טראומה משנית
טראומה משנית היא ההשפעה הנפשית שנגרמת למטפלים, הנמצאים בקשר רגשי קרוב עם שורדי טראומות.[1][2] אוכלוסיות בסיכון לטראומה משנית הם עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, שוטרים, מגישי עזרה ראשונה. יש המתייחסים למושג טראומה משנית באופן רחב יותר, וכוללים בו לא רק את אנשי המקצוע, אלא כל אדם הנחשף באופן לא ישיר לחומרים טראומתיים.[3]
מושגים קרובים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימים מספר מושגים דומים הקשורים בחוויות טראומטיות ובהשפעתן על הפרט.
- טראומה נפשית היא חוויה מטרידה היוצרת רגשות בעוצמה העלולה להשפיע לאורך זמן על עמדות, התנהגות ורגשות.[4]
- טראומה משנית היא טראומה הנגרמת למי שמטפלים בשורדי טראומות,[5] כמו עובדים סוציאליים או מגישי עזרה ראשונה.
- נפגע חרדה הוא אדם המפגין סימני חרדה חריפים מיד לאחר אירוע טראומתי.[6] זוהי אינה אבחנה רפואית אלא מושג כללי השכיח בישראל.
- התקף חרדה הוא תחושת פחד עזה בהיעדר סכנה מציאותית.[7]
- הפרעת דחק חריפה היא הפרעה נפשית המתרחשת בעקבות גורם דחק טראומתי, הנמשכת פחות מארבעה שבועות.[8]
- הפרעת דחק פוסט-טראומטית היא הפרעה נפשית הנמשכת מעל ארבעה שבועות.[9]
- הפרעה פוסט-טראומטית מורכבת היא סוג של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, שנגרמת מארועים קיצוניים יותר, וגורמת להשלכות קיצוניות יותר.[10]
- הפרעת הסתגלות היא קבוצה של הפרעות נפשיות המתרחשות בעקבות אירועים מעוררי דחק, אך לא מאיימים.[11]
אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על אף שטראומה משנית אינה מומשגת במדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות DSM-5, ניתן למצוא במדריך את הקריטריונים האבחנתיים להמשגה זו בתוך הפרק העוסק בהפרעת דחק פוסט-טראומטית הפרעת דחק פוסט-טראומטית[12]. על פי הקריטריונים הרלוונטיים חשיפה עקיפה דרך למידה על אירוע טראומטי שהתרחש לבן משפחה קרוב, חבר קרוב או חשיפה של אדם בצורה חוזרת ונשנית לפרטי האירוע הטראומטי- הם קריטריונים לאבחנת הפרעת דחק פוסט-טראומטית. בדומה לכך, טראומה משנית מהווה "הדבקה טראומטית" של סביבתו הקרובה של נפגע הטראומה.
בדומה לסימפטומים האבחנתיים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, הסימפטומים של טראומה משנית מופיעים בצורה מעודנת יותר:
- תסמינים חודרניים - חוויה מחדש של האירוע הטראומטי הבאה לידי ביטוי בזיכרונות, סיוטים ופלאשבקים.
- תסמינים של הימנעות - הימנעות עיקשת ומאומצת מגירויים הקשורים לטראומה.
- שינויים שליליים בקוגניציה וברגשות.
- תסמינים של עוררות יתר ותגובתיות- רגזנות ודריכות יתר.
אוכלוסייה בסיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
תעסוקה בתחום בריאות הנפש והרווחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השכיחות של טראומה משנית היא 15% בקרב עובדים סוציאליים[13] ו-19% בקרב מטפלים בבריאות הנפש המטפלים בחולים צבאיים[14]. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הראו כי טראומה משנית נפוצה בקרב פסיכותרפיסטים ומטפלים שעובדים עם נפגעי טראומה, כגון נפגעי אלימות והתעללות מינית, נערות מתבגרות במצוקה וילדים בסיכון[15]. עובדים סוציאליים, שנקראים לסייע ולטפל בילדים אשר ניצלו מהתעללות בילדות, במקרים של אלימות במשפחה, פשע אלים, אסונות, מלחמה וטרור - חשופים גם הם לסיכון מוגבר לחוות טראומה משנית.
מחקרים מצאו שקיים קשר חזק בין שחיקה לטראומה משנית בקרב אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש הנחשפים בעקיפין לטראומה, וכי ישנם מספר רב של גורמי סיכון שונים התורמים לסבירות לפתח טראומה משנית בקרב מטפלים המתראים עם נפגעי טראומה[16]. מטפלים עם היסטוריה של טראומה נוטים יותר לפתח טראומה משנית. בנוסף, אנשים שיש להם פחות תמיכה בעבודה, כמו גם פחות תמיכה חברתית, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח טראומה משנית. לבסוף, ככל שמספר המטופלים שהמטפל מקבל גדל, כך גדל הסיכוי לפתח טראומה משנית.
