נוהל חניבעל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נוהל חניבעל הוא פקודה מטכ"לית של צה"ל שעוסקת בכללים לפעולה מיידית במקרה של חטיפת חייל בידי האויב.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חניבעל" הוא שמו של נוהל שקובע שורה של תקנות במקרה של הכרזה על חטיפת חייל. לפי האלוף יעקב עמידרור נבחר השם "חניבעל" באופן אקראי על ידי המחשב הצה"לי. חניבעל היה מצביא בן קרתגו שהעדיף להתאבד בבליעת רעל כאשר הרומאים דרשו את ראשו.‏[1].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים סירבה מדינת ישראל פעמים רבות לנהל משא-ומתן עם ארגוני טרור לשם שחרור שבויים מחשש שהדבר יתפרש ככניעה ויזמין פעולות טרור נוספות. מדיניות זו הובילה למספר הצלחות ראויות לציון, כגון מבצע אנטבה, אך גרמה גם לאובדן חיי אדם, כמו בטבח מעלות. במהלך מספר אירועים בהם חיילים נפלו בשבי ופיתרון צבאי לא היה בנמצא, נאלצה ישראל לנהל משא ומתן עם החוטפים, שהוביל לשחרור שנוי במחלוקת של מאות ואף אלפי מחבלים מבתי הכלא בישראל, הבולט שבהם הוביל לעסקת ג'יבריל ב-1985.

כבר בשנת 82, עם שביית שמונת חיילי הנח"ל בלבנון, הונהגה בצה"ל הוראה בעל פה לפיה יש לעשות הכל כדי למנוע נפילה בשבי של חיילים, אך הדעות לגבי משמעות ההוראה חלוקות. לפי אלוף פיקוד הצפון בשנים אלו, אורי אור, ההוראה התייחסה לפעולות כגון חסימת צירים ופגיעה במכונית מילוט של החוטפים בשביל לעצור אותה אך לא להרג מכוון, בעוד שחיילים העידו כי היתה הוראה מפורשת לירי על מכונית גם במחיר פגיעה ביושביו.‏[2]

בעקבות שביית יוסף פינק ורחמים אלשיך בשנת 1986, התעורר הצורך בגיבוש ההוראה בעל פה לכדי נוהל כתוב והוא הוכנס כסעיף כתוב לנוהל הכללי על ידי אלוף פיקוד הצפון, יוסי פלד, קצין אג"ם הפיקודי אל"מ גבי אשכנזי וקצין המודיעין הפיקודי, אל"מ יעקב עמידרור. הנוהל הובא לידיעת חיילים שנדרשו לפעול לפיו.

הנוהל לסיכול חטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסעיף שנוסף ב-86 עסק בהוראות פתיחה באש למקרה של חטיפת חייל, ולפיו יש לפעול בכל דרך אפשרית לשם סיכול החטיפה, כולל ירי לעבר החוטפים וסיכון החטופים:

א. בזמן מחטף הופכת המשימה העיקרית חילוץ חיילינו מידי החוטפים גם במחיר של פגיעה או פציעת חיילינו. ב. במידה ויזוהו החוטפים והחטופים ולא נענו לקריאות לעצור, יש לבצע ירי נק"ל, על מנת להוריד את החוטפים לקרקע, או לעצור אותם. ד. אם לא עצר הרכב או החוטפים, יש לירות לעברם ירי נשק קל בבודדת, במכוון, על מנת לפגוע בחוטפים גם אם המשמעות פגיעה בחיילינו. (סעיף זה לווה בהערת כוכבית שהדגישה: בכל מקרה ייעשה הכל על מנת לעצור הרכב ולא לאפשר בריחתו".

לאורך השנים שונתה הפקודה מספר פעמים. על פי אחד הנוסחים קבע הנוהל כי "יופעל שיקול דעת מפקדים לירי טנקים". בנובמבר 99 דן הרמטכ"ל בפקודה בעקבות שאילתה של דן מרידור, ונקבע נוסח נוסף לפיו יש לעשות כל מאמץ להימנע מפגיעה בחטופים. ב-2002 הפקודה שונתה שוב, וכללה את הנוסח: "בזמן חטיפה, המשימה העיקרית הינה לחלץ את החייל החטוף מידי החוטפים", וכן הושמט המשפט "גם במחיר של פגיעה או פציעה של חיילינו". עוד נקבע כי יש לירות רק בגלגלי הרכב החטוף בלי לסכן את חיי החטוף. בינואר 2003 פורסמה פקודה מטכ"לית חדשה בנושא לאחר התייעצות עם הפרקליטות הצבאית, אך הנוסח שלה לא פורסם. בשנת 2014 טען מנסח הקוד האתי של צה"ל, אסא כשר, כי קיימים מספר נוסחים מקבילים לפקודה, אך לכולם עיקרון משותף, כפי שנכתב לדבריו באחד מהם: "יש לפעול, ככל הניתן, לעצירת פעולת החטיפה, לרבות הפעלת אש, אך לא באופן שעלול להוביל בסבירות גבוהה למותו של החטוף, זאת מתוך הבנה שערך חיי החטוף גבוה ממחיר החטיפה".

באוקטובר 2011 הדגיש הרמטכ"ל, בני גנץ, שהנוהל אינו מאפשר ירי שמטרתו היא הריגת החייל החטוף.‏[3]

הפעלת הנוהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרי חטיפה אחדים הופעל הנוהל, אך לא הביא לסיכול החטיפה:

דיון ציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שהצנזורה הצבאית פעלה להסתרת הנוהל עד שהתירה את פרסומו ב-2003, התעוררו דיונים בצבא ומחוצה לו בדבר מוסריותו, כאשר חלק קיבלו אותו בהבנה ויש שראו בו פקודה בלתי חוקית בעליל[7].

מספר רבנים פרסמו מאמרים ובהם התייחסות לנוהל על פי ההלכה. הרב אלעזר גולדשטיין ממכון "משפטי ארץ" שלל פעילות שמטרתה פגיעה בחייל החטוף, אך התיר פעילות שמטרתה שחרור החטוף או פגיעה בחוטפים, גם אם יש בה סיכון לחיי החייל החטוף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Isabel Kershner, "Israeli Procedure Reignites Old Debate", באתר הניו יורק טיימס , 7 באוגוסט 2014
  2. ^ שרה ליבוביץ-דר, דילמת השבוי, באתר הארץ, 20 במאי 2003
  3. ^ עמוס הראלהרמטכ"ל למפקדים קרביים: נוהל חניבעל אינו מאפשר הרג חייל כדי למנוע חטיפה, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2011
  4. ^ נחטפו לפי הנהלים, באתר ynet‏, 4 בדצמבר 2002
  5. ^ ג'קי חורי, איזנקוט: תוכנן מבצע קצר, דברים השתבשו, באתר הארץ, 26 באפריל 2007
  6. ^ Israeli forces pound Rafah overnight, killing dozens, באתר maannews
  7. ^ שרה ליבוביץ-דר, דילמת השבוי, באתר הארץ, 20 במאי 2003