קוזמאס פוליטיס

קוזמאס פוליטיס
Κοσμάς Πολίτης

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	16 במרץ 1888 אתונה, ממלכת יוון
פטירה	23 בפברואר 1974 (בגיל 85) אתונה, יוון (הרפובליקה ההלנית תחת שלטון צבאי)
מדינה	יוון
שפות היצירה	יוונית מודרנית
זרם ספרותי	דור שנות השלושים
תקופת הפעילות	מ-1930
פרסים והוקרה	פרס המדינה לספרות (יוון) (1938) פרס המדינה לספרות (יוון) (1964)
חתימה

קוזמאס פוליטיס (ביוונית: Κοσμάς Πολίτης, בשמו האמיתי: פרסקוואס טוולודיס, ביוונית: Παρασκευάς Ταβελούδης,‏ 16 במרץ 1888 – 23 בפברואר 1974) היה סופר ומתרגם יווני, אחד הפרוזאיקנים היוונים החשובים מדור שנות ה-30. ספריו המפורסמים ביותר היו Eroïca (ארואיקה) (1938) ו"בחדזיפרנגוס" (1962). נודע גם בתרגומיו מהספרות האנגלית, האירית והאמריקנית – למשל מיצירות ויליאם פוקנר, הנרי מילר, הנרי ג'יימס, אדגר אלן פו, ג'יימס ג'ויס, פרל בק.

ביוגרפיה

פוליטיס נולד ב-1888 באתונה בשם פארסקוויס או "פאריס" צוולודיס. אביו לאונידס צוולודיס, היה במקור ממיטיליני (לסבוס) ואמו, קליופי לבית חדזימרקו, הייתה ילידת אייוואליק, כיום בטורקיה. בעקבות משבר כלכלי קשה, ב-1890 המשפחה התיישבה בסמירנה, אז באימפריה העות'מאנית, כיום איזמיר בטורקיה. ילדות הסופר לא הייתה מאושרת. אביו נהג בו בקשיחות בעוד שאמו האוהבת מתה כשהוא היה בן 12. בהמשך חינוכו עבר לידי מורה צרפתייה ואחותו מריה, הגדולה ממנו ב-18 שנה. כבן למשפחה מהמעמד הבינוני למד פוליטיס בשנים 1900–1904 בתיכון האוונגלי היוקרתי בסמירנה, ואחר כך בשנים 1904–1905 במכללה האמריקאית בעיר, מבלי להוציא תעודת בגרות. הוא עזב את לימודיו והתחיל לעבוד לפרנסתו ב"בנק אנטוליה" (בשנים 1905–1911) ואחר כך ב-1911–1919 בסניף בסמירנה של הבנק האוסטרי "וינר באנק". ב-1918 התאהב בצעירה אריסטוקרטית מאוסטרו-הונגריה בשם קלרה קרספי והתחתן איתה. כעבור שנה נולדה בתם, פיבי (קנולי). בשנים 1919–1922 עבד פוליטיס בבנק "Crédit Foncier d' Algérie et de Tunisie" בסמירנה. אחרי אסון המלחמה באסיה הקטנה ב-1922 נאלץ פוליטיס לעזוב את סמירנה שהתרוקנה מיוונים, והתיישב תחילה בפריז (1922–1923) ואחר כך בלונדון, בה עבד בסניף של "הבנק של יוניה". בהמשך ב-1924 עבר לאתונה, בה התמנה כסגן מנהל של אותו בנק ובנה בית בשכונת פאלאו פסיכיקו. ב-1934 עבר לגור בפטרס כמנהל הסניף של הבנק של יוניה ונפרד מהמשפחה. בימי הכיבוש הגרמני חזר לאתונה ב-1942, אחרי מות בתו.