מגישי עזרה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגישי עזרה ראשונה הם בין האנשים הראשונים אשר נוכחים באירוע רפואי/תאונה ומגישים עזרה ולעיתים קרובות אף הראשונים שנפגעים ונהפכים לקורבנות משניים בעצמם בעקבות אירועים טראומטיים[17]. בישראל, מגישי עזרה ראשונה ישראלים חיים ועובדים בתוך חברה הסובלת מעימותים צבאיים מרובים ותכופים כמו גם מטרור ממושך[18] דבר אשר מגביר את הסיכון של עובדים אלו לפתח טראומה משנית בעצמם. מחקר ישראלי מצא ש-62% מלוחמי האש המבצעיים סובלים מטראומטיזציה משנית.[19]
אחיות ורופאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחיות ממספר תחומים מראות שכיחות גבוהה של טראומה משנית: בקרב אחיות אונקולוגיות נמצא שיעור של כ-38%[20], אחיות רפואה דחופה 25%, ובקרב אחיות מיילדות 35%[21]. נוסף על כך, עובדי מקצועות הרפואה נחשבים לאחת מקבוצות המקצוע הפגיעות ביותר לטראומה משנית, כאשר מעורבות רגשית וסבל החולים מהווים את מקורות הדיווח הנפוצים ביותר לדחק בקרב עובדי מקצועות הרפואה[22]
גורמי סיכון נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבדלי מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם הבדלים מגדריים בטראומה משנית בין נשים לגברים. מחקרים מראים שנשים נוטות לפתח יותר טראומה משנית וגם לחוות את התסמינים הפוסט-טראומטיים בעוצמה גבוהה יותר[23]. הטענה היא שנשים יותר אמפתיות וקשובות לסביבתן ולכן יש סיכוי גבוה יותר לפגיעות ולהעברה פוסט-טראומטית לקרובים להן[23]. הפער בין נשים לגברים בולט גם באשר לסיכוי ההצלחה בהתמודדות עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית כאשר לנשים יש סיכוי של כפי שניים מגברים ללקות בהפרעה[24].
תחושת הנטל ההורי והיפוך התפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר אדם מזדהה יתר על המידה עם הוריו הוא עלול לספוג מהם את מצבי הרוח, הקשיים ובין היתר את הטראומה ובכך להעצים את הסיכוי לפתח טראומה משנית. הזדהות היתר ודאגת הילד להוריו גוררת התמודדות מוגברת עם הקשיים הפרטיים של ההורים[25]. עוד נמצא שאימהות נתפסו כמעבירות את הנטל ההורי באופן משמעותי יותר מאבות, אם כי גם לאבות הייתה השפעה על תחושת העברת הנטל[26].
חשיפה עצמית לא מותאמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
החשיפה של אדם לטראומה של הקרובים לו עלולה ליצור טראומה משנית אצל אדם במידה ונעשית באופן בלתי מותאם. כאשר חושפים ילד צעיר לנבכי הטראומה של ההורה, או כשמספרים על הטראומה במהלך תקופה משברית, הקושי בהתמודדות עם הדברים מצד הילד עלול לגרור התפתחות של טראומה משנית. כמו כן, גם היעדר שיתוף של הסובבים עלול להוביל לטראומה משנית. במצב זה, פעמים רבות האדם משלים פרטים מדמיונו לגבי האירוע הטראומטי, פרטים אשר לעיתים נלקחים למקומות השליליים ביותר ומעצימים את הסיכוי ללקות טראומה משנית.
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחום הטיפול בטראומה משנית אינו מצוי בקדמת השיח הציבורי וישנה בעיית מודעות בכל הנוגע לאפשרות לפתח תסמינים פוסט-טראומטיים רק על בסיס קרבה לאדם הסובל מפוסט-טראומה. לכן, פעמים רבות המתמודדים עם טראומה משנית אינם מטפלים בקושי זה. כאשר אדם סובל מפוסט-טראומה, סביבתו עלולה לסבול מטראומה משנית ועל מנת להימנע מכך, יש להקפיד על סגנון תקשורת נכון, חשיפה מותאמת לפרטי הטראומה, שמירה על סביבה תומכת וכיוצא בזה. הקפדה על מעטפת נכונה עבור סביבתו של האדם הפוסט-טראומטי עלולה לצמצם משמעותית את הסיכוי לפתח טראומה משנית[27].
