עבדול בהאא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עבד אל-בהאא
23 במאי 1844 – 28 בנובמבר 1921 (בגיל 77)
AbdolBaha's knighting ceremony.jpg

טקס הענקת אות האבירות לעבדול בהאא
מקום לידה טהראן
מקום פטירה חיפה
מקום קבורה כיפת הבאב
כינויים נוספים עבאס אפנדי
ידוע בשל הנהגתו את הדת הבהאית
תקופת כהונה 1921-1892
בת זוג מונירי האנם

עבדֻ אל-בהאא (פרסית וערבית عبد البهاء; נולד בשם עבאס אפנדי; 23 במאי 1844‏ - 28 בנובמבר 1921), היה מנהיגה של הדת הבהאית לאחר מות אביו, בהאא אוללה, מייסד הדת, ב-1892. הוא נסע לארצות המערב ועשה להפצת הדת מחוץ לגבולות המזרח התיכון, ובצוואתו הניח את הבסיס למבנה האדמיניסטרטיבי הנוכחי של הדת הבהאית, ומינה את נכדו שוגי אפנדי לממשיך דרכו.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד בטהראן כבנו הבכור של הבהאא אוללה, באותו יום שבו התרחשה הכרזת הבאב, ושמו המקורי היה עבאס אפנדי (عباس آفندی). הוא חונך על ידי אביו והושפע ממעמדו של הבהאא אוללה כמנהיג התנועה הבהאית הצעירה. הרדיפות שהיו מנת חלקה של המשפחה, כמו גם מעצרו של אביו, עיצבו את אישיותו. ב-1853 הצטרף יחד עם משפחתו אל הבהאא אוללה כשזה נשלח לגלות בבגדאד. הוא נותר בעיר כשאביו יצא לכורדיסטן ועסק בלימוד ובכתיבה. הוא המשיך את נדודיו יחד עם אביו כשזה נשלח לאיסטנבול ב-1863, ולאחר מכן לאדירנה ולעכו. בתקופה זו היה עבדול בהאא לעוזרו המרכזי של הבהאא אוללה, ואט אט החל לרכז את מגעי הקהילה הבהאית עם העולם החיצוני. ב-1872 הוא נישא למונירי האנם בבית עבוד שבעכו. לזוג נולדו תשעה ילדים, אך רק ארבע מהבנות נותרו בחיים.

שנות כהונתו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מותו של בהאא אוללה ב-29 במאי 1892‏‏‏[1], מונה עבדול בהאא ליורשו ולמנהיג התנועה. עוד קבעה הצוואה כי אחיו, מירזא מוחמד עלי, יהיה כפוף לעבדול בהאא. בחלוף הזמן תבע לעצמו מירזא מוחמד עלי את תואר מנהיג הדת, וגייס את יתר אחיו לצידו. הוא טען כי עבדול בהאא מתיימר להיות נביא, ובתגובה, ועל מנת להוכיח את ההפך, נטל לעצמו עבדול בהאא את כינויו שמשמעו "עבד הזוהר/תהילה". המאבק בין השניים הגיע לשיאו כאשר מירזא מוחמד עלי האשים את עבדול בהאא בבגידה ברשויות העות'מאניות, דבר שהוביל למעצרם של עבדול בהאא ושל בני משפחתו באוגוסט 1901. לתקופת המאבק בין האחים מיוחסת קביעתו של עבדול בהאא בצוואתו, כי הנהגת התנועה תופקד לאחר מותו בידי מוסדות אדמיניסטרטיביים ולא בידיו של מנהיג בודד. ב-1904 הוא החל בהקמתו של מאוזוליאום הבאב בחיפה השוכן כיום מתחת לכיפת הבאב.

מסעות עבדול בהאא אל המערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיכת הטורקים הצעירים ב-1908 הביאה לשחרורם של כל האסירים הפוליטיים באימפריה העות'מאנית, ועבדול בהאא שהיה רשאי עתה לעזוב את ארץ ישראל, יצא ב-1910 למסע במצרים, באירופה ובצפון אמריקה. מטרת הנסיעה הייתה לתמוך בקהילות הבהאיות ברחבי העולם ולסייע בהפצת את הדת הבהאית. הוא הגיע לניו יורק ב-1912 לאחר שסירב לקבל כרטיס הפלגה בטיטניק שנרכש עבורו על ידי מאמינים בהאים‏‏‏[2]. תחת זאת הורה להם לתרום את עלות הכרטיס לצדקה. הוא ביקר בערי החוף המזרחי של ארצות הברית ובמונטריאול שבקנדה ולאחר מכן המשיך אל החוף המערבי. לאחר מכן שב וביקר במספר ערים באירופה, שהה שישה חודשים במצרים, ולבסוף חזר לארץ ישראל בסוף 1913. במסעותיו במערב קרא עבדול בהאא, בין-היתר, למנהיגי העולם לבחור באספרנטו, שפתו הבינלאומית של זמנהוף, כשפה אחידה לאנושות, זאת על-פי אחד מעקרונותיה של האמונה הבהאית.

אחרית ימיו ומורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כל מלחמת העולם הראשונה שהה עבדול בהאא בארץ ישראל והמשיך לקבל את פניהם של העולים לרגל שבאו לראותו. ב-27 באפריל 1920 הוענק לו אות אבירות מטעם המנדט הבריטי כהוקרה על פעולותיו ההומניטריות בעת המלחמה. הוא מת ב-28 בנובמבר 1921 ונקבר בחדר במקדש הבאב שבחיפה. קיימות תוכניות של ההנהגה הבהאית להקים בחיפה מקדש בו יונחו שרידיו, ואשר יהיה חלק מהמרכז הבהאי העולמי.

בצוואתו מינה את נכדו הבכור שוגי אפנדי כיורשו, אך הגדירו כ"שומר האמונה", שתפקידו להוציא לפועל את הוראותיהם של הבהאא אוללה ושל עבדול בהאא עצמו, ולהביא להקמתם ולביסוסם של המוסדות האדמיניסטרטיביים אשר ימשיכו וינהיגו את התנועה בעתיד. הוא פירט את סמכויותיו של בית הצדק העולמי, הרכבו ושיטת בחירתו, והיה הראשון שטבע את שמו. הוא הותיר אחריו למעלה מ-27,000 כתבים דתיים. יום מותו של עבדול בהאא המכונה "עלייתו השמימה" ויום הברית החל ב-26 בנובמבר, ומנציח את מינויו כממשיך דרכו של הבהאא אוללה, מוגדרים כחגים בלוח השנה הבהאי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏משה שרון. הדת הבהאית וכתב הקודש שלה - הספר הקדוש ביותר, הוצאת כרמל, 2005; מהדורה שנייה, מתוקנת ומורחבת, תשס"ח 2008. עמ' 151‏
  2. ^ `Abdu'l-Bahá’s Immigration Record

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]