משאל עם לעצמאות
משאל עם לעצמאות הוא סוג של משאל עם, בו אזרחי טריטוריה מסוימת מתבקשים להצביע האם הם בעד שהטריטוריה שלהם להפוך למדינה ריבונית ועצמאית, או בעד להישאר חלק מהמדינה בה נמצאת הטריטוריה.
משאלי עם, בהם הרוב מצביעים בעד עצמאות, לא בהכרח מביאים בסופו של דבר לעצמאות, מסיבות שונות.
התהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]
משאל עצמאות מתרחש בדרך כלל בעקבות הצלחה של לאומנים בשטח שרוצים עצמאות מהמדינה בהם נמצאת הטריטוריה שלהם. ההחלטה על משאל עם לעצמאות יכולה לבוא כתוצאה מבחירת פוליטיקאים או מפלגות עם מדיניות בדלנית, או כתוצאה מלחץ של ארגונים לאומניים.
משא ומתן[עריכת קוד מקור | עריכה]
משא ומתן על תנאי משאל העצמאות עשוי להתקיים בין הלאומנים לממשלה לה יש את הריבונות על השטח. במשא ומתן דנים הצדדים האם במקרה והתוצאות של משאל העם יהיו בעד עצמאות האם התוצאות שלו מחייבות את המדינה הריבונית לתת עצמאות לטריטוריה הנפרדת וכן האם על הקהילה הבינלאומית לכבד אותו. דרך נוספת בה ניתן לקיים משאלי עם לעצמאות היא משאל שמתקיים ללא הסכמת המדינה ולעיתים אף כנגד רצונה, במקרים כאלו על הקהילה הבינלאומית להסתמך על מספר גורמים ומשתנים במדינה. ככה למשל אם האנשים המקומיים דוכאו על ידי השלטון בעקבות פעילותם למען העצמאות הקהילה הבינלאומית תשקול האם להכיר בתוצאות המשאל או לא.
במשא ומתן נהוג לדון גם בשאלות הטכניות, כגוון מתי ייערך המשאל, מאיזה גיל יהיה ניתן להצביע לו והאם המשאל עם יכלול רק אפשרות של "בעד עצמאות" או "נגד עצמאות" או גם יכלול אפשרויות נוספות דוגמת "הרחבת האוטונומיה של האזור" או שדרוג אחר של מעמד השטח.
לאחר המשאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקרה בו תוצאות המשאל הן בעד עצמאות הטריטוריה, נוהג לקיים משא ומתן על תנאי ההיפרדות של הטריטוריה מהמדינה הריבונית ולאחר מכן מתקבלת החלטה כיצד ואיך לתוכרז עצמאות ואף בנוגע להצטרפות של המדינה החדשה לארגונים בינלאומיים.
במקרה של הצבעה נגד העצמאות, עדיין עשויה להיות תנועה לאומנית שתמשיך במאבקה ותקרא לבצע משאל עם נוסף, כך למשל המפלגה הלאומית הסקוטית טענה כי לאחר משאל העם על עצמאות סקוטלנד שנערך ב-2014 יש צורך במשאל עם נוסף, לאחר שהממלכה המאוחדת עזב את האיחוד האירופי בהליך ה"ברקזיט".