פעילותו הספרותית

פוליטיס הצטיין בכישרונו הנרטיבי והלירי ברומן Λεμονοδάσος (יער הלימונים, 1930) ושכלל את סגנונו ואת ניתוחיו האינטרוספקטיביים בכתביו המאוחרים יותר – Εκάτη (אקאטי) (1933) ובמיוחד "ארואיקה" (1937). השתלב מבחינה זו בתנועה להתחדשות הרומן היווני, שבין השאר, שדיבר, באותם הימים, לשבח הנעורים וההנאה מהחיים. פרסם שנים רבות במגזין הספרותי "נאה גראמטה" שנחשב כמייצג קו ריאליסטי. ואחרי מלחמת העולם השנייה במגזינים ספרותיים הקרובים לשמאל. ("אלפתרה גראמטה", "פוריה" או "טכידרומוס") לפעמים גם כתבי עת שמרנים ("נאה אסטיה"). פוליטיס פרסם רומנים נוספים Τὸ Γυρί (גירי – הקרוי לפי שכונה בעיר פטרס) (1944) "בחדזיפרגנוס" – שם של שכונה יוונית לשעבר באיזמיר) (1962–1963) רומן שבו תיאר את ילדותו בסמירנה ואת תקופת "האסון באסיה הקטנה" ב-1922. הספר האחרון קירב שוב את שמו של הסופר באופן זמני לאור הזרקורים של הזירה הספרותית. על אף שהספר זכה בפרס הלאומי לספרות, הסופר נודה על ידי הרשויות בגלל כתיבה שנחשבה "מנוגדת לרוח הלאומית". ב-1959 בקשתו להתקבל לאיגוד הסופרים היוונים נדחתה בנימוקים בירוקרטיים. ככל הנראה קרבתו לחוגי השמאל עוד מימי מחלמת האזרחים הייתה בעוכריו. בזמן שהייתו בפטרס היה פוליטיס חבר באיחוד הדמוקרטי של השמאל EDA והיה מועמד שלו בבחירות בפטרס. כמו כן מאוחר יותר נמנה עם האינטלקטואלים אוהדי השמאל שפקדו את בית הקפה של האחים לומידיס באתונה. החל מ-1945 התפרנס בעיקר מתרגומים ממספרות יפה באנגלית.

חייו הפרטיים

פוליטיס היה נשוי לקלרה קרפסי. לזוג הייתה בת בשם פיבי שנפטרה ב-1942. פוליטיס הלך לעולמו ב-1974 עקב אוטם שריר הלב בבית החולים אוונגליזמוס באתונה, כשהוא די נשכח בעולם הספרות. ב-1967 ביום ההפיכה הצבאית ביוון, אשתו מתה והסופר נעצר ונחקר בגלל השקפותיות השמאליות. לבסוף שוחרר ממעצר בהתערבותה של טטיאנה גריצי-מילייה. ההלם שנגרם לו ממות אשתו היה קשה, אבל לא מנע ממנו להתחיל לכתוב סופר חדש "תרמה" אותו לא השלים ופורסם אחרי מותו.

ב-1973 אושפז פוליטיס בבית החולים אוונגליזמוס בגלל אי ספיקת לב ונשימתית ובהמשך הועבר לבית אבות סיעודי. ב-1974 אושפז פעם נוספת בבית החולים, ומת בו ב-23 בפברואר כנראה בעקבות אוטם שריר הלב.

פרסים והותות הוקרה

• 1939 – פרס המדינה לפרוזה – עבור הרומן "ארואיקה"
• 1960 – הפרס הראשון של המדינה לסיפור קצר – עבור "הדגנית"
• 1964 – הפרס הראשון של המדינה לספרות – עבור הרומן "בחדזיפרנגוס"

פוליטיס ויצירותיו במדיה אומנותית

קולנוע וטלוויזיה

• 1960 – הבמאי מייקל קקויאניס עיבד את הספר "ארואיקה" לסרט קולנוע – Our Last Spring
• 1978 – נוצרה סדרת טלוויזיה יוונית בשחור-לבן לפי הרומן "יער הלימונים"
• 1979 – הופקה סדרת טלוויזיה לפי ספרו "אקאטי"
• 1999 – הופקה מיני-סדרה בשלושה פרקים לפי "ארואיקה"

תיאטרון

• המחזאית אלנה טריאנדפילופולו עיבדה את הספר "ארואיקה" למחזה והוא הוצג בתיאטרון האמנות של אתונה בבימויה של יולנדה מרקופולו, עם כוריאוגרפיה מאת סופיה מבראגאני ומוזיקת במה מאת וסיליס טזוואראס

