משתמש:OvedC/טיוטא 2
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
שיחה |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| ||
דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
עמירה דותן, 2007 | |
לידה |
28 ביולי 1947 (גיל: 76) תל אביב-יפו |
---|---|
השכלה | אוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
השתייכות | צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | 1965–1988 (כ־23 שנים) |
דרגה | תת-אלוף |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה |
מדינה | ישראל | ||||
---|---|---|---|---|---|
השכלה | אוניברסיטת בן-גוריון | ||||
סיעה | קדימה | ||||
| |||||
|
עמירה דותן (נולדה ב-28 ביולי 1947, י"א באב ה'תש"ז) היא אשת ציבור ישראלית. הייתה האישה הראשונה בצה"ל בדרגת תת-אלוף[1], בתפקיד קצינת ח"ן ראשית, וכיהנה כחברת כנסת בכנסת ה-17 מטעם מפלגת קדימה. משנת 1988 משמשת בעלים ומנכ"ל משותף של "גישור נוה צדק - יישוב סכסוכים בדרכי שלום בע"מ"[2], חברה אותה יזמה. הקימה ומנהלת במשותף עם תנ"צ חנה קוצר-ספיר את אחד ממרכזי הגישור הראשונים בארץ.
כיהנה כסגנית נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, היתה נציגת הנהלת הסוכנות היהודית וראש המשלחת של ההסתדרות הציונית העולמית בצפון אמריקה ומנכ"לית Operation Independence. מנטורית למנהלות, חברות סגל אקדמי ונשות עסקים.
בשנת 2012 הקימה את "עמותת ענת - עידוד נטיעות תרבותיות בנגב" לזכרה של בתה ענת דותן-עמר ז"ל שנפטרה בגיל 33. העמותה מבטאת רצון של משפחה וחברים להמשיך את חייה של ענת, אשה צעירה שבתום מסע בין יבשות ומדינות, חיבור עם אנשים מגוונים מתרבויות שונות, החליטה לחיות בנגב להקים בו את ביתה ולתת מעצמה למעגלים שונים בחברה הישראלית ובעם היהודי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמירה דותן נולדה והתחנכה בשכונת רמת החייל בת"א. הוריה, מלכה ראיז ומשה מוצרי, נולדו אף הם בפלשתינה – אמא בת"א ואבא בירושלים – ובנישואיהם חיברו מסורת יהודית אשכנזית (של ליטא) עם זו הספרדית (מצרים).
היא בוגרת תיכון עירוני ד'.
שירות צבאי ולימודים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דותן התגייסה לצה"ל ביולי 1965 ושובצה בחיל המשטרה הצבאית. מיד בתום הטירונות, יצאה לקורס קצינות ושירתה במטה החיל, כשלישה בפיקוד הדרום וכשלישה ביחידת המיעוטים. עברה לשרת בחיל הנשים והייתה קצינת הח"ן הפיקודית של פיקוד הדרום, סגנית קצינת ח"ן ראשית (קחנ"ר).
ב-1982 מונתה לקצינת ח"ן ראשית בדרגת אלוף-משנה, במסגרת תפקידה פעלה להעלאת המודעות להטרדות מיניות בצבא, ופעלה להגדיל את שוויון ההזדמנויות לנשים[3]. באוקטובר 1986, הייתה לאישה הראשונה בעלת דרגת תת-אלוף, לאחר שתקן קצינת ח"ן ראשית עלה לדרגה זו[4].
במהלך שירותה הצבאי השלימה דותן תואר ראשון במדעי ההתנהגות ולימודי תואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון.
לאחר פרישתה מצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פרישתה מצה"ל שימשה סגנית נשיא אוניברסיטת בן-גוריון לפיתוח (בשנים 1988–1989).
באמצע שנות ה-80 של המאה העשרים, הצטרפה ל"הפורום הישראלי", במסגרתו הגתה, הכינה וניהלה את "להבה" מפגש נוער (בני העשרה) ישראלי ואמריקאי.
ב-1989, עברה עם משפחתה לניו יורק, שם כיהנה כנציגת הנהלת הסוכנות היהודית בצפון אמריקה ויו"ר המשלחת של ההסתדרות הציונית העולמית לצפון אמריקה (1992-1989). התקופה אופיינה בשני אירועים ייחודיים בהם היתה מעורבת – עליית היהודים מברית המועצות ומבצע שלמה.
חזרתה לישראל חלה עם העלייה המסיבית של יהודים מברית המועצות. הפוטנציאל של חלק מהעולים תועל ליצירת חברות בתחום ההיי-טק והביוטק. הוחלט לייסד את OPERATION INDEPENDENCE, עמותה שהייתה שיתוף-פעולה בין ממשלת ישראל והפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. יו"ר העמותה היה אלי הורביץ ומובילי התעשייה בארץ היו חברים בה בצפון אמריקה. דותן נבחרה כמנכ"לית של העמותה. העמותה קישרה בין חברות הייטק וביוטק ישראליות לשותפים אסטרטגיים בצפון אמריקה, שהונבטו אז בקשת חממות ברחבי הארץ..
