מיכל בירן (חברת הכנסת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכל בירן
מיכל בירן
תאריך לידה 28 ביוני 1978
כנסות 19
סיעה העבודה
עיסוק קודם אשת חינוך

מיכל בירן (נולדה ב-28 ביוני 1978) היא חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה ויושבת ראש המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירן דוקטורנטית בנושא מדיניות פנסיונית באוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר שני בהצטיינות במדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב. את התזה שלה כתבה על מדיניות פנסיונית בעידן נאו-ליברלי.

בירן פעלה כ-17 שנים בתנועת הנוער העובד והלומד, כמדריכה וכרכזת פעילות התנועה בנגב.

בין השנים 2007- 2010 הייתה העוזרת הפרלמנטרית של ח"כ שלי יחימוביץ'. בתקופה זו הובילה בהצלחה את מאבק העוזרים הפרלמנטריים נגד תופעת פיצול משרות העוזרים והפגיעה בזכויותיהם. בפריימריז לראשות העבודה בשנת 2011, הייתה בירן ראש מטה המתנדבים של שלי יחימוביץ'.

ביוני 2010 זכתה בהתמודדות לראשות המשמרת הצעירה של מפלגת הצעירה אל מול התנגדות ממסד המפלגה ואל מול התנגדותו של יושב ראש המפלגה דאז אהוד ברק.

במהלך שנותיה כיושבת ראש המשמרת הצעירה הקימה תאי סטודנטים בכל רחבי הארץ (מתל חי ועד באר שבע), הובילה מאבקים נגד הפרטת רכבת ישראל, נגד ייצוא הגז הטבעי, העסקת מורי קבלן וסגירת ערוץ 10, נגד סגירת מפעל פרי גליל ופיטורי עשרות עובדים בהובלת תא אופק תל-חי ועוד.

בפריימריז לראשות מפלגת העבודה, בשנת 2011, עמדה בירן בראש מטה המתנדבים של שלי יחימוביץ' אשר נבחרה לעמוד בראש המפלגה.

לאור המאבקים הרבים נגד יושב ראש מפלגת העבודה דאז אהוד ברק, זכתה בירן לכינוי "האיום הבירני" בקרב מתנגדיה. כינוי אותו אימצה לחיקה ואף השתמשה בו מספר פעמים במהלך מערכות בחירות בהן השתתפה.

בירן התמודדה בפריימריס לרשימת מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה ונבחרה במקום המשוריין לנשים, המקום ה-14 עם 8,822 קולות. לאחר עזיבתו של עמיר פרץ את המפלגה דורגה במקום ה-13 ברשימה ונבחרה לכנסת ה-19.

חברת הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנבחרה לכנסת התשע עשרה החלה לכהן כחברה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת וכן בתור ממלאת מקום בוועדת הכספים של הכנסת.

כמו כן הקימה את השדולה למען העסקה ישירה, השדולה לפנסיה הוגנת, שדולת ים המלח וכן את השדולה לקידום תנועות הנוער והחינוך הבלתי-פורמלי בישראל.

נחשבת לידידת הקהילה הגאה ואף נאמה במצעד הגאווה בבאר-שבע ב-27 ביוני 2013.

כמו כן, בירן פועלת לקידום חקיקה פמיניסטית, וכן השתתפה בקמפיינים אינטרנטים להגברת המודעות בנושא.

עם סיום מושב החורף של הכנסת בשנת 2013, דורגה בירן במקום השמיני מבין 120 חברי הכנסת במדד החברתי של המשמר החברתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביה