523|21.1}}; ריאיון עם הרב דב אייכנשטיין, מוסף שבת של העיתון [[יתד נאמן]], חוקת תשע"ו, עמ' 18}}


בשנת תשי"ח (1958) לאחר פטירת חותנו, נבחר הרב אוירבך לכהן תחתיו.<ref>{{שערים||אבל הגרא"ז ורנר זצ"ל|19580107|1}}; {{שערים|בית המדרש עטרת שלמה|ברכה לרגל מינויו, שערים|19580523}}</ref> המינוי נעשה על דעת [[משרד הדתות]] ואושר בידי [[הרבנות הראשית]].<ref>'''[[קול תורה (קובץ תורני)|קול תורה]]''' [יב, ח], אייר תשי"ח, עמ' 2; {{שערים|מכתב הרבנות הראשית לטבריה|חברת אג"ד הורסת את השבת בטבריה|19590708|44}}.</ref> בשנת תשכ"ה (1965) סיים בהצטיינות את מבחני ה[[דיין (הלכה)|דיינות]] של הרבנות הראשית.<ref>ראו: [https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170684e17c68/File/0b07170685462251 הרב הראשי לישראל - שלמה גורן - תיק בענין ישיבת המועצה מי'ג בכסלו תשל'ה וכל ההשלכות], באתר [[ארכיון המדינה]], לדוגמה עמ' 81.</ref> לרב אוירבך, אשר כונה לעיתים "רבה של טבריה"{{הערה|1=[http://www.haredim.co.il/ViewArticle.aspx?catID=1&itmID=5209 תמונות: רבה של טבריה עם האדמו"ר מבעלזא], אתר חרדים}} אולם לא שימש כרבה הרשמי של העיר,<ref>{{מעריב||מאבק על מינוי רב ראשי בטבריה|19710813|59}}; {{מעריב||הבחירות בטבריה לרב אשכנזי ראשי – בסוף החודש|19710816|57}}; {{מעריב|מאיר הראובני|הרב קוק - מועמד יחיד לרב ראשי בטבריה|19710823|25}}</ref> הייתה השפעה רבה על חיי הדת בעיר,{{הערה|1=[http://www.haredim.co.il/ViewArticle.aspx?catID=2&itmID=2606 הרב קילל והזהיר - בית ספר המריבה נותר מיותם]}} ורבנים מאזור הצפון נהגו לפנות אליו בשאלות הלכתיות סבוכות.
בשנת תשי"ח (1958) לאחר פטירת חותנו, נבחר הרב אוירבך לכהן תחתיו.{{הערה|{{שערים||אבל הגרא"ז ורנר זצ"ל|19580107|1}}; {{שערים|בית המדרש עטרת שלמה|ברכה לרגל מינויו, שערים|19580523|9.2}}}} המינוי נעשה על דעת [[משרד הדתות]] ואושר בידי [[הרבנות הראשית]].{{הערה|'''[[קול תורה (קובץ תורני)|קול תורה]]''' [יב, ח], אייר תשי"ח, עמ' 2; {{שערים|מכתב הרבנות הראשית לטבריה|חברת אג"ד הורסת את השבת בטבריה|19590708|44}}.}} בשנת תשכ"ה (1965) סיים בהצטיינות את מבחני ה[[דיין (הלכה)|דיינות]] של הרבנות הראשית.{{הערה|ראו: [https://www.archives.gov.il/archives/Archive/0b07170684e17c68/File/0b07170685462251 הרב הראשי לישראל - שלמה גורן - תיק בענין ישיבת המועצה מי'ג בכסלו תשל'ה וכל ההשלכות], באתר [[ארכיון המדינה]], לדוגמה עמ' 81.}} לרב אוירבך, אשר כונה לעיתים "רבה של טבריה"{{הערה|1=[http://www.haredim.co.il/ViewArticle.aspx?catID=1&itmID=5209 תמונות: רבה של טבריה עם האדמו"ר מבעלזא], אתר חרדים}} אולם לא שימש כרבה הרשמי של העיר,{{הערה|{{מעריב||מאבק על מינוי רב ראשי בטבריה|19710813|59}}; {{מעריב||הבחירות בטבריה לרב אשכנזי ראשי – בסוף החודש|19710816|57}}; {{מעריב|מאיר הראובני|הרב קוק - מועמד יחיד לרב ראשי בטבריה|19710823|25}}}} הייתה השפעה רבה על חיי הדת בעיר,{{הערה|1=[http://www.haredim.co.il/ViewArticle.aspx?catID=2&itmID=2606 הרב קילל והזהיר - בית ספר המריבה נותר מיותם]}} ורבנים מאזור הצפון נהגו לפנות אליו בשאלות הלכתיות סבוכות.