ב-1998 יזמה עם חנה קוצר ספיר את הקמת מרכז הגישור "גישור נוה צדק – יישוב סכסוכים בדרכי שלום", אותו השתיים מנהלות מאז[6].
כחברת כנסת במפלגת קדימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הקמת מפלגת "קדימה" הצטרפה דותן, לבקשתו של אריאל שרון, כמועמדת מטעמה לבחירות לכנסת ה-17 ונבחרה לכנסת[7]. כיהנה כנציגת הכנסת לפרלמנט האירופי ולנאט"ו וכחברה בוועדת החוץ והביטחון, ועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת האתיקה וועדות אחרות.
הכנסת ה-17 חייבת הייתה לטפל בשאלת המפונים מגוש קטיף, ודותן התמנתה לכהן כראש תת-הוועדה של ועדת ביקורת המדינה לנושא המפונים מגוש קטיף, יזמה, ליוותה והביאה ליישום החלטות להסדרת קשת נושאים הקשורים במפונים. לקראת סיום הקדנציה, ועל-מנת לוודא המשך טיפול נאות במפונים, יזמה והובילה החלטה להקמת ועדה ממלכתית לנושא.
עמירה דותן היא היוזמת הראשונה של 4 הצעות חוק פרטיות שנכנסו לספר החוקים.[8] בין החוקים שיזמה דותן במהלך כהונתה:
- חוק המטה לביטחון לאומי[9]
- תיקון לחוק הבוררות, המאפשר לצדדים להסכים על אפשרות ערעור על הבוררות בנסיבות מסוימות (יחד עם גדעון סער)[10]
- חוק לעידוד שילובן וקידומן של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים
- חוק המחייב את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפלח את המידע שברשותה גם לפי מגדר (יחד עם גדעון סער, רונית תירוש ושרה מרום שלו)
- תיקון לחוק השמות, המאפשר לאם שאבי ילדהּ אינו ידוע, לקבוע את שם האב כפי שיופיע במרשם האוכלוסין, זאת בניגוד למצב הקודם בו נרשם שם אביה של האם במקרה כזה. בנוסף, התיקון לחוק מאפשר לילד לשנות שם זה בהגיעו לגיל 16 (יחד עם זהבה גלאון)
- תיקון לחוק שיווי זכויות האישה, הקובע כי בכל טופס רשמי לא יידרש אדם לציין רק את שם אביו, אלא את שמות הוריו[11]
- תיקון לחוק שיווי זכויות האישה, הקובע כי לכל הצעת חוק המובאת לאישור ועדות הכנסת יש לצרף חוות דעת מגדרית מטעם הרשות לקידום מעמד האישה[12]
בתחילת שנת 2008, עם פיזור הכנסת ה- 17, הודיעה דותן על החלטתה שלא להתמודד בבחירות לכנסת השמונה עשרה, ועל פרישתה מהחיים הפוליטיים.
המשך דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דותן זכתה בפרס "International Advocate for Peace Award" לשנת 2009, מאת בית הספר למשפטים קרדוזו בניו יורק.
בשנת 2012 הקימה ועמדה בראש "המרכז לאחריות תאגידית" בבית הספר למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל[13].
דותן כיהנה כדירקטורית בתעשייה האווירית, ב"מבטח שמיר", "פועלים שוקי הון" ובאוצר ההתיישבות היהודית[14]. היא חברה בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בן-גוריון, מכללת ספיר ועמיגור.
פורום נשות קריירה במזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הפניות להיכנס לפוליטיקה, המירה עמירה בסיוע פוליטי דיפלומטי של שמעון פרס וברוח התקופה של "מזרח תיכון חדש" ויזמה את "פורום נשות קריירה במזרח התיכון".
לפורום הוזמנו נשות עסקים ממרוקו, מצרים, ירדן ופלשטינאיות........
לפורום הצטרפה ג'ודי ברנט שאיפשרה קשר ישיר וסיוע של הילרי קלינטון (אז אשתו של נשיא ארה"ב) ובית המלוכה הירדני.
בין הפרויקטים שהפורום תכנן יחד:
- ספא בים המלח – בשותפות ישראל, ירדן ופלשתינאיות.
- בית-ספר אמריקאי בעזה – בהשקעה של ערבים מארה"ב.
הפורום חדל להתקיים עם שינוי השלטון בישראל וחזרתן של רוב המשתתפות הפלשתינאיות למדינות באירופה ואמריקה.
גישור[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיסוק בגישור החל בשנת 1998, במטרה למצוא חלופה למו"מ עם האחר לאור נפילתו של ה "מזרח תיכון חדש" שגרם להפסקת פעילות פורום נשות קריירה במזרח התיכון, אותו יזמה.
התוכן הלימודי נלמד בארץ ובארה"ב שם גם נחתם הסכם שת"פ עם פרופ' ג'ק הימלשטיין וגרי פרידמן.
הגישור בו התמחתה ואותו מיישמת עד היום הוא גישור טרנספורמטיבי אותו גם מלמדת בעשרות קורסים הן באקדמיה והן במסגרות פרטיות.
עמותת ענת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2012 הקימה את "עמותת ענת – עידוד נטיעות תרבותיות בנגב" לזכרה של בתה ענת דותן-עמר ז"ל שנפטרה בגיל 33.
העמותה מבטאת רצון של משפחה וחברים להמשיך את חייה של ענת, אישה צעירה שבתום מסע בין יבשות ומדינות, חיבור עם אנשים מגוונים מתרבויות שונות, החליטה לחיות בנגב, להקים בו את ביתה ולתת מעצמה למעגלים שונים בחברה הישראלית ובעם היהודי.
משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דותן היא אלמנה ואם לשלושה. מאז פטירתה של בתה ענת (2010-1977), ממשיכה עמירה דותן את דרכה במסגרת עמותת ענת[15], "עידוד נטיעות תרבותיות בנגב", בפעולת התנדבות בשדרות ובאזור הנגב המערבי.
ביתה הבכורה, ענבר דותן שדרנית ברדיו חיפה, מוכרת כמי שמסייעת לאזרחים רבים בתוכנית הרדיו אותה הפיקה ובה שדרה בשם "ענבר דותן, אמא עצבנית", בתקופת הקורונה חזרה לשדר את התוכנית מדי יום ומסייעת לתושבי חיפה והסביבה. במקביל מזה כמה שנים מגישה מדי יום שישי את התוכנית המרכזית של רדיו חיפה "זירה חופשית" יחד עם אלי לוי, אשר דנה בנושאים פוליטיים ארציים ומקומיים.
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יחד עם דר יוסי רחמים וענת אבן חן. - Down the Yellow Brick Road: Challenging the Existing BusinessModels. , בספר Sustainability in a Digital World - הוצאת Springer עמודים 241-249
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמירה דותן, באתר הכנסת
- עמירה דותן, באתר כנסת פתוחה
- אליס שלוי, עמירה דותן, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
- אודות עמותת ענת דותן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בתנו הגנרלית, חדשות, 3 באוקטובר 1986
- ^ משה גורלי, בעיית גישור: כיצד מגשרים על ניגודי האינטרסים בוועדת גדות, באתר גלובס, 11 ביוני 2000
- ^ לאה ענבל, סינדרלה במטכ "ל, כותרת ראשית, 12 בדצמבר 1984
- ^ אורן כהן, התא״ל הראשונה בצה״ל: רק בצבא נענשים באמת על הטרדות מיניות, חדשות, 2 באוקטובר 1986
- ^ ענת מידן, חודש אזרחית, תת־אלוף אמירה דותן, קצינת חן ראשית. איך נראים חייה?, חדשות, 6 בנובמבר 1987
- ^ עתליה ולדמן, שחרור בלי תנאי - בארון הבגדים של חנה קוצר-ספיר, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2011
- ^ שירות גלובס, מפלגת קדימה הציגה הערב בבנייני האומה בירושלים את רשימתה לכנסת ה-17, באתר גלובס, 31 בינואר 2006
- ^ הצעות חוק פרטיות של ח"כ עמירה דותן, באתר מאגר החקיקה הלאומי
- ^ שחר אילן, אושר: הרחבה משמעותית של סמכויות ראש המועצה לביטחון לאומי, באתר הארץ, 29 ביולי 2008
- ^ נועם שרביט, אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק שתאפשר ערעור על פסק בורר, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2008
- ^ שחר אילן, הצעת חוק: טפסים יכללו גם את שם האם, באתר הארץ, 20 במאי 2008
- ^ צפי סער, יום האשה הבינלאומי 2009: החוקים המגדריים של השנה, באתר הארץ, 8 במרץ 2009
- ^ כמצוין בעלון הכנס השלישי של בית הספר למנהל עסקים ומכון אדלר (20 ביוני 2012)
- ^ גור מגידו, מה באמת מתרחש בחברת "אוצר התיישבות היהודים"?, באתר גלובס, 1 במרץ 2015
- ^ אתר עמותת ענת
קצינות ח"ן ראשיות | |
---|---|
|
[[קטגוריה:דירקטוריות ישראליות]]
[[קטגוריה:דירקטורים ישראלים]]
[[קטגוריה:חברות כנסת מטעם קדימה]]
[[קטגוריה:חברי כנסת מטעם קדימה]]
[[קטגוריה:קצינות ח"ן ראשיות]]
[[קטגוריה:קצינות צה"ל בדרגת תת-אלוף]]
[[קטגוריה:תתי-אלופים בצה"ל]]
[[קטגוריה:מנכ"לים יוצאי שירות קבע בצה"ל]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת השבע עשרה]]
[[קטגוריה:קציני צה"ל בכירים בפוליטיקה הישראלית]]
[[קטגוריה:בוגרות תיכון עירוני ד' (תל אביב)]]
[[קטגוריה:בוגרי תיכון עירוני ד' (תל אביב)]]
[[קטגוריה:בוגרות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]]
[[קטגוריה:מנהלות ישראליות]]
[[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1947]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1947]]