נטלי כהן וקסברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נטלי כהן וקסברג
לידה 1983 (בת 41 בערך)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלית
תחום יצירה משחק, מחזאות, סרטונים
יצירות ידועות "איך הייתם מסתדרים בלי השואה"
"קקי במקום דם"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נטלי כהן וקסברג (נולדה ב-1983) היא שחקנית, מחזאית ואמנית אנרכיסטית ישראלית.

ילדותה ונעוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטלי כהן נולדה ברמת גן להורים אמנים. אביה, עמוס כהן, היה מפיק תיאטרון ולאחר מכן ניהל מסעדות וברים. אמה היא הזמרת והשחקנית תמי גל (וקסברג), שהייתה חברה בלהקת "האחים והאחיות", ושיחקה בכמה תפקידים בסרטים.

בגיל 7 החלה לכתוב שירה, ובגיל 17 עברה לכתיבת מערכונים, מחזות וסיפורים קצרים בעלי גוון סאטירי, פוליטי וחברתי. "אני חושבת שכיוון שעברתי חרמות, בידוד ויחס עוין בילדות, התפתח אצלי צד מאוד רגיש ל'אחר', לקורבן, לחלש. זה מוטיב שחוזר בכל המחזות שלי".[1] בגיל 14 הצהירה כהן וקסברג שהיא אל-הורית.[2]

כהן וקסברג לא התגייסה לצה"ל, ולדבריה צה"ל פטר אותה מגיוס עקב עודף בנות בצבא.[1] בגיל 18 למדה משחק בסטודיו לאמנויות הבמה - תיאטרון חולון וב"בית הספר לכתיבת דרמה" בתל אביב. לאחר מכן שיחקה במספר הצגות ופרסמה מאמר בשם "מלכודת שחקנים" נגד הופעות תיאטרון בהתנחלויות.[3]

עבודתה כמחזאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2010 עלו לבמה מספר מחזות סאטיריים פרי עטה.

  • "משורה משחרר רק המוות" (2010) בבימויו של ג'ייסון דנינו-הולט. כהן וקסברג: "המחזה מספר על שני חיילים שמגיעים לגייס זקנה ניצולת שואה בדיוק ברגע שבו היא מתה בשירותים." ההצגה עלתה בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר, בעכו העתיקה[4][5] ולאחר מכן גם בתיאטרון הסימטה.[6]
  • "צפירמיהו" (הוצג בפסטיבל עכו בשנת 2011 וב"תיאטרון הפתוח"), הצגה שבסופה גיבור המחזה מוכנס לתנור ונאכל על ידי הוריו.[7]
  • "איך הייתם מסתדרים בלי השואה" (2013), הופעה במסגרת אירועי "לילה לבן" בתל אביב - "פסטיבל ניסוי כלים".[8]
  • "העץ של היטלר" (2015) - כתיבה, בימוי ומשחק של נטלי כהן וקסברג; הוצג במסגרת פסטיבל "לצאת מהקרון".

כמו כן השתתפה והופיעה בסימפוזיון "ממש" בפסטיבל עכו ב-2012, ובאירועי תרבות שונים.

כהן וקסברג הרצתה והופיעה בתיאטרון השחור בנורווגיה, והוזמנה להופיע בפסטיבל תרבות במינכן, אך הופעתה בוטלה ברגע האחרון מחשש לתגובתם של מבקרי הפסטיבל.[דרוש מקור]

סרטונים ביוטיוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 החלה לפרסם סרטוני וידאו פרובוקטיביים-אנרכיסטיים באתר הטלוויזיה החברתית באינטרנט וב-YouTube. הסרטונים עוררו תגובות חריפות, וחלקם הורדו מהאתר. סרטוניה הבולטים באותה שנה היו "איך הייתם מסתדרים בלי השואה"[9] ו"פנטזיה על אחמדינז'אד".[10]

שנת 2013 פרסמה את הסרטון "היציאה הסודנית של מאירה לפידות"[11] שבו היא מוחה על יחסה של מדינת ישראל לפליטים מאפריקה.

ביולי 2013 השתתפה בתוכנית המציאות "האח הגדול" בה הופיעה במשימת "הבית המזויף" כאחת השחקניות שכביכול מתמודדות בעונה. בתוכנית קראה שלא להתגייס לצבא, וחשפה את העובדה שהיא לא מסירה את שערות בית השחי. פרט זה הובלט גם בתוכנית "שי בשישי" בהנחיית שי שטרן בערוץ 10, שהוקדשה לנשים שלא מורידות שערות מבית השחי.[12] כהן-וקסברג פרסמה סרטון יוטיוב בנושא זה באותה השנה, בשם "נשים שלא מגלחות".[13]

בתחילת 2014 פרסמה סרטון בשם "ביקור השואה ביד ושם"[14] שצולם מתחת להעתק האנדרטה לזכר מרד גטו ורשה שב"יד ושם", בו טענה שמדינת ישראל מנצלת את השואה לצרכיה. הסרטון הועלה גם באתר של עומרי חיון בערב יום השואה, ועורר תגובות נזעמות.

נושא השואה חוזר במספר סרטונים של כהן וקסברג. כך למשל הופיע בסדרת הסרטונים "תוכנית החלוקה של אנה פרנק" שפרסמה ב-2019, בה היא מגלמת את דמותה של אנה פרנק ומחלקת יומנים לדמויות שונות, כמו פליטים אפריקאיים, מפגינים בבלעין, ילדים מוחרמים, פלסטינים במעבר ארז וכן לעהד תמימי, כדי שיתעדו בהם את חייהם ועוולות הנעשות כלפיהם, ויומניהם יהפכו אף הם למפורסמים יום אחד כיומנה של פרנק.

נושאי ההפלות והמיזנתרופיה חוזרים אף הם ברבים מסרטוניה של כהן וקסברג, ביניהם "יצורים מופלאים" שפרסמה בשנת 2015 ובו נראית האמנית שולפת אקדחי צעצוע מתוך כובע שוטר המדומה לרחם ומביעה תרעומת על רעיון ההמשכיות, ו"מתנה לטראמפי" שפרסמה ב-2017, בו מגלמת כהן וקסברג ילדה המציעה לנשיא ארצות הברית דאז דונלד טראמפ (המכונה על ידה "טראמפי" לאורך הסרטון) את רחמה במתנה וכביכול "מעודדת" אותו "לתפוס נשים מהפות", כתגובה להחלטתו לעצור את המימון הפדרלי לארגוני מלכ"ר המסייעים לנשים לעבור הפלות מחוצה לה.

הסרטון "קקי במקום דם"[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2014 פרסמה את הסרטון "קקי במקום דם",[15] שבו היא מצולמת יחד עם חברתה יסמין וגנר, כשהן עושות את צרכיהן על כ-40 דגלים של מדינות שונות בעולם, בהם גם דגל ישראל והדגל הפלסטיני, על רקע צלילי יצירה מוזיקלית של פרדריק שופן. בנוסף לסרטון זה שהתפרסם במיוחד, כהן וקסברג ווגנר פרסמו סדרת סרטונים בהם הן עושות צרכיהן על דגלי מדינות שונות, לצלילי המנוניהן. באוקטובר 2014 פרסם "הצל" את הסרטון בפייסבוק וקרא לתומכיו להתלונן במשטרה. כהן וקסברג אמרה על הסרטון: "הוא התפרסם ביום הכניסה לעזה במבצע צוק איתן והתזמון הזה לא היה מקרי. זה נראה לי זמן טוב לפרסם סרטון מחאה נגד סמלים, נגד לאומנות ונגד לאומיות".

מפקד משטרת מחוז תל אביב, ניצב בנצי סאו, הגדיר את הסרטון כ"בוטה באופן קיצוני" וב-2 בנובמבר הורה לעצור את כהן וקסברג בחשד לביזוי סמלי דת ושלטון ופגיעה ברגשות הציבור.[16] לאחר החקירה היא נשלחה למעצר בית בדירת אחותה בתל אביב, השופט אסר עליה לגלוש באינטרנט במשך 30 יום והוחרמו המחשב, הטאבלט והטלפון הנייד שלה.[2] בחודשים שלאחר מכן נעצרה ונחקרה כהן וקסברג על ידי המשטרה כמה פעמים.[17] בתגובה למעצרה פרסמה כהן וקסברג נגד המשטרה סרטון פרובוקטיבי בסגנון סרטוני עריפת הראשים של דאעש.[18] בינואר 2016 הודיעה המשטרה כי היא צפויה להגיש כתב אישום נגד כהן וקסברג, בחשד לעבירה על חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה.[19][דרושה הבהרה]

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטוניה של כהן וקסברג צוינו בתוכניות מחוץ לישראל, בין השאר ב-BBC ובפוקס ניוז. אתר אמנות בחר בה כאחת מעשר האמניות החזקות בעולם, יחד עם ה"פוסי ריוט".[20]

בשנת 2016 זכתה כהן וקסברג בפרס "יצירה במאבק" של כתב העת מעין יחד עם המשוררת דארין טאטור.[21]

אוהדיה פתחו עמוד פייסבוק בשם "נטלי כהן וקסברג - עמוד מעריצים" המציג את יצירותיה, וחלקם גם הציעו לה תמיכה כלכלית ומימון הוצאות משפטיות. יצחק לאור הגדירה "אמנית אנרכיסטית מצוינת".[22]

מאידך נפתח גם דף פייסבוק בשם "נטלי כהן וקסברג לדין" ובו מופיעות נאצות כלפיה, ביניהן ייחולים למותה ולכך שתיאנס.[17]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 נטלי כהן: זכותי להשתמש בקקי כאמצעי אמנותי, יריב פלג, זיו רביב, mynet, ‏28 בנובמבר 2014
  2. ^ 1 2 עינת פישביין, נטלי כהן וקסברג: "זו משטרה של מטומטמים שמתעסקים בחרא, תרתי משמע", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 9 בדצמבר 2015.
  3. ^ מלכודת שחקנים, ‏6 בספטמבר 2010.
  4. ^ פסטיבל עכו ה-31 לתיאטרון ישראלי אחר, ‏17 באוגוסט 2010.
  5. ^ פסטיבל עכו 2010 – משחקי מוות, ‏27 בספטמבר 2010.
  6. ^ משורה משחרר רק המוות; הצגה חדשה בתיאטרון הסימטה.
  7. ^ צפירמיהו באתר תיאטרון הנגב
  8. ^ פסטיבל "ניסוי כלים" סוגר עשור, באתר ynet, 19 ביוני 2013
  9. ^ איך הייתם מסתדרים בלי השואה, סרטון באתר יוטיוב.
  10. ^ פנטזיה על אחמדינג'אד, סרטון באתר יוטיוב.
  11. ^ היציאה הסודנית של מאירה לפידות, סרטון באתר יוטיוב
  12. ^ מערכת, צפו: אישה שלא מורידה שערות מהגוף חושפת בית שחי, באתר nana10‏, 7 בדצמבר 2013(הקישור אינו פעיל, 17.11.2020).
  13. ^ נשים שלא מגלחות Women who don't shave, סרטון באתר יוטיוב
  14. ^ ביקור השואה ביד ושם The Holocaust's visit to Yad Vashem, סרטון באתר יוטיוב
  15. ^ קקי במקום דם, באתר Vimeo
  16. ^ המשטרה עצרה אמנית שעשתה קקי על דגל ישראל, באתר "הכל שקרים".
  17. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד רועי צ'יקי ארד, זה לא רק קקי: המעצרים של נטלי כהן וקסברג הם רק ההתחלה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2015.
  18. ^ אורי דישון‏, נטלי כהן וקסברג מגיבה על פרשת הדגל, באתר וואלה!‏, 22 בדצמבר 2014
  19. ^ יניב קובוביץ, האמנית שעשתה את צרכיה על דגל ישראל צפויה לעמוד לדין, באתר הארץ, 12 בינואר 2016.
  20. ^ 10 ‏ Powerful Women Artists Breaking Social Taboos—And Loving It, ‏6 במרץ 2015 (באנגלית).
  21. ^ פרס מעין באתר "מעין, מערבון & החדש והרע"
  22. ^ אתר למנויים בלבד יצחק לאור, נטלי כהן וקסברג - אמנית אנרכיסטית מצוינת, באתר הארץ, 8 בינואר 2016.