מיכאל צ'רנוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכאל צ'רנוי

מיכאל צ'רנוי (נולד ב-16 בינואר 1953) איש עסקים יהודי -ישראלי, אוליגרך רוסי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'רנוי נולד בעיר אומן שבאוקראינה. אמו הייתה מנהלת חשבונות ואביו פועל במפעל טקסטיל. שני אחיו הפכו לימים לשותפיו העסקיים. בגיל 14 החל לעבוד כסבל ואחר כך כחשמלאי.

לאחר מכן החליטו צ'רנוי ושותפו לעבור לתחום מבטיח אחר: ייצוא פחם מהמכרות בסיביר ובדונבס ואספקתו למפעלים אחרים ברוסיה ובאוסטריה. ב-1993 נכנס מיכאל לשותפות עם אחיו לב בענף האלומיניום. לאורך השנים הפך צ'רנוי לאחד מהתעשינים הגדולים בתחום. ב-1993 החל תהליך של הפרטה ברוסיה, והוא הצליח לרכוש חלק מהמפעלים הגדולים בתחומים בהם עסק. ב-1996 נפתחו נגדו חקירות והוא עלה לישראל, התיישב בהרצליה והקים את קרן צ'רנוי לעזרה לקרבנות טרור ותמיכה בפרויקטים קהילתיים. עם זאת לא זנח לגמרי את עסקיו ברוסיה, והוא המשיך להיות מבעלי ההון השולטים בתעשיית האלומיניום והפחם במדינה זו.

בשנת 1997 צ'רנוי רוכש חברת סלולר הבולגרית מוביטל, חברת ה-GSM הראשונה בבולגריה שהייתה על סף פשיטת רגל. בסוף שנת 2001 מכר צ'רנוי את החברה לאיש העסקים היהודי אוסטרי מרטין שלאף כשהחברה עם כמיליון מנויים. כמו כן היה הבעלים והנשיא של קבוצת הכדורגל הבולגרית הפופולרית "לבסקי סופיה" עמה זכה במספר אליפויות.

צ'רנוי הוא בן זוגה של ניקול ראידמן ואבי בתה.‏[1]

פרשת בזק[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי כתב אישום שהוגש נגד איש העסקים גד זאבי נטען, כי זאבי רכש מניות חברת בזק עבור צ'רנוי.‏‏[2] על פי כתב האישום תכננו זאבי וצ'רנוי לרכוש כ-20% ממניות בזק מחברה בריטית בשם "כייבל אנד ויירלס", כאשר כלפי חוץ הקונה יהיה זאבי, שישמש למעשה כאיש קש עבור צ'רנוי. הסיבה לשימוש בזאבי כאיש קש הייתה, על פי הנאמר בכתב האישום, הערכתם של זאבי וצ'רנוי כי האחרון לא יקבל את היתר שר התקשורת לרכישה, כנדרש בחוק הבזק לגבי גרעיני שליטה, וכן כי בנקים שמימנו את העסקה יימנעו מעשות כן אם יידעו את זהותו האמיתית של הרוכש.

לפני הבחירות לכנסת ה-18 הואשם צ'רנוי בנתינת שוחד לאביגדור ליברמן ולקמפיין הבחירות של מפלגתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]