בתי מלון בטבריה שתחת [[השגחת כשרות|השגחת]] הרב אוירבך, מקובלים על חלקים מהציבור החרדי על אף שאין להם [[כשרות#גופי כשרות פרטיים|תעודת כשרות]] של [[בד"ץ]] אלא כשרות מקומית בלבד. גם מערך [[כשרות]] בתחום ה[[שחיטה (הלכה)|שחיטה]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/53810 גיד הנשה בעופות? מסתבר שכן], אתר חב"ד און ליין}} מקובל על חוגים מסוימים בציבור החרדי. בשנת ה[[שמיטה]] תשנ"ד שימש כאב בית הדין של [[אוצר הארץ]] של חברת [[תנובה]], ועמו הרב [[יעקב אריאל]] והרב בנימין אדלר.<ref>הרב [[זאב ויטמן]], '''לקראת שמיטה ממלכתית במדינת ישראל''', אלון שבות תש"ס, עמ' 215.</ref>
בתי מלון בטבריה שתחת [[השגחת כשרות|השגחת]] הרב אוירבך, מקובלים על חלקים מהציבור החרדי על אף שאין להם [[כשרות#גופי כשרות פרטיים|תעודת כשרות]] של [[בד"ץ]] אלא כשרות מקומית בלבד. גם מערך [[כשרות]] בתחום ה[[שחיטה (הלכה)|שחיטה]]{{הערה|1=[https://col.org.il/news/53810 גיד הנשה בעופות? מסתבר שכן], אתר חב"ד און ליין}} מקובל על חוגים מסוימים בציבור החרדי. בשנת ה[[שמיטה]] תשנ"ד שימש כאב בית הדין של [[אוצר הארץ]] של חברת [[תנובה]], ועמו הרב [[יעקב אריאל]] והרב בנימין אדלר.{{הערה|הרב [[זאב ויטמן]], '''לקראת שמיטה ממלכתית במדינת ישראל''', אלון שבות תש"ס, עמ' 215.}}


הרב אוירבך נפטר ביום [[א' באלול]] [[ה'תשפ"א]] ([[9 באוגוסט]] [[2021]]) לאחר שסבל מ[[דלקת ריאות]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/j_world/1582620/|הכותב=יעקב אבוביץ|כותרת=ברוך דיין האמת: הגאון רבי אברהם דב אויערבך זצ"ל, רב העיר טבריה|אתר=JDN|תאריך=9/8/2021}}</ref>
הרב אוירבך נפטר ביום [[א' באלול]] [[ה'תשפ"א]] ([[9 באוגוסט]] [[2021]]) לאחר שסבל מ[[דלקת ריאות]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/j_world/1582620/|הכותב=יעקב אבוביץ|כותרת=ברוך דיין האמת: הגאון רבי אברהם דב אויערבך זצ"ל, רב העיר טבריה|אתר=JDN|תאריך=9/8/2021}}}}


לאחר פטירתו הקימו תלמידיו ומקורביו כולל לזכרו בשם "זכרון אברהם דב".{{מקור}}
לאחר פטירתו הקימו תלמידיו ומקורביו כולל לזכרו בשם "זכרון אברהם דב".{{מקור}}


=== משפחתו ===
=== משפחתו ===
אשתו, הרבנית מרים, ניהלה בית ספר מקצועי לבנות תחת [[בית יעקב]].<ref>'בתנועת בית יעקב', '''[[בית יעקב (כתב עת)|בית יעקב]]''' [ו,ה] 69, שבט תשכ"ה, עמ' 31.</ref> בנו הרב אהרן יוסף הוא ראש [[כולל אברכים|כולל]] "אור המאיר" ב[[בני ברק]] ומחבר ספרים תורניים, שבגינם זכה ב[[פרס לספרות תורנית בני ברק]]. בנו הרב אריה ליב הוא [[ר"מ]] וראש [[קיבוץ (ישיבה)|קיבוץ]] ב[[ישיבת מיר מודיעין עילית]] ורב בית כנסת בשכונת [[הר נוף]].
אשתו, הרבנית מרים, ניהלה בית ספר מקצועי לבנות תחת [[בית יעקב]].{{הערה|'בתנועת בית יעקב', '''[[בית יעקב (כתב עת)|בית יעקב]]''' [ו,ה] 69, שבט תשכ"ה, עמ' 31.}} בנו הרב אהרן יוסף הוא ראש [[כולל אברכים|כולל]] "אור המאיר" ב[[בני ברק]] ומחבר ספרים תורניים, שבגינם זכה ב[[פרס לספרות תורנית בני ברק]]. בנו הרב אריה ליב הוא [[ר"מ]] וראש [[קיבוץ (ישיבה)|קיבוץ]] ב[[ישיבת מיר מודיעין עילית]] ורב בית כנסת בשכונת [[הר נוף]].


==כתביו==
==כתביו==

גרסה מ־17:51, 24 באוגוסט 2021

אברהם דב אוירבך
דב אוירבך, 2016
דב אוירבך, 2016
לידה 1935
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 באוגוסט 2021 (בגיל 86 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות טבריה
תקופת הפעילות 1959 – 9 באוגוסט 2021 (כ־62 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים אב"ד טבריה
אב שלמה זלמן אוירבך עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אברהם דב אוירבך (כ"ו בטבת ה'תרצ"ה, 1 בינואר 1935א' באלול תשפ"א, 9 באוגוסט 2021) היה אב"ד בעיר טבריה.