לאחר הופעת התסמינים הפוסט-טראומטיים במסגרת הטראומה המשנית, עיקר הטיפול המוצע דומה לטיפול בהפרעת הדחק הפוסט-טראומטית. בין הטיפולים המוצעים כיום ניתן למצוא שיטות שונות כמו eye movement desensitization and reprocessing) EMDR) אשר מטרתו היא הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים[28], חשיפה ממושכת (Prolonged Exposure)- טיפול קצר מועד המבוסס על שיטת CBT ופועל על בסיס פרוטוקול חשיפה לגורם הטראומה[29], טיפול somatic experiencing) SE) אשר פועל להפחתת תגובות הלחץ לאירועים טראומתיים על בסיס פרוטוקול בעל שלבים מסודרים[30] וכיוצא בזה.
ערכים דומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שחיקה (Burnout)[עריכת קוד מקור | עריכה]
מושג המתאר מצוקה רגשית במסגרת מקום העבודה. שחיקה במקום העבודה נובעת כתוצאה מלחץ נוסף ומתת-הישגיות במקום העבודה, דבר המוביל לביצועים ירודים בעבודה. שחיקה במקום העבודה נחשבת לסימפטום של טראומה משנית.
טראומה מכלי שני (Vicarious Traumataization)[עריכת קוד מקור | עריכה]
טראומה מכלי שני מתרחשת על בסיס שינויים קוגניטיביים בתפיסתו של המטפל את עצמו, העולם והאחר. שינויים תפיסתיים אלו, עלולים לגרום למטפל לפתח תסמינים פוסט-טראומטיים, כתוצאה מחשיפה מתמשכת במסגרת טיפול באדם שחווה טראומה[31].
חמלה הגורמת לתשישות (Compassion Fatigue)[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושג מתייחס להפחתה ביכולת אמפתית של בעלי תפקידים המסייעים לאנשים המתמודדים עם סבל, דחק או טראומה (מטפלים, עובדים סוציאליים, מגישי עזרה ראשונה וכיוצא בזה)[32].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טראומה משנית, באתר "בטיפולנט"
התמודדות עם חרדה וחיזוק החוסן הנפשי, סרטון בערוץ "כאן דיגיטל - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 46 ד'), 10 באוקטובר 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ vicarious traumatization, APA dictionary of psychology
- ^ Dana C. Branson, Vicarious trauma, themes in research, and terminology: A review of literature., Traumatology 25, 2019-03, עמ' 2–10 doi: 10.1037/trm0000161
- ^ Roman Cieslak, Kotaro Shoji, Aleksandra Luszczynska, Sandra Taylor, Anna Rogala, Charles C. Benight, Secondary trauma self-efficacy: Concept and its measurement., Psychological Assessment 25, 2013-09, עמ' 917–928 doi: 10.1037/a0032687
- ^ trauma, APA Dictionary of Psychology
- ^ vicarious traumatization, vicarious traumatization, APA dictionary of psychology
- ^ איתי גל, בעקבות המצב: כיצד תוכלו לסייע לנפגע חרדה?, באתר ynet, 12 במאי 2021
- ^ panic attack, APA dictionary of psychology
- ^ acute stress disorder (ASD), APA Dictionary of Psychology (באנגלית)
- ^ posttraumatic stress disorder, APA Dictionary of Psychology (באנגלית)
- ^ Chris R. Brewin, Complex post-traumatic stress disorder: a new diagnosis in ICD-11, BJPsych Advances 26, 2020-05, עמ' 145–152 doi: 10.1192/bja.2019.48
- ^ adjustment disorder, APA Dictionary of Psychology (באנגלית)
- ^ American Psychiatric Association, American Psychiatric Association Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM-IV), SpringerReference, Springer-Verlag
- ^ Brian E. Bride, PhD, LCSW, Prevalence of Secondary Traumatic Stress among Social Workers, Social work, 2007, עמ' 63-70
- ^ Roman Cieslak, Valerie Anderson, Judith Bock, Bret A. Moore, Alan L. Peterson, Charles C. Benight, Secondary Traumatic Stress Among Mental Health Providers Working With the Military, Journal of Nervous & Mental Disease 201, 2013-11, עמ' 917–925 doi: 10.1097/nmd.0000000000000034
- ^ Marné Ludick, Charles R. Figley, Toward a mechanism for secondary trauma induction and reduction: Reimagining a theory of secondary traumatic stress., Traumatology 23, 2017-03, עמ' 112–123 doi: 10.1037/trm0000096
- ^ Roman Cieslak, Kotaro Shoji, Allison Douglas, Erin Melville, Aleksandra Luszczynska, Charles C. Benight, A meta-analysis of the relationship between job burnout and secondary traumatic stress among workers with indirect exposure to trauma., Psychological Services 11, 2014-02, עמ' 75–86 doi: 10.1037/a0033798