ספריו

• 1930 – Κορίνθιες, (הקורינתיות) מחזה בלתי גמור , 1930
• 1930 – «Το Λεμονοδάσος- ιστορία μιας ζωής», (יער הלימונים - סיפור חיים), רומן
• Εκάτη – 1933 (אקאטי)
• 1935 – Η κυρία Ελεονώρα, (גברת אלאונורה), סיפור
• 1937 – Εroïca, (ארואיקה) רומן,
• 1939 – Μαρίνα, (מרינה) סיפור
• 1943 – Τρεις γυναίκες, (שלוש נשים) נובלה
• 1943 – Τζούλια, (ג'וליה), סיפור
• 1944 – Το Γυρί (גירי) רומן,
• 1945 – Το ρέμα (הנחל), סיפור
• 1945 – Ένα διπλό, (כפול אחד), סיפור
• 1946 – Η κορομηλιά (הדגנית) נובלה
• 6.11.1949 – Santa Barbara (תמצית), εφημ. Η Μάχη, עמ'. 2.
• 1957 – Κωνσταντίνος ο Μέγας (קונסטנטינוס הגדול) מחזה
• 1959 – Πρώτη Ανάσταση (תחייה ראשונה), סיפור
• 1962 – Στου Χατζηφράγκου, (בחדזיפרנגוס), רומן
• 1975 – Τέρμα (לא גמור), רומה, 1975
• 1976 – Καϊάφας, קיאפה, סיפור (αφήγημα)
• 1967 – Μάρκο Πόλο – Πρωτότυπη εργασία πάνω στα ταξίδια του – מרקו פולו. ספר מקורי על מסעותיו, הוצאת יולקוס – הופיע בימי הדיקטטורה הצבאית בעילום שם ורק ב-2001 בשמו

