מעבר ארז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעבר ארז
ErezCrossing.jpg
שם רשמי מעבר ארז
Erez Crossing
מיקום צפונית לרצועת עזה
מנוהל על ידי Flag of Israel.svg צה"ל, ממשלת ישראל
16 בדצמבר 1958: דייגי הספינה "מסעוד", אשר חצו את הגבול הימי לישראל, שבים לרצועת עזה במעבר ארז

מעבר ארז (בעבר "מחסום ארז") הוא מעבר גבול לאנשים הנמצא בצפון רצועת עזה, בסמוך לגדר המערכת של ציר הוברס. המעבר הוא מעבר הגבול היחיד בין רצועת עזה לישראל המשמש למעבר בני אדם. הוא קרוי על שם קיבוץ ארז, הנמצא בסמוך לו.

בהתאם למדיניות הסגר על רצועת עזה, המעבר סגור כיום, פרט למקרים הומניטריים ולמעבר סחורה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחסום ארז הוקם על כביש 4 מתל אביב לעזה בעקבות קביעת קווי שביתת הנשק בעקבות מלחמת העצמאות והיווצרות הגבול בין ישראל למצרים. בעקבות פינוי כוחות צה"ל מרצועת עזה לאחר מלחמת סיני, הוקם ליד המחסום הישראלי מחסום של כוחות האו"ם.‏[1] המחסום שימש לקשרים בין צה"ל לרצועת עזה, כמו לצורך החזרת מסתננים.‏[2] ומצרים אחרים שהגיעו לישראל‏[3] וכן ישראלים שהגיעו למצרים.‏[4] לאחר מלחמת ששת הימים פורק המחסום והתאפשרה תנועה חופשית לאורך כביש 4 לתוך רצועת עזה והלאה לסיני. אולם בעקבות התגברות הפיגועים ברצועת עזה, הוסטה התנועה הישראלית לסיני לכביש 232, ועל כביש 4 הוצב מחסום להפנות את התנועה ולמנוע כניסה ישראלית לרצועה.‏[5] מששב השקט לרצועת עזה הוסר המחסום, והוא הושב לאחר פרשת קו 300, עת הגיע האוטובוס החטוף לקרבת דיר אל בלח.

אזור התעשייה ארז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 הוקם ליד המעבר אזור התעשייה ארז,‏[6] שבו הועסקו פועלים ישראלים ופלסטינים. בשנת 1972 היו באזור 11 מפעלים שבהם הועסקו כ-200 פועלים.‏[7] לאחר תחילת האינתיפאדה השנייה החלו הפלסטינים בהתקפות טרור על אזור התעשייה, שהתבטאו בירי תלול מסלול, פיגועי חדירה ופועלים שתקפו את מעסיקיהם. בעקבות התקפות טרור אלה נסגרו מפעלים רבים ובסופו של דבר אזור התעשייה ננטש.

בצד הפלסטיני של המעבר היו חנויות ודוכני מסחר פלסטינים, אך אלה נהרסו אחרי שבחסותם נחפרה מנהרת טרור ששימשה לפיגוע חדירה לאזור התעשייה. תוכנית ההתנתקות הביאה לסגירתו הסופית של אזור התעשייה.

פיגועי טרור במעבר ארז[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנזק שנגרם בעקבות פיצוץ משאית התופת במאי 2008
מעבר פועלים, יולי 2005
מעבר חולים, מאי 2011

מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה אירעו במעבר ובסמוך אליו עשרות פיגועי טרור שבוצעו על ידי ארגונים פלסטינים וכללו ירי, השלכת רימונים ומטענים מאולתרים, הנחת מטעני חבלה וירי רקטות.‏[8]

