מלאך הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מלאך הברית הוא מלאך המופיע בספר מלאכי, והוא מופיע בכינוי זה באזכור יחידאי בתנ"ך. בפרקי דרבי אליעזר ובספר הזוהר הוא מזוהה כאליהו הנביא, אך קיימים זיהויים נוספים בראשונים לפיהם הוא מלאך המוות, המשיח או מלך פרס. תפקידו של מלאך הברית משתנה אף הוא בהתאם לזיהויו.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלאך הברית מופיע באזכור יחידי במקרא, כמי שיבוא קודם הגאולה, וכחלק מתהליך ההכנה לגאולה: ”הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי, וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא, אָמַר ה' צְ-בָאוֹת”[1].

במקרא לא מבואר מיהו מלאך הברית, וגם לא מבואר האם הוא זהה עם "מלאכי" שנזכר בתחילת הפסוק או עם "האדון" המופיע בהמשכו, וקיימים פירושים שונים לכך בחז"ל ובראשונים, כשזיהויו המוכר הוא עם אליהו (ראו להלן).

זיהויו כאליהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האפשרות הרווחת לזיהוי "מלאך הברית" היא זיהויו עם אליהו הנביא[2]. יש שציינו סמך לזיהוי זה מהנאמר בסוף אותו פרק, שאליהו הנביא יבוא "לפני בא יום ה'", ומכך שהוא המלאך הנזכר בתחילת הפרק באותו התפקיד[3].

על סיבת כינויו של אליהו בשם "מלאך הברית", כתבו במדרש ובראשונים שהוא על כך שקינא לה' על שעזבו ישראל את הברית, ועל שבעקבות כך נקבע שיופיע בעת שישראל עורכים ברית מילה[4]. הצבת כיסא של אליהו בברית מילה, היא מנהג שמתבצע בעקבות מדרש זה, ומוזכרת גם בספרות ההלכה.

ראשונים אחדים כתבו טעם נוסף לכינויו של אליהו "מלאך הברית" על פי האמור במקרא, אחר שקינא פינחס והרג את זמרי בן סלוא ואת כזבי בת צור: ”לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם” (ספר במדבר, פרק כ"ה, פסוק י"ב) (וזאת על פי זיהוי פינחס עם אליהו)[5].

זיהויים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל"מלאך הברית" המוזכר בפסוק זה, קיימים זיהויים נוספים על ידי הראשונים:

  • יש שמזהים את מלאך הברית עם המלאך הנזכר בתחילת הפסוק, שהוא מלאך המוות, שימית את הרשעים, וייפרע מהם ה' בגיהנום[6].
  • יש שמזהים את מלאך הברית עם "האדון" המוזכר לפני כן בפסוק, כשהכוונה לדבריהם היא על המשיח[7].
  • יש הסבורים כי הפסוק מדבר על מצב ותחושת ישראל בתחילת ימי בית המקדש השני, ומזהים את מלאך הברית עם מלך פרס שכרת לישראל ברית שלום (לפירוש זה, "מלאכי" הנזכר בתחילת הפסוק הוא הנביא מלאכי שיודיע לישראל על דין הצדיקים והרשעים באחרית הימים, ו"האדון" הוא ה', בהתייחס להשראת שכינתו בבית המקדש, שעתידה השכינה לרדת ולהתגלות לעתיד לבוא בבית המקדש השלישי)[8].

תפקידו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידו של מלאך הברית אף הוא אינו מבורר בפסוק, ויש לו מספר פירושים במפרשי המקרא - לפי השתנות זיהויו:

  • יש שזיהו אותו כמלאך המוות, ותפקידו הוא להמית את הרשעים, על מנת שייפרע מהם ה' בגיהנום[9].
  • יש הסבורים כי הפסוק מדבר על מצב ותחושת ישראל בתחילת ימי בית המקדש השני, ומזהים את מלאך הברית עם מלך פרס שיועד משמים להחריב את בבל ולהשיב את גולת בבל לארץ ישראל ולכרות עמהם ברית שלום[10].
  • יש שמזהים את מלאך הברית עם "האדון" המוזכר לפני כן בפסוק, כשהכוונה לדבריהם היא על המשיח[11], שתפקידו יהיה לגאול את ישראל ולקבץ את גלויותיהם, אחר תחיית המתים, בה יופיע אליהו הנביא - שהוא המלאך הנזכר בתחילת הפסוק - שיהיה ראשון הקמים בתחיית המתים[12].
  • יש שמזהים את מלאך הברית עם אליהו הנביא, שתפקידו הוא להכין ולהכשיר את הקרקע לגאולה:
    • בכך שיבשר על הגאולה הממשמשת לבוא, ושיחיה את המתים; ולאחר מכן יבוא "האדון" שהוא המשיח[13]
    • בכך שיפעל להחזרת בני האדם בתשובה בברית התורה והאמונה בינם לבין ה', שלאחר מכן יבוא "האדון" שהוא ה', שיתגלה בכבודו ובהנהגתו שלא כדרך הטבע[14].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר מלאכי, פרק ג', פסוק א'.
  2. ^ פרקי דרבי אליעזר, פרק כט; פירוש ב' ברד"ק, על ספר מלאכי, פרק ג', פסוק א'.
  3. ^ מצודת דוד, מלאכי ג, א.
  4. ^ פרקי דרבי אליעזר, פרק כט; ספר הזוהר, חלק א', דף צ"ג, עמוד א'.
  5. ^ רבי משה אלשיך, אלשיך, על ספר מלאכי, פרק ג', פסוק א'; תלמיד הרי"ד, פירוש תלמיד הרי"ד, על מלאכי, פרק ג', פסוק א', באתר מקראות גדולות הכתר.
  6. ^ רבי יצחק אברבנאל, אברבנאל, על ספר מלאכי, פרק ג', ד"ה אמנם, בביאור דברי רש"י.
  7. ^ פירוש א' ברד"ק, על ספר מלאכי, פרק ג', פסוק א'; פירוש ב' אצל רבי יצחק אברבנאל, אברבנאל, על ספר מלאכי, פרק ג', ד"ה ואפשר.
  8. ^ פירוש א' אצל רבי יצחק אברבנאל, אברבנאל, על ספר מלאכי, פרק ג', ד"ה ולכן.
  9. ^ רבי יצחק אברבנאל, אברבנאל, על ספר מלאכי, פרק ג', ד"ה אמנם, בביאור דברי רש"י.
  10. ^ פירוש א' אצל רבי יצחק אברבנאל, אברבנאל, על ספר מלאכי, פרק ג', ד"ה ולכן.
  11. ^ ראו פירוש א' ברד"ק, על ספר מלאכי, פרק ג', פסוק א'; פירוש ב' אצל רבי יצחק אברבנאל, אברבנאל, על ספר מלאכי, פרק ג', ד"ה ואפשר.
  12. ^ פירוש ב' אצל רבי יצחק אברבנאל, אברבנאל, על ספר מלאכי, פרק ג', ד"ה ואפשר.
  13. ^ רבי דוד אלטשולר, המצודות, על ספר מלאכי, פרק ג', פסוק א'.
  14. ^ מלבי"ם, על ספר מלאכי, פרק ג', פסוק א'.