תרגומיו

• צ'ינגיז אייטמטוב:
• 1960 – ג'מיליה
• אריק אמבלר:
• 1960 – Ήρθανε μέσα στη νύχτα – The night comers (הם באו באמצע הלילה)
• איוו אנדריץ':
• 1961 – Το γεφύρι του Ντρίνα (הגשר הדרינה)
• לואי אראגון:
• 1953 – שעבוד וגדולה של הצרפתים. תמונות מהשנים האיומות.
• Σκλαβιά και μεγαλείο – Servitude et Grandeur des Français. Scènes des années terribles סיפורים
• ג'ובאני בוקאצ'ו:
• 1966 – דקאמרון – Το δεκαήμερο
• פרל בק:
• 1953 – רוח מזרח, רוח מערב Ανατολικός άνεμος, δυτικός άνεμος
• ז'ול ברבה ד'אורביי:
• 1959 – Η ωραιότερη ερωτική περιπέτεια του Δον Ζουάν – האהבה היפה ביותר של דון ז'ואן (Le Plus Bel Amour de Don Juan)
• אנרי ברביס:
• 1954 – האש – Φωτιά
• ויליאם גולדינג:
• 1958 – Ο έκτακτος απεσταλμένος השליח המיוחד (Extraordinary Envoy)
• הנרי ג'יימס:
• 1964 – Τρεις νουβέλες: Τα χαρτιά του Άσπερν / Νταίηζυ Μίλλερ / Το στρίψιμο της βίδας, שלוש נובלות: הניירות של אספרן , דייזי מילר ו טבעת החנק
• ג'יימס ג'ויס:
• 1971 – Οι Δουβλινέζοι (הדבלינאים)
• פדריקו גרסיה לורקה:
• 1964 – שירים – Ποιήματα
• פרידריך דירנמאט:
• 1961 – Υποψία – החשד (Der Verdacht)
• תור היירדאל:
• 1952 – קון-טיקי – מסע קון-טיקי – Κον-Τίκι:η καταπληκτικότερη περιπέτεια στις θάλασσες του Νότου
• תומאס וולף:
• 1969 – Γύρνα σπίτι άγγελέ μου – הבט הביתה, מלאך (Look Homeward, Angel)
• טנסי ויליאמס:
• Η ρωμαϊκή άνοιξη της κας Στόουν- 1960 – האביב הרומאי של גב' סטון
• לואיז דה וילמורן:
• 1957 Το βιολί -הכינור (Le violon de Crémone)
• אנגוס וילסון:
• 1958 – Μάλλον φίλος παρά νοικάρης -(יותר ידיד מדייר) More Friend than Lodger
• אנדרה ז'יד:
• 1959–1960 – Μια ταξιδιώτισσα του καιρού μας
• ג'וזפה תומאזי די למפדוזה:
• Ο γατόπαρδος 1971 – (הברדלס)
• ולרי לרבו:
• 1966 – פרמינה מרקס
• אכסל מונתה:
• 1930- Το χρονικό του Σαν Μικέλε-- מגילת סן מיקלה
• מרי מקארתי:
• 1964 – Η καλή της παρέα – The Company She Keeps
• פרנסואז סאגאן:
• 1959 – ;Σας αρέσει ο Μπραμς – האם את אוהבת את ברהמס?
• ג'ון סטיינבק:
• 1946 – Ο δρόμος με τις φάμπρικες – סמטת השימורים (Cannery Row)
• 1947 – Άνθρωποι και ποντίκια על עכברים ואנשים
• 1948 – Τα σταφύλια της οργής ענבי זעם
• 1956 – Ανατολικά της Εδέμ (קדמת עדן)
• ג'רום דייוויד סלינג'ר:
• 1959- Ο άνθρωπος που γελά – האדם הצוחק (The Laughing Man)
• אדגר אלן פו
• ויליאם פוקנר:
• 1971 – Άγρια φοινικόδεντρα – The Wild Palms (דקלי הפרא)
• 1953 – סיפורים מוזרים Αλλόκοτες ιστορίες
• א.מ. פורסטר:
• 1957 – Η αιώνια στιγμή – The Eternal Moment (הרגע הנצחי)
• 1964 – Ένας αταίριαστος γάμος (אחוזת הווארד?)
• פרנסיס סקוט פיצג'רלד:
• 1958 – יהלום גדול כמו הריץ – Ένα διαμάντι μεγάλο σαν το Ριτς
• צ'ארלי צ'פלין:
• 1965 – האוטוביוגרפיה שלי – Η αυτοβιογραφία μου,
• איליה קאזאן:
• 1969 – Ο συμβιβασμός – ההסדר
• רודיארד קיפלינג:
• Το ωραιότερο διήγημα του κόσμου και άλλα διηγήματα (הסיפור היפה בעולם וסיפורים אחרים)
• 1957 – Η στενή πύλη – השער הצר
• טרומן קפוטה
• ארצ'יבלד ג'וזף קרונין:
• השנים הירוקות – Τα άγουρα χρόνια
• 1953 – Ο ισπανός κηπουρός – הגנן הספרדי
• 1953 – Το κάστρο – המצודה
• 1953 – Η σπάθη της δικαιοσύνης – מעבר לחומות
• 1955 – Τα ώριμα χρόνια (The valorous years)
• 1958 – Ο τάφος του σταυροφόρου (קברו של הצלבן) Crusader's Tomb או A Thing of Beauty
• דייל קרנגי:
• 1948 – כיצד לרכוש ידידים והשפעה- Πώς να αποκτούμε φίλους και να επηρεάζουμε το περιβάλλον μας
• רייצ'ל קרסון:
• 1964 – Η σιωπηλή άνοιξη – האביב הדומם (The Silent Spring)
• רמון רדיגה:
• 1964 – Ο χορός του κόμητος Ντ' Ορζέλ – Le Bal du comte d'Orgel – הנשף של הרוזן ד'אורז'ל;
• רומן רולן:
• 1953 – קולא ברניון
• ז'.ה. רוני:
• Ο πόλεμος της φωτιάς 1959 – מלחמת האש (La Guerre du feu)
• ויליאם שייקספיר:
• 1971 – המלך ליר -Βασιλιάς Ληρ
• 1971–1972 – המלט – Άμλετ עבור "התיאטרון הניסיוני" של מרייטה ריאלדי
• רוברט שקלי:
• 1959 – Άλλος για τον Άρη (Deadhead)

לקריאה נוספת

• Mario Vitti "Symbolism and Irony in Three Novels by Kosmas Politis", Cambridge University Press
• Peter Mackridge "Kosmas Politis and the literature of exile" Deltio Kentrou Mikroasiatikon Spoudion 1992 pp. 223-239

קישורים חיצוניים

• מאמר ב Greek Herald ב-16 במאי 2021
• Tsouprou Stavroula. "Kosmas Politis". The Literary Encyclopedia. 18 September 2014
• Claire Marché. ,Mémoire des arts et art de la mémoire dans les romans d’après-guerre de Kosmas Politis"
• Littératures.Institut National des Langues et Civilisations Orientales INALCO Paris Langues, 2021 (תזת דוקטורט תחת הדרכתו של פרופ' סטפאן סאוואס)
• מריו ויטי – הערך "קוזמאס פוליטיס" באנציקלופדיה טרקאני בנספח 4 1981(באיטלקית)
• ביוגרפיה קצרה מאת אלני לווראנו וסרט על חייו של פוליטיס ביוונית - באתר maxmag
• ציטוטים מקוזמס פוליטיס

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "קוזמאס פוליטיס".