הכנסת התשע עשרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש
פורטל - הממשל בישראל

הכנסת התשע עשרה, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-22 בינואר 2013, הושבעה ב-5 בפברואר באותה שנה.

חלוקת המושבים בכנסת ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הבחירות לכנסת ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הבחירות לכנסת התשע עשרה

חברי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליכוד - ישראל ביתנו בנימין נתניהו, אביגדור ליברמן, גדעון סער, יאיר שמיר, גלעד ארדן, סילבן שלום, עוזי לנדאו, ישראל כץ, דני דנון, סופה לנדבר, ראובן ריבלין, משה יעלון, יצחק אהרונוביץ', זאב אלקין, ציפי חוטובלי, אורלי לוי-אבוקסיס, יריב לוין, יולי יואל אדלשטיין, פאינה קירשנבאום, חיים כץ, מירי רגב, דוד רותם, משה זלמן פייגלין, יובל שטייניץ, רוברט אילטוב, צחי הנגבי, לימור לבנת, חמד עמאר, אופיר אקוניס, גילה גמליאל, שמעון אוחיון.
יש עתיד יאיר לפיד, שי פירון, יעל גרמן, מאיר כהן, יעקב פרי, עפר שלח, עליזה לביא, יואל רזבוזוב, עדי קול, קארין אלהרר, מיקי לוי, שמעון סולומון, רות קלדרון, פנינה תמנו-שטה, רינה פרנקל, יפעת קריב, דב ליפמן, בועז טופורובסקי, רונן הופמן.
העבודה שלי יחימוביץ', יצחק הרצוג, איתן כבל, מרב מיכאלי, בנימין בן אליעזר, חיליק בר, עומר בר-לב, סתיו שפיר, אבישי ברוורמן, אראל מרגלית, איציק שמולי, מיקי רוזנטל, מיכל בירן, נחמן שי, משה מזרחי.
הבית היהודי נפתלי בנט, אורי יהודה אריאל, ניסן סלומינסקי, אלי בן דהן, איילת שקד, אורי אורבך, אבי וורצמן, מרדכי יוגב, אורית סטרוק, יוני שטבון, שולי מועלם-רפאלי, זבולון כלפה.
ש"ס אלי ישי, אריה דרעי, אריאל אטיאס, יצחק כהן, משולם נהרי, אמנון כהן, יעקב מרגי, דוד אזולאי, יצחק וקנין, נסים זאב, אברהם מיכאלי.
יהדות התורה יעקב ליצמן, משה גפני, מאיר פרוש, אורי מקלב, מנחם אליעזר מוזס, ישראל אייכלר, יעקב אשר.
מרצ זהבה גלאון, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, עיסאווי פריג', תמר זנדברג.
התנועה ציפי לבני, עמרם מצנע, עמיר פרץ, אלעזר שטרן, מאיר שטרית, דוד צור.
חד"ש מוחמד ברכה, חנא סוויד, דב חנין, עפו אגבאריה.
רע"מ-תע"ל-מד"ע אברהים צרצור, אחמד טיבי, מסעוד גנאים, טלב אבו עראר.
בל"ד ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי, באסל גטאס.
קדימה שאול מופז, ישראל חסון.

מאפייני חברי הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל הכנסת התשע עשרה נכנסו 48 חברי כנסת חדשים - מספר חסר תקדים. נוסף עליהם עוד 3 חברי כנסת שלא כיהנו בכנסת ה-18, אך כיהנו בעבר כחברים בכנסת (ניסן סלומיאנסקי, אריה דרעי ועמרם מצנע). 4 ח"כים נוספים כיהנו בתחילת הכנסת ה-18 אך התפטרו במהלכה ונבחרו לכנסת ה-19 מחדש (צחי הנגבי, מאיר פרוש, ציפי לבני ועמיר פרץ).

