סוגי גלדיאטורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רטיאריוס, עם טריידנט ורשת דייגים, נלחם נגד סקיוטור (פסיפס מהמאה הרביעית לספירה)

היו הרבה סוגים של גלדיאטורים ברומא העתיקה. חלק מהגלדיאטורים הראשונים היו שבויי מלחמה, וכך כמה מהסוגים הראשונים של הגלדיאטורים, הגאלים, הסאמניטים והתראקים השתמשו בנשק ובשריון שהביאו ממולדתם. ככלל הגלדיאטורים נלחמו בגלדיאטורים אחרים מאותו הסוג, אך לעתים גלדיאטורים מסוימים נדרשו להילחם כנגד יריב שונה.

הגלדיאטורים המובחרים לבשו שריון שנעשה במיוחד עבור המצעד שלפני המשחקים (Pompa). הגלדיאטורים של יוליוס קיסר לבשו שריון עשוי כסף מוצק, ושל דומיטיאנוס לבשו שריון מזהב. הגלדיאטורים החליפו לשריון המקורי שלהם לפני הקרבות. תבליטים ופסיפסים מציגים לעתים את הגלדיאטורים עם כמות משתנה של קישוטים התלויים על יד אחת או על רגל. הסיבה לשימוש שלהם אינה ידועה אך היסטוריונים משערים כי שימשו "כרטיס הניקוד", המציין את מספר הקרבות שהגלדיאטור ניצח.


סוגי גלדיאטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשימה הבאה כוללת גלדיאטורים על פי סגנון לחימה וציוד, תפקידים הקשורים להכשרה ולאימונים, ולוחמים המשויכים למופעים בזירה שלא היו בהכרח גלדיאטורים.

אנדבטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנדבטה (Andabata) נלחם עיוור, הוא חבש קסדה שמנעה ממנו ראייה. מילון אוקספורד ללטינית מייחס למילה מקור מפוקפק, וייתכן כי מקור המילה בהשאלה לטינית מגאלית עתיקה.

אסאדאריוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסאדאריוס (מהמילה הלטינית Essedum למרכבת מלחמה קלטית) ככל הנראה הובאו לרומא מבריטניה על ידי יוליוס קיסר.

בסטיאריוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסטיאריוס נלחם בנמר
שני ונאטורים נלחמים בנמר, המאה ה-5 לספירה, פסיפס מהארמון הגדול של קונסטנטינופול

הבסטיאריוס (Bestiarius) היה גלדיאטור שנלחם בחיות.

גאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגאלי היה סוג מוקדם של גלדיאטור שמקורו בשבוי המלחמה הגאלים.

דימקארוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדימקארוס (Dimachaerus) (ביוונית ,διμάχαιρος - "נושא שני סכינים") השתמשו בשתי חרבות, אחת בכל יד.

הופלומכוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההופלומכוס (Hoplomachus, ביוונית: Ὁπλομάχος) (הופלון משמע "מגן" ביוונית) היה סוג של גלדיאטור שהיה חמוש בדומה להופליט היווני. ההופלומכוס לבש שריון מגן לזרועו הימנית (Manica), וקסדה מעוטרת בנוצות. הוא היה מצויד בגלאדיוס ומגן עגול קטן, בנוסף גם נשא חנית, בה היה משתמש בטרם התחיל בקרב פנים אל פנים. ההופלומכוס היה נלחם גם כנגד התראקי והמורמילו.

ונאטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הונאטור (Venator) היה צייד שהמתמחה בצייד חיות בר ולא בלחימה בהם כמו הבסטיאריוס. בנוסף לציד הם גם ביצעו טריקים עם בעלי חיים כמו לשים את ידיהם בפה של חיות שונות. מבחינה טכנית הם לא היו גלדיאטורים.

לניסטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלניסטה היה הבעלים של קבוצת גלדיאטורים. הוא רכש גלדיאטורים עבדים, והשכיר את מי שבבעלותו אל המפיק (העורך) שהיה מארגן את המשחקים.
המקצוע היה בדרך כלל ריווחי, אבל מבחינה חברתית הלניסטה נכלל באותה הנשימה עם הסרסור (Leno) כ"ספק של בשר אדם".

מורמילו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמאל, רטיאריוס כנוע ויריבו הסקיוטור, תראקי ומורמילו, הופלומכוס ומורמילו (שמסמן את כניעתו), והשופט, שנת 200 לספירה.

המורמילו (ברבים: מורמיליונס) היה היורש של הגלדיאטור הגאלי, שהספיק להשתלב בתרבות הרומית והיה זקוק לשם שלא מתאר אותו כזר (מגאליה), סימן ההיכר של המורמילו היה הקצה הגבוה של הקסדה אשר ביחד עם השוליים הרחבים שלה, עוצבה במידה מסוימת כמו דג, לכן נקרא מורמילו, מהשם היווני Murma - דג מים מלוחים. המורמילו לבש מגן זרוע (Manica), ונשא גלאדיוס ומגן גבוה ומלבני בסגנון לגיונר.

סאמניט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסאמניט היה מראשוני הגלדיאטורים, שנעלם במהלך התקופה הקיסרית. הסאמניטים היו שבטים איטלקיים מקמפניה נגדם נלחמו הרומאים שלוש מלחמות גדולות בין 291-326 לפנה"ס. הסמאניט היה חמוש היטב והשתמש במגן מלבני ארוך (scutum), בקסדה שקושטה בנוצה, ובחרב קצרה.

סקיוטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסיפס מסביבות שנת 320 לספירה: הסמל Ø מסמן גלדיאטור שנהרג בקרב

הסקיוטור (Secutor) "הרודף" פותח על מנת להילחם ברטיאריוס. כגרסה של המורמילו, הוא לבש את אותו השריון והנשק, כולל מגן מלבני גבוה וגלאדיוס. הקסדה של הסקיוטור, לעומת זאת, כיסתה את כל פניו למעט שני חורים קטנים לעיניים שהגנו מפני החודים הדקים של הטריידנט של יריבו. הקסדה הייתה עגולה וחלקה, כך שהרטיאריוס לא יכל להשיג אחיזה.

עורך[עריכת קוד מקור | עריכה]

העורך (Editor) היה נותן החסות שמימן מופעים בזירה - "המפיק".

קסטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקסטוס (Cestus) היה גלדיאטור שנלחם באגרופיו, ולבש קסטוס, סוג של כפפת אגרוף עתיקה שהייתה עשויה מעור ולעתים קרובות הכילה לוחות ברזל, ולהבים או קוצים.

רטיאריוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרטיאריוס היה "לוחם רשת" שהתפתח במהלך התקופה של אוגוסטוס. הוא נשא טריידנט, פגיון, ורשת. הרטיאריוס לבש כיסוי חלציים שהוחזק במקומו באמצעות חגורה רחבה ומגן זרוע גדול מהרגיל (Manica) שהתארך עד הכתף ואל הצד השמאלי של החזה. הוא נלחם ללא הגנה של קסדה, אך לעתים לבש מגן מתכת לכתף (Galerus) כדי להגן על הצוואר. רטיאריוס בדרך כלל נלחם נגד סקיוטור אך לעתים נלחם במורמילו.

תראקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התראקי (Thraex), לבש את אותו את השריון כמו ההופלומכוס, עם קסדה רחבת שוליים שהקיפה את כל הראש, ומגן עגול או מרובע קטן (Parmula), וגריבס באורך הירך. הנשק שלו היה חרב תראקית מעוגלת (סיקה או חרמש באורך כ-34 ס"מ). הם היוו תחליף לגאלים עם סיום המלחמה בין גאליה לרומא. הם בדרך כלל נלחמו במורמילו ובהופלומכוס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]