מצוקה נפשית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מצוקה נפשית כוללת את הסימפטומים והחוויות של חייו הפנימיים של אדם, שלרוב נחשבים כמטרידים, מבלבלים או יוצאי דופן. מצוקה נפשית עלולה להוביל לשינוי התנהגותי, להשפיע על רגשותיו של אדם בצורה שלילית, ולהשפיע על מערכות היחסים שלו עם האנשים הסובבים אותו.

חוויות חיים טראומטיות מסוימות (כגון שכול, מתח, מחסור בשינה (אנ'), שימוש בסמים, תקיפה, התעללות או תאונות) עלולות לגרום למצוקה נפשית. אנשים מאוכלוסיות פגיעות עלולים לחוות אפליה המציבה אותם בסיכון מוגבר לחוות גם מצוקה נפשית. לעיתים ניתן לצאת מתקופה של מצוקה נפשית ללא התערבות רפואית כולשהי, אם כי אנשים הסובלים מהתסמינים הללו לטווח ארוך נוטים לעיתים רבות יותר להיות מאובחנים כחולים במחלת נפש.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן סוגי מצוקה נפשית גדולה:[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Mental Distress Information, Symptoms" (PDF). EthnoMed. Harborview Medical Center, Health Sciences Library, University of Washington. באוגוסט 2003. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-06-11. נבדק ב-2020-08-24. {{cite web}}: (עזרה)



ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.