אריתה פרנקלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריתה פרנקלין
Arethafranklin.jpg
מידע כללי
שם לידה אריתה לואיז פרנקלין
תאריך לידה 25 במרץ 1942
מקום לידה דטרויט, מישיגן, ארצות הברית
שנות פעילות 1956 - עדיין פעילה
סוגה נשמה, גוספל, רית'ם אנד בלוז, ג'אז
עיסוק זמרת, פזמונאית, פסנתרנית
חברת תקליטים קולומביה, אטלנטיק, אריסטה
אתר אינטרנט ArethaFranklin.net
אריתה פרנקלין בהופעה בשנת 2009

אריתה לואיז לטונדרה פרנקלין (Aretha Louise Franklin; נולדה ב-25 במרץ 1942), היא זמרת גוספל, מוזיקת נשמה ורית'ם אנד בלוז אמריקאית שנולדה בממפיס שבטנסי, וגדלה בדטרויט שבמישיגן. היא כונתה במשך שנים "מלכת שירי הנשמה" או "גברת נשמה". היא נודעת בהקלטות שירי נשמה ורית'ם ובלוז, אבל הרבתה לעסוק גם בג'אז, רוק, בלוז פופ, גוספל ואפילו אופרה. יודעי דבר בתחום, דוגמת רולינג סטון, מגדירים אותה כאחת הזמרות המעולות מאז ומתמיד, בשל יכולתה לחדור בשירתה, בכל נושא שהוא, אל עומק הנשמה (ומכאן הכינוי שהוצמד לה) ובשל האמונה הפנימית העמוקה, ששירתה חדורה בה. היא עומדת במקום השני ברשימת הזמרות הפופולריות עטורות הפרסים בהיסטוריה של הגראמי, אחרי אליסון קראוס. אריתה פרנקלין זכתה בשמונה-עשר פרסי גראמי תחרותיים (מהם אחד-עשר על הביצוע הווקאלי הטוב ביותר של זמרת רית'ם ובלוז, הישג ללא תקדים, ובשמונה מהם היא זכתה ברציפות). מדינת מישיגן הגדירה את קולה כ"פלא טבע". ב-2005 העניק לה הנשיא ג'ורג' בוש את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנקלין נולדה בממפיס. המשפחה התגוררה זמן קצר בבאפלו שבניו יורק ואז עברה לדטרויט, מישיגן כשאריתה הייתה בת שבע. אמה, ברברה (זמרת גוספל) עזבה את המשפחה כשאריתה הייתה בת שש בסך הכול, ואחר כך מתה.

כילדה שרה אריתה עם אחיותיה, קרולין וארמה, בכנסייה בה היה אביה כומר, והתחילה להקליט בגיל 14 בחברת צ'קר/צ'ס משיקגו. אחד משני אחיהן, ססיל, שימש מנהל עסקיה של אריתה לזמן מה, לפני שהתמנה לכומר, כמו אביהם. האח השני, ווהן, היה לטייס מקצועי בחיל האוויר.

אריתה חתמה על חוזה עם "קולומביה רקורדס", אחרי שהתגלתה על ידי ג'ון האמונד. בראשית שנות ה-60 היו לה כמה שירים פופולריים, ואם כי חברת קולומביה רצתה לבנות אותה כזמרת ג'אז התוצאות לא העידו על כשרונותיה של פרנקלין במלואם. הישגיה הגדולים והחדשנים ביותר עוד היו שמורים לעתיד לבוא.

פרנקלין ילדה את שני בניה הראשונים בערך במועד זה. קלארנס נולד כשהייתה בת 15 ואדוארד, "אדי", שנה אחריו. היא נשרה מן הלימודים בתיכון זמן קצר אחרי לידת בנה השני. סבתה לקחה אליה את הילדים, כדי שאריתה תוכל להמשיך בפיתוח הקריירה שלה.

אחרי שעברה ל"תקליטי אטלנטיק" בשנת 1967, עבדה פרנקלין עם המפיקים ג'רי וקסלר ואריף מארדין, והתוצאה הייתה כמה מהקלטות ה-R&B המרשימות ביותר בשנות ה-60', ביניהן I Never Loved a Man (The Way I Love You) שיר עתיר רגש ומלהיב פי כמה מרוב שיריה הקודמים. בסוף אותו עשור כבר דבק באריתה פרנקלין הכינוי "מלכת הנשמה", משהייתה לאמנית בעלת פרסום בינלאומי וסמל גאווה לקהילה השחורה. פרנקלין עצמה אמרה על תקופה זו, "כשעברתי לאטלנטיק, הם פשוט הושיבו אותי ליד הפסנתר והלהיטים התחילו לצאת."

אריתה פרנקלין הוציאה מספר רב של להיטי צמרת בסוף שנות ה-60 וראשית שנות ה-70: מוזיקת גוספל ופופ, מוזיקה פסיכדלית ורוקנרול, ביניהם גרסאות כיסוי לשירים של הביטלס ("אלינור ריגבי") וסיימון וגרפונקל ("גשר על מים סוערים"). Live at Fillmore West ו"חסד מופלא" היו שניים מפרסומיה המשפיעים ביותר באורך מלא. הלהקה שליוותה אותה בתקליט הראשון כללה את הנגנים קינג קרטיס, ברנרד פרדי ובילי פרסטון; התקליט היה אריך נגן כפול של מוזיקת גוספל חיה, שהוקלטה בכנסייה בפסטיסטית בלוס אנג'לס. באופן מוזר, אריתה פרנקלין לא הגיעה מעולם אל פסגת מצעד הפזמונים הבריטי - התוצאה הטובה ביותר שלה הייתה המקום הרביעי, בגרסה שלה ל"אני אומרת תפילה קטנה" של ברט בכרך ב-1968.

פרנקלין נישאה לטד וייט ב-1962 והוא היה למנהל עסקיה בשנותיה עם תקליטי קולומביה. לזוג נולד בן אחד, תיאודור "טדי" וייט ג'וניור (1969). הנישואים תמו בשנת 1969. נסיונות הכפשה תקשורתיים הניעו את אריתה פרנקלין לשמור ביתר שאת על פרטיותה, ובמשך שנים אחדות היא נמנעה מכל וכל ממתן ראיונות.

בראשית שנות ה-70 התמתנה המוזיקה שלה במידת מה, אם כי לא איבדה דבר מעוצמתה. היא המשיכה בקשריה עם וקסלר ומארדין, שקצרו הצלחה עצומה, ובמקביל החלה לקחת חלק גדל והולך בהפקת עבודתה. שותפות עם קווינסי ג'ונס הובילה לאלבום מאכזב בשנת 1973 (הצד האחר של השמים), אבל שיר אחד התבלט בו בכל זאת, "מלאך", שכתבה אחותה קרוליין והיה לשיר נשמה קלאסי.

היא חזרה לעבוד עם וקסלר, ותקליטם המשותף האחרון, "You", יצא באטלנטיק בשנת 1975. אחריו הוציאה עוד כמה תקליטים עם חברת אטלנטיק, האחרון שבהם בשנת 1976.

בסוף שנות ה-70 ובמהלך שנות ה-80 חלה ירידה בפופולריות ובהצלחה שלה בעיני המבקרים. רובם ביטלו את החומר שהפיקה בשנים שאחרי חברת אטלנטיק כנופל בהרבה מהקלטותיה במחצית השנייה של שנות ה-60.

פרנקלין החליפה בהתראה של הרגע האחרון את לוצ'אנו פאבארוטי בשירת האריה "נסון דורמה" (Nessun Dorma) מתוך "טורנדוט" של פוצ'יני בשידור הטלוויזיוני של הגראמי בשנת 1998.

כיום חיה אריתה פרנקלין בדטרויט, כאשר איננה נמצאת בסיורי הופעות. ב-5 בפברואר 2006 היא שרה עם ארון נויל וד"ר ג'ון, בלוויית מקהלה בת 150 זמרים, את ההמנון הלאומי לפני משחק אליפות בניו אורלינס, המשתקמת לאחר הוריקן קטרינה. ב-20 בינואר 2009, שרה במהלך טקס ההשבעתו של הנשיא ברק אובמה.

בדצמבר 2010 נמסר כי פרנקלין סובלת מסרטן הלבלב ועוברת טיפולים.[1]

רשימת סרטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'The Blues Brothers (film)|The Blues Brothers (1980)
  • Motown 40: The Music Is Forever (1998) (ABC-TV documentary)
  • Blues Brothers 2000 (1998)
  • DIVAS LIVE (1998)
  • Immaculate Funk (2000) (documentary)
  • Rhythm, Love and Soul (2002)
  • Tom Dowd & the Language of Music (2003) (documentary)
  • Singing in the Shadow: The Children of Rock Royalty (2003) (documentary)
  • From The Heart / The Four Tops 50th Anniversary and Celebration (2004)
  • Atlantic Records: The House that Ahmet Built (2007) (documentary)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Fans Throw Support Behind Queen Of Soul,‏ 12 בדצמבר 2010