מספר הנשים שנכנסו לכנסת התשע עשרה עומד על 27, בהשוואה ל-21 נשים בכנסת השמונה עשרה ו-17 בכנסת שלפניה. זהו שיעור הנשים הגבוה ביותר אי-פעם והוא נבע בין היתר מהחלטת יאיר לפיד להציב 8 נשים בשתי העשיריות הראשונות ברשימתו לכנסת, 40% מהרשימה, כשכולן נכנסו לכנסת. גם מרצ הציבה כ-50% נשים במקומות הריאליים ומטעמה נכנסו לכנסת 3 נשים. מפלגת בל"ד שריינה בכל שלישיית מועמדים מקום אחד לאישה, ומטעמה נכנסה לכנסת אישה אחת. ברשימת הליכוד הוצבו 7 נשים, ברשימת מפלגת העבודה הוצבו 4 נשים, מפלגת הבית היהודי הציבה 3 נשים במקומות ריאליים, בניגוד למקובל במפלגה בעבר, וברשימת התנועה הוצבה אישה אחת.

מספר חברי הכנסת הדתיים והחרדיים עמד גם הוא על שיא של 39 ח"כים, בהשוואה ל-28 בכנסת הקודמת. הדבר נבע מכך שבחלק מהמפלגות הלא-דתיות הוצבו מתמודדים דתיים. 12 מחברי הכנסת הם לא-יהודים.

הכנסת התשע עשרה גם המשיכה את המגמה שהחלה בכנסת השמונה עשרה, ושכללה 14 עיתונאים שפרשו מעבודתם והצטרפו אל המפלגות השונות במטרה להיבחר לכנסת. מבין אנשי האקדמיה, יכהנו בכנסת התשע עשרה 14 בעלי תואר דוקטור: יובל שטייניץ, עוזי לנדאו, עליזה לביא, עדי קול, רות קלדרון, רונן הופמן, אחמד טיבי, חנא סוויד, דב חנין, עפו אגבאריה, ג'מאל זחאלקה, באסל גטאס נחמן שי , לעומת 12 שנבחרו בבחירות הקודמות; ופרופסור אחד (אבישי ברוורמן) לעומת 4 שנבחרו בבחירות הקודמות. בכנסת התשע עשרה ישנם שני קיבוצניקים: זבולון קלפה מהבית היהודי ואורלי לוי-אבקסיס מהליכוד ביתנו.

נשים בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הכנסת ילדו חברות הכנסת קארין אלהרר וציפי חוטובלי, המשך מגמה שהחלה בכנסת השמונה עשרה בה ילדו ארבע מחברות הכנסת, לראשונה מאז ילדה אסתר וילנסקה בתחילת הכנסת השנייה (1951).

דתיים בכנסת התשע עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי כנסת לא יהודים בכנסת התשע עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי כנסת חדשים בכנסת התשע עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת הפתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת הפתיחה של הכנסת התשע עשרה, שבה הצהירו חבריה אמונים, נערכה ב-5 בפברואר 2013[1].

חבר הכנסת בנימין (פואד) בן אליעזר, אשר הינו ותיק חברי הכנסת (שכן הוא מכהן כח"כ מאז שנת 1984 ברציפות), מונה בישיבה זו ליושב ראש זמני של הכנסת התשע-עשרה. זאת לפי הוראת החוק האומרת כי ותיק חברי הכנסת ימונה ליושב-ראש הזמני של הכנסת עד מינוי קבע של יושב הראש ושל סגניו. צעירת חברי הכנסת היא סתיו שפיר ממפלגת העבודה, וזקן חברי הכנסת הוא פואד בן אליעזר. כאשר נבחר בן אליעזר לכנסת לראשונה, סתיו שפיר טרם נולדה.

ב-18 במרץ 2013 נבחר חבר הכנסת יולי אדלשטיין לכהן בתפקיד יושב ראש הכנסת ולאחר שהושבע החליף את בנימין (פואד) בן אליעזר בתפקיד יושב ראש הכנסת התשע עשרה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאת בהתאם להוראות סעיף 1 לחוק הכנסת, ה'תשנ"ד-1994, הקובע כי "הכנסת תתכנס לישיבתה הראשונה ביום הארבעה עשר שלאחר יום הבחירות לכנסת, בשעה ארבע אחרי הצהריים"


הקודמת:
הכנסת השמונה עשרה
20092013
הכנסת התשע עשרה
מ-2013
הבאה: