מרחב נורמלי באופן מושלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בטופולוגיה, מרחב נורמלי באופן מושלם הוא מרחב טופולוגי המקיים את אקסיומת ההפרדה החזקה ביותר.

הגדרות ותכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרחב טופולוגי X הוא מרחב נורמלי באופן מושלם, אם אפשר להפריד בו כל שתי קבוצות סגורות, במדויק, באמצעות פונקציה רציפה: לכל A ו- B סגורות וזרות, קיימת פונקציה רציפה \ f:X\rightarrow \mathbb{R}, כך ש- \ f^{-1}(0)=A ו- \ f^{-1}(1)=B. בהגדרה זו אפשר להחליף את הישר הממשי בקטע \ [0,1]. הפרדה זו חזקה יותר מן ההפרדה הרגילה באמצעות פונקציה, אותה מבטיחה הלמה של אוריסון בכל מרחב נורמלי. בפרט, מרחב נורמלי באופן מושלם הוא מרחב נורמלי.

מרחב נורמלי באופן מושלם המקיים בנוסף לזה את תכונת ההפרדה \ T_1 (כלומר: כל נקודה מהווה קבוצה סגורה), נקרא מרחב \ T_6.

במרחב נורמלי באופן מושלם אפשר להפריד (באמצעות קבוצות פתוחות) גם בין כל שתי קבוצות מופרדות - קבוצות שכל אחת מהן זרה לסגור של רעותה. לכן מרחב נורמלי באופן מושלם הוא מרחב נורמלי לחלוטין, ומרחב \ T_6 הוא גם מרחב \ T_5.

כהגדרה חלופית לנורמליות באופן מושלם, אפשר לקחת את התכונה הבאה: כל קבוצה סגורה היא קבוצת G-דלתא, כלומר חיתוך של סדרת קבוצות פתוחות.

כל מרחב מטרי הוא \ T_6[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוגמה החשובה ביותר למרחבים נורמליים באופן מושלם היא זו של מרחבים מטריים. קל לראות שבמרחב מטרי \ (X,d) כל נקודה היא קבוצה סגורה, ולכן די להוכיח שאפשר להפריד באופן מדויק בין שתי קבוצות סגורות זרות, A ו- B.

נסמן ב- \ d_A : X \rightarrow \mathbb{R} את הפונקציה \ d_A(x)=\inf_{a\in A}d(a,x), המחזירה את המרחק מן הקבוצה A. פונקציה זו מקיימת את אי-השוויון \ |d_A(y)-d_A(x)|\leq d(x,y), ולכן היא רציפה. בנוסף לזה, מן העובדה ש- A סגורה נובע ש- \ d_A(x)=0 אם ורק אם \ x\in A. באופן דומה מגדירים את הפונקציה \ d_B.

מכיוון ש- A ו- B זרות, \ d_A(x)+d_B(x)>0 לכל x. מכאן נובע שהפונקציה \ f(x)=\frac{d_A(x)}{d_A(x)+d_B(x)} \quad מוגדרת היטב ורציפה. קל לראות שהיא מפרידה באופן מדויק בין A ל- B.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]