פורטל:מדינות העולם/מדינה נבחרת/11
|
לקצץ היסטוריה |
שווייץ 
| שווייץ, מדינה אלפינית מוקפת יבשה הממוקמת במרכז אירופה אשר מאופיינת ברמת חיים גבוהה וכלכלה חזקה. שווייץ גובלת בגרמניה בצפון, צרפת במערב, איטליה בדרום ובאוסטריה וליכטנשטיין במזרח. גבולותיה נקבעו בקונגרס וינה בשנת 1815. שווייץ מוכרת בנופיה המרהיבים ובהריה ואגמיה הרבים.
שווייץ היא קונפדרציה של קנטונים (מחוזות אוטונומיים) דוברי שפות שונות. לפיכך, יש לה ארבע שפות רשמיות: גרמנית, צרפתית, איטלקית ורומאנש (המשמשת שפה רשמית רק בשווייץ). כאשר לא ניתן או לא נוח להשתמש בכל שמות המדינה בשפות השונות, משמש כברירת מחדל שם המדינה בלטינית: "הקונפדרציה ההלווטית" (Confœderatio Helvetica). שם זה בראשי תיבות (CH) משמש לשימושים שונים, כמו סימול שם המדינה וקידומת האינטרנט. בולים ומטבעות נושאים את השם Helvetia. לשווייץ יש מסורת ארוכת שנים של נייטרליות פוליטית וצבאית יחד עם שיתוף פעולה בינלאומי חזק ולכן היא משמשת כביתם הטבעי של ארגונים בינלאומיים רבים. |
|
שווייץ היא מן הקטנות שבמדינות אירופה, שכנותיה הן גרמניה בצפון, איטליה בדרום, צרפת במערב, ובמזרח - אוסטריה ונסיכות ליכטנשטיין. שווייץ משתרעת במרכז הרי האלפים וחולשת על המעברים העיקריים החוצים אותם ומקשרים בין מרכז אירופה לדרומה, ובין צרפת לדרום מזרח אירופה. לשווייץ אין מוצא לים. הארץ דלה באוצרות טבע טבעיים וחייבת לייבא את אוצרות הטבע ממדינות אחרות. על מנת לאפשר מעבר חופשי של סחורות אל שווייץ ומשווייץ לארצות אחרות, היא חייבת לשמור על יחסים תקינים עם שכנותיה.
כלכלת שווייץ היא אחת הכלכלות היציבות בעולם. המדיניות המוניטרית ארוכת הטווח שלה והסודיות הבנקאית בה היא מתגאה הפכו אותה למדינה מועדפת למשקיעים, ויצרו כלכלה שנשענת במידה רבה על זרם קבוע של השקעות זרות. מערכת הבנקאות בשווייץ מאופיינת ביציבות, שמירה קפדנית על פרטיות והגנה על נכסי הלקוחות. משום גודלה הפיזי הקטן וכח העבודה בעל ההתמחות הגבוהה העומד לרשותה, תעשייה וסחר הם המפתח לכלכלת שווייץ. שווייץ השיגה את אחת מההכנסות הגבוהות ביותר לנפש בעולם, במקביל לשעורי אבטלה נמוכים ועם גירעון תקציבי נמוך. בשנת 2008 כלכלת שווייץ היא הרביעית בגודלה בין ארצות מערב אירופה בעלות אוכלוסייה של מעל מיליון נפש במונחי תוצר לאומי גולמי לנפש (אחרי אירלנד, דנמרק ונורווגיה) ועשירית במונחי כח קניה לנפש. |
|
באזור שבו נמצאת המדינה המודרנית "שווייץ" ישבו שבטים קלטים עוד בשנת 1500 לפנה"ס. ההלווטים והרטים יישבו את האזור, ובימי האימפריה הרומית קיבלו עליהם את התרבות הרומית ואת השפה הלטינית. לאחר נפילת האימפריה הרומית נכבש האזור על ידי שבטים גרמנים – האלמנים והלומברדים ולאחר מכן היה לחלק מממלכת הפרנקים, לאחר מותו של קרל הגדול חולק האזור בין לותאר ובין לודוויג הגרמני, במסגרת חוזה ורדן. חלוקה זו, והתפתחויות נוספות בסמוך לאחריה, קבעו את הרכבה האתני של שווייץ לדוברי גרמנית, דוברי צרפתית ודוברי איטלקית, כמו גם גרעין קטן של דוברי רומאנש צאצאי תושביה הקלטים המקוריים של שווייץ. לאחר שנשלט האזור על ידי שליטים שונים היה בסופו של דבר לחלק מהאימפריה הרומית הקדושה בשנת 1033. תחילתה של שווייץ כיחידה פוליטית נפרדת ב"ברית הנצחית", מסמך חוזי שנחתם ב-1 באוגוסט 1291 שקבע את יחסי הגומלין בין שלושת הקנטונים הראשונים (אורי, שוויץ ואונטרוולדן), גרעין הקונפדרציה. התאחדות זאת באה להגן על הקנטונים מפני השליטה הזרה של בית הבסבורג. בשנת 1315 נאלצו הקנטונים הללו להגן על ברית זו מול הצבא ההבסבורגי בקרב מורגרטן. מאבקים אלו היוו את הגרעין לאגדת וילהלם טל, הגיבור הלאומי השווייצרי, שלחם כנגד המושל האוסטרי העריץ הרמן גסלר. הצלחת שלושת הקנטונים לשמור על עצמאותם הביאה להצטרפות טריטוריות נוספות אל הברית, עד ליצירת גרעין של שלושה עשר קנטונים, נספחים ובעלי ברית, שהטריטוריה שלו חופפת במידה רבה את זו של שווייץ המודרנית. בתקופת הרפורמציה הייתה שווייץ שדה פעולתם של המתקנים הדתיים הפרוטסטנטים אולריך צווינגלי וז'אן קלווין, מאבקי הכוח בין הקתולים והפרוטסטנטים הביאו למלחמות אזרחים, שלא הסתיימו בהכרעה ברורה. שווייץ לא השתתפה כמעט במלחמת שלושים השנים, פרט למאבק שניהל קנטון גראובינדן, שהיה "בעל ברית" של שווייץ, על עמק הולטלינה, אל מול צרפת וספרד, מאבק שסייע לחדד את זהותה הלאומית של שווייץ. עד 1798 הייתה שווייץ קונפדרציה של מדינות עצמאיות כמעט לגמרי. באותה שנה, כבשו כוחות צרפתים של המהפכה הצרפתית את המדינה, והכריזו על "הרפובליקה ההלווטית", מדינה אחת, מאוחדת, בעלת שלטון מרכזי. הסדר זה בוטל בשנת 1803 על ידי נפוליון שהפך את שווייץ לפדרציה. בשנת 1815, בעקבות קונגרס וינה נחתם בציריך "הסכם פדרלי" שהחזיר לשווייץ את צורתה המדינית הקודמת - קונפדרציה עצמאית ונייטרלית של מדינות קטנות בעלות ממשל עצמאי ריבוני. מתחים פנימיים בין ליברלים ושמרנים, פרוטסטנטים וקתולים, הביאו בשנת 1847 להקמת ברית בין שישה קנטונים שמרנים וקתולים שכונתה "זונדרבונד". ברית זו הייתה מנוגדת להסכם הפדרלי, ולכן יצאו שאר הקנטונים למלחמה, והביאו לפירוק הזונדרבונד. "מלחמת הזונדרבונד" שהייתה המלחמה האחרונה שניטשה על אדמת שווייץ, הביאה ב-1848 לקבלת חוקה חדשה, שלפיה הפכה הארץ מקונפדרציה של מדינות למדינה פדרלית (מורכבת מקנטונים בעלי ממשל עצמי פנימי, אבל לא ריבוני), שבירתה היא ברן. חוקת 1848, ולאחריה חוקת 1874 ו-1891, הקנו זכויות מורחבות לממשל המרכזי, וביטלו, למעשה, את האוטונומיה הנרחבת שהייתה לקנטונים. בשנת 1863 הוקם בשווייץ הצלב האדום הבינלאומי ובשנת 1864 התקבלה בשווייץ אמנת ז'נבה הראשונה. שווייץ הייתה למרכזם של גופים בינלאומיים, ולמקום הידוע בנייטרליות הפוליטית שלו. חבר הלאומים קבע את מושבו בז'נבה, ולאחריו קבעו את מושבם ארגונים לא ממשלתיים רבים. בתקופת שתי מלחמות העולם נשארה שווייץ נאמנה לעיקרון הנייטרליות שלה ולא אחזה בנשק. הנייטרליות השווייצית כמו גם התפתחות מערכת הבנקאות עקב קבלת חוק הבנקאות בשנת 1934 שקבע את הסודיות הבנקאית כעקרון בסיסי, והפרתה כעבירה פלילית, הביאו לפריחתה של שווייץ, בשעה ששאר מדינות אירופה סבלו מהחורבן וההרס של שתי מלחמות עולם. שווייץ היא כיום דמוקרטיה ליברלית בלב אירופה בעלת כלכלה משגשגת. שיטת הממשל השווייצית כוללת אלמנטים של דמוקרטיה ישירה, ושימוש רב במשאלי עם. עם זאת, זכות הבחירה לנשים ניתנה רק בשנת 1971. ב-1979 פרש הקנטון ז'ורה מקנטון ברן לו היה שייך, היה זה השינוי האחרון במספרם ושטחם של הקנטונים. שווייץ אינה חברה באיחוד האירופי, כי אם באיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA), מסגרת מקבילה לאיחוד שהוקמה בשנת 1960. עם זאת, בניגוד לשאר חברות האיגוד, המסדירות את קשרי הסחר שלהן עם אירופה במסגרת המכונה "האזור הכלכלי האירופי" (EEA), מבססת שווייץ את קשרי הסחר שלה עם אירופה על הסכמים בילטרליים. רק ב-2002 הפכה שווייץ להיות חברה מלאה באומות המאוחדות. |
|
