הפרעות הקשורות לטראומה וגורמי דחק
הפרעות הקשורות לטראומה וגורמי דחק מהוות קטגוריה של הפרעות נפשיות הקשורות לחשיפה לאירוע טראומתי או מלחיץ. לפי ספר האבחון הפסיכיאטרי, ה־DSM-5-TR, משתייכות לקטגוריה הזו ההפרעות: הפרעת התקשרות תגובתית, הפרעת מעורבות חברתית חסרת עכבות (אנ'), הפרעת דחק פוסט־טראומטית, הפרעת דחק חריפה, הפרעות הסתגלות, והפרעת אבל ממושך.[1]
בספר ה-DSM, האבחנות הפסיכיאטריות מקובצות יחד בקטגוריות לפי הסימפטומים המרכזיים שלהם, למשל: הפרעות דיכאוניות, הפרעות חרדה. הקטגוריה של הפרעות הקשורות לטראומה וגורמי דחק היא יוצאת דופן בכך שהמשותף להפרעות הללו הוא הגורם להן - חשיפה לאירוע טראומתי או מלחיץ.[2] ההפרעות השייכות לקטגוריה הזו דומות באופיין להפרעות חרדה, אך הן יכולות לכלול גם סימפטומים אחרים כמו דיספוריה, עצבנות, דיסוציאציה, שימוש בסמים והפרעות שינה בנוסף לחרדה או במקומה.[2]
הפרעת התקשרות תגובתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הפרעת התקשרות ריאקטיבית
הפרעת התקשרות תגובתית היא הפרעה של הינקות או הילדות המוקדמת. הפרעה זו מאופיינת בדפוסים לא מתאימים של קשרים חברתיים שלא נגרמו בשל מוגבלות שכלית התפתחותית או אוטיזם. בהפרעה זו הילד לא מצליח ליצור קשרים חברתיים או להגיב להם באופן מתאים. כדי לעמוד באבחנה, יש להראות גם שהילד סבל מטיפול לא מתאים (למשל, הזנחה, החלפה תדירה של הדמות הטיפולית העיקרית). ההנחה היא שהטיפול הבעייתי הוא זה שגרם להתפתחות ההפרעה.[3]
הפרעת מעורבות חברתית חסרת עכבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרעת מעורבות חברתית חסרת עכבות (אנ') דומה בבסיסה להפרעת התקשרות ריאקטיבית. ההבדל בין השתיים הוא שבהפרעת מעורבות חברתית חסרת עכבות הילד יוצר קשרים עם אחרים ללא הבחנה ומבלי להראות דפוסי התקשרות סלקטיביים.[3]
הפרעת דחק פוסט־טראומטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הפרעת דחק פוסט-טראומטית
הפרעת דחק פוסט־טראומטית (פוסט-טראומה) היא הפרעה פסיכיאטרית, הנמשכת מעל ארבעה שבועות. פוסט־טראומה עלולה להיווצר בעקבות חשיפה לאירוע טראומתי הכרוך בסיכון ממשי לאדם או לסובבים אותו, כגון תאונת דרכים, פיגוע טרור, קרב, שוד, תקיפה מינית, אלימות, שרפה וכדומה.[4]
אנשים הסובלים מפוסט־טראומה מפגינים תסמינים של מחשבות פולשניות, הימנעות, שינויים בחשיבה וברגשות, ועוררות יתר. בין השאר, איכות השינה נפגעת[5] ויש יותר נדודי שינה.[6] בקרב אנשים עם פוסט־טראומה קיים תפקוד לקוי של מערכת העצבים האוטונומית.[7][8]
הפרעת דחק חריפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הפרעת דחק חריפה
הפרעת דחק חריפה היא הפרעה נפשית תגובתית, הנגרמת כתוצאה מחשיפה לאירוע טראומטי (לדוגמה: תאונת דרכים, מלחמה, פגיעה מינית וכדומה).[9] ההפרעה עשויה להתפתח בקרב אדם שחווה אירוע כזה, היה עד לו, או שמע עליו מאחרים.
הפרעות הסתגלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הפרעת הסתגלות
הפרעות הסתגלות הן קבוצה[10] של שש הפרעות נפשיות תגובתיות, כלומר כאלו המתרחשות בעקבות אירוע או סדרת אירועים מעוררי דחק נפשי. ספקטרום הפרעות ההסתגלות כולל את ההפרעות הבאות: הפרעת הסתגלות עם מצב רוח דיכאוני, הפרעת הסתגלות עם חרדה, הפרעת הסתגלות עם תערובת של מצב רוח דיכאוני וחרדה, הפרעת הסתגלות עם הפרעות שליטה בדחפים, הפרעת הסתגלות עם הפרעות שליטה בדחפים וברגשות, והפרעת הסתגלות לא ספציפית.[10] הפרעת הסתגלות יכולה להתפתח על רקע של מגוון רחב מאוד של סוגי גורמי דחק (סטרסורים), חלקם קשורים לאירוע בודד וחלקם מתמשכים.
הפרעת אבל ממושך[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הפרעת אבל ממושך
אבל היא תגובה טבעית למוות של אדם קרוב. בקרב רוב האנשים, עוצמת היגון והאבל יפחתו עם הזמן. אך בקרב קבוצה קטנה של אנשים, התחושה העזה של היגון נמשכת, והם סובלים מסימפטומים חמורים שיכולים ליצור קשיים ולהפריע להם בניהול חייהם. הפרעת אבל ממושך מאופיינת באבל ויגון חזקים ומתמשכים הגורמים לקשיים ומפריעים בתפקוד היומיומי.[11]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Trauma- and Stressor-Related Disorders, American Psychiatric Association Publishing, 2022-03-18, DSM Library, ISBN 978-0-89042-575-6
- ^ 1 2 Overview of Trauma- and Stressor-Related Disorders - Psychiatric Disorders, Merck Manuals Professional Edition (באנגלית)
- ^ 1 2 reactive attachment disorder, APA Dictionary of Psychology (באנגלית)
- ^ Causes - Post-traumatic stress disorder, nhs.uk, 2021-02-17 (באנגלית)
- ^ Ye Zhang, et al, Sleep in posttraumatic stress disorder: A systematic review and meta-analysis of polysomnographic findings, Sleep Medicine Reviews 48, 2019-12-01, עמ' 101210 doi: 10.1016/j.smrv.2019.08.004
- ^ Reihaneh Ahmadi, et al, Insomnia and post-traumatic stress disorder: A meta-analysis on interrelated association (n = 57,618) and prevalence (n = 573,665), Neuroscience & Biobehavioral Reviews 141, 2022-10-01, עמ' 104850 doi: 10.1016/j.neubiorev.2022.104850
- ^ Martha Schneider, Andreas Schwerdtfeger, Autonomic dysfunction in posttraumatic stress disorder indexed by heart rate variability: a meta-analysis, Psychological Medicine 50, 2020-09, עמ' 1937–1948 doi: 10.1017/S003329172000207X
- ^ Allison A. Campbell, Blair E. Wisco, Paul J. Silvia, Natalie G. Gay, Resting respiratory sinus arrhythmia and posttraumatic stress disorder: A meta-analysis, Biological Psychology 144, 2019-05, עמ' 125–135 doi: 10.1016/j.biopsycho.2019.02.005
- ^ Richard A. Bryant, Acute stress disorder, Psychiatry, Trauma and stress-related disorders 5, 2006-07-01, עמ' 238–239 doi: 10.1053/j.mppsy.2006.04.003
- ^ 1 2 American Psychiatric Association, Trauma – and stressor related Disorders, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), 5, WDC: American Psychiatric Association, 2013, עמ' 286–289
- ^ American Psychiatric Association, Prolonged Grief Disorder, American Psychiatric Association, מאי 2022
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.