  • ב-8 ביוני 2003 עברו שלושה מחבלים מהחמאס, הג'יהאד האיסלאמי והפת"ח במעבר ארז ופתחו בירי ובזריקת רימונים לעבר מוצב צה"ל הסמוך. במהלך קרב היריות נהרגו ארבעה חיילי צה"ל ונפצעו ארבעה.‏[9]
  • ב-14 בינואר 2004 התפוצצה במעבר מחבלת מתאבדת והביאה למותם של שלושה חיילים ומאבטח ולפציעתם של כ-10 אזרחים ישראלים. למבנה המעבר נגרם נזק כבד.‏[10]
  • ב-31 באוגוסט 2004 נתפס מחבל מתאבד במהלך הבידוק הביטחוני.‏[11]
  • ב-1 באוקטובר 2004 אותרה ונעצרה חולייה של חמושים פלסטינים במעבר האח"מים הסמוך למעבר.‏[12]
  • ב-20 ביוני 2005 נעצרה במעבר מחבלת מתאבדת בעלת אישור רפואי שהייתה בדרכה לבית החולים סורוקה.‏[13]
  • ב-26 בפברואר 2005 נהרג חייל צה"ל בהיתקלות עם מחבלים מהפת"ח.‏[14]
  • ב-9 בפברואר 2006 חדרו שלושה מחבלים מהחזית העממית ומהפת"ח לשטח המעבר ופתחו בירי ובזריקת רימונים.‏[15]
  • ב-22 במאי 2008 התפוצצה בצידו הפלסטיני של המעבר משאית תופת שנשאה מאות ק"ג של חומר נפץ.‏[16]
  • במהלך האירועים לאחר מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011) שוגרו לעבר מבנה המעבר רקטות שגרמו לו נזק.‏[17]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעבר ארז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מחסום חדש ליד קיבוץ ארז, הצופה, 8 במרץ 1957.
  2. ^ סגן מצרי גורש ע"י נציגי צה"ל, דבר, 21 ביוני 1957.
  3. ^ 8 מלחי מסעודה הוחזרות תמורת קבלות למצרים, חרות, 17 בדצמבר 1958.
  4. ^ אורי דןחטיפה מול חוף אל עריש, מעריב, 28 בינואר 1958; המרגל המצרי יעקוביאן ושני אנשי פדאיון הוחלפו בשלושה ישראלים שעברו בטעות לעזה, מעריב, 29 במרץ 1966; היכו אותי עד שהתעלפתי, דבר, 30 במרץ 1966.
  5. ^ יצחק יעקבימחסומים במבואות הרצועה, דבר, 7 באוגוסט 1969.
  6. ^ יצחק יעקביעזה ללא יהודים, דבר, 8 באוקטובר 1970.
  7. ^ דוד מושיוב, התרחבות בתעשיה בגדה, דבר, 13 ביוני 1972.
  8. ^ המחבלים מנצלים את אזורי התעשייה לפגיעה בחיילינו, באתר ערוץ 7.
  9. ^ אפרת וייס וחנן גרינברג, 4 חיילים נהרגו בחדירת מחבלים למוצב במחסום ארז, באתר ynet‏, 8 ביוני 2003.
  10. ^ חנן גרינברג ואפרת וייס, מחבלת מתאבדת התפוצצה במעבר ארז; 4 הרוגים, באתר ynet‏, 14 בינואר 2004.
  11. ^ אמיר בוחבוט, מחסום ארז: סוכל פיגוע התאבדות, באתר nrg‏, 31 באוגוסט 2004.
  12. ^ רנית נחום-הלוי, מחסום ארז: אותרה חוליית מחבלים שניסתה לבצע פיגוע, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 1 באוקטובר 2004.
  13. ^ מחבלת רגע לפני פיגוע התאבדות קובץ וידאו.
  14. ^ חנן גרינברג, חייל נהרג בהיתקלות באזור התעשייה ארז, באתר ynet‏, 26 בפברואר 2004.
  15. ^ יואב יצחקשלושה מחבלים חוסלו בהתקפות במעבר ארז, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 9 בפברואר 2006.
  16. ^ חנן גרינברג ועלי ואקד, משאית תופת במחסום ארז; צה"ל: אין נפגעים, באתר ynet‏, 22 במאי 2008.
  17. ^ מערכת אתר צה"ל, ‏צה"ל חילץ פלסטיניות שנקלעו לירי מחבלים במעבר "ארז", באתר צה"ל, 26 באוגוסט 2011; אילנה קוריאל וחנן גרינברג, פצמ"ר במעבר ארז; צה"ל חיסל שני מחבלים, באתר ynet‏, 25 באוגוסט 2011.


קואורדינטות: 31°33′29.52″N 34°32′41.42″E / 31.5582000°N 34.5448389°E / 31.5582000; 34.5448389