סוסנוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סוסנוביץ
Sosnowiec

Sosnowiec Herb.svg

POL Sosnowiec flag.svg

Sosnowiec - Środula - Pola.jpgסוסנוביץ בלילה
מדינה / טריטוריה Flag of Poland.svg  פולין
פרובינציה POL województwo śląskie flag.svg  שלזיה
שטח 91.06 קמ"ר
גובה 250 מטרים
תאריך ייסוד 1902
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

220,450‏  (נכון ל-2009)
קואורדינטות 50°17′0″N 19°8′0″E / 50.28333°N 19.13333°E / 50.28333; 19.13333קואורדינטות: 50°17′0″N 19°8′0″E / 50.28333°N 19.13333°E / 50.28333; 19.13333
www.sosnowiec.pl

סוֹסְנוֹביץפולנית: Sosnowiec) היא עיר בפרובינציית שלזיה, בדרום-מערב פולין, על יד נהר פשימשה. היישוב קיים ככפר משנת 1780, אך הוקם רשמית בשנת 1902 והוכר כעיר. הודות לקרבתה לערי התעשייה של פולין קטוביץ, גליביץ ובנדין, הפכה העיר לצומת דרכים חשוב. סוסנוביץ קרובה לעיר החשובה בנדין, שקיימת מעל 500 שנים, ושהתקיימה בה קהילה יהודית עוד מהמאה ה-13. על פי מפקד האוכלוסין של 1938 היו בעיר 129,610 תושבים, מתוכם 28,893 יהודים.

יהדות סוסנוביץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1860 הגיעו יהודים ראשונים לעיר, והחלו לרכוש מגרשים ליד בית הנתיבות ברחוב מודביובסקה. האימפריה הרוסית, ששלטה בסוסנוביץ באותם ימים, לא ראתה באור חיובי את בניית העיר, ולא נתנה רישיונות לבניית בתים בעיר. מסיבה זו, נבנו הבתים בעיקר בשעות הלילה; השומר היחידי היה השוטר הרוסי, שלאחר ששלשלו לידיו כספי שוחד העמיד פנים כלא רואה. היישוב היהודי הראשון היה מורכב מחסידי ראדומסק וחסידי אלכסנדר.

המשורר חיים נחמן ביאליק, עבד בעיר כמורה לעברית במשך 3 שנים.

הפוגרום ב-1904[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת עריכת מנהג התשליך ביום השני של ראש השנה, נערך פוגרום ביהודי העיר בשנת 1904. יהודי העיר נהגו להתקבץ על גדות הנהר פשימשה לשם עריכת הווידוי על החטאים. בעת עריכת התשליך זרקו גויים קתולים אבנים לכיוון המתפללים, ואבן פגעה באחד המתפללים. המתפלל היהודי זרק את האבן חזרה לכיוון המתנכלים הגויים ואבן פגעה בילדה קטנה מהגויים. למרות שהיא נפגעה באופן קל מהאבן, השמועה עשתה לה כנפיים, ואז נשמעה הקריאה "הרגו את היהודים, הם הרגו ילדה נוצרייה". עלילת הדם עברה כאש קוצים בכל העיר סוסנוביץ, והחלה התנפלות על בתי היהודים. הגויים הפולנים החלו לשדוד את חנויות היהודים, הכו ורצו ברחובות העיר עם סכינים שלופים. גויים פולנים סיפרו לעיתון המקומי: "זעקת הנשים והילדים היהודים הייתה בכל העיר. דם נשפך ברחובות", הפורעים עברו מרחוב לרחוב, ובכל מקום ניפצו את בתי היהודים, שדדו והשמידו באין מפריע. המשטרה המקומית התעלמה מתחינות היהודים לעזרתם‏[1].

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גטו סוסנוביץ

הקהילה היהודית במלחמת העולם השנייה יושבה בגטו סוסנוביץ ולאחר מכן יהודי העיר הושמדו על ידי הנאצים. עשרים ותשעה אלף יהודים נרצחו, כרבע מאוכלוסיית העיר‏[2] רוב יהודי העיר נשלחו למשרפות.

אישים יהודים ילידי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבנים ידועים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יהושע מאוסטרובא, חותנו של יצחק יעקב רבינוביץ האדמו"ר הראשון מביאלא.
  • הרב שלמה שטענציל, המוכר בכינוי "הגאון מסוסנוביץ" - היה ראש ישיבה ודיין בעיר. חיבר את הספרים "קהלת שלמה" ואת הספר בית שלמה.
  • הרב לייבוש גיטלר, מרבני העיר פינטשוב.
  • הרב יצחק גליקמן - מגאוני פולין הוסמך על ידי הגאון אטינגר והגאון מהרשד"ם בררזן מפורסם בכינויי העילוי מזאלקבא. הוא צצאצא ישיר לרב אשר ישעיה רובין אדמו"ר מרופשיץ. שימש כדיין ואחר כך רב העיר במשך 28 שנים, משנת 1902 עד שנת 1930. היה קרוב משפחה של ומחסידיו הגדולים של הרבי מבעלז. חתנו של האדמו"ר אלתר מאיר דוד הלוי רוטנברג. הקים ישיבה, ובביתו נהג לערוך טיש חסידי. היה בעל רוח הקודש נפטר בט"ז בחשוון צר"ת.
  • הרב יהושע גליקמן, רב ודיין בקהילה, המשיך את הנהגת הרבנות בעיר אחרי מות אביו נרצח בשואה.
  • האדמו"ר נפתלי צבי גליקמן, בנו של הרב יצחק גליקמן, היה לרבה של סוסנוביץ יחד עם הרב אנגלרד מיד אחר השואה, דאג לעגונות ועודד את היהודים השבורים. לאחר פוגרום שעשו פולנים בסוסנוביץ והקהילה ניצלה בזכות ארגון השומר שחילק כלי נשק לגברים, החליט להגר לארצות הברית, שם התקבל בעצת הרב משה פיינשטיין כאדמו"ר מסוסנוביץ קוידנוב, והקים בית כנסת "זיכרון קדושים" לזכר הקהילה שנרצחה בסוסנוביץ. עלה לישראל בתשל"ג והיה רב בית הכנסת תפארת ישראל בחיפה. נפטר בט' טבת תשנ"ג.
  • הרב אברהם גאנצוויך - שימש כרב וכדיין במשך שנתיים.
  • הרב אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב - כיהן כראש ישיבת חכמי לובלין אחרי פטירת מאיר שפירא עד לסגירתה בשנות השואה.
  • הרב שלמה זאב צווייגענהאפט - הוסמך להוראה על ידי הרב אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב, כיהן כראש השוחטים דמדינת פולין, ולאחר השואה שימש כרבה של העיר הנובר ושל מדינת סקסוניה התחתונה (נידרזאקסן)
  • הרב שלמה חנוך רבינוביץ, האדמו"ר הרביעי בחסידות ראדומסק.
  • הרב ישעיהו אנגלרד - רבה של סוסנוביץ עד שנרצח בכ"ט באייר ה'תש"ב[3].
  • האדמו"ר אברהם ישכר אנגלרד מראדזין - מילא את מקום אביו כרב העיר לאחר השואה, בין השנים ה'תש"ה - ה'תש"ח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הדיווח הופיע בעתון הגרמני של הסוציאליסט היהודי יוליוס מוזס "General Anzeiger für die gesamten Interessen des Judentums".
  2. ^ על פי מפקד האוכלוסין של 1938 היו בעיר 129,610 תושבים, מתוכם 28,893 יהודים.
  3. ^ ראו ספר יזכור לקהילת סוסנוביץ, וכן אלה אזכרה חלק ששי.