תולדותיו

נולד בשכונת שערי חסד בירושלים, לרב שלמה זלמן אוירבך ולחיה רבקה לבית רוחמקין.[1] למד בישיבת עץ חיים והחל משנת תשי"ב בישיבת סלבודקה בבני ברק. בא' באלול תשט"ז (1956) נישא ליפה מרים, בתו של הרב אשר זאב ורנר, אב"ד טבריה וחסיד סלונים.[2][3] לאחר נישואיו התגורר בירושלים ולמד בכולל של הרב רפאל רייכמן.[4]

בשנת תשי"ח (1958) לאחר פטירת חותנו, נבחר הרב אוירבך לכהן תחתיו.[5] המינוי נעשה על דעת משרד הדתות ואושר בידי הרבנות הראשית.[6] בשנת תשכ"ה (1965) סיים בהצטיינות את מבחני הדיינות של הרבנות הראשית.[7] לרב אוירבך, אשר כונה לעיתים "רבה של טבריה"[8] אולם לא שימש כרבה הרשמי של העיר,[9] הייתה השפעה רבה על חיי הדת בעיר,[10] ורבנים מאזור הצפון נהגו לפנות אליו בשאלות הלכתיות סבוכות.

בתי מלון בטבריה שתחת השגחת הרב אוירבך, מקובלים על חלקים מהציבור החרדי על אף שאין להם תעודת כשרות של בד"ץ אלא כשרות מקומית בלבד. גם מערך כשרות בתחום השחיטה[11] מקובל על חוגים מסוימים בציבור החרדי. בשנת השמיטה תשנ"ד שימש כאב בית הדין של אוצר הארץ של חברת תנובה, ועמו הרב יעקב אריאל והרב בנימין אדלר.[12]

הרב אוירבך נפטר ביום א' באלול ה'תשפ"א (9 באוגוסט 2021) לאחר שסבל מדלקת ריאות.[13]

לאחר פטירתו הקימו תלמידיו ומקורביו כולל לזכרו בשם "זכרון אברהם דב".[דרוש מקור]

משפחתו

אשתו, הרבנית מרים, ניהלה בית ספר מקצועי לבנות תחת בית יעקב.[14] בנו הרב אהרן יוסף הוא ראש כולל "אור המאיר" בבני ברק ומחבר ספרים תורניים, שבגינם זכה בפרס לספרות תורנית בני ברק. בנו הרב אריה ליב הוא ר"מ וראש קיבוץ בישיבת מיר מודיעין עילית ורב בית כנסת בשכונת הר נוף.

כתביו

הערות שוליים

  1. ^ א. חפץ, מרומם מעל כל חשבונות – שיחה עמו על אביו, מוסף שבת של העיתון יתד נאמן, עמ' 6–13.
  2. ^ הרבנים רפאל קוק ומאיר ועקנין, ברכה לרגל נישואי משפחות אוירבך-ורנר, שערים, 8 באוגוסט 1956
  3. ^ מסיבת חג בסוכת רבינו שליט"א בטבריה, שערים, 1 באוקטובר 1956
  4. ^ הרבנים זלמן רייכמן ורפאל רייכמן, ברכה לרגל מינוי הרב אוירבך, הצופה, 23 במאי 1958; ריאיון עם הרב דב אייכנשטיין, מוסף שבת של העיתון יתד נאמן, חוקת תשע"ו, עמ' 18
  5. ^ אבל הגרא"ז ורנר זצ"ל, שערים, 7 בינואר 1958; בית המדרש עטרת שלמה, ברכה לרגל מינויו, שערים, שערים, 23 במאי 1958
  6. ^ קול תורה [יב, ח], אייר תשי"ח, עמ' 2; מכתב הרבנות הראשית לטבריה, חברת אג"ד הורסת את השבת בטבריה, שערים, 8 ביולי 1959.
  7. ^ ראו: הרב הראשי לישראל - שלמה גורן - תיק בענין ישיבת המועצה מי'ג בכסלו תשל'ה וכל ההשלכות, באתר ארכיון המדינה, לדוגמה עמ' 81.
  8. ^ תמונות: רבה של טבריה עם האדמו"ר מבעלזא, אתר חרדים
  9. ^ מאבק על מינוי רב ראשי בטבריה, מעריב, 13 באוגוסט 1971; הבחירות בטבריה לרב אשכנזי ראשי – בסוף החודש, מעריב, 16 באוגוסט 1971; מאיר הראובני, הרב קוק - מועמד יחיד לרב ראשי בטבריה, מעריב, 23 באוגוסט 1971
  10. ^ הרב קילל והזהיר - בית ספר המריבה נותר מיותם
  11. ^ גיד הנשה בעופות? מסתבר שכן, אתר חב"ד און ליין
  12. ^ הרב זאב ויטמן, לקראת שמיטה ממלכתית במדינת ישראל, אלון שבות תש"ס, עמ' 215.
  13. ^ יעקב אבוביץ, ברוך דיין האמת: הגאון רבי אברהם דב אויערבך זצ"ל, רב העיר טבריה, באתר JDN, ‏9/8/2021
  14. ^ 'בתנועת בית יעקב', בית יעקב [ו,ה] 69, שבט תשכ"ה, עמ' 31.