- ^ Birgit Kleim, Maren Westphal, Mental health in first responders: A review and recommendation for prevention and intervention strategies., Traumatology 17, 2011-12, עמ' 17–24 doi: 10.1177/1534765611429079
- ^ Ofra Hyman, Perceived social support and secondary traumatic stress symptoms in emergency responders, Journal of Traumatic Stress 17, 2004-04, עמ' 149–156 doi: 10.1023/b:jots.0000022621.27014.0e
- ^ מחקר ראשון מסוגו בארץ בדק את שכיחותה של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) ותסמיניה בקרב לוחמי אש (כבאים) בישראל, באתר אוניברסיטת בן גוריון, 20 בפברואר 2017
- ^ Leonida Quinal, Stephanie Harford, Dana N. Rutledge, Secondary Traumatic Stress in Oncology Staff, Cancer Nursing 32, 2009-07, עמ' E1–E7 doi: 10.1097/ncc.0b013e31819ca65a
- ^ Cheryl Tatano Beck, Robert K. Gable, A Mixed Methods Study of Secondary Traumatic Stress in Labor and Delivery Nurses, Journal of Obstetric, Gynecologic & Neonatal Nursing 41, 2012-11, עמ' 747–760 doi: 10.1111/j.1552-6909.2012.01386.x
- ^ Irina Crumpei, Ion Dafinoiu, The relation of clinical empathy to secondary traumatic stress, Procedia - Social and Behavioral Sciences 33, 2012, עמ' 438–442 doi: 10.1016/j.sbspro.2012.01.159
- ^ 1 2 Nehami Baum, Giora Rahav, Michal Sharon, Heightened susceptibility to secondary traumatization: A meta-analysis of gender differences., American Journal of Orthopsychiatry 84, 2014, עמ' 111–122 doi: 10.1037/h0099383
- ^ Rachel Yehuda, Charles W. Hoge, Alexander C. McFarlane, Eric Vermetten, Ruth A. Lanius, Caroline M. Nievergelt, Stevan E. Hobfoll, Karestan C. Koenen, Thomas C. Neylan, Steven E. Hyman, Post-traumatic stress disorder, Nature Reviews Disease Primers 1, 2015-10-08 doi: 10.1038/nrdp.2015.57
- ^ Lee Greenblatt-Kimron, Amit Shrira, Tom Rubinstein, Yuval Palgi, Family involvement and secondary traumatization in Holocaust survivor families: An actor–partner interdependence model., Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy, 2022-06-16 doi: 10.1037/tra0001264
- ^ Sonia E. Letzter-Pouw, Amit Shrira, Menachem Ben-Ezra, Yuval Palgi, Trauma transmission through perceived parental burden among Holocaust survivors’ offspring and grandchildren., Psychological Trauma: Theory, Research, Practice, and Policy 6, 2014-07, עמ' 420–429 doi: 10.1037/a0033741
- ^ Rachel Dekel, Candice M. Monson, Military-related post-traumatic stress disorder and family relations: Current knowledge and future directions, Aggression and Violent Behavior 15, 2010-07, עמ' 303–309 doi: 10.1016/j.avb.2010.03.001
- ^ Gemma Wilson, Derek Farrell, Ian Barron, Jonathan Hutchins, Dean Whybrow, Matthew D. Kiernan, The Use of Eye-Movement Desensitization Reprocessing (EMDR) Therapy in Treating Post-traumatic Stress Disorder—A Systematic Narrative Review, Frontiers in Psychology 9, 2018-06-06 doi: 10.3389/fpsyg.2018.00923
- ^ Mark B. Powers, Jacqueline M. Halpern, Michael P. Ferenschak, Seth J. Gillihan, Edna B. Foa, A meta-analytic review of prolonged exposure for posttraumatic stress disorder, Clinical Psychology Review 30, 2010-08, עמ' 635–641 doi: 10.1016/j.cpr.2010.04.007
- ^ Danny Brom, Yaffa Stokar, Cathy Lawi, Vered Nuriel-Porat, Yuval Ziv, Karen Lerner, Gina Ross, Somatic Experiencing for Posttraumatic Stress Disorder: A Randomized Controlled Outcome Study, Journal of Traumatic Stress 30, 2017-06, עמ' 304–312 doi: 10.1002/jts.22189
- ^ Laurie Anne Pearlman, Paula S. Mac Ian, Vicarious traumatization: An empirical study of the effects of trauma work on trauma therapists., Professional Psychology: Research and Practice 26, 1995-12, עמ' 558–565 doi: 10.1037/0735-7028.26.6.558
- ^ Brenda Sabo, Reflecting on the Concept of Compassion Fatigue, OJIN: The Online Journal of Issues in Nursing, 2011-01-31 doi: 10.3912/ojin.vol